ידע
ידע הוא מידע אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.
הצורך בידע
לאדם ישנו צורך לדעת ולהבין[1]. בתרבות האנושית התקיימה מאז ומעולם שאיפה לרכישת ידע רב ככל האפשר ("דע את עצמך", יעץ סוקרטס. "ידע הוא כח" קבע פרנסיס בייקון). ניתן להסביר זאת בכך שהידע שברשות האדם מאפשר לו להתמודד באופן טוב יותר על מנת להגשים את מטרותיו.
כיצד מתקבל ידע
ידע יכול להתקבל בדרכים שונות. הידע האנושי אודות העולם משתנה באופן תדיר בעקבות תגליות ומחקרים חדשים[2]. המבט ההיסטורי על התפתחות הידע האנושי מבחינה כמותית ואיכותנית ממחיש את ההיבט הדינמי שלו, הן במדעים המדויקים והן במדעים ההומניים[3].
גם ברמה האישית, הידע הוא בעל אופי דינמי. הוא מתפתח בהדרגה, משתנה ומתרחב במשך כל חיי האדם מהינקות ועד הבגרות[2]. היכולת של האדם לרכוש ידע חדש משתפרת ומתיעלת בהתאם להתפתחות הקוגניטיבית ומיומנויות החשיבה שלו.
הקשר בין נתונים, מידע וידע
כדי ליצור ידע יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד משתנים או אירועים מסוימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה[2].
ניתן להתייחס להיררכיה בין נתונים, שבהינתן משמעות להם הופכים למידע. המידע בתורו יכול להפוך לידע על ידי אדם התופס את הנתונים, ומעבד אותם בתהליך קוגניטיבי. לדוגמה, ספר טלפונים מכיל תווים ומספרים רבים (הם הנתונים), כאשר כל רשומה בספר מציגה את מספרו של אדם ליד שמו (חיבור שהופך את הנתון למידע). כאשר אדם קורא את המידע הזה (תהליך קוגניטיבי), הוא מסוגל לדעת את מספר הטלפון של חברו.
המדע כדרך להרחבת ידע
המדע הוא תחום הפעילות העיקרי בו חוקר המין האנושי את צפונות היקום ודרך פעולתו, במובן זה של הגדלת הידע. איסוף ידע בתחום המדע מכונה מחקר. האקדמיה היא מוסד הפועל להרחבת הידע האנושי ולהפצתו.
עם זאת לשאלות רבות עדיין אין תשובה ודאית וברורה. לכן מדענים, חוקרים ופרשנים עשויים להיות חלוקים בדעותיהם בסוגיות שבהן טרם נמצאו עדויות אובייקטיביות וחד משמעותיות[2].
חינוך
הידע האנושי מיוצג על ידי השפה הדבורה והכתובה[3]. בעקבות זאת השפה מאפשרת לאנושות לצבור תגליות על ידי העברת הידע שנרכש מדור אחד לזה שאחריו[4]. פעולה זו היא חלק מתהליך החינוך.
החינוך הוא הדרך של החברה להכשיר את הדור הצעיר להשתלבות בתרבות ובעולם העבודה. החינוך משמש להקנייה של ידע ומיומנויות התורמים להבנה של העולם ועוזרים להסתגל לשנויים המהירים המתרחשים בו[5].
יש לטפח בתלמידים הבנה של הדרכים שבהם ידע נוצר ומשתנה לצד מודעות לאופי המתפתח והלא-ודאי שלו, רגישות לקיומן של נקודות מבט שונות ופתיחות ללמידה של מושגים חדשים[2].
ידע מפורש ומרומז
הזיכרון לטווח ארוך מורכב מזיכרון מפורש וזיכרון מרומז[6]. על פי רוב, תהליך הלמידה של ידע חדש מערב את שתי המערכות בו זמנית. חלק מהמידע יכול להיות מיוצג על ידי שתי המערכות, וחלק אחר עשוי להיות מיוצג רק על ידי אחת מהן ולא על ידי השנייה[7].
