יוכבד

יוכבד בת לוי

לידה	מצרים העתיקה
פטירה	כנען [דרוש מקור]
מקום קבורה	קבר האימהות [דרוש מקור]
עיסוק	עבד
אב	לוי
אם	עדינה
בן זוג	עמרם
ילדים	מרים הנביאה, אהרן, משה
בתנ"ך	ספר שמות, פרק ב'

יוֹכֶבֶד היא אישיות מהתנ"ך, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה.

בתורה יוכבד מוזכרת בשמה רק בייחוסה לאביה לבעלה ולילדיה, ובסיפור לידתו של משה היא מוזכרת תחת השם "בת לוי.

על פי קבלת חז"ל, יוכבד היא שפרה, אחת מהמיילדות העבריות במצרים. וכן היא המֵינֶקֶת שבתיה בת פרעה מינתה להניק את משה עד שנגמל.

מקור שמה

הרכיב 'יו' מופיע בשמות מקראיים רבים כקיצורו של שם ה'. הרכיב 'כבד' נפוץ בשמות שמיים במזרח הקדום, ומשמעו 'מכובד'. אם גם כאן הרכיב 'יו' הוא קיצור לשם ה', הרי שיוכבד הוא השם הראשון במקרא העושה שימוש תאופורי בשם זה, והשם היחיד מסוגו המופיע לפני התגלות השם למשה במעמד הסנה.

קורות

אמו של משה מופיעה לראשונה עם תחילת סיפורו של משה רבינו, בספר שמות, פרק ב':

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.

הסיפור עוסק בקשר שבין אם לתינוקה, שנולד בצל גזירות חמורות המורות להרוג אותו עם לידתו. מדרש שמות רבה שואל כיצד למרות הגזרות החמורות לא נתגלו ההריון והלידה ודורש כי הלידה הייתה קלה מאוד, ללא כאב, ולכן גם השומרים המצרים לא הרגישו בהתרחשותה. על פי התרגום המיוחס ליונתן, יוכבד ילדה את משה בסוף החודש השישי להריון. מדרש הגדול לאותו פסוק קבע שמשך ההריון היה שישה חודשים ושני ימים בלבד.

מקום לידתה של יוכבד מופיע בחז"ל – בין החומות, בזמן הכניסה למצרים של יעקב ובניו.

בתלמוד מובאכי בעלה של יוכבד, עמרם, התגרש ממנה לנוכח הגזירות על מנת למנוע את הסיטואציה הנוראה שבה יש להרוג תינוקות.

לפי התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לאחר שנתגרשה יוכבד מעמרם, היא נישאה לאליצפן בן פרנך (נשיא שבט זבולון) וילדה לו את אלדד ומידד.

לאחר מכן ביתם של עמרם ויוכבד, מרים, שכנעה את אביה לשאