שרה פיילין
| לידה |
11 בפברואר 1964 (גיל: 60) סאנדפוינט, איידהו, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| בן זוג | טוד פיילין (2020-1988) | ||||
| |||||
| |||||
שרה לואיז פיילין (באנגלית: Sarah Louise Palin; נולדה ב-11 בפברואר 1964) היא פוליטיקאית אמריקאית. בעבר כיהנה כמושלת אלסקה שבארצות הברית (2006–2009).
באוגוסט 2008 הכריז הסנאטור ג'ון מקיין, שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד נשיא ארצות הברית, על פיילין כמועמדת שלו לתפקיד סגנית הנשיא, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008[1]. פיילין הייתה האישה השנייה בהיסטוריה האמריקאית שהייתה מועמדת מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות לתפקיד סגנית הנשיא (הראשונה הייתה ג'רלדין פררו בשנת 1984) והראשונה מטעם המפלגה הרפובליקנית.
לאחר ההפסד בבחירות, פיילין המשיכה בכהונתה כמושלת אלסקה עד התפטרותה בשנת 2009, אך נותרה פעילה במפלגה הרפובליקנית ובתנועת מסיבת התה. בשנת 2009 פרסמה ספר אוטוביוגרפי אשר זכה להצלחה במכירות. לאחר מכן פנתה לטלוויזיה ושימשה כפרשנית ומגישה ברשת פוקס ניוז בשנים 2010–2015, ובנוסף כיכבה בתוכניות מציאות.
ביוגרפיה
פיילין נולדה בשם שרה לואיז הית' (Sarah Louise Heath) בעיר סאנדפוינט שבאיידהו וגדלה באלסקה שבארצות הברית, מדינה אליה עברו הוריה כשהייתה תינוקת. פיילין כתינוקת הוטבלה כקתולית (כמו אימה), אך מאוחר יותר משפחתה הצטרפה לכנסייה נוצרית-פרוטסטנטית (פנטקוסטלית). אביה היה מורה ואמה מזכירת בית ספר ופיילין הייתה השלישית מארבעה ילדים. בנעוריה עסקה פיילין בציד ובספורט על בסיס קבוע, היא נודעה בכינוי "שרה ברקודה" לאור משחקה האגרסיבי והבלתי מתפשר[2].
פיילין למדה במספר מכללות בהוואי, איידהו ואלסקה ובסוף סיימה ב-1987 תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות באוניברסיטת איידהו[3].
פיילין עבדה זמן קצר ככתבת ספורט בתחנת טלוויזיה מקומית באנקורג', וכן כאשת צוות בספינת הדיג של בעלה.
קריירה ציבורית
פיילין נכנסה לחיים הפוליטיים ב-1992 כשנבחרה למועצת העיר ואסילה באלסקה. היא כיהנה במועצה עד 1996. באותה שנה קראה תיגר על ראש העיר המכהן, בשל מה שכינתה בזבוז כספי הציבור ומיסים גבוהים. היא ניצחה בבחירות ונבחרה לראשות העיר הנמצאת באזור המטרופוליני של אנקוראג' ובה כ-9,000 תושבים. בכהונתה הראשונה בראשות העיר קיצצה במשכורתה, הפחיתה משמעותית את מס הרכוש, על חשבון הגדלת מס הקניה. ב-1999 התמודדה בבחירות העירוניות בפעם השנייה, הביסה את יריבה, ראש העיר הקודם, ואף נבחרה לנשיאת איגוד ראשי הערים של אלסקה.
בשנת 2002 התמודדה פיילין על תפקיד המשנה למושל המדינה, אך הפסידה בבחירות. היא מונתה ב-2003 על ידי המושל לנציבה האחראית על האתיקה בוועדת שימור משאבי הנפט והגז של אלסקה. שנה לאחר מכן התפטרה מתפקידה על רקע התנגדותה למעשים לא אתיים, וחשפה מעשי שחיתות של יושב ראש המפלגה הרפובליקנית ושל פרקליט מדינת אלסקה - שניהם נאלצו להתפטר בעקבות זאת.
פיילין התמודדה ב-2006 בבחירות המקדימות לתפקיד מועמד המפלגה הרפובליקנית, לקראת הבחירות למושל המדינה. מסע הבחירות שלה התמקד בהבטחתה לממשל נקי משחיתויות. היא זכתה בלמעלה מ-50% מהקולות, וניצחה את המושל המכהן ממפלגתה, פרנק מרקאוסקי. בבחירות הכלליות זכתה ל-48% מקולות הבוחרים לעומת 41% ליריבה מהמפלגה הדמוקרטית, המושל לשעבר טוני נולס. כך הפכה לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מושל אלסקה, והצעירה ביותר בתולדות המדינה.
