רבי יצחק משה פרלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק משה פרלס
לידה ה'תקמ"ד
אוהרסקי ברוד
פטירה ט"ו באב ה'תרי"ד (בגיל 70 בערך)
אוהרסקי ברוד
מקום קבורה אוהרסקי ברוד
תחומי עיסוק רבן של גוטיין, האליץ', אייזנשטט ובאניהאד
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו אביו רבי יעקב; רבי משולם איגרא; רבי יוסף מפוזנא; החת"ם סופר
חיבוריו בית נאמן
בת זוג חיה שרה
אב רבי יעקב
מספר צאצאים 13

רבי יצחק משה פרלס (ה'תקמ"ד - ט"ו באב ה'תרי"ד) היה רבן של גוטיין (אנ'), האליץ', אייזנשטט ובאניהאד. מגדולי רבני דורו וראש ישיבה. נודע במאבקו בנאולוגים.

נוסח מצבת קברו

נאסף אל אבותיו בחמשה עשר יום
לירח אב שנת תרי"ד
פ"נ הגאון המובהק האמיתי מרנא ורבנא
כקש"ת מו"ה יצחק משה פערלס זצ"ל

ישראל אהה נשבה ארון ה'
צעקת שבר אראלים נשאי
חכמי תורה חגרי שק ואפר
קנאה אחזה לומדי ספר
משה כי נגזר מארץ חיים
פה מתגבר בעמקי החכמה
ערך חמשים שנה הרביץ תורה
ר' ואב"ד דק"ק גאטיין האליטש אעיזענשטאדט
לא נח אוי ואבוי באחרונה בעיר באניהאד
סבבוהו מרוהו שם מאסו בעץ החיים

תנצב"ה

[1]

ראשית חייו

נולד באוהרסקי ברוד לרבי יעקב אב"ד העיר וראש הישיבה[2]. נקרא בשם 'משה' ולאחר שחלה הוסיפו לו את השם 'יצחק'[3].  

בילדותו למד בתלמוד תורה בעיר הולדתו אך לאחר שהתגלה כמוכשר הכניסו אביו לישיבתו. בגיל 12 נכנס ללמוד בישיבתו של רבי משולם איגרא בפרשבורג, וכעבור שנתיים נכנס ללמוד בישיבתו של רבי יוסף מפוזנא בפוזנא, שם למד עד פטירתו בה'תקס"א והחשיבו לרבו המובהק. לאחר פטירת רבו נשאר ללמוד תקופה קצרה בפוזנא אצל רבי שמואל פלקנפלד אחיו וממלא מקומו של רבי יוסף[4]. כן למד תקופה קצרה בישיבתו של החת"ם סופר. ישנם הטוענים שגם היה תלמידו של מהר"ם ברבי[5].  

לאחר מכן חזר לבית הוריו. בתקופה זו התקרב לרבי מרדכי בנט שחיבבו. בה'תקס"ט נשא את חיה שרה בת רבי שלמה זלמן בריל מהעיר אוהרסקי ברוד[6]. לאחר נישואיו עסק במסחר עורות בעירו[4].

רבנותו

בעקבות אבדן רכושו הסכים לקבל הצעות לרבנות. לשם כך נסע אל רבי מרדכי בנט והוסמך על ידו להוראה[7].

בה'תקע"ג מונה לרב בגוטיין וכתנאי, דרש מהקהילה לתמוך בישיבה שהוא יקים בגוטיין[4]. בה'תק"ף מונה לרב בהאליץ'. בה'תקפ"ב מונה לרבה של אייזנשטט, שם גם שימש כראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים[8]. במשך זמן כהונתו זו הזמינו אותו קהילות לייפניק ובוסקוביץ' שיבא לכהן כרבם, אך הוא סירב[9].

בה'תר"א לאחר שראש הקהילה רצה לבטל את האיסור על משחק הקלפים, פרש מרבנות אייזנשטט[10] ועבר לכהן כרבה של באניאהד ובהשפעתו נעשתה העיר למרכז תורני לכל הסביבה[11], הוא הקים שם ישיבה ועמד בראשה, הישיבה התפרסמה בכל המדינה[12] ומנתה תלמידים רבים[13].

