רבי שמואל פלקנפלד
 | |||||
| שער ספרו "בית שמואל אחרון" דפוס ראשון (נאווי דוואהר, ה'תקס"ו) | |||||
| לידה |
ה'תצ"ז זאלקווא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ד בכסלו ה'תקס"ז (בגיל 69 בערך) | ||||
| מקום קבורה | פוזנא | ||||
| תחומי עיסוק | אב"ד בבילגוריי, פשבורסק, טרנופול, פוזנא | ||||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה | ||||
| חיבוריו | בית שמואל אחרון | ||||
| בת זוג | רחל הדסה | ||||
| אב | רבי משה פנחס | ||||
| אם | רבקה | ||||
| צאצאים | רבי מרדכי יואל | ||||
| חותן | רבי צבי הירש | ||||
| חתנים | רבי יחיאל מיכל; רבי בצלאל הכהן; רבי צבי הירש הורוביץ | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
רבי שמואל פלקנפלד (לעתים: פילכנפלד; ה'תצ"ז - י"ד בכסלו[1] ה'תקס"ז) היה רב וראש ישיבה מפורסם בפולין וגליציה, כיהן ברבנות בילגוריי, פשבורסק, טרנופול ופוזנא, נודע על שם ספרו "בית שמואל אחרון".
קורות חייו
נולד בזאלקווא לרבי משה פנחס מסווירז', הפרנס האחרון של ועד ארבע ארצות בלבוב ובנו של רבי אברהם ר' חיימס' מנהיג ועד ארבע ארצות בלובלין, ולרבקה בת רבי ישראל איסר מראשי קהילת ז'ולקוב. נשא בלובלין את רחל הדסה בת דודו - אחי אביו רבי צבי הירש אב"ד לוקוב[2].
בסביבות שנת ה'תק"ך[3] החל לכהן כאב"ד בילגוריי וראש הישיבה המקומית, בה'תקמ"ג עבר לכהן בפשבורסק כאב"ד וראש ישיבה. בה'תקמ"ט מונה לרבה של פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג על מקומו של רבי מאיר ברבי שנפטר אולם לבסוף לא יצא מינוי זה לפועל[4]. בה'תקנ"ב[5] עבר לכהן כאב"ד טרנופול, שם לא באו אליו תלמידים ללמוד והוא התאונן על כך ש"בעוונותינו הרבים החלו בית ישראל לבגוד בתורה הקדושה ואין התורה חשוב בעיני המון"[2].
בח' בתמוז ה'תקנ"ח פרצה שריפה בעיר ששרפה את ביתו עם כל ספריו וכתביו. עקב כך הוא נסע לזברז' הסמוכה שם התפנה מעיסוקיו והחל לכתוב מחדש את כתביו שנשרפו. מאז השריפה קיבל על עצמו ללמוד משך כל חצי שנה סוגיה אחת בעיון ובכל שבת לדרוש בבית הכנסת בנושא[דרושה הבהרה][2].
לאחר פטירת אחיו רבי יוסף מפוזנא רבה של פוזנא בה'תקס"א מונה כממלא מקומו[2].
בראש השנה ה'תקס"ו חלה במחלה קשה, והוא קיבל על עצמו שאם יבריא ידפיס את חידושיו. בסוף אותו שנה הדפיס את חידושיו בעיר נאווי דוואהר[2].
נחשב לאחד מגאוני דורו. רבי יעקב משולם אורנשטיין התבטא עליו שמימות רבי השיל מקראקא לא היה גאון כמוהו[6].
נפטר בי"ד בכסלו ה'תקס"ז ונקבר בבית הקברות בפוזנא על יד קברו של אחיו רבי יוסף מפוזנא[7].
חיבוריו
- בית שמואל אחרון שו"ת על ארבעה חלקי השולחן ערוך, נאווי דוואהר ה'תקס"ו. מהדורה מחודשת ירושלים תשע"ב.
- בית שמואל אחרון, על התורה, נאווי דוואהר ה'תקס"ו. מהדורה מחודשת ירושלים תשנ"ד.
- בית שמואל אחרון תניינא, עניינים שונים לונדון ה'תשע"ב, (על פי כתב יד תלמידו).
צאצאיו
- בנו רבי מרדכי יואל, ממלא מקומו ברבנות פוזנא. היה עיוור[2].
- חתנו רבי יחיאל מיכל, אב"ד זאנדי מיסלע.
- חתנו רבי בצלאל הכהן, אב"ד ומגיד מישרים בלבוב.
- חתנו רבי צבי הירש הורוביץ, אב"ד וישניצא.
לקריאה נוספת
- נפתלי אהרן וקשטיין, "שמואל בדורו", בתוך: שו"ת בית שמואל אחרון עמ' תקמ"ה-תקצ"ו, ירושלים תשע"ב.
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 109, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- דוד יואל וייס, פרקי תולדות, בית שמואל אחרון - על התורה, ירושלים, תשנ"ד, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' 55, כ"ז כסלו, ערך רי"ז, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ ישנם כותבים שנפטר בכ"ז בכסלו, רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' 55, כ"ז כסלו, ערך רי"ז מביא את שני הדעות. מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 109, שולל את התאריך כ"ז בכסלו
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 בית שמואל אחרון, בהקדמתו לספרו.
- ^ בבית שמואל אחרון, בהקדמתו לספרו הוא כותב שהיה אז בגיל 23
- ^ רבי יצחק וייס, אבני בית היוצר, תר"ס, עמ' מ"ד, חלק ב', סימן ז'; וראו מה שכתב בהסכמה לנפש יהודה, ה'תקנ"ה ..."קודם נסיעתי לקהילת פרשבורג" וכן בהסכמתו לספר שערי בינה מרבי יואב מטרסדורף בשנת ה'תקנ"ב הוא חותם "כעת נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק פרשבורג"
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 109
- ^ כן העיד נכדו רבי צבי הירש אורנשטיין ששמע זאת מפיו כמה פעמים. רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' 55, כ"ז כסלו, ערך רי"ז; מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 109.
- ^ בית שמואל אחרון - על התורה, תשנ"ד, עמ' ה', פרקי תולדות.