מאז תחילת כהונתה בדצמבר 2006 עד לבחירתה כמועמדת לסגן נשיא זכתה פיילין לשיעורי תמיכה גבוהים בסקרים, ולפני ההודעה על בחירתה כמועמדת לסגן נשיא ממוצע אחוזי התמיכה בה היה 79%. אחוזי תמיכה אלו ירדו מאוחר יותר[4].
בתחילת יולי 2009 הודיעה פיילין במפתיע כי תתפטר מכהונתה כמושלת אלסקה ב-26 ביולי 2009[5].
מלחמה בשחיתות ומדיניות תקציבית
עם כניסתה לתפקיד מושלת אלסקה ניהלה פיילין מלחמה בשחיתות השלטונית שנפוצה במדינתה וניסתה לשמור על תדמית הפוליטיקאית הנקייה. ביומה הראשון בתפקיד הורתה למכור את מטוס המנהלים מדגם וסטווינד, שנרכש על ידי קודמה בתפקיד, פרנק מרקאוסקי, למורת רוחו של בית המחוקקים של אלסקה וייצג בתעמולת הבחירות שלה את ניתוקו מרצון העם[6]. עליית מחירי הנפט הביאה לשיפור בכלכלת המדינה, ואת חלק מהעודפים שנוצרו הציעה פיילין להעביר ישירות לתושבי אלסקה בדמות מענק בסך 1,200 דולר לכל תושב[7], כסיוע למחירי האנרגיה הגבוהים שהתושבים נאלצו לשלם, זאת בנוסף למענק השנתי הרגיל שתושבי אלסקה מקבלים כל שנה מקרן מיוחדת.
נגד פיילין התנהלה חקירה מטעם בית המחוקקים של אלסקה בחשד שהורתה על פיטורי הממונה על בטיחות הציבור, לאחר שזה שסירב לפטר את גיסה לשעבר (בעל אחותה לשעבר), מתפקידו במשטרת מדינת אלסקה. פיילין הודיעה כי תשתף פעולה עם המחוקקים אולם לאחר שנבחרה למועמדת לסגנית נשיא ולאחר שראש צוות החקירה אמר כי הוא מכין לה הפתעת אוקטובר, החליטה לא לשתף פעולה עם החקירה בתואנה שהפכה לפוליטית[8]. המחוקקים קבעו כי פיילין לא חרגה מסמכותה בפיטורין אולם הם האשימו אותה כי חרגה מכללי האתיקה בכך שאיפשרה לבעלה ללחוץ על הממונה לפטר את גיסו[9]. חקירה אחרת מטעם ממשלת אלסקה קבעה כי פיילין פעלה על פי סמכותה ולא חרגה מכללי האתיקה[10].
מועמדת לסגנית הנשיא
באוגוסט 2008 הכריז ג'ון מקיין, שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד נשיא ארצות הברית, על פיילין כמועמדת שלו לתפקיד סגנית הנשיא, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, פיילין אף נשאה נאום בוועידת המפלגה הרפובליקנית ואף קיבלה את ברכתו של מייקל רייגן, בנו של נשיא ארצות הברית ה-40, רונלד רייגן. רייגן שיבח אותה על נאומה ואף אמר על עליה כי "הרגשתי כאילו אבי נולד מחדש, אלא שהפעם הוא הפך להיות היא" ואף הרחיב ואמר "ברוך שובך, אבא, אפילו אם אתה לובש שמלה וילדת כמה ילדים בדרך"[11].
מינויה התקבל בהפתעה בציבור ובתקשורת (שאף לא ידעה כיצד לבטא את שמה נכון), שכן פיילין הייתה דמות אנונימית למדי מחוץ לאלסקה. הבחירה בפיילין נתנה דחיפה לקמפיין של מקיין, שזכה להובלה בת 5% בסקרי גאלופ. בעימות הטלוויזיוני הראשון שלה מול המועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן הנשיא, ג'ו ביידן, פוליטיקאי משופשף ועתיר ניסיון בעימותים, זכתה פיילין להצלחה גדולה ממה שניבאו לה הפרשנים, אך הניצחון נזקף לביידן[12]. בהמשך הקמפיין איבדה פיילין מהתמיכה לה זכתה, ואף הואשמה על ידי גורמים במטה הבחירות של מקיין שסטתה מהנחיותיהם[13].
