קוורציט
 | |
| ראשו של פרעה אמנחותפ השלישי מקוורציט, המוזיאון הבריטי | |
| סוג הסלע | סלע מותמר[1] |
|---|---|
| סביבת היווצרות | מטמורפית |
| הרכב | קוורץ טהור, לעיתים עם זיהומים של מינרלי ברזל או מינרלים אחרים |
| תכונות וזיהוי | סלע קשה מאוד, עמיד לבלייה, בדרך כלל לבן או אפור, לעיתים בגוונים של אדום, ורוד או צהוב |
קוורציט היא סלע מותמר קשה בעל גרגירים קטנים עד בינוניים, הבנוי מקוורץ טהור (מעל 98%),[2] שהוא תוצר התמרה של אבן חול. הסלע מתאפיין בעמידות גבוה לבליה. מקור השם מגרמנית.[3]
יש המכנים[4] קוורציט שעבר התמרה בשם קוורציט מותמר על מנת להבדילו מקוורציט סדימנטרי (כלומר, קוורציט שהוא סלע משקע) או אורתוקוורציט שהוא אבן חול שלא עברה התמרה אלא מילוט בלבד. חומר המילוט הוא סיליקה ששקעה בין גבישי אבן החול ועקב כך היא קשה כמעט כמו קוורציט מותמר. הגדרה זו שנויה במחלוקת.
תיאור
קוורציט הוא סלע קשה בעל גרגירים קטנים עד בינוניים שמשקלו הסגולי בין 2.6 ל-2.7. מטר מעוקב של קוורציט מרוסק שוקל בין 1,250 ל-1,350 קילוגרם.[4] כאשר אבן חול עוברת התמרה לקוורציט עוברים גבישי קוורץ המקורים גיבוש מחדש יחד עם חומר המילוט המקורי על מנת ליצור פסיפס של גבישי קוורץ משולבים בצורה הדוקה. המרקם המקורי והמבנים של סלע המשקע נמחקים בדרך כלל בתהליך ההמרה, אם כי ניתן לגלות קוורציט עם גלונים או שיכוב צולב. כמויות זעירות של חומרי המילוט המקוריים, תחמוצות ברזל, סיליקה, פחמות וחרסית מתרכזים בתהליך ההמרה וההתגבשות מחדש ויוצרים עורקים ועדשות בתוך הקוורציט. ההתמרה הופכת את פני הסלע המקוריים הגרגיריים, דמוי נייר זכוכית למשטח בעל ברק זגוגי.
במרבית המקרים צבעו של קוורציט טהור הוא אפור לבנבן או לבן, כדוגמת אבן הקוורציט הכסופה מאיטליה המשמשת לבנייה. גוונים צהובים או אדומים נגרמים מזיהומים ממינרלי ברזל. הקוורציט הנפוץ בגוון צהוב נוצר בשל המינרל לימוניט. זיהומים שמקורם במגנטיט ובפיריט נותנים לסלע גוון חום או אפור ולעיתים נדירות ירוק עמוק או אפור-כחול. זיהומים שמקורם במינרלים דיומורטיריט או קיאניט צובעים את הסלע בכחול.
מלבד צבע קיים הבדל נוסף בין הסוגים השונים של קוורציט והוא מידת הפצילות. גושי קוורציט כפי שנחצבים בסמוך לוואסה (Vasa) בשוודיה או הקוורציט הכחול (Azul Macaubas) מברזיל, לא ניחנים בפצילות. סלעי קוורציט שניתן לפצל נוצרים בהתמרה אזורית בניצב לכיוון הגבישים תוך יצירת מינרלים מקבוצת הנציצים, שיוצרים שכבות דקיקות המתפקדות כמישורי פצילות.
איטקולומיט (על שם הר איטקולומי במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל שבו נתגלה לראשונה) הוא צורה נדירה מאד של קוורציט שבשל תכולה גדולה של מינרלים פילוסיליקטיים מפגין גמישות כשהוא נחתך לרצועות קטנות.
קוורציט סדימנטרי (כלומר, קוורציט שהוא סלע משקע) או אורתוקוורציט הוא אבן חול הבנויה מגרגירי קוורץ טהורים מעוגלים שעברו מילוט בסיליקה. אורתוקוורציט בנוי בדרך כלל מ-99% SiO2 וכמויות זעירות בלבד של תחמוצות ברזל ומינרלים עמידים אחרים דוגמת זירקון, רוטיל ומגנטיט. אף שרק מעט מאובנים נוכחים בסלע בדרך כלל, נשמר בסוג סלע זה המבנה הסדימנטרי המקורי.
ההבדל הבולט בין קוורציט מותמר לקוורציט סדימנטרי הוא בתהליך המתרחש בסלע כאשר שוברים אותו. הקשרים בין הגרגירים בקוורציט מותמר כה הדוקים שבעת שבירת הסלע נשברים הגבישים בניגוד לקוורציט סדימנטרי שבו השבר גורם לנתק בין הגרגירים.
