פצלי שמן
פִּצְלֵי שמן, הנקראים גם אבן ביטומנית, הם סלע משקע עשיר בחומר אורגני המכונה קרוגן. מסלעים אלה ניתן להפיק אנרגיה על ידי שריפתם בתנורים מיוחדים, או דלק נוזלי באמצעות חימום או מיצוי כימי. דלק זה מקביל בתכונותיו לתזקיקי נפט גולמי. את אנרגיית החום ניתן לנצל להסקה או להפקת חשמל.
הפקת דלק נוזלי מתבצעת על ידי חימום פצלי השמן לטמפרטורה מספקת בתהליך הנקרא פירוליזה שמאפשר הפקה של אדים שבעת קירורם הופכים לנוזל שמופרד מפצלי השמן ומשמש להפקת אנרגיה בתור דלק נוזלי.
היסטוריה
תהליך כריית פצלי השמן זול, אך איכותם כחומר גלם להפקת אנרגיה נמוכה. עשן הנוצר משריפת פצלי שמן נחשב מסרטן, אם שורפים אותם בגובה פני השטח. בעבר, מקור אנרגיה זה נחשב לנחות ביחס לסוגים אחרים של דלק מאובנים, זאת בשל עלויות הפקתו וההשלכות הסביבתיות הכרוכות בכרייתו ובניצולו. לכן, עד שנת 2002 הופקו פצלי שמן בכריית בור פתוח בכמות מסחרית רק באסטוניה, בסין, באוסטרליה ובברזיל. רק באסטוניה היוו פצלי השמן מקור אנרגיה עיקרי, אשר אִפשר אי-תלות במקורות אנרגיה חיצוניים. באסטוניה כ-80% מאנרגיה חשמלית מיוצר בתחנות כוח בבעלות חברת "Eesti Energia" שמופעלות על בסיס פצלי שמן.
בשנת 2008 החלו לצוץ פיתוחים טכנולוגיים חדשים, דוגמת טכנולוגיית המיצוי התת-קרקעית, המאפשרת הפקת אנרגיה מפצלי שמן בתוך האדמה, ללא כרייתם וללא שריפתם. לאור זאת, ולאור העלייה המתמשכת במחירי הנפט, גדלה הכדאיות המסחרית בהמרת פצלי השמן לנפט.
לאחר פיתוח הטכנולוגיות החדשות להפקת פצלי שמן, יחס האנרגיה המוחזרת על אנרגיה מושקעת של פצלי שמן נמוך בהשוואה לנפט קונבנציונלי, ועומד על כ-1.5:1, בהשוואה ליחס של כ-20:1 בנפט קונבנציונלי. כריית פצלי שמן לצורך הפקת אנרגיה מתבצעת כדבר שבשגרה, אך מוגבלת למקומות בהם הפצלים נמצאים בשכבות שאינן עמוקות בתת-הקרקע ומאפשרים כרייה בדומה לשאר המחצבות. בישראל (במישור רותם) ובמקומות נוספים בעולם (דוגמת אסטוניה וברזיל) מתבצעת כרייה בשיטה זו, ללא חימום הקרקע.[1]
בשנת 2016 הוערך כי כמות המרבצים העולמית של פצלי השמן עומדת על כ-6.05 טריליון חביות (962 מיליארד מטרים מעוקבים).
בארצות הברית
מאגר פצלי השמן הגדול בעולם מצוי בארצות הברית. ניסיונות לנצלו החלו בתקופת משבר האנרגיה העולמי, אך נזנחו עם סופו, וחודשו בתחילת המאה ה-21, בשל הצורך בעצמאות אנרגטית ובעקבות עליית מחיר הנפט המתמשכת.
כמות פצלי השמן באדמת ארצות הברית מספיקה כדי לענות על צורכי האנרגיה המקומיים שלה למשך שנים רבות, אך הפקתם וניצולם בהיקף רחב מחייבות התמודדות עם בעיות טכנולוגיות הקשורות למבנה הגאולוגי וזאת משום שברוב המרבצים על אדמת ארצות הברית נמצאים הפצלים בשכבות עמוקות אשר אינן מאפשרות כרייה פתוחה.
ברוב המרבצים של פצלי השמן בארצות הברית החומר האורגני בפצלים נמצא בצורת נפט לכוד ונדרש ביצוע סידוק הידראולי (Fracking) בפצלים לשם שחרור הנפט הלכוד, ולאחר מכן ביצוע קידוחים להפקתו בדומה להפקת נפט קונבנציונלית. תהליך זה מורכב ויקר יותר ופעמים רבות הופך את הכרייה ללא כדאית מבחינה כלכלית.
