פילון האלכסנדרוני
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס;[1] סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
הרבה לעסוק באפולוגטיקה של הדת היהודית, ובהצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. השפיע רבות על התפתחות התאולוגיה הנוצרית. לעומת זאת, כתביו לא השתמרו כלל במסורת הרבנית ועניין יהודי מחודש התעורר בהם רק בתקופה המודרנית.
על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה שבעמק חפר.
ביוגרפיה
המידע הביוגרפי שיש בידינו אודות פילון הוא דל ומתבסס על המעט שכתב על עצמו בספריו ואזכורו בכתבי יוסף בן מתתיהו.
מוצאו של פילון ממשפחה אריסטוקרטית ועשירה שעסקה במסחר. אחיו היה כנראה גובה מסים, ולפי יוספוס פלביוס "עלה על כל בני עירו ביחוסו ובעושרו". על פי מבנה שמו של אחיו מניחים שהמשפחה קיבלה מעמד של אזרחות רומית מיוליוס קיסר. בית אביו ומשפחתו נמנה עם הכהנים, האצולה החשמונאית ובית הורדוס ביהודה, ועם השושלת היוליו-קלאודית ברומא. מכאן מובנת ההשפעה הרבה שהייתה לתפיסת העולם ההלניסטית על הגותו.
בשנת 40 לספירה עמד פילון בראש משלחת (בת חמישה חברים[2]), שייצגה את יהודי אלכסנדריה כנגד משלחת (שאחד מחבריה היה אפיון) שייצגה את תושביה ההלניסטים בפני הקיסר גאיוס קליגולה וביקשה לבטל את הוראתו להציב את פסלו בבית הכנסת באלכסנדריה. יוסף בן מתתיהו מספר כי פילון היה "איש מפורסם מכול־וכול", אולם הקיסר מנע ממנו ללמד סנגוריה על היהודים וגירש אותו מפניו בכעס. לדבריו, פילון אמנם "יצא נעלב כולו", אולם עודד את היהודים שהיו עמו וטען שהקיסר אמנם כועס עליהם, "אולם למעשה עתיד עתה אלוקים לפעול נגדו".[3] זמנה של משלחת זו משמש כבסיס לחישוב ימי חייו, כי הוא מתייחס אל עצמו כ"זקן" בעת השתתפותו בה. במשמעות אותם ימים, "זקן" מתייחס לאדם מעל גיל 55.
מקריאת כתביו מעריכים כי הוא ביקר פעם אחת בלבד בימי חייו בבית המקדש בירושלים[4]. נראה גם שלא שלט בשפה העברית, ובעיסוקו הנרחב בספרי הקודש והמדרש היהודיים נעזר בתרגומיהם ליוונית.
רוב חיבוריו עוסקים בתורה, אך נשתמרו בידי הכנסייה. הוא אימץ לעצמו את דרכי המחשבה של אפלטון, וניסה ליישב בין הסיפור המקראי לתפיסת האלוקים האפלטונית. כמו כן הושפע רבות מהסטואיקנים, שפירשו את הדת והמיתולוגיה בצורה אלגורית ובבסיס תורתם עמדו רעיונות מונותאיסטיים ומוסריים.
בשם ידידיה האלכסנדרוני כינה אותו רבי עזריה מן האדומים,[5] הראשון בן המסורת הרבנית שגילה בו עניין משמעותי לאחר למעלה מאלף שנה. מן העת העתיקה ועד לימי עזריה במאה ה-16 לא היה עיסוק יהודי בפילון, אם כי חוקרים מעריכים שחז"ל היו מודעים למפעלו ואף התפלמסו עמו, ללא התייחסות ישירה, בספרותם.[6]
עיקרי התאולוגיה של פילון
- אלוקים ברא את העולם באמצעות מאמר (לוגוס).
- אלוקים ברא חומר קדמון וברא ממנו את העולם. הבריאה היא פועל יוצא של רצונו החופשי של אלוקים. העולם תלוי באלוקים, שהוא סיבתו המוחלטת, ואין אלוקים תלוי בקיומו של העולם או בפעולות שמתרחשות בו.
