קהילת יהודי שיראז
 | |
| מתפלל בבית הכנסת רביזדה בשיראז, 2005 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 7,000 בשיראז | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| שפות | |
| שיראזית יהודית, פרסית יהודית, פרסית | |
| דת | |
| יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהדות איראן • קהילת יהודי אספהאן • קהילת יהודי טהראן • קהילת יהודי יזד • קהילת יהודי כאשאן • קהילת יהודי כרמאנשאה • קהילת יהודי אהוואז • קהילת יהודי תבריז • קהילת יהודי אבאדאן • קהילת יהודי המדאן |
קהילת יהודי שיראז היא קהילה עתיקה בשיראז שבאיראן. שורשיה נטועים ככל הנראה במאה השביעית לספירה, סביר להניח שעם קום העיר.[1]
שיראז היא בירת פרובינציית פארס בדרום איראן השוכנת כ-685 ק"מ דרומית לבירה טהראן. זוהי העיר החמישית בגודלה באיראן כיום.
הקהילה היהודית בשיראז הייתה מרכז חשוב ליהדות איראן במשך מאות שנים. הקהילה התגוררה בשתי שכונות עיקריות, אשר נפרדו בעקבות סלילת דרך לוטף עלי ח'אן בשנת 1721. השכונה החדשה שנוצרה נקראה "זיר טאג". לכל שכונה היה רב משלה, אשר ניהל את טקסי הדת כגון ברית מילה, קידוש ונישואין.[2]
שיראז הייתה העיר הגדולה ביותר בדרום איראן במאה ה-19, הייתה מרכז יהודי חשוב אשר שימש נקודת מוצא להגירת יהודים לפרס, המפרץ הפרסי ואף לירושלים. בסוף המאה ה-19 חיו בשיראז כ-5,000 יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של כ-30,000 תושבים. הקהילה הייתה מקושרת גם לכפרים יהודיים בסביבתה.[1]
יהודי שיראז היו חלק בלתי נפרד מהמארג החברתי-תרבותי של העיר, ודיברו פרסית בפומבי ושיראזית יהודית שהיא ניב של פרסית יהודית בתוך הקהילה. הם עסקו בעיקר במסחר זעיר, צורפות, ייצור יין ואלכוהול, והיו דומיננטיים בתעשיית היין המקומית שהייתה מרכזית בכלכלת האזור. בנוסף, ייצאו סחורות ואלכוהול לערי נמל כמו בושהר ולהודו.[1]
במהלך המאה ה-20, בלטו מנהיגים רוחניים כמו מולא מאיר משה דיין, אשר הנהיג את שכונת זיר טאג בשנות ה-60, ומולא רבי יוסף, מומחה לשחיטה כשרה, אשר קיים גם קשרים עם הקהילה המוסלמית. כל אחד מהם פעל לחוד בענייני נישואין וגירושין. השכונות היהודיות כללו מקוואות ובתי מרחץ ציבוריים אשר היו מנוהלים על ידי חברי הקהילה.[2]
כיום מתגוררים בשיראז כ-7000 יהודים. בעיר יש כ-20 בתי כנסת, 7 מקוואות ושתי מסעדות כשרות.[3]
היסטוריה
עדויות לקהילה יהודית בשיראז קיימות החל מהמאה ה-10. בין היתר בכתב משנת 981 הוזכר שיהודים הגיעו להלווייתו של מנהיג מוסלמי-סופי חשוב. עדות נוספת מהמאה העשירית הייתה מהגאוגרף המוסלמי מוקדסי שכתב כי במחוז היו פחות יהודים מנוצרים.[4] לפי עדות של בנימין מטודלה בשנת 1162 היו בעיר שיראז כ-10 אלף יהודים.[4]
היו תקופות שבהן הם נהנו מחופש פולחן יחסי אך גם סבלו מרדיפות. סעד אל-דוולה היה יהודי ששימש יועץ בכיר והיה רופאו של ארגון ח'אן (אנ'). בדומה לשאר הקהילות בפרס גם קהילת יהודי שיראז סבלה מגל הרדיפות במסופוטמיה אחרי מותו של ארגון ח'אן.[4]
בשיראז חגגו פורים מועד קטן או אבן אלחסן, ב' בחשוון במאה ה-12 (השנה המדויקת לא ידועה). יהודי העיר נאלצו להתאסלם אחר שהקצב אבד אלחסם הלשין עליהם בפני השלטון שהם קיללו את דת האסלאם, כדי לנקום על שהודח מתפקידו על חשד שמכר בשר טרף בערב ראש השנה. לפני מותו הודה הקצב בכתב שרקם עלילה וכתוצאה מכך הורשו היהודים לחזור לדתם. אותו היום הפך יום טוב לדורות לאכול ולשמוח.[5]
שיראז היא מקום הולדתו של מולאנא שאהין שיראזי (במאה ה־14), חלוץ השירה הפרסית-יהודית, ושל ממשיך דרכו אמראני במאה ה־16.
