אנורתוזיט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנורתוזיט
Anorthosite
אנורתוזיט
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב אוליבין, פירוקסן, אמפיבול, פלגיוקלז
תכונות וזיהוי סלע בהיר בעל גבישים שקופים ונוצצים
אנורתוזיט מדרום פינלנד שמכיל בעיקר גבישים גדולים של לברדוריט

אנורתוזיט הוא סלע יסוד פלוטוני מאפי המורכב כולו, או כמעט כולו מפלגיוקלז.

בדרך כלל צבעו בהיר, שקוף ונוטה לכסוף. הוא מצוי בסביבה קראטונית מתקופת הארכאיקון וכן מופיע בצורת מחדרים מגמטיים בתקופת הפרוטרוזואיקון. כמו כן ניתן למצוא אנורתוזיט בצורת קסנוליתים, בתוך סלעים געשיים.

האנורתוזיט מצוי בפלוטונים עתיקים בעלי מאפיינים אולטרה-מאפיים, בצד סלעים אולטרה-מאפיים אחרים כמו הגברו והגרנודיוריט, אבל לעיתים נדירות הוא מהווה את הסלע העיקרי בפלוטון.

את שם הסלע קבע הכימאי האמריקאי תומאס סטררי האנט, על שם המינרל אנורתיט, שהוא פלגיוקלז בעל תכולת אלומיניום מרבית.

בגלל גילו המופלג של הסלע, הוא מתאפיין בגבישים ענקיים שמגיעים לגודל סנטימטרים שלמים, וזאת בגלל העובדה שתהליך הגיבוש של המינרלים בסלע (שהם בדרך כלל אנדסין) התבצע בטמפרטורות גבוהות מאוד ובאופן איטי ביותר.

מטבע הדברים, סוגי הפלגיוקלז הם המינרלים הבהירים הדומיננטיים בסלע, אבל לעיתים מופיעים בו מינרלים אולטרה-מאפיים כהים כמו דיופסיד או פורסטריט, גם הם בגבישים גדולים מאוד, והם יוצרים עליו לפעמים כתמים אדמדמים או אפורים.

למרות נדירותו היחסית של האנורתוזיט, הוא נכרה באופן מסחרי באותם מקומות בהם הוא מופיע בכמויות גדולות כמו באי דיסקו (אנ') במערב גרינלנד. את האנורתוזיט טוחנים לסיבים ומשתמשים בהם לייצור פיברגלס אקולוגי, כיוון שהשימוש בסיבי אנורתוזיט פוגע פחות באיכות הסביבה מאשר ייצור סיבי זכוכית[1]. האנותרוזיט הגרינלנדי גם נחשב כמקור לאלומיניום[2], אלא שטענה זו מסתמכת על ההרכב הספציפי של האנורתוזיט בגרינלנד, וסלעים בעלי תכולת מילנוקריטים גבוהה, עשויים להכיל אלומיניום בריכוז נמוך יותר.

צוקי אנורתוזיט בנורווגיה כשבתוכם דייקים של שרנוקיט
מצבה מאנורתוזיט בבית העלמין של זלטופול, באוקראינה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנורתוזיט בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31490423אנורתוזיט