קוורציט עמיד מאד לבליה כימית ולעיתים קרובות יוצר רכסים ופסגות הרים עמידים. קוורציט מכיל קרוב ל-100% סיליקה ומשום כך יש על פניו שכבת קרקע דקה מאד בלבד. מסיבה זו יש מעט מאד צמחייה (אם בכלל) על רכסים של הרים מקוורציט.
היווצרות
קוורציט נוצר בהתמרה בחום ובלחץ שמקורם בדרך כלל בדחיסה מתנועת הלוחות הטקטוניים בעת יצירת הרים. קוורציט נוצר בעיקר מהתמרה של אבן חול, אבל גם של צור, חלמיש ורדיולריט.[5] בהשפעת הצירוף של חום ולחץ עוברים הגרגירים של הקוורץ עיוות, והסורג הגבישי שלהם מתגבש מחדש. בתהליך ההתגבשות מחדש הם גדלים מעבר לממדים המקוריים של הגרגירים ויוצרים מבנה רשת צפוף. הנקבוביות שהיו באבן המקורית ומבנה סלע המשקע כמעט שנעלמים לחלוטין כתלות בדרגת ההתמרה. מאובנים שהיו בסלע המקורי ייעלמו בהתמרה. חומר אורגני שהיה בסלע המקורי יותמר לגרפיט.
תפוצה
קוורציט הוא סלע נפוץ ברחבי העולם. באירופה יש מרבצים של קוורציט בהרי האלפים, בספרד (בסמוך לקורדובה וסגוביה), בבולגריה (הרי הבלקן), בשוודיה (ואסה - Vasa), ונורווגיה (אלטה – Alta). בבריטניה מצוי רכס טרשי של קוורציט המכונה סטיפרסטונס (Stiperstones) המתוארך מלפני שנים רבות, כ-6 קילומטרים צפונית מערבית מרכס לונג מינד (Long Mynd) בדרום שרופשייר. בגרמניה ניתן למצוא גושי סלע מקוורציט שנסחפו על ידי קרחונים.
קוורציט מצוי לעיתים קרובות בקראטונים קדומים, למשל בתוך ג'בל אל-עווינת (جبل العوينات) בגבול שבין מצרים לוב וסודאן שהוא חלק מקראטון מזרח סהרה,[6] בקראטון סאו פרנסיסיקו (São Francisco) בברזיל או בחבורת העל של קניאפיסקאו (Kaniapiskau) באגן לברדור בקצה הצפון מזרחי של קראטון סופריור באמריקה הצפונית.
בארצות הברית ניתן למצוא קוורציט בכמה מקומות: בפנסילבניה, במזרח דקוטה הדרומית, במרכז טקסס, בדרום מערב מינסוטה,[7] בפארק המדינתי "אגם השטן" (Devil's Lake State Park) בוויסקונסין,[8] ברכס ווסאץ' (Wasatch Range)[9] בסמוך לסולט לייק סיטי ביוטה וכרכסים עמידים בהרי האפלצ'ים.[10] שמה של העיירה קוורצסייט (Quartzsite) במערב אריזונה נלקח ממרבצי הקוורציט בהרים הסמוכים באריזונה ובדרום מזרח קליפורניה.
מקומות נוספים בעולם כוללים את הרי לה קלוש (La Cloche Mountains) באונטריו שבקנדה העשויים בעיקר מקוורציט לבן ואת הר בינגה (Monte Binga), ההר הגבוה ביותר במוזמביק (2,436 מטרים), שהוא ורמות צ'ימאנימאני (Chimanimani) המקיפות אותו עשויים קוורציט אפור בהיר, קשה במיוחד, המתוארך לפרקמבריון.
גם קוורציט סדימנטרי נפוץ למדי. ניתן למצוא קוורציט מסוג זה במסיב רייניש (בגרמנית Rheinisches Schiefergebirge) מסיב המשתרע במערב גרמניה, בלגיה וצפון מזרח צרפת משני צדי עמק הריין המרכזי, בהרי אייפל ובהרי הטאונוס בגרמניה, ובברטאן (קוורציט ארמוריקה) ובמונטיין נואר (Montagne Noire – ""ההר השחור") במסיב סנטרל שבצרפת.
דוגמה בולטת לסלע מסוג זה המשמש לקישוט הוא האבן אותה חוצבים בחוף המערבי של ימת אונגה ששימשה ליצירת הסרקופג של נפוליאון בונפרטה בארמון האינווליד בפריז, והפורטיקו העליון של המאוזוליאום של לנין במוסקבה.