נחשב לאחד מגדולי הרבנים[14] והמשיבים בדורו[9]. התכתב בהלכה עם גדולי הרבנים בדורו ביניהם החת"ם סופר[15], רבי יהודה אסאד[16] והמהר"ם א"ש.   

מאבקו בנאולוגים

עם תחילת הקרע ביהדות הונגריה, פתח במאבק בנאולוגים. בין היתר היה מראשי הלוחמים נגד מאיר ציפסר, כשההוא ערך גט בניגוד לפסיקת גדולי הפוסקים האחרונים[4].

לאחר מעט יותר משנה מאז תחילת כהונתו כרב בבאניאהד דרשו ראשי הקהילה לקיים רפורמות בחיי הדת, ביניהם להנהיג בבתי הכנסת ובבתי ספר היהודיים את השפה ההונגרית במקום שפת היידיש, להעלות את הבימה ליד ארון הקודש[17] ולקיים את החופה בתוך כתלי בית הכנסת במקום לקיימה תחת כיפת השמים, כשראו שהרב לא נכנע לדרישותיהם[18] ואיחד סביבו את רוב בני הקהילה[19] שיכנעו את הרשויות לאכוף את הרפורמות שהנהיגו ושוטרי הרשויות הובילו בשבת את אחד מראשי נאמני הרב למעצר.   

עדות נאמנה על רשעתם בלי גבול המקרה הנוראה בקהל באניהאד בימים ההם הם לא חסו על כבודו של האב"ד גאון ישראל הודו והדרו רבי יצחק משה פערלס ז"ל והפריחו זה אחר זה כתבי פלסתר אל הממשלה נגד הצדיק שנאחז במצודתם דכאו את גופו חסון כאלון ושברוהו לשברי שברים כפסו קומתו עמדו עליו כעלוקה ומצצו את דמו ובחמת רוחם כאש בוערה באין הרף הובישו מוח עצמותיו ועד אשר לא היו בטוחים כי יגברו עליו ויסירו אותו ממשמרתו לא סגרו את פיהם אשר פערו כשאול לבלעו הרשעים האלה גרשו ממש את הצדיק מביתו ממקומו ונקבע היום בו יעזוב עטרת תפארת הדור את מקום פעולתו משם האיר באור תורתו למרחקים ...
לא תמצא כמעט דוגמהו בדברי הימים של הקהילות בפזורינו...

רבי יצחק צבי סופר, מספר הסופר, תשל"א, עמ' ה', חלק ב', קונטרס "מעט צרי", "מאמר קנאת השם".

בנוסף, הנאולוגים נאבקו ברב פרלס עצמו. לדוגמה, בזמן מהפכת 1848 בהונגריה כשהאומה ההונגרית ביקשה להשתחרר משלטון האימפריה האוסטרית העלילו עליו בפני שר העיר שהוא ומשפחתו מקיימים קשרים עם השלטון האוסטרי כדי לדכא את המהפכה. בעקבות כך פרצו אל ביתו חיילים במטרה לחפש שם ממצאים המעידים על קשרים אלו. כמו כן הפיצו מתנגדי הרב שמועות המכפישות את יהודי העיר. לאחר דיכוי ההתקוממות על ידי האוסטרים בשנת 1849 שקטה המחלוקת לתקופה.  

בשנת ה'תרי"א, לאחר שהאוסטרים הורו להקים בתי-ספר במסגרת הקהילות היהודיות בפיקוח הממשלה שלחו הנאולוגים מכתב אל פקידי הממשל בה נטען שהפקודות לא קוימו עקב התנגדות הרב. בהלשנה נוספת כתבו שהוא לא מפקח על פנקס הילודים כדרישת השלטונות, הרב פרלס הצליח להוכיח את חפותו וההלשנות בוטלו אך המחלוקת בקהילה פרצה שוב, וכתגובה הדיחו חברי הקהילה את ראש הקהל ממשרתו והמחלוקת שקטה למשך כשנה.  

לאחר כשנה הצליחו הנאולוגים להשתלט מחדש על ראשות הקהילה וחידשו את מאבקם ברב, כאשר בין היתר הפחיתו את משכורתו ולא הניחו לו ללמוד עם תלמידיו בבית המדרש העירוני. כך גם חזרו שוב עם הלשנות לשלטונות נגד הרב שהוא אינו מקיים את הוראותיהן ושהוא עושק כספית את בני קהילתו וכן שהוא אינו מפקח על לימודי בית הספר היהודי ודרשו לסלקו מהרבנות, נאמני הרב מצידם השתדלו להפריך את ההלשנות, כך נשלחו מכתבים אל השלטונות משני צדדי המחנה תקופת מה[4].  