נקודת המפנה בתדמיתה של פיילין נחשבת סדרת הראיונות שהעניקה לעיתונאית CBS קייטי קוריק. בראיונות פיילין התבלבלה בדיונים על מושגים בסיסיים ודברה בשלב מסוים בחוסר קוהרנטיות מוחלט. פיילין גולמה בצורה פרודית על ידי טינה פיי בתוכנית הסטירית סאטרדיי נייט לייב, וחלק מדברי דמותה בתוכנית נלקחו ישירות מהראיון.
לאחר הבחירות לנשיאות ב-2008
בתחילת 2009 הקימה פיילין שדולה (PAC) לקידום מועמדים לתפקידים ציבורים ברמה המקומית והפדרלית, ב-2010 החלה להופיע בכינוסים של תנועת מסיבת התה, אותה כינתה "העתיד של אמריקה"[14]. בבחירות אמצע הכהונה הביעה פיילין תמיכה במספר מועמדים ובפרט קידמה מועמדויות של נשים במפלגה הרפובליקנית המתנגדות להפלות, ובמועמדים המזוהים עם תנועת מסיבת התה.
פיילין החלה לשמש כפרשנית ומגישה ברשת החדשות פוקס ניוז בינואר 2010[15]. בשנת 2013 תם החוזה של פיילין ברשת[16], אך היא חזרה להופיע בערוץ לאחר מספר חודשים. ב-2015 החליטה הרשת לא לחדש את החוזה של פיילין[17].
פיילין הופיעה בתוכנית מציאות בכיכובה בשם "אלסקה של שרה פיילין" ברשת TLC. באוקטובר 2011 הודיעה כי אין בכוונתה להתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012.
בינואר 2016 לקראת הפריימריז הרפובליקניים בבחירות לנשיאות 2016 הודיעה פיילין על תמיכתה בדונלד טראמפ[18].
לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות 2016, פורסם כי פיילין היא מהמועמדים המובילים למשרת מזכירת הפנים של ארצות הברית.
בשנת 2020 השתתפה בעונה השלישית של הגרסה האמריקאית של תוכנית המציאות הזמר במסכה.
ריצה לקונגרס ב-2022
לאחר שחבר הקונגרס המכהן היחיד ממדינת אלסקה, דון יאנג, נפטר בחודש מרץ 2022, פיילין הביעה התעניינות בחזרה לפוליטיקה על מנת לאייש את מקומו בבית הנבחרים אשר התפנה. לאלסקה יש רק מושב בודד בקונגרס משום שאוכלוסייתה דלילה ביחס ליתר מדינות ארצות הברית. היא הודיעה ב-1 באפריל שהיא מצטרפת באופן רשמי למירוץ, ובכך חזרה לפוליטיקה לאחר מעל 13 שנים מן ההפסד בבחירות לנשיאות ב-2008[19]. אף על פי שזכתה לתמיכתם של בכירים רבים במפלגה הרפובליקנית, לרבות הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, קיבלה פיילין 48.53% מהקולות לעומת המועמדת הדמוקרטית, מרי פלטולה, שזכתה ב-51.47% מהקולות, והפסידה בבחירות[20]. בבחירות אמצע הקדנציה שהתקיימו בנובמבר 2022, התמודדה פיילין שוב על המושב אך הפסדה בשנית לפלטולה, שנבחרה הפעם לכהונה מלאה של שנתיים.
עמדות פוליטיות
אנרגיה וסביבה
פיילין תומכת בפיתוח ניצול משאבי האנרגיה של מדינת אלסקה, היא פעלה לאישור בניית צינור להובלת גז טבעי מהמדרון הצפוני של רכס ברוקס על שפת אוקיינוס הקרח הצפוני אל שאר מדינות ארצות הברית, דרך קנדה, ותומכת בקידוחי נפט בשמורת הטבע הארקטית. במקביל הקימה ועדת יועצים לבחינת השפעות השינוי באקלים על אלסקה, והפחתת פליטת גזי החממה של המדינה.
