קהילת יהודי אבאדאן
קהילת יהודי אבאדאן התפתחה במקביל להתפתחות תעשיית הנפט באי אבאדאן, שתחילתה בשנת 1910. היא קיבלה חיזוק מיוחד מקבוצת העובדים שנשלחה לבתי הזיקוק על ידי חברת סולל בונה ושהתה באזור בין השנים 1942 - 1945.
אודות הקהילה
העיר אבאדאן נמצאת על האי אבאדאן, בפינה הדרום-מערבית של איראן על הגדה הימנית של הנהר שט אל-ערב המהווה גבול בין איראן לעיראק. דרכי הסחר בין סין והודו לאזורים בשליטת האימפריה העות'מאנית, הולנד, פורטוגל ואנגליה עברו בין היתר גם דרך נמל אבאדאן. מניחים כי תחילתה של הקהילה היהודית באבאדאן בסוחרים ובאנשי עסקים יהודים, שהיו מעורבים בסחר זה והקימו באבאדן את עסקיהם.[1] הרב מנשה סלמאן שהרבני שימש כרב הקהילה היהודית באבאדן בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה.
התפתחותה של אבאדאן כעיר מודרנית החלה בשנת 1910 עם גילוי מרבצי הנפט והקמת בתי הזיקוק של חברת הנפט האנגלו-פרסית בשנת 1912. במהלך מלחמת העולם השנייה, עובדי בתי הזיקוק היוו רבע מכלל האוכלוסייה בעיר.[2] אבאדאן משכה מספר גדול יחסית של יהודים מכמה ערים באיראן, בעיקר מאספהאן, בושהר, שיראז וכרמאנשאה ואף מעיראק. על פי פרסומים שהופיעו באותה תקופה בירחון היהודי "העולם היהודי" (בפרסית: جهان یهود)[3] הקהילה היהודית באבאדאן מנתה בשנת 1943 כ-800 נפש בכ-200 משפחות.
בסתיו 1942 הגיעו לאיראן חיילי צבא אנדרס, צבא פולני שלחם לצד צבא ברית המועצות, בדרכם לחזית הים התיכון. בצבא אנדרס היו באותה השנה כ-15% חיילים יהודים אליהם נספחו במרוצת הזמן אלפי פליטים יהודים-פולנים וביניהם יתומים רבים. חיילים יהודים שערקו באבאדאן הוברחו לארץ ישראל דרך עיראק על ידי פעילי המוסד לעלייה ב' בסיוע סולל בונה, נהגי אגד וחיילים ארץ ישראליים שלחמו בצבא הבריטי.[4]
בית הכנסת הניצב באזור הבזאר,[5] משמש עדות לקיומה של קהילה יהודית מבוססת שהתגוררה ברובע זה באבאדאן. בית הכנסת ובית הקברות של הקהילה,[6] נמצאים במצב של הזנחה קשה והרס כבד.[7][8]
בשנת 1979, לאחר המהפכה האסלאמית, החלו יהודים לעזוב את העיר. בראשית המאה ה-21 מנתה הקהילה היהודית באבאדאן פחות מ-20 נפשות.[9]
קבוצת עובדי סולל בונה
חברת סולל בונה הארץ ישראלית זכתה בשנת 1942 במכרז לאספקת עובדים מקצועיים לתפעול בתי הזיקוק. במסגרת מכרז זה נשלחה לאבאדאן קבוצה של 450 איש. בין 450 העובדים המקצועיים שנשלחו על ידי סולל בונה לבתי הזיקוק באבאדאן היו גם שליחי עלייה שתפקידם ליצור קשר עם היהודים המקומיים, ללמוד את עורך החייהם ולהכינם לעלייה לארץ. השליחים פעלו באזור עד שנת 1945 ויצרו קשר גם עם הקהילות היהודיות בבגדאד, טהראן, מוסול, ח'ורמשהר ובצרה.
חברת "סולל בונה" סיפקה כיסוי חוקי לשליחי המוסד לעלייה ב'. עובדי "סולל בונה" היו גורמים מסייעים לפעילות הציונית בשלביה הראשונים. בנסיעותיהם התכופות העבירו דואר בין השליחים ובין המוסד לעלייה ב' וחומר עבור התנועה: ספרים, עיתונים וכיוצא בזה.[10]
עם השליחים נמנו: [11] נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי), שליח תנועת החלוץ, נתן בליזובסקי מקיבוץ אפק, שהיה חבר הוועד המרכזי של תנועת החלוץ כאשר התגורר בפולין, מאיר (מקס) בינט, שלמד פרסית בהיותו באיראן והקים כיתות ללימוד עברית עבור כ-200 צעירים יהודים מקומיים בח'וראמשהר ובאבדאן, ודב אדיב, בוגר כפר הנוער בן שמן, שעבד מספר שנים בבתי הזיקוק בחיפה. דב אדיב נשאר בטהראן בסיום מלחמת העולם השנייה והמשיך לסייע למחתרת הציונית.[12]
היוזמה להקמת בתי ספר עבריים באבדאן ובאהוואז לא יצאה לפועל בגלל בעיות תקציב וחוסר במורים, למרות שהקהילות המקומיות הביעו עניין רב בהקמתם.
תנועת החלוץ באיראן
בין השנים 1942 - 1947 הוקמו באיראן חמישה עשר סניפים של תנועת החלוץ בהם פעלו 2,000 בני נוער. בשנת 1942, סייעו פעילי תנועת החלוץ, בשיתוף עם הקהילה היהודית בטהראן, בהקמה ובארגון של בתי היתומים עבור ילדי טהראן ששהו באיראן בתקופה שלפני העברתם לארץ ישראל. ניתן לומר כי היסודות להקמת תנועת הנוער החלוצית ולפעילות הציונית באיראן שלאחר רזא שאה הונחו באבדאן ובח'וראמשהר.[13]
לקריאה נוספת
- דורון רוזן, "סולל בונה" בשירות ביטחון היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנים 1936–1948. פרק ו' עבודות "סולל בונה" בעיראק ובאיראן. הוצאת יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית, 2017.
הערות שוליים
- ↑ Persian Jews, www.instagram.com
- ↑ Abadan | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ↑ Daniel Amir, Reading Bialik in Tehran: Translation and Literary Distinctiveness in the Postwar Iranian Jewish Periodical ‘Alam-e Yahud, Jewish Quarterly Review 114, 2024, עמ' 375–403
- ↑ חייליו של אנדרס / פרופ' דב לוין, באתר www.daat.ac.il
- ↑ Insta:abadan_nili, www.instagram.com
- ↑ Abadan Jewish Cemetery in Ruins, iranwire.com (באנגלית)
- ↑ Dr. Abbas Imam, Khuzestan tourism boom and improvement of religious minority structures in the province, www.isna.ir
- ↑ Dr. Abbas Imam, Discover the minority tourist cemeteries of Abadan
- ↑ Abadan, www.jewishvirtuallibrary.org
- ↑ תולדוט אתר ההיסטוריה - הפעילות הציונית : בנייתה של התנועה החלוצית, באתר historynet.cet.ac.il
- ↑ Yehouda Shenhav, The Phenomenology of Colonialism and the Politics of ‘Difference’: European Zionist Emissaries and Arab-Jews in Colonial Abadan, Aug 25, 2010
- ↑ עבודה נקייה, באתר המועצה לקידום המורשת הישראלית, נוסטלגיה אונליין
- ↑ רקע היסטורי - הקהילה היהודית בכרמאנשאה, באתר כרמאנשאה
קהילת יהודי אבאדאן41369882Q135108371