בשנת ה'תרי"ד כשהרדיפות נגדו נמשכו, עזב את באניאהד כשנאמני הרב מלווים אותו[20]. פרשיית רדיפת רבי יצחק משה נחשבת לפרשייה הקשה ביותר בין רדיפת רבנים אורתודוקסים על ידי הנאולוגים[21].
מאז פרישתו לא כיהן רב אורתודוקסי בקהילה עד פילוג הקהילות בהונגריה בה'תרכ"ט, אז פרשו האורתודוקסים מהקהילה וייסדו קהילה נפרדת[22].   

בהמשך חזר לאוהרסקי ברוד. בתקופה האחרונה לחייו התעוור[23]. נפטר בט"ו באב ה'תרי"ד ונקבר בבית הקברות שבאוהרסקי ברוד. על מצבת קברו הוזכרה הפרשייה בעטיה עזב את רבנות באניהאד[24]. נספד על ידי הכתב סופר[25], רבי חזקיה פייבל פלויט[26] ועוד. לאחר פטירתו המשיכו הנאולוגים בהצקותיהם והם תבעו את אשתו על אודות כספי המשכורות שקיבל מקהילת באניהאד[4].

כתביו וחידושי תורתו

רוב תשובותיו וחידושיו לא נדפסו[27]. נכדו רבי אברהם צבי פרלס רבה של פעטש הוציא לאור (סיגט ה'תרס"ו) מעט שו"ת בהלכה ממנו בספר בשם בית נאמן. תלמידו רבי אורי מילר מביא מחידושיו בספרו[28].

תלמידיו

מבין תלמידיו נודעו:

צאצאיו

היו לו 13 ילדים מביניהם נודעו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יאקב פרלס, בית נאמן, ה'תרס"ו, בהקדמה לספר
  2. ^ בראש ספר כפתור ופרח שהיה ברשותו הוא מפרט בכתב את ייחוסו עד רבי משה פרלס מפראג. מובא בכפתור ופרח, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית. (העתק מובא גם על ידי נכדו ברבי יאקב פרלס, בית נאמן, ה'תרס"ו, הקדמה לספר).
  3. ^ בימי רבנותו בגוטיין.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 רבי יאקב פרלס, בית נאמן, ה'תרס"ו, הקדמה לספר.
  5. ^ רבי יאקב פרלס, בית נאמן, ה'תרס"ו, עמ' 7, תולדות, הערה 1.
  6. ^ נפטרה בקראלי בא' באייר ה'תרל"א.
  7. ^ וראו: רבי יקותיאל אריה קמלהאר, דור דעה - ארבע תקופות גאוני בתראי, תרצ"ה, עמ' קס"ב.
  8. ^ כך נכתב בכתב ההכתרה מהקהילה לרבי עזריאל הילדסהיימר. מובא בההקדמה לספרו שאלות ותשובות רבי עזריאל - חלק ב, תשל"ו; וראו מה שכתב בעניין רבי עזריאל הילדסהיימר - פורסם עלי זכרון - ה, כ"ז אב תשע"ה, עמ' כ"ט (מתורגם מגרמנית).
  9. ^ 9.0 9.1 רבי אברהם שטרן, מליצי אש - מנחם אב, אלול, תרצ"ב, עמ' ל"ד, אות ע"א.
  10. ^ ראו באריכות ברבי ברוך אפשטיין, מקור ברוך - חלק ב, תרפ"ח, עמ' תע"ג, פרק ט', סעיף ב'.
  11. ^ ראו גם: רבי משה זושא אלכסנדר קינסטליכער, צפונות, עמ' צ"ב, גליון ה'; רבי משה פולק, ברכת משה, תשס"ד, עמ' ד', "תולדות" בהקדמת הספר.
  12. ^ כך גם בכתביו של רבי יואל מרגרטן דיין בערלוי כותב על אביו רבי יצחק צבי מרגנטן אב"ד ביקאבראן בעל "תוקף התלמוד" ו"בית דוד"  ”ובדרך לימודו היה יחיד בדורו התלמידים הגדולים שנסען ממנו לישיבות אחרות בקשו ישיבות ולא מצאו דרך הלימוד הזה כי אם בבניאהד אצל הגאון מו"ה משה פערלס ז"ל ומשם שבו אליו ואמרו כי רק הגאון בבאניהאד יש לו דרך הלימוד הזה” (רבי מאיר שטיין, אבן המאיר א - ג, תרס"ז, עמ' ע"ה, קונטרס "חוט המשולש").
  13. ^ רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר - א, תרע"ד, עמ' נ"ד, מערכת הגדולים, אות י', ערך רל"א. וראו מה שכתב בעניין רבי עזריאל הילדסהיימר - פורסם עלי זכרון - ה, כ"ז אב תשע"ה, עמ' כ"ט (מתורגם מגרמנית).
  14. ^ ראו לדוגמא: רבי יוחנן סג"ל שפיץ, בן זכאי, עמ' מ"ב א;  רבי ברוך בנדט גויטיין, זכרון אבות, תשל"א, עמ' ס"ד, סימן מ"ו; יגדיל תורה (לונדון) י"ג, אייר סיוון תש"י, עמ' 21
  15. ^ לדוגמא: שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן ד; שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קנד.
  16. ^ לדוגמא: תשובות מהרי"א (יהודה יעלה), תשע"ז, עמ' ל"ז, יורה דעה תשובה כ"א.
  17. ^ בעניין זה שלח אליו החת"ם סופר תשובה, בה הוא מביא את אמרתו המפורסמת "חדש אסור מן התורה" (שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן כח).
  18. ^ וראו גם: רבי פנחס שטיינר כותב עליו בספרו בריתי שלום - בראשית, תרפ"ה, עמ' ס', א', פרשת ויגש.  שידוע כי מסר נפשו בבאניהאד בעד הדת.
  19. ^ ישנה התייחסות מהכתב סופר אודות הצלחתו של רבי יצחק משה מובא בזכור לאברהם, ה'תשל"ב, עמ' ס"ג, מכתב ט'.
  20. ^ רבי יצחק צבי סופר, מספר הסופר, תשל"א, עמ' ה', חלק ב', קונטרס "מעט צרי", "מאמר קנאת השם".
  21. ^ רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, קורות התורה והאמונה בהונגריה, עמ' 67, פרק ה'; דרשות מהר"ם שיק, עמ' י"ג, הקדמה לספר; ביטאון הליכות - 123-124, ניסן תשנ"ב, עמ' 49, 123; רבי משה פולק, ברכת משה, תשס"ד, עמ' ד', "תולדות" בהקדמת הספר
  22. ^ רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, חודש בחדשו - לוח תשס"ג, עמ' פ', לוח תשס"ג.
  23. ^ תלמידו רבי אברהם יצחק גליק סיפר שהוא למד 7 פעמים בעיון את חושן משפט בספר ש"אותיותיו קטנות כחודו של מחט" ומזה התעוור (רבי אברהם יצחק גליק, באר יצחק - גיטין א, ה'תר"ע, בהקדמה לספר).
  24. ^ הנוסח המובא ברבי יאקב פרלס, בית נאמן, ה'תרס"ו, הקדמתו לספר "לא נח אוי ואבוי באחרונה בעיר באניהאד, סבבוהו מרוהו שם מאסו בעץ החיים". רבי ישכר שלמה טייכטל מעיד שראה חקוק על המצבה "וימררוהו ורובו וישטמוהו בעלי חיצים". (משנה שכיר - על התורה, תשס"ט, עמ' 427, פרשת פנחס)
  25. ^ כתב סופר דרשות ומאמרים, ירושלים תשל"ב, עמ' ר"ג.
  26. ^ ליקוטי חבר בן חיים, תרל"ח, עמ' ס', א'., חלק א, "מילי דהספידא".
  27. ^ חלק מתשובותיו וחידושיו מובאים בספרייה הלאומית בכתב יד: שאלות ותשובות מאת רבי יצחק משה פרלס, (1), במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית; שאלות ותשובות מאת רבי מאיר בן יצחק משה פרלס, (2), במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית; חידושים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
  28. ^ כצו שכותב בהקדמתו לספרו בן אורי.