פיילין מתנגדת להכרזה על דובי הקוטב כמין בסכנת הכחדה בין היתר מחשש שהדבר ימנע פיתוח משאבי הנפט והגז של אלסקה[21]. במסגרת מדיניות המדינה לצמצום אוכלוסיית הזאבים תמכה פיילין ביוזמה להענקת בונוס של 150 דולר על כל ציד מורשה של זאב ממסוקים[22].
חברה
פיילין נולדה למשפחה קתולית, אולם מאוחר יותר הצטרפה משפחתה של פיילין לכנסייה הפנטקוסטית[23]. החל מ-2002 היא חברה בכנסייה העצמאית Wasilla Bible Church[24], הנחשבת מקורבת לזרם האוונגליסטי[25]. היא שייכת לחוג השמרנים בנושאי חברה. פיילין תומכת בזכות להחזקת כלי נשק בידי האזרחים בארצות הברית וחברה "לכל חייה" באיגוד הרובאים הלאומי.
חוץ וביטחון
לאחר שנבחרה כמועמדת לסגנית הנשיא הביעה תמיכה בעמדות המקובלות על מקיין. בפגישה עם נציגי אייפק, הלובי הפרו ישראלי, הודיעה על תמיכתה בברית האסטרטגית בין המדינות[26]. פיילין מחזיקה במשרדה דגל ישראל, עובדה שהוזכרה על ידי שמעון פרס כאשר פגש בה.
ב-2011 בקרה לראשונה בישראל לביקור קצר[27].
עצמאות אלסקה
בשנים 1995 עד 2002 טוד פיילין, בעלה של פיילין, היה רשום כחבר ב"המפלגה לעצמאות אלסקה" (Alaskan Independence Party), תנועה החותרת לאפשר לתושבי אלסקה להחליט על עתיד מדינתם, אם כעצמאית או כפדרציה כלשהי עם (שאר) ארצות הברית. לאחר שהוכרז על מועמדותה לתפקיד סגן הנשיא טענה המפלגה כי אף פיילין הייתה חברה במפלגה, אולם הדבר הוכחש אחר כך ורישומי ספר הבוחרים מצביעים כי פיילין רשומה במפלגה הרפובליקנית מ-1982[28].
משפחתה
פיילין נשואה לטוד, דייג ועובד בתאגיד הנפט והגז BP, אותו הכירה בבית הספר התיכון. טוד פיילין עבר ממשרה ניהולית לרגילה בחברה כדי להימנע מניגוד עניינים עקב דיוני החברה עם מדינת אלסקה על בניית צינור גז. לזוג חמישה ילדים, הבכור משרת בצבא ארצות הברית ונשלח עם יחידתו לעיראק בספטמבר 2008, הצעיר בהם, שנולד באפריל 2008, סובל מתסמונת דאון. מצבו היה ידוע בעת ההריון ופיילין בחרה לא לבצע הפלה מלאכותית.
ספריה
לאחר עזיבתה את משרת המושלת של אלסקה, פרסמה פיילין שני ספרים אוטוביוגרפיים, הראשון, ספר זיכרונות תחת הכותרת "Going Rogue: An American Life" יצא לאור בנובמבר 2009 ומיד תפס את המקום הראשון בטבלת רבי המכר של הניו יורק טיימס. ספרה השני, "America by Heart: Reflections on Family, Faith, and Flag", יצא לאור בנובמבר 2010 ובו קיבצה פיילין מבחר מהנאומים האהובים עליה, מחשבות ודעות.
סרטים אודותיה
בשנת 2012 שוחרר לאקרנים הסרט חוקי המשחק, שמתאר את הקמפיין שערכו שרה פיילין וצוות יועציה הבכירים במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008. הסרט זכה לתגובות חיוביות על ידי המבקרים.
