הטבח בנמל התעופה לוד
| הרוגים | 24 |
|---|---|
| פצועים | 71 |
הטבח בנמל התעופה לוד הוא פיגוע שבוצע ב-30 במאי 1972 בידי שלושה מחבלים יפניים (קוזו אוקמוטו, צויושי אוקודיירה ויאסויוקי יאסודה) באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד שבישראל (כיום נתב"ג), ובו נרצחו 24 אנשים (מתוכם 8 ישראלים, היתר צליינים מפוארטו ריקו) ו-71 אנשים נפצעו.
הפיגוע
המחבלים היו חברי ארגון קומוניסטי קיצוני, "הצבא האדום היפני", שפעל בהשראתן ובתמיכתן של קוריאה הצפונית וסין העממית. הם ביצעו את המתקפה בשליחות של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - מבצעים חיצוניים (ארגון טרור שהוקם על ידי ודיע חדאד לאחר שסולק מעמדות הכוח בחזית העממית לשחרור פלסטין), לאחר שאומנו על-ידו בלבנון. המחבלים היפנים, שהחזיקו בדרכונים מזויפים ויצאו מרומא, איטליה ירדו בנמל התעופה לוד ממטוס אייר פראנס שהגיע מפריז, צרפת המתינו באולם הנוסעים למזוודותיהם, וכאשר הגיעו שלפו מהן רובי VZ.58 ורימוני יד והחלו פוגעים ללא הבחנה בנוסעים, בסבלים ובפקידי המכס שמילאו אותה שעה את האולם.
יאסודה נהרג על ידי אנשי הביטחון באולם לאחר שנגמרה לו התחמושת (אך לפי גרסה אחרת נורה על ידי אחד המחבלים), אוקודיירה התאבד על ידי פיצוץ רימון יד זמן קצר לאחר מכן, והשלישי, קוזו אוקמוטו, נמלט לרחבת חניית המטוסים וניסה לפגוע בנוסעי אל על, אך נפצע קשה ונלכד. הוא נשפט ביוני 1972 למאסר עולם, אך שוחרר ללבנון בשנת 1985, במסגרת עסקת ג'יבריל, שבה שוחררו שלושה שבויי צה"ל תמורת 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים.
אחרית דבר
.jpg)
לאחר הטבח הוכרזו סידורי ביטחון קפדניים, גם שדות תעופה אחרים בעולם מיהרו להדק את מערך האבטחה. ממשלת יפן התנצלה רשמית בפני ישראל על מעורבותם של אזרחיה בפיגוע, ואף שילמה לנפגעים פיצויים של למעלה ממיליון דולר.
בין קורבנות הטבח היה גם פרופ' אהרן קציר, מבכירי המדענים בישראל ואחיו של אפרים קציר שנבחר בשנת 1973 לנשיאות המדינה. שמונה מבין 24 ההרוגים היו אזרחים ישראלים, ועוד 16 היו צליינים שהגיעו מפוארטו ריקו. בפוארטו ריקו מציינים את זכר הנרצחים בכל שנה ב-30 במאי. יום זיכרון זה עוגן בחקיקה בשנת 2006 תחת השם "יום הזיכרון לטבח בנמל התעופה לוד".
בשנת 2010 הגישו קרובי קורבנות הטבח וארגון שורת הדין תביעה נגד ממשלת קוריאה הצפונית, שהשתתפה באימון המחבלים. התביעה הוגשה בפוארטו ריקו, לבית משפט פדרלי של ממשלת ארצות הברית[1]. בית המשפט קיבל את טענות התביעה, וקבע כי על קוריאה הצפונית לשלם פיצויים בסך 378 מיליון דולרים למשפחות ההרוגים[2].
אנדרטה לזכר הנרצחים הוקמה בטרמינל 1 של שדה התעופה.
קישורים חיצוניים
- הרוגים ופצועים בהתקפת יריות ורימונים בנמל לוד, דבר, 31 במאי 1972
- 25 נהרגו ו־71 נפצעו בליל הדמים בלוד 2 מהרוצחים היפאניים נהרגו - שלישי נתפס, מעריב, 31 במאי 1972
- רפל בנקלר, 12 נהרגו, עשרות נפצעו בהתקפת טרוריסטים בשדה התעופה בלוד, על המשמר, 31 במאי 1972
- יואב קרקובסקי, בחזרה לפיגוע בנתב"ג - מהקשים בתולדות ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 במאי 2022
- האנדרטה לזכר ההרוגים, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
אבנר הופשטיין, 40 שנה לפיגוע בשדה התעופה בלוד: הניצולים מרגישים שנשכחו, מתוך "השבוע"; באתר חדשות 13, 1 ביוני 2012- ארבעים שנה לטבח בנמל התעופה לוד: המלך חוסיין שולח מברק תנחומים, הממשלה דנה בשאלת עונש המוות לקוזו אוקמוטו - מסמכים שפרסם ארכיון המדינה
- ירון דרוקמן, כשמחבלים מיפן ריססו בנמל התעופה, באתר ynet, 31 במאי 2014
- שרה ליבוביץ-דר, "זאת הייתה אש כמו במטווח שלם": האישה שמאחורי הטבח בשדה"ת בלוד נחשפת, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2017
רותם קובנר, 50 שנה אחרי הטבח בלוד, מנהיגת המחבלים משתחררת ממאסר, באתר הארץ, 25 במאי 2022
הטבח בנתב"ג: בחזרה לפיגוע ששינה את האבטחה בשדות התעופה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:09)
הערות שוליים
- ^ זוהר בלומנקרנץ, 37 שנים אחרי הפיגוע בנמל התעופה, משפחות הקורבנות תובעות את קוריאה הצפונית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2010
- ^ ארצות הברית: על צ' קוריאה לפצות נפגעי הטבח בנתב"ג, באתר ynet, 21 ביולי 2010
39876615הטבח בנמל התעופה לוד