מערכת הזיכרון המפורש מערבת מודעות. היא מבוססת על חוקיות וניתן להביע ידע שמיוצג בה באופן מילולי. להבדיל, המערכת המרומזת אינה מודעת, והיא מבוססת על כישורים או התנסות; על פי רוב, ניתן להביע את הידע שמיוצג בה רק דרך פעולה ולא באופן מילולי[7]. נעשה שימוש במושגים שונים כדי להבחין בין שתי המערכות. לדוגמה: "מודע" מול "לא מודע", "דקלרטיבי" מול "לא דקלרטיבי", "רצוני" מול "אוטומטי" או "מכוון" מול "ספונטני"[7].
הזיכרון המפורש לטווח ארוך כולל זיכרון סמנטי וזיכרון אירועי. זיכרון סמנטי כולל את כל הידע הכללי והעובדות הידועות לאדם על העולם, כגון משמעות מילים וגירויים שונים, מאפיינים של אובייקטים בסביבה ועוד. לעומתו, זיכרון אירועי הוא זיכרון של חוויות אישיות.
ידע בין בני-אדם
לא ניתן להעביר ישירות ידע בין בני אדם (למעט כמובן ידע המועבר בצורה ביולוגית). הידע האגור במוחו של אדם "משוטח" לרוב למידע (למשל מלל) שאותו ניתן להעביר לאדם אחר בתהליך שנקרא תקשורת. דרך אחרת היא להדגים או ליישם את הידע בפני האדם האחר, ובכך לאפשר לו ללמוד.
ידע חברתי
המונח "ידע חברתי" מתייחס למידע המשותף לפרטים המהווים חברה. ידע זה מועבר באמצעות תקשורת בין חברי הקבוצה או החברה.
ניתן להתייחס לידע של חברה כאל מכלול של הבנות-מציאות המוסכמות על מרבית פרטיה. ידע זה לעיתים מכונה ידע קולקטיבי. מאידך, הידע האנושי הוא מושג המציין את הבנותיו של המין האנושי בכללותו.
ניהול ידע
ניהול ידע הוא גישה ניהולית העוסקת בידע המעשי של הארגון, או בידע ארגוני. גישה זו עוסקת בידע הקיים וביצירת ידע חדש ושימורו. הידע הקיים והידע החדש יתמכו בפעילות ובשליחות של הארגון העסקי כדי להגביר את הניצול היעיל של משאבי הארגון.
בארגונים עסקיים מבחינים בין ידע גלוי לבין ידע סמוי:
- ידע סמוי - ידע קיים שקשה להגדירו והמחזיק בו לרוב לא מודע לו או שלא יודע לנסחו. המונח באנגלית: Tacit Knowledge
- ידע גלוי - ידע קיים שהמחזיק בו יודע לנסח אותו ומודע לקיומו. המונח באנגלית: Explicit Knowledge
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ידע |
 ציטוטים בוויקיציטוט: ידע |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידע |
- אורית כהן; דנה פרידמן עיבוד מידע חברתי
- על תאוריות מדעיות – הרצאה מאתר 12 דקות
הערות שוליים
- ^ Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
- ^ 3.0 3.1 דוד חן (1995). החינוך לקראת המאה העשרים ואחת: ספר יובל העשרים של בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. רעננה: רמות.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 7.0 7.1 7.2 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
| ניהול ידע | ||
|---|---|---|
| כללי | ניהול ידע • ניהול תוכן • מבחן אמילי • למידה ארגונית • פער הידיעה-עשייה • עובד ידע • תרבות ארגונית | |
| נושאים משלימים | נתונים • מידע • ידע • מדעי המידע • מערכת מידע • מידענות • מידען • מערכת תומכת החלטה • עיבוד נתונים | |
| אישים | לארי פרוסאק | |