בשנת 2020, הפקת נפט וגז מפצלי שמן בארצות הברית התבצעה באמצעות החדרת מים וחול לתוך הסלע כק"מ מתחת לקרקע, וכך נפלטים מגוון חומרים שהיו כלואים בו ובהם נפט וגז טבעי. באופן זה, במדינת טקסס לבד מופק יותר נפט וגז לעומת הכמות שהופקה בארצות הברית כולה לפני הפעלת שיטת הקידוח החדשה[דרוש מקור].
לאחר ההפקה מפצלי השמן, ארצות הברית הפכה ליצרנית הנפט והגז הגדולה בעולם ובמקביל, הפחיתה את פליטות גזי החממה שלה.
עם גילוי האפשרות להפקת נפט באמצעות פצלי שמן, קרסה התלות של ארצות הברית בנפט הסעודי, והיו לכך השלכות ביחסי החוץ בין שתי המדינות אשר לכאורה מהוות שני קצוות מנוגדים באורח החיים ובאידאולוגיה, אך בשל התלות הכלכלית היו ביחסים מצוינים במשך עשרות שנים.
בבריטניה
בבריטניה קיימים מרבצים של פצלי שמן ביורקשייר ובלנקשייר. הפקה נפט וגז מפצלי שמן הוא נושא שנוי במחלוקת עזה וקיימת התנגדות נרחבת של ארגוני סביבה, בהם ארגון "ידידי כדור הארץ". בנובמבר 2019 החליטה ממשלתו של בוריס ג'ונסון להפסיק לחלוטין את כל קידוח פצלי שמן ברחבי אנגליה[2]. לטענת מאט רידלי, מתנגדי הפקת פצלי שמן בבריטניה הפיצו מידע כוזב, ונתמכו ב-95 מיליון דולר בידי רוסיה, שלה אינטרס כלכלי שבריטניה תמשיך להזדקק לאספקת גז מרוסיה.
בישראל
ערך מורחב – פצלי שמן בישראל
עד לגילוי שדות הגז הטבעי בים ליד חופי ישראל, היו פצלי השמן משאב האנרגיה המאובן המשמעותי ביותר בישראל (כמות השווה תאורטית לכ-60 שנות צריכה לאומית, בהנחה שכל הכמות ניתנת להפקה מהסלעים).
עם הקמתו, פעל משרד התשתיות הלאומיות ליצירת תנאים שיאפשרו את ניצול הפצלים כתחליף לנפט ולפחם. הפעילות כללה הן פעולות לאיתור המחצב (פרוספקציה) והן פיתוח הטכנולוגיות לניצולו. הפרוספקציה ההתחלתית נעשתה בעיקר באמצעות המכון הגיאולוגי לישראל. לפי חוק הנפט (1952), חיפוש נפט מצריך אישור ממשרד התשתיות. על כן, בשנות ה-80 וה-90 השקיע משרד התשתיות מאמץ וסכומי כסף גדולים בבדיקה טכנו-כלכלית של ייצור חשמל מפצלי שמן[3]. הבדיקה נעשתה באמצעות חברת פמ"א (פיתוח משאבי אנרגיה), שהקימה והפעילה מתקן פיילוט לייצור חשמל מפצלי שמן במישור רותם[4]. חברת פמ"א נסגרה בשנת 2000 וחברת רותם אמפרט נגב המשיכה את פעילות המתקן[5]. בשנת 2011 החליטה כימיקלים לישראל, החברה האם של רותם אמפרט, לסגור את המתקן עקב זיהום האוויר שהוא גורם וחוסר כדאיות כלכלית בהפעלתו[6].
ביולי 2008, העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות לחברת IEI) Israel Energy Initiatives), חברה ישראלית העוסקת בפיתוח מיזם מיצוי דלקים וגז טבעי בתת-הקרקע (In Situ) מפצלי שמן, וחברת בת של חברת IDT האמריקאית, רישיון בלעדי להפקה ניסיונית של נפט מפצלי שמן באזור השפלה הדרומית. במסגרת הניסוי חברת IEI התכוונה לפעול בחבל עדולם, לייצר שם במשך 3 שנים חבית נפט אחת ביום לאחר שתת-הקרקע תחומם לכ-300 מעלות. החימום התת-קרקעי אמור היה להפוך את פצלי השמן המוצקים לנוזלים וגז.
החל משנת 2011 מחזיקה חברת Northwood Exploration Israel Ltd ברישיון רותם מזרח לפצלי שמן באזור ייעודי הסמוך לאזור התעשייה מישור רותם, בשטח כולל של למעלה מ-2,900 דונם[7]. בשנת 2016 הוקמה על ידה שותפות רותם אנרגיה מחצבים, אשר קיבלה ממשרד האנרגיה כעבור שנתיים תעודת תגלית לפצלי השמן במישור רותם ושם השותפות מתכננת להקים את מתקן הפירוליזה למחזור והשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק באמצעות פצלי השמן בהיקף של כ1.35 מליון טון פצלי שמן בשנה וכ200,000 טון פסולת פלסטיק מידי שנה להפקת נפט ואנרגיה.[8]
התנגדות לניסוי פצלי השמן בישראל
החל משנת 2010 נוהל מאבק ציבורי-משפטי-תכנוני עיקש לביטול ניסוי פצלי השמן של חברת IEI - תושבים רבים המתגוררים בסמוך לאזור המיועד לניסוי בחבל עדולם פעלו יחד עם ארגונים סביבתיים, בדגש על אדם טבע ודין בכנסת, בבית המשפט העליון, במוסדות התכנון ובתקשורת[9].
