רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לידה | י"ט בטבת ה'תרל"ז |
---|---|
נרצח |
י"ח בסיון ה'תש"ד (בגיל 67) הונגריה, קליינווארדיין |
מדינה | הונגריה |
מקום מגורים | קליינווארדיין |
מקום פעילות | קליינווארדיין |
חיבוריו | גבעת פנחס, יזרח אור, ליקוטי פנחס, מנחת עומר, מנחה חדשה, עטרת פז, שם הגדולים, חידושי תורה ותולדות קול אריה, תולדות המסורה, תמימי דרך, אור התורה (ירחון). |
בת זוג | רבקה בת ר' עוזר ועטא שרה אולמאן |
אב | רבי נפתלי הכהן שוורץ |
אם | עלקא |
צאצאים | אין |
רבי פינחס זליג הכהן שוורץ (השני) (י"ט בטבת ה'תרל"ז - י"ח בסיון ה'תש"ד)[1] היה מורה הוראה הונגרי בקהילת קליינווארדיין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה.
ביוגרפיה
נולד לרבי נפתלי הכהן שוורץ ולעלקא ונקרא על שם זקינו רבי פינחס זליג הכהן שוורץ (הראשון) המכונה רבי זליג חסיד.
נשא את רבקה בת ר' עוזר ועטא שרה אולמאן[2]. כיהן כמורה הוראה בקהילת קליינווארדיין. נספה בי"ח בסיון ה'תש"ד עם אשתו ללא צאצאים.
אחיו היו רבי יוסף הכהן שוורץ ראב"ד גרוסווארדיין, ורבי יצחק מאיר שוורץ הכהן, רבה של דראגומירשט (מחוז מרמורש).
ספריו
חיבר את הספרים דלהלן - באתר היברובוקס:
- גבעת פנחס - על הלכות ניקור חלב ודם, (קליינווארדיין ה'תרפ"ו)
- חידושי תורה ותולדות קול אריה
- יזרח אור - על ברכת החמה.
- ליקוטי פנחס - (על הלכות פדיון הבן). בחלק העליון של הספר מובאים המקורות ההלכתיים לפדיון הבן, החלק התחתון של הספר מכיל שני חיבורים חדשים על פדיון הבן.
- מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
- מנחה חדשה - (עניני חג השבועות).
- עטרת פז - על ברכת כהנים[3].
- שם הגדולים לארץ הגר חלק א, חלק ב.
- שם הגדולים (החדש).
- תולדות המסורה.
- 'תמימי דרך - (על הלכות תפילת הדרך).
- אור תורה - (ירחון).
לא נדפסו:
- אבן בוחן - (על הלכות שחיטה)[4].
- גבעת פנחס - (על התורה).
ראו גם
הערות שוליים
מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.