- אלוקים הוא שנתן עולם חוק וסדר. הוא יצר את חוקי הטבע. אלוקים אינו בר שינוי ולכן גם חוקיו נצחיים, אלא אם כן ירצה לשנותם מתוך רצונו החופשי.
- ישנה, על כן, אפשרות עקרונית להתרחשות הנס, שהוא פרי החלטה חופשית של האלוקים. הנס הוא ביטוי להשגחה האלוקית. הנסים אינם מעשים שרירותיים או מקריים, אלא הם נוצרים מתוך כוונה לטובת יחידים או קבוצות הזכאים לכך, או לטובת המין האנושי כולו.
- הדעת הנבואית נעלה על פעולת השכל האנושי הרגילה והיא פועל של ההשגחה האלוקית. מעמד ההתגלות בסיני הוא אב טיפוס לדעת הנבואית המועברת בכוח ההשגחה לקבוצה של בני אדם.
- דעת האלוקים – שתי דרכים להשיגה. דרך עקיפה - שכלית, ודרך ישירה – נבואה. דעת זו היא דעת מציאותו ופעולתו בעולם, אך לא דעת מהותו. אין לדעת דבר על מהותו של אלוקים. אלוקים אינו בר השגה.
- בהתגלות נמסרו לאדם חוקים הנמצאים בהרמוניה מלאה עם הטבע (פיזיס). חקיקה אנושית (נומוס) אינה מגיעה להרמוניה זו. חוק הטבע משמעו חוק שנתגלה מאלוקים.
- המדינה המושלמת היא מדינה המבוססת על חוקי האלוקים, תיאוקרטיה. פילון מכנה משטר כזה דמוקרטיה במשמעות של שוויון הכול בפני החוק האלוקי.
- פילון מקבל את העיקרון האריסטוטלי בדבר המידה הטובה כדרך האמצע, אך מדגיש את חירות הרצון האנושית לבחור בין טוב ורע. (פרשנות מסוימת של פילון, כמו זו של הרמב"ם ואחריו של שפינוזה, ניסתה להראות שפילון בעצם אינו מאמין בחירות זו).
השפעת פילון על הנצרות
אף שהשפעתו על עולם המחשבה היהודי הייתה שולית, הפך פילון ברבות השנים למקור השראה מרכזי לאבות הכנסייה הנוצרית בעיצוב תפיסת עולמם הדתית.
התאולוגיה של פילון עברה דרך אבות הכנסייה אל עולם הרוח של ימי הביניים. מולה עמדה בימי הביניים תפיסת פלוטינוס בדבר האצלת העולם באופן הכרחי מאלוקים.
המחשבה הדתית של אבות הכנסייה, ששורשיה בפילון, הסתמכה על דעת אלוקים הנקנית לאדם בהתגלות. מאידך, ההגות הפילוסופית מכוננת עצמה על השכל האנושי. בהגות ימי הביניים בכלל, ובהגות היהודית בפרט, נדרש ההוגה להכריע או לפשר בין שני מקורות הסמכות הללו.
כתבי פילון שהשתמרו
- נגד פלאקוס
- המשלחת אל גאיוס
- היפותטיקה (אפולוגיה על היהודים) - כולל קטע על האסיים; שרד אצל אבסביוס[7].
- על חיי העיון
- על חיי משה
- על בריאת העולם
- על אברהם
- על יוסף
- על עשרת הדברות
- על החוקים לפרטיהם
- על המידות הטובות
- על השכר והעונש
- אליגוריות החוקים
- על הכרובים
- על קרבנות הבל וקין
- על שהרע נוהג לארוב לטוב
- על צאצאי קין
- על הענקים
- על שהאל הוא ללא שינוי
- על עבודת־האדמה
- על הנטיעה
- על השכרות
- על הפכחות
- על בלילת הלשונות
- על הגירת אברהם
- מי יורש קנייני אלוה
- על הזיווּג לשם השכלה (על לימודי היסוד)
- על הבריחה והמציאה
- על שינוי השמות
- על החלומות
- על שכל אדם ישר הוא בן־חורין/ "על חרות הצדיק" - כולל קטע על האסיים (פרקים 13-12).