רדיפות היהודים בשיראז תחת שלטון הספווים מתוארות בפירוט בכרוניקות יהודיות-פרסיות מאת באבאי בן לוטף ונכדו באבאי אבן פרהאד.[4]
בשנת 1721 נסללה דרך בשיראז אשר הפרידה את העיר לשתי שכונות יהודיות נפרדות.[2]
במהלך המאה ה-19 רוב יהודי העיר היו צורפים או בעלי חנויות. בשנת 1830 היו בעיר כ-3,000 יהודים. בהמשך חלק מהם התאסלם מסיבות שונות. כך שמספרם ירד ל-500 בשנת 1850. מוחמד רזא ג'דיד אל-אסלאם שהיה בין ראשי הקהילה התאסלם ואף כתב ספר נגד היהדות. לפחות 2,500 יהודים התאסלמו בשל הרדיפות הקשות. על אף אימת הרדיפות המשיכו היהודים לקיים את דתם בסתר. בשנת 1850 פעלו בעיר תשעה בתי כנסת, והרב הראשי היה מולאי ישראל.[4]
לקראת סוף המאה ה־19 יהודים רבים היגרו לארץ ישראל. היהודים האיראנים הראשונים שעלו לאזור ארץ ישראל בעת המודרנית הגיעו מהעיר שיראז בתקופה העות'מאנית. הם יצאו למסע מפרך משיראז ב-1815 לנמל של בושהר ומשם עלו על ספינה שלקחה אותם לבצרה שבדרום עיראק. משם הם נסעו דרך היבשה לבגדאד ולאחר מכן לדמשק. אלו ששרדו את המסע הקשה התיישבו בצפת ובירושלים, והיו ראשוני קהילת יוצאי איראן בארץ ישראל.[1][6]
המאה ה-20
בשנת 1904, כתגובת לפעילותם של המיסיון הנוצרי ושל הדת הבהאית בקרב יהודי הקהילה, נוסד בעיר בית ספר של רשת אליאנס, שפעל עד שנות ה-60 של המאה ה-20.
הטבח בשיראז
ערך מורחב – טבח שיראז
בתחילת אוקטובר 1910, בעת ניקוי בורות ביוב בבית יהודי בשיראז, טענו המנקים כי מצאו ספר ישן, כשכמה דפים שנותרו ממנו הוכרו כחלק מהקוראן. לפי האסלאם, דין משחית ספר הקוראן הוא מוות, בין אם המשחית מוסלמי או לא.
ב-30 באוקטובר 1910, היום האחרון לרמדאן, הותקף הרובע היהודי של שיראז בעקבות האשמות שווא שהיהודים הרגו ילדה מוסלמית לצורכי פולחן. חיילים, סיידים ועוברי אורח ואפילו נשים וילדים, הצטרפו לביזה שנמשכה 6–7 שעות ולא פסחו אפילו על בית יהודי אחד מבין 260 הבתים ברובע היהודי. רוב היהודים ברחו עם תחילת הפרעות. 12 יהודים נהרגו בעלילת הדם הזו, ו־50 אחרים נפצעו. הרובע כולו נשדד בידי המון הפורעים.[4] תקיפת הרובע והבזיזה הביאה את הרובע לחורבן. מאמצי הסיוע והשיקום אורגנו על ידי ארגון כל ישראל חברים, בסיוע הקונסול הבריטי. גם מוסלמים מקומיים סייעו דרך חלוקת מזון וסיוע כספי.[7][8]
מלחמת העולם השנייה
הקהילה היהודית האיראנית שגשגה כלכלית בתקופת שושלת פהלווי (החל מ-1925), עם הסרת החוקים שהפלו אותה לרעה. השליט הראשון של השושלת, רזא שאה פהלווי, היה גם פשיסט שחיזק את קשרי איראן עם גרמניה הנאצית. ערב מלחמת העולם השנייה, גרמניה הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן ורזא שאה קיבל מגרמניה משלוחים של כ-7,500 ספרים גזעניים הדוגלים בשיתוף פעולה רב יותר בין הגרמנים ל"ארים פרסיים". עיתונים נאציים הופצו בטהרן וצלבי קרס צוירו על בתים וחנויות של יהודים. בתוך גרמניה, היו שידורי רדיו ליליים בפרסית, שקראו לפעולות של נקמה אלימה על הטבח של לא-יהודים בשנת 473 לפני הספירה במהלך שלטונה של המלכה אסתר.[9]
עם קום מדינת ישראל
בשנת 1948 חיו בשיראז בין 12,000 ל-15,000 יהודים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו היהודים לצאת מהרובע היהודי. רשת אורט הפעילה מוסדות חינוך במקום. בשנת 1960 כאלף ילדים יהודים למדו בבתי ספר ממשלתיים.[4]
לפי מפקד איראני משנת 1956, חיו בשיראז 8,304. שיראז הייתה הקהילה השנייה בגודלה באיראן. כאלפיים יהודים עזבו לישראל בין 1956 ל-1968. כמחצית היהודים קיבלו סיוע כספי עד שעזבו את העיר. מי שנותרו השתייכו למעמד הביניים.[10]
מולה מאיר משה דיינים היה המנהיג של שכונת "זיר טאג" בשנות ה-60. הוא היה אדוק מאוד וכובד על ידי יהודי שיראז. מנהיג דתי נוסף היה מולה רבי יוסף, איש דתי שהיה מיומן בשחיטה אשר היה קשור לקהילה המוסלמית. לכל אחד מהם היו משרדי נישואין וגירושין נפרדים.[2]