בישראל ניתן למצוא במכתש רמון קוורציט שנוצר בהתמרת מגע בשולי דייקים שחדרו לתוך אבן חול קוורצית ו"אפו אותה". החומר המגמטי של הדייקים עבר התמרה לקאולין רך, שעבר סחיפה, תופעה שהבליטה את הקוורציט העמיד לבליה שבשולי הדייק.[11]
שימושים
בפרהיסטוריה ובהיסטוריה
בשל קשיותו שימש הקוורציט עוד בתקופת האבן תחליף סביר לצור. כלי אבן רבים מתקופה זו עשויים מקוורציט, הן קוורציט מותמר והן קוורציט סדימנטרי. "אבני ליבה" (Lübbensteine), שני קברי מעבר מגליתיים המתוארכים לתקופה הנאוליתית, סביב שנת 3,500 לפנה"ס, השוכנים סמוך להלמשטדט בסקסוניה התחתונה בנויים מקוורציט ומליגניט.
במצרים העתיקה היה שימוש נרחב בקוורציט, הן קוורציט "אמיתי" (כלומר מותמר), והן קוורציט סדימנטרי, באדריכלות ובאומנות. דוגמאות לכך הן הסרקופגים של חתשפסות או תות ענח' אמון החצובים מגושי קוורציט גדולים או פסלי הענק של ממנון במקדש אמנחותפ השלישי בלוקסור. אתרי החציבה ההיסטוריים של המצרים הקדמונים שפעלו עד תקופת האימפריה הרומית שוכנים בשני מקומות בג'בל אל אחמר (בגדה המזרחית של הנילוס), צפונית מזרחית לקהיר ובג'בל טינגר (בגדה המערבית של הנילוס) באסואן. בשני המקומות אותרו כמה פירי חציבה. במקומות אלו כרו גם דיאבז, סוג של סלע יסוד קשה.
כיום
לקוורציט מספר שימושים עיקריים:
- אבן לבנייה - לקוורציט שימוש מגוון כאבן לבנייה. בלוחות קוורציט משתמשים לחיפוי קירות, כמשטחי עבודה במטבחים, כרעפים לגגות, כמרצפות, כמדרגות, ולהכנת מצבות.
בין הסוגים הבולטים:- "אזול אימפריאל" (Azul Imperial) - קוורציט בגוון כחול מבאהיה בברזיל. משמש למרצפות, משטחי עבודה במטבחים ומצבות
- "אזול דו מאקובאס" (Azul do Macaubas) - קוורציט בגוון כחול מבאהיה בברזיל. משמש למרצפות, משטחי עבודה במטבחים ומצבות
- "קוורציט רוזה" (Rosa) – קוורציט בגוון ורוד שמקורו בבאהיה בברזיל. משמש בעיקר כמשטחי עבודה במטבחים
- "קוורציט אלטה" קוורציט בגוון ירוק-אפור אותו כורים בסמוך לעיירה אלטה בנורווגיה. משמש למדרגות ולחיפוי קירות
- "קוורציט ואלה" - קוורציט בגוון ירוק בהיר אותו כורים בקנטון ואלה בשווייץ, שם הוא משמש כרעפים לגגות.
- מצע למסילות ברזל – קוורציט מרוסק גס הוא רבד מצוין למסילות ברזל בהיות עמיד לבליה.
- מצע לכבישים - קוורציט מרוסק גס משמש בבנייה ובתיקון כבישים (אם כי למטרה זו משתמשים בסלעים אחרים, בעיקר באבן גיר)
- לבנים חסינות אש קוורציט טחון דק משמש להכנת לבנים חסינות אש לציפוי תנורים
- שיש מלאכותי – קוורציט טחון דק משמש כחומר גלם עיקרי לשיש מלאכותי מסוג אבן קיסר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קיימת הגדרה, שנויה במחלוקת, שסוג מיוחד של אבן חול, שהיא סלע משקע, גם הוא סוג של קוורציט
- ^ הגדרה אחרת (Pohl) מסתפקת בתכולה מעל 80%
- ^ German Loan Words in English
- ^ 4.0 4.1 Walter L. Pohl, Economic Geology: Principles and Practice, John Wiley & Sons, 2011, מסת"ב 9781444394856, pages 349-350
- ^ סלע משקע ימי שנוצר משלדים של רדיולריות (בעברית קרנוניות), יצורים חד-תאיים השייכים למערכת השרשרגליים בממלכת הפרוטיסטים ששלדם בנוי מאופאל
- ^ Katharina Wulff: Petrographische Kartierung von granulitfaziellen Gestein im Jebel Uweinat Basement, SW Ägypten
- ^ Natural history – Minnesota's geology – SNAs: Minnesota DNR
- ^ Geology by Lightplane
- ^ Easily accessible examples of igneous, metamorphic, & sedimentary rocks in Wasatch Front canyons
- ^ Quartzite
- ^ שלמה שובאל, "צפונות כדור הארץ", עמוד 406, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||
25389035קוורציט