לקריאה נוספת
- קיילין ג'ונסון, Sarah: How a Hockey Mom Turned Alaska’s Political Establishment Upside Down (ביוגרפיה של פיילין. ראו פרק ראשון)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שרה פיילין
שרה פיילין, ברשת החברתית פייסבוק
שרה פיילין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שרה פיילין, ברשת החברתית אינסטגרם
שרה פיילין, סרטונים בערוץ היוטיוב- שרה פיילין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נאומה של שרה פיילין לאחר הודעתו של ג'ון מקיין על בחירתה באתר הבחירות של ג'ון מקיין
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ מקיין הכריז על פיילין רשמית כמועמדת לסגנות הנשיאות, באתר nrg, 29 באוגוסט 2008
- ^ Sarah Palin - כתבת פרופיל באתר הוושינגטון פוסט, 9.11.2006 (באנגלית)
- ^ Nicholas K. Geranios, Palin switched colleges 6 times in 6 years, 4 בספטמבר 2008 (באנגלית)
- ^ שיעור שביעות הרצון מהתפקיד עבור שרה פיילין, בוויקיפדיה האנגלית
- ^ סוכנויות הידיעות, שרה פיילין: פורשת מכהונתי כמושלת אלסקה, באתר ynet, 3 ביולי 2009
- ^ כתבה בניו יורק טיימס
- ^ Sean Cockerham & Wesley Loy, Palin's energy relief: $1,200 each, Anchorage Daily News, 2008-07-21 (באנגלית)
- ^ פיילין לא תשתף פעולה בחקירה נגדה באלסקה, באתר nrg, 16 בספטמבר 2008
- ^ עידן דורנר, פיילין עוברת למגננה: "לא עברתי על החוק", באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2008
- ^ Yereth Rosen, Palin cleared by Alaska panel in ethics probe, רויטרס, 4 בנובמבר 2008 (באנגלית)
- ^ ynet, מחמאה מפתיעה: "פיילין היא רונלד רייגן בשמלה", באתר ynet, 6 בספטמבר 2008
- ^ Debate poll says Biden won, Palin beat expectations, אתר CNN, 3 באוקטובר 2008
- ^ Palin's 'going rogue,' McCain aide says, אתר CNN, 26 באוקטובר 2008
- ^ Kate Zernike, Palin Assails Obama at Tea Party Meeting, באתר The Dispatch, 7 בפברואר 2010 (באנגלית)
- ^ הקריירה החדשה של שרה פיילין: פרשנית ומגישה בערוץ פוקס ניוז, באתר גלובס, 12 בינואר 2010
- ^ רותה קופפר, שרה פיילין מפסיקה להגיש בפוקס ניוז, באתר הארץ, 27 בינואר 2013
- ^
בפעם השנייה תוך שנתיים: שרה פיילין פוטרה מרשת פוקס ניוז; "היא לא רלבנטית", באתר TheMarker, 26 ביוני 2015
- ^ Sarah Palin Endorses Donald Trump, Rallying Conservatives, הניו יורק טיימס, 19 בינואר 2016
- ^ מאיה וורד, Sarah Palin announces run for Congress, באתר פוליטיקו, 1 באפריל 2022 (באנגלית)
- ^ Eric Bradner CNN, Sarah Palin loses special election for Alaska House seat, CNN
- ^ שרה פיילין, הדובים שלנו בריאים, באתר הארץ, 29 בינואר 2008, מאמר מתורגם מעיתון "הראלד טריביון"
- ^ Wolf hunters offered reward ג'יסון מור, 21.3.2007, באתר KTUU, תחנת טלוויזיה מקומית באלסקה (באנגלית)
- ^ Evangelicals energized by McCain-Palin ticket אריק גורסקי, 30.8.2008, באתר Yahoo News (באנגלית)
- ^ In Palin’s Life and Politics, Goal to Follow God’s Will, הניו יורק טיימס, 6 בספטמבר 2008.
- ^ איי-פי, Palin’s Church Badly Damaged by Fire, באתר הניו יורק טיימס, 14 בדצמבר 2008 (באנגלית)
- ^ Sarah Palin tells AIPAC she’s pro-Israel, באתר Jewish Journal, 3 בספטמבר 2008 (באנגלית)
- ^ שרה פיילין נחתה בישראל וביקרה במנהרות הכותל, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
- ^ Zernike, Kate (2008-09-04). "A Palin Joined Alaskan Third Party, Just Not Sarah Palin". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-11-22.
| מועמדי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ולסגנות | |
|---|---|
|
מושלי אלסקה 
| ||
|---|---|---|
|
37713707שרה פיילין
- מושלי אלסקה
- ראשי עיריות באלסקה
- נשים בראשות עיריות בארצות הברית
- סגל פוקס ניוז
- פרשנים אמריקאים
- בוגרי אוניברסיטת איידהו
- משתתפי הזמר במסכה (תוכנית טלוויזיה אמריקאית)
- מועמדות לסגנות נשיאות ארצות הברית
- מועמדים לסגנות נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- תנועת מסיבת התה: אישים
- פוליטיקאיות אמריקאיות
- מושלות מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאיות שנולדו ב-1964
- אמריקאים שנולדו ב-1964