סטראטון מלאמפסאקוס

סטראטון מלאמפסאקוס (Strato of Lampsacus, ביוונית: Στράτων בערך 335 - 269 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני.

ביוגרפיה

הוא נולד בעיר למפסקוס (כיום העיר לפסקי שבקצהו הצפוני של מצר הדרדנלים בטורקיה). יש סבורים שהכיר את אפיקורוס שלימד בעיר זו ב-310 - 306 לפנה"ס. סטראטון למד בליקיאון באתונה ואחרי כן נסע לאלכסנדריה, שם שימש כמורה של תלמי השני, מלך מצרים ושל אריסטרכוס מסאמוס. הוא שב לאתונה אחרי מותו של תאופרסטוס שעמד בראש הליקיאון, ונבחר לשמש כיורשו. אחרי מות סטראטון ירש את מקומו ליקון מטרואס.

תורתו

אם כי עסק בעיקר במדעי הטבע, סטראטון התפרסם בשל רעיונותיו בדבר האלוקות, הנפש האנושית ומבנה היקום. הוא דחה את תורת אפלטון בדבר הישארות הנפש ואת רעיון קיומו של אלוקים מחוץ לעולם החומר. כמו דמוקריטוס ולוקיפוס לפניו, סטראטון חשב כי היקום מורכב מחומר ומאנרגיה וכי החומר שביקום מורכב מאטומים.

סטראטון היה אחד הפילוסופים הראשונים שעיצבו השקפת עולם אתאיסטית. לדעתו, הטבע הוא אשר יוצר ומקיים את כל הדברים. קיקרו דחה את דעתו של סטראטון וכתב: "עלינו להזכיר לסטראטון כי הטבע הוא חסר רגשות."

תורתו של סטראטון הפכה לשם דבר במרוצת המאה השבע עשרה מפני הדמיון שבינה לבין הפנתאיזם של שפינוזה. רעיונותיו של סטראטון השפיעו על הפילוסוף והסופר הצרפתי פייר בל שכתב כי סטראטון נמנע מלייחס ליקום את מושגי הטוב והרע, חשב כי היקום אינו ישות חיה, וכי אין בנמצא כל עוצמה אלוקית מחוץ לטבע.