פורטל:פילוסופיה
פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.
מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם. |
חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג זה, סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות.
בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה לצרפת, ובהמשך לארצות הברית. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'.
הגותה של ארנדט מייצגת את מושג הפלורליזם בתחום הפוליטי. לפי מושג זה, בין בני האדם קיים פוטנציאל לחירות ולשוויון, וחשוב לאמץ את נקודת המבט של הזולת. לפי הגותה, בהתארגנויות פוליטיות ראוי שישתתפו ברמה הקונקרטית ביותר אישים המסוגלים לכך ורוצים בכך. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית ביחס לדמוקרטיה ייצוגית, והעדיפה צורות שלטון של מועצות או דמוקרטיה ישירה.
כתביה של ארנדט התעמתו רבות עם פילוסופים בני כל התקופות. בזכות מחשבתה העצמאית, התאוריה שלה על הטוטליטריזם והגותה האקזיסטנציאליסטית, בולט שמהּ בשיח בן ימינו. ארנדט ביססה את כתביה על מסמכים פילוסופיים, פוליטיים והיסטוריים וכן על ביוגרפיות ויצירות ספרותיות. דרך הפרשנות שלה לטקסטים, שהושפעה בחלקה ממרטין היידגר, עזרה למצב אותה כהוגת דעות עצמאית במרחב שבין התחומים האקדמיים השונים.
ג'ון רולס - השיטה המדעית - חנה ארנדט - מישל פוקו - משה מנדלסון - סימולאקרה - תומאס הובס
"הקדמות לכל מטאפיזיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע" הוא ספר קצר מאת הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט.
הספר הודפס בשנת 1783, שנתיים לאחר הוצאת המהדורה הראשונה של ספרו המרכזי ביקורת התבונה הטהורה. "הקדמות" מכיל קיצור של המסקנות החשובות ב"ביקורת". קאנט מתאר את הדרך הנגישה יותר של ספר זה כדרך מנתחת (אנליטית), בניגוד לדרך המרכיבה (סינתטית) בה כתובה ה"ביקורת" לבחינת כושרי התבונה ועקרונותיה. בספר זה קאנט מניח כי המתמטיקה, מדע-הטבע והמטאפיזיקה הם מדעים מבוססים, ושואל: כיצד מדעים אלה הם באפשר?
"הקדמות", בסגנונו הבהיר ואורכו הקצר, השפיע באופן משמעותי להפצת שיטתו הפילוסופית של קאנט. בשנת 1819, ארתור שופנהאואר הצהיר כי ספר זה הוא "היפה ביותר והמובן ביותר מבין כל כתביו העיקריים של קאנט, ספר המקל בהרבה על לימוד הפילוסופיה הקאנטאנית".
ענפי הפילוסופיה
תורת ההכרה | תורת ההוויה | פילוסופיה של המוסר | לוגיקה | מטאפיזיקה | אסתטיקה | פילוסופיה של הנפש | מטאפילוסופיה פילוסופים: לפי תחום | לפי מדינה | לפי תקופה מונחים בפילוסופיה | חיבורים פילוסופיים | ניסויים מחשבתיים | רשימה של חיבורים פילוסופיים |
המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת.
- מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
- אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
- אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
- לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
- אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
- אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
- מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.
|
- שמו האמיתי של אפלטון, על-פי המסורת המקובלת, היה אריסטוקלס, ובשנות לימודיו בגימנסיון קיבל את כינויו "פלטון" (שמשמעותו "רחב") – אולי בשל מבנה גופו או סגנון ההיאבקות שלו. לשפה העברית הגיע הכינוי בצורתו הערבית, ולכן הוא נקרא "אפלטון" (נוספה א' פרוסתטית).
- פילוסופים אחדים, כדוגמת ג'ורג' ברקלי ודייוויד יום, התנגדו למכניקה של ניוטון וטענו שהכוח שהנהיג ניוטון הוא לא יותר מאשר פיקציה מתמטית. הם טענו שלא ניתן למדוד כוחות, בוודאי שלא באופן ישיר.
- הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק היה מועמד לנשיאות סלובניה בשנת 1990, אך נכשל בבחירות.
- פילוסופיה יוונית עתיקה:
- פילוסופיה קדם-סוקרטית:
- פילוסופיה קדם-אלאטית:
- האסכולה האלאטית: פרמנידס - זנון מאלאה - מליסוס
- האסכולה הפלורליסטית: אמפדוקלס - אנכסגורס - ארכלאוס
- האסכולה האטומיסטית: לוקיפוס - דמוקריטוס
- סופיזם: פרוטגורס - גורגיאס - היפיאס - קראטילוס - פולמון מלאודיקיאה - דיאגוראס ממלוס
- סוקרטס
- פלאטוניזם: אפלטון - קסנוקרטס - הרקלידס - פולמון מאתונה (סכולארכס) - קראטס מאתונה - ארקסילאוס
- נאופלאטוניזם: פלוטינוס - פורפיריוס - מקרוביוס - סימאכוס - פילון האלכסנדרוני - היפאטיה
- האסכולה הפריפטטית: אריסטו - תאופרסטוס - דמטריוס מפלרון - סטראטון מלאמפסאקוס - קריטולאוס - קליארכוס
- ציניקנים: אנטיסתנס - דיוגנס איש סינופ - קראטס מתבאי - היפרכיה - זנון מקיטיון
- האסכולה הסטואית: זנון מקיטיון - הרילוס מקרתגו - אריסטו מכיוס - קלאנתס - כריסיפוס מסולי - אפיקטטוס - מרקוס טוליוס קיקרו - סנקה - מרקוס אורליוס
- האסכולה האפיקוראית: אפיקורוס - לוקרטיוס
- פירוניזם: פירון מאליס - ארקסילאוס - טימון מפליוס
- האסכולה הקירנאית: אריסטיפוס
- פלאטוניזם: אפלטון - קסנוקרטס - הרקלידס - פולמון מאתונה (סכולארכס) - קראטס מאתונה - ארקסילאוס
- פילוסופיה קדם-סוקרטית:
- פילוסופיה סינית עתיקה:
- פילוסופיה הודית עתיקה:
- סכולסטיקה: אוגוסטינוס - בואתיוס - פייר אבלר - רוג'ר בייקון - אלברטוס מגנוס - תומאס אקווינס - ויליאם איש אוקאם - רמב"ם
- ריאליזם: ניקולו מקיאוולי - תומאס הובס
- אמפיריציזם: פרנסיס בייקון - ג'ון לוק - ג'ורג' ברקלי - דייוויד יום - ג'ון סטיוארט מיל
- רציונליזם: רנה דקארט - ברוך שפינוזה - גוטפריד וילהלם לייבניץ - ניקולא מלבראנש - כריסטיאן וולף - אלכסנדר גוטליב באומגרטן
- אידיאליזם טרנסצנדנטלי ואידיאליזם גרמני: עמנואל קאנט - שלמה מימון - פרידריך שליירמאכר - יוהאן גוטליב פיכטה - פרידריך וילהלם שלינג - גאורג וילהלם פרידריך הגל - ארתור שופנהאואר
- הנאורות שכנגד: ג'אמבטיסטה ויקו - יוהאן גיאורג האמאן - יוהאן גוטפריד הרדר
- הרמנויטיקה: פרידריך שליירמאכר - וילהלם דילתיי - מרטין היידגר - האנס גאורג גדמר - ולטר בנימין - ליאו שטראוס - פול ריקר - ארנסט בלוך - ז'אק דרידה
- אנרכיזם: ויליאם גודווין - מיכאל באקונין - מקס סטירנר - אמה גולדמן - לב טולסטוי - מרטין בובר - פייר-ג'וזף פרודון - פיוטר קרופוטקין - נועם חומסקי
- פמיניזם: מרי וולסטונקראפט - הרייט טיילור מיל - ג'ון סטיוארט מיל - אמה גולדמן - סימון דה בובואר - מרתה נוסבאום - גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק - ג'ודית באטלר - איריס מריון יאנג - ז'וליה קריסטבה - אנג'לה דייוויס - לוס איריגארי - קרול גיליגן - כריסטינה הוף סומרס - סוזן מולר אוקין