- על נצחיות העולם
- על ההשגחה
- אלכסנדר (על בעלי־החיים)
- שאלות ותשובות על בראשית
- שאלות ותשובות על שמות
מהדורות עבריות של כתביו
- כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית, כרך א: על בריאת העולם; תרגם: יצחק מן; ערך בצרוף מבוא והוספות: משה שובה, ירושלים: י’ יונוביץ (ספריה פילוסופית), תרצ"א.
- כתבי היסטוריה: נגד פלאקוס המלאכות אל קאיוס: בנספחות - על האיסיים (קטעים ושרידים) מתורגם מן המקור בצרוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ז.
- כתביו הפילוסופיים של פילון: מבחר (ערוך בידי יוחנן לוי; עברית: יהושע עמיר), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ה.
- חיי איש המדינה: הוא על יוסף (מועתק מן המקור היווני בתוספת מבוא והערות על ידי נעמי כהן), ירושלים: קריית ספר, תשכ"ה.
- כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית. ספר א. על בריאת העולם (תרגם: יצחק מן; ערך בצרוף מבוא והוספות: משה שובה), ירושלים: מקור, תשל"א.
- היפותטיקה (תרגם מיוונית: דוד רוקח), ירושלים: [חמו"ל, תשל"ה].
- כתבים / פילון האלכסנדרוני (בעריכת סוזן דניאל-נטף יהושע עמיר ומארן ניהוף), ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986-תשע"ב 2012.3
- מדרשי פילון, כרך א פרשיות בראשית, נח, לך-לך: ליקוטים מספר "שאלות ותשובות" ושאר כתבי פילון מתורגמים מארמנית ויוונית לעברית עם השוואות וביאורים לספרות חז"ל. שמואל בלקין. בעריכת אלעזר הורביץ. הוצאת ישיבה-אוניברסיטה ניו-יורק, תשמ"ט.
לקריאה נוספת
- מיריי הדס-לבל, פילון האלכסנדרוני – בין יהדות להלניזם, הוצאת ידיעות ספרים, 2007.
- י. עמיר, פילון מאלכסנדריה, בתוך מ. שטרן (עורך), הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי-רומי, ירושלים תשמ"ג, עמ' 238-264
- חננאל מאק, הפרשנות הקדומה למקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון - אוניברסיטה משודרת, 1993, ע"מ73-66.
קישורים חיצוניים
- כתבי פילון: נגד פלאקוס, המלאכות אל קאיוס, על האסיים בתרגום וביאור ד"ר מנחם שטיין
- על בריאת העולם, תרגם ד"ר יצחק מן
- קטעים מכתבי פילון, בתרגום יהושע עמיר, דבר, 1 בינואר 1965
- ירון כהן צמח, פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים חמוטל בר-יוסף, פילון, הפילוסוף היהודי הרב-תרבותי הראשון, באתר הארץ- חיים ראובן רבינוביץ, פילון - הדרשן היהודי הראשון בגולה (1850 שנה להולדתו), באתר "דעת"
- אריה כשר, ירושלים כ'מטרופוליס' בתודעתו הלאומית של פילון, קתדרה 11, אפריל 1979
- שמואל בלקין, לשאלת המקורות של פרשנות פילון האלכסנדרוני, חורב, ניסן תש"ו
- כתבי פילון, באתר www.earlyjewishwritings.com (אנגלית)
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: פילון, במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה).
- ^ פילון האלכסנדרוני, המשלחת לגאיוס, פרק 46, סעיף 370 (על פי יוסף בן מתתיהו, היו 3 חברים בכל משלחת).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ח', פסקה א', סעיפים 260-257.
- ^ פילון, על ההשגחה ב, 107: "הייתי בדרכי אל מקדש אבותי".
- ^ מנחם שטיין, כתבי היסטוריה, מבוא, עמ' 30.
- ^ Adam Kamesar, The Cambridge Companion to Philo, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2009. עמ' 231.
- ^ Eusebius, Praeparatio Evangelica, VIII 11, 1-18.