בשנת 1979, ערב המהפכה האיראנית, חיו בעיר 8,000 יהודים.[4][11]
ב-1986 רבה של הקהילה, הרב יצחק בעל הנס ביקר בארצות הברית לביקור קצר והצהיר כי בשיראז חיים כ-10,000 יהודים.[12]
המאה ה-21
ב-1999 נעצרו 13 יהודים איראנים משיראז, באפריל 2000 החל משפטם והם הורשעו בריגול למען ישראל. הם שהו בכלא בין שנתיים לארבע שנים ולבסוף שוחררו הודות ללחץ בינלאומי.[9]
ב-26 בדצמבר 2017 חולל בית הכנסת החדש בשיראז על ידי אלמונים. שני ספרי תורה של בית הכנסת נקרעו לחלוטין. סידורים וספרי קודש נוספים נמצאו בחדר השירותים ואף הושלכו לאסלה. יומיים לאחר המקרה חולל בית כנסת נוסף, בית הכנסת קאשי בשיראז[13][14]
נכון ל-2021 מספר היהודים בשיראז נאמד בכ-7,000. על אף שלא התגורר רב בעיר, פעלו בעיר כ־20 בתי כנסת וליהודים ניתן חופש דת מלא.[9][3]
בתי כנסת בשיראז
- בית הכנסת החדש
- בית הכנסת רביזדה
- בית הכנסת הגדול מולא עזרא
- בית הכנסת הגדול מולא משאלה
- בית הכנסת מולא פנחס
- בית הכנסת מולא אברהם
- בית הכנסת אליהו הנביא
- בית הכנסת דל רחים
- בית הכנסת מגן חיים
- בית הכנסת הקזרוני הישן
- בית הכנסת הקזרוני החדש
- בית הכנסת הקאג'ארי
- בית הכנסת ההיסטורי
- בית הכנסת המערבי
- בית הכנסת סהתי [15]
- בית הכנסת קאשי
אישים מפורסמים
קישורים חיצוניים
- מסורת התפילה של יהודי שיראז - באתר הספרייה הלאומית
ד"ר אברהם שמאס, סופר קהילת שיראז אישים מובילים בעולם התרבות היהודי, סרטון בערוץ "מרכז דהאן", באתר יוטיוב, 31 במאי 2023- קהילת יהודי שיראז באתר של מוזיאון אנו - כולל עדויות ותמונות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Eirik Kvindesland, Jewish Networks Between The Persian Gulf and Palestine, 1820–1914*, Past & Present 267, 2025-05-01, עמ' 115–153 doi: 10.1093/pastj/gtae002
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Jewish neighborhood of Shiraz - Iranian Jewish Culure, 2024-05-21 (באנגלית בריטית)
- ^ 3.0 3.1 Ami Magazine, The Vibrancy of Iran’s Jews // Rabbi Yehuda Gerami, chief rabbi of Iran, discusses how his community is thriving in the Islamic Republic By Shloime Schwartz | Ami Magazine, 2021-11-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 קהילת יהודי שיראז, באתר אנו
- ↑ מתולדות יהודי פרס | הד המזרח | 3 נובמבר 1944 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ הקשרים בין יהודי פרס וארץ ישראל / אברהם יערי, באתר www.daat.ac.il
- ↑ ךער ?לוטיגער אידען־פאגראם אין שיראז. | אידישעס טאגעבלאט | 19 דצמבר 1910 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ הפרעות בפרס | החרות | 7 דצמבר 1910 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 9.0 9.1 9.2 The Fascinating History and Political Lives of Jews in Iran, CODEPINK - Women for Peace (באנגלית)
- ↑ Jewish neighborhood of Shiraz - Iranian Jewish Culure, 2024-05-21 (באנגלית בריטית)
- ↑ "יהודים באיראן מחישים את ההכנות ליציאתם" | מעריב | 5 פברואר 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ רבה של העיר שיראז שבאיראן הורשה לבקר בארה"ב | במערכה | 17 נובמבר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ After Vandalism Attack in Iranian Synagogue, Reports of Jews Arrested, Tablet Magazine, 2017-12-27 (באנגלית)
- ↑ האנטישמיות בשנת 2017, באתר משרד התפוצות
- ↑ shiraz - Iranian Jewish Culure, 2024-01-01 (באנגלית בריטית)
קהילת יהודי שיראז41167919Q134489628