- תועלתנות: ג'רמי בנת'ם - ג'יימס מיל - ג'ון סטיוארט מיל - פיטר סינגר
- פרגמטיזם: צ'ארלס פירס - ג'ון דיואי - ויליאם ג'יימס - וילארד ואן אורמאן קוויין - ריצ'רד רורטי - הילרי פטנאם - דונלד דייווידסון - קורנל וסט
- המועדון הטרנסצנדנטלי: ראלף וולדו אמרסון - הנרי דייוויד תורו
- הגליאנים ימניים: אדוארד גנז - ג'ובני ג'נטילה
- הגליאנים שמאליים: לודוויג פויירבך - מקס שטירנר - קרל מרקס - פרידריך אנגלס - היינריך היינה - בנדטו קרוצ'ה
- נאו-קאנטיאניזם: וילהלם דילתיי - הרמן כהן - פרידריך אלברט לנגה - אנרי פואנקרה - גאורג זימל - ארנסט קסירר - ישעיהו ליבוביץ - ג'ון רולס - רוברט נוזיק
- אקזיסטנציאליזם ופילוסופיה דיאלוגית: פרידריך ניטשה - סרן קירקגור - פרנץ רוזנצווייג - מרטין היידגר - מרטין בובר - קרל יאספרס - אלבר קאמי - ז'אן פול סארטר - סימון דה בובואר - מוריס מרלו-פונטי - עמנואל לוינס
- פנומנולוגיה: אדמונד הוסרל - מרטין היידגר - הנס גאורג גדמר - עמנואל לוינס - מוריס מרלו-פונטי - ז'אן פול סארטר - חנה ארנדט - פול ריקר
- פילוסופיה אנליטית: גוטלוב פרגה - ברטראנד ראסל - ג. א. מור - לודוויג ויטגנשטיין - ג'ון אוסטין - פיטר סטרוסון - ג.א.מ. אנסקום - ג'ון סרל - נועם חומסקי - מייקל דאמט - סול קריפקי - דונלד דייווידסון - סטיבן ניל
- פוזיטיביזם לוגי: גוסטב ברגמן - קורט גדל - האנס האן - אולגה האן-נוירת - פרידריך וייסמן - קרל מנגר - אוטו נוירת - הרברט פייגל - פיליפ פרנק - רודולף קרנפ - ויקטור קראפט - מוריץ שליק - אלפרד ג'ולס אייר
- אסכולת פרנקפורט: תאודור אדורנו - מקס הורקהיימר - הרברט מרקוזה - ולטר בנימין - אריך פרום - יורגן הברמאס
- סטרוקטורליזם: פרדינן דה סוסיר - קלוד לוי-שטראוס - לואי אלתוסר - ז'אק לאקאן - רולאן בארת - פייר בורדייה
- פוסט סטרוקטורליזם: מישל פוקו - ז'אק דרידה - רולאן בארת - ז'אן בודריאר - ז'וליה קריסטבה - ז'יל דלז - ג'ודית באטלר - אומברטו אקו - לוס איריגארי - סלבוי ז'יז'ק
- קהילתנות: צ'ארלס טיילור - אלסדייר מקינטאייר - מייקל וולצר - מייקל סנדל - יוסף רז
- אנטי-נטליזם: ארתור שופנהאואר - אמיל צ'וראן
- גישות פילוסופיות נוספות: סוליפסיזם - מטריאליזם - אידיאליזם - הומניזם - טרנס הומניזם - פוזיטיביזם - מרקסיזם - אובייקטיביזם (איין ראנד)
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם? רוצים לבקש ערך?
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הפילוסופיה | |
---|---|
|
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
- מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)