ברל לוקר
 | |||||
| ברל לוקר, 1948 | |||||
| לידה |
24 באפריל 1887 קריווץ , גליציה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1972 (בגיל 84) ירושלים, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1936 | ||||
| מקום קבורה | חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, הר הרצל, ירושלים | ||||
| סיעה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.
חייו
לוקר נולד בכפר קריווץ (Kriwiec) שבגליציה. למד בבית-ספר יהודי כללי בעיירה סולוטבינה (Solotwina), ובגימנסיה בעיר סִירֶט בבוקובינה. כבר בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועה הציונית, ונמנה עם מייסדי אגודת הסטודנטים הציונית "פרחי ציון" בסירט בשנת 1904. באותה שנה החל לימודי משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. היה חבר מפלגת פועלי ציון מ-1905, חבר הוועד המרכזי של המפלגה באוסטריה ועורך ביטאונה בלבוב בשנים 1911–1914. בשנת 1916 התמנה למזכיר משרד פועלי ציון בהאג ולאחר מכן בסטוקהולם. היה מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון בשנים 1918–1928, ולאחר מכן מזכיר המפלגה בארצות הברית עד שנת 1931, בה נבחר כחבר הנהלת הסוכנות היהודית עד לשנת 1935.
בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, ושימש יועץ מדיני של הנהלת הסוכנות. שנה לאחר עלייתו נקרא על ידי ויצמן לשוב ללונדון ולשמש שם כעוזרו הראשי. לוקר ישב בלונדון במשרד הציוני ברחוב גרייט ראסל (Great Russell) מס' 77 עד להקמת המדינה. בשנים אלו פעל רבות לקידום הרעיון הציוני בדעת הקהל הבריטית, כמו גם במסגרת תנועת העבודה הבריטית: איגודי הפועלים ומפלגת הלייבור. עם עלייתה של זו לשלטון בבריטניה ביולי 1945, סבר לוקר כמו רוב ההנהגה הציונית שמעתה תשתנה מדיניות הספר הלבן הבריטית, ובעיקר לאחר שואת יהודי אירופה תתקבל התביעה הציונית לעלייה יהודית חופשית לארץ ישראל ביתר הבנה; אך תקוות אלו נכזבו, ובשלוש השנים שבין 1945 ל-1948 הוביל לוקר מהלכים נמרצים כנגד הממשלה הבריטית, ובעיקר נגד שר החוץ בווין, זאת תוך שהוא מקפיד לשמור על קווי המדיניות הוויצמניסטיים: הבנה שרק בחסות בריטניה, ובכל אופן לא נגדה, יכול היישוב היהודי בארץ ישראל להתפתח.
לוקר שב ארצה סופית ביוני 1948, היה יושב ראש הנהלת הסוכנות בשנים 1948–1956, חבר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת השלישית (1955–1959) ויושב ראש הוועד הפועל הציוני (1959–1961).
בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
אשתו, מלכה לוקר (לאקער; 1887–1990), הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.
ברל לוקר נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים יחד עם רעייתו.
כתביו
- ברל לוקר, בחבלי קיום ותקומה: כתבים ונאומים נבחרים, ירושלים: מוסד ביאליק בהשתתפות הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית, תשכ"ד-1963.
- ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים: מסות, מאמרים ורשמי פעולות (עריכה לשונית: שמשון מלצר), ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ל.
- הרפורמה של שיטת הבחירות ללאנדטאג [הפרלמנט הפרובנציאלי בגליציה] והיהודים, 1913.
- מאָסקווע און ציוניזם: דער מאָראַלישער באנקראט פון די לינקע פועלי-ציון, וינה: ארויסג. פון פאר. באר. פ. יוד. סאצ. אר. פ. פועלי-ציון, 1921. (ביידיש)
- בערל לאָקער, וואס איז פועלי-ציוניזם?, ורשה: באפרייונג, 1931. (ביידיש) תורגם לאנגלית
- בערל לאָקער, די אָרגאַניזאַציע פון דער ציוניסטישער באַוועגונג אין דער פאַרווירקלעכונגס-תקופה, ירושלים–לונדון: הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תרצ"ה. (ביידיש)
- בערל לאָקער, היסטאָרישע פאַרבינדונג און היסטאָרישע רעכט, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ט. (ביידיש) תורגם לאנגלית
- בערל לאָקער, חיים ווייצמאן ז"ל: רעדעס פון די עקזעקוטיווע-פארזיצערס ב' לאקער און נ' גאלדמאן: געהאלטן אויף דער טרויער-זיצונג פון ציוניסטישן אקציאנס-קאמיטעט אין ירושלים, דעם 20טן נאוועמבער 1952, [ירושלים: חמו"ל, תשי"ב]. (ביידיש)
- Berl Locker, Covenant everlasting: Palestine in Jewish history, New York: Sharon Books, 1947 [c1946].
- Berl Locker, Herzl’s path to the Jewish state: introductory essay to the new edition on the fiftieth anniversary of Herzl’s death, Tel-Aviv: M. Newman Pub. House, 1954 (5714).
לקריאה נוספת
- ברל לוקר: תרמ"ז-תשל"ב: דברים לזכרו, ירושלים: הנהלת הסתדרות הציונית העולמית, 1972.
- אודי מנור, ברל לוקר - דיפלומט ציוני וסוציאליסט אופטימי, הספרייה הציונית, ירושלים 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברל לוקר |
ברל לוקר, באתר הכנסת - ברל לוקר, באתר כנסת פתוחה
- ברל לוקר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- א. רייס, אחרי בראשית (ליובלו ה־70 של ב. לוקר), דבר, 17 במאי 1957
- ברל לוקר, בן 80: ב־70 שנות פעילות ציונית־סוציאליסטית רכש לו ידידים בלי אויבים, דבר, 2 במאי 1967
- נפטר ברל לוקר מעריב, 3 בפברואר 1972.
- ברל לוקר למנוחות היום בהר הרצל, דבר, 4 בפברואר 1972.
24808517ברל לוקר