רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)
מראה
| לידה | י"ט בטבת ה'תרל"ז |
|---|---|
| נרצח |
י"ח בסיון ה'תש"ד (בגיל 67) הונגריה, קליינווארדיין |
| מדינה | הונגריה |
| מקום פעילות | קליינווארדיין |
| מקום מגורים | קליינווארדיין |
| חיבוריו | גבעת פנחס, יזרח אור, ליקוטי פנחס, מנחת עומר, מנחה חדשה, עטרת פז, שם הגדולים, חידושי תורה ותולדות קול אריה, תולדות המסורה, תמימי דרך, אור התורה (ירחון). |
| בת זוג | רבקה בת רבי עוזר ועטא שרה אולמאן |
| אב | רבי נפתלי הכהן שוורץ |
| אם | עלקא |
רבי פינחס זליג הכהן שוורץ (י"ט בטבת ה'תרל"ז - י"ח בסיון ה'תש"ד)[1] היה מורה הוראה בקהילת קליינווארדיין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה.
נולד לרבי נפתלי הכהן שוורץ רבה של מאד ולעלקא. נקרא על שם זקנו רבי פינחס זליג הכהן שוורץ (הראשון) המכונה רבי זליג חסיד.
נשא את רבקה בת רבי עוזר ועטא שרה אולמאן[2]. כיהן כמורה הוראה בקהילת קליינווארדיין. חיבר ספרים רבים. החל משנת ה'תרצ"ב החל להוציא לאור ירחון תורני אותו ערך בשם "אור תורה"[3].
נספה באושוויץ בי"ח בסיון ה'תש"ד עם אשתו. לא היה לו צאצאים.
ספריו
- גבעת פנחס - על הלכות ניקור חלב ודם, (קליינווארדיין ה'תרפ"ו)
- יזרח אור - על ברכת החמה.
- ליקוטי פנחס - על הלכות פדיון הבן. בחלק העליון של הספר מובאים המקורות ההלכתיים לפדיון הבן, החלק התחתון של הספר מכיל שני חיבורים על פדיון הבן.
- מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
- מנחה חדשה - ענייני חג השבועות.
- עטרת פז - על ברכת כהנים[4].
- שם הגדולים לארץ הגר חלק א, חלק ב.
- תולדות המסורה.
- תמימי דרך - על הלכות תפילת הדרך.
- אור תורה - כתב עת תורני.
- תולדות קול אריה[5].
קישורים חיצוניים
- עניינו של יום ל"ג בעומר / הרב יוסף הכהן שוורץ הי"ד ואחיו הרב פנחס זליג הכהן שוורץ הי"ד | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 24 במאי 2016.
הערות שוליים
- ↑ בראש ספר זכרון למשה הביא שיום פקודתו בי"ח סיון
- ↑ בהקדמת ספרו עטרת פז מזכיר שמותם
- ↑ אור תורה, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נדפס מחדש בארצות הברית בברוקלין ה'תשל"ד
- ↑ מובא בשער ספרו ליקוטי פנחס, תרח"ץ.
מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.