באוגוסט 2014 פורסם כי המשרד להגנת הסביבה מתנגד לניסוי הפקת נפט מפצלי שמן בשפלה.[10]
בסופו של דבר, המאבק הציבורי הצליח וב-3 בספטמבר 2014, ועדת התכנון של מחוז ירושלים החליטה על ביטול הניסוי.[11][12]
קישורים חיצוניים
- פצלי שמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רמי אריאלי, אנרגיה בהיבט רב תחומי, באתר מכון ויצמן
- חוק הנפט, התשי"ב - 1952, באתר משרד התשתיות הלאומיות
- דוד חיון, התפוצץ ההסכם בין מיד-אטלנטיק ויונדאי להקמת תחנת כוח פרטית מפצלי שמן בנגב, באתר גלובס, 27 בפברואר 1997
- ליאור ברון, משרד התשתיות בוחן טכנולוגיות ירוקות להפקת נפט מפצלי שמן, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2008
- רויטל חובל, אדם טבע ודין עתרו לבג"ץ נגד כריית פצלי השמן בשפלת יהודה, באתר כלכליסט, 15 באוגוסט 2010
- רב–שיח בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם, כתב עת 'אקולוגיה וסביבה', מאי 2010, גיליון 2, (עמ' 65–75)
- עמירם ברקת, פצלים מטוגנים בשמן, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2011
- פייננשל טיימס, קידוח פצלים עשוי להוסיף 140 מיליארד חביות נפט בעולם, באתר גלובס, 14 במאי 2015
צפריר רינת, זו אחת השיטות המזהמות ביותר להפקת אנרגיה, באתר הארץ, 3 ביוני 2021
הערות שוליים
- ^ צבי מינסטר, תופעות פצלי השמן בישראל, באתר מוסד שמואל נאמן, נלקח בתאריך 26.11.2019
- ^ Fracking halted in England in major government U-turn
- ^ משרד התשתיות: פמ"א תממש את החוזה עם מיד-אטלנטיק להקמת תחנת כוח, באתר גלובס, 20 בינואר 1998
- ^ דוד חיון, בעלי פמ"א אישרו עקרונית ההסכם להקמת תחנת כוח מפצלי שמן, באתר גלובס, 12 במרץ 1998
- ^ דוד חיון, בעלי פמ"א סגרו את החברה כי ועדת השרים לכלכלה לא דנה בשיפוץ תחנת-הכוח שלה, באתר גלובס, 17 במאי 2000
ועדת השרים לכלכלה אישרה לרותם לשפץ ולתפעל את תחנת הכוח של פמ"א, באתר גלובס, 18 במאי 2000 - ^ יובל אזולאי, כיל מתכוונת לסגור את המפעל לכריית פצלי שמן, באתר גלובס, 6 במרץ 2011
- ^ חזי שטרנליכט, אני כבר לקחתי בעצמי את רוב הסיכונים, המשקיעים ייהנו מהאפסייד, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2019
- ^ יואב בהט, רישיון פצלי השמן של רותם אנרגיה הוכרז כתגלית, באתר HON מדריכים פיננסיים, ינואר 2019
- ^ צפריר רינת, דחיית תוכנית פצלי השמן: הסביבה יקרה יותר מהרווח הכספי, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2014
- ^ תום זיו, רשמית: משרד הגנת הסביבה נגד פצלי השמן, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
- ^ צפריר רינת, נדחתה התוכנית להקמת מתקן פיילוט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2014
- ^ אבי בליזובסקי, הועדה המחוזית בירושלים לתכנון ובניה דחתה את ניסוי פצלי השמן בשפלת יהודה. דעה – נצחון השכל על הכוחניות, באתר "הידען", 3 בספטמבר 2014
| מוצרי דלק | ||
|---|---|---|
| דלק מאובנים | בנזין • ביטומן • חולות זפת • כבול • מזוט • פרפינים • נפט • נפטא • סולר • פחם אבן • פחם עץ • פצלי שמן • קרוסין/דלק סילוני • RP-1 • גז טבעי | 
|
| דלקים שאינם מחצביים | גז פחמימני מעובה • ביו דיזל • דלק גרעיני • עצי הסקה • אתנול • אנרגיה הידרואלקטרית • אנרגיה גאותרמית • אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • הפקת אנרגיה מפסולת | |
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||
35228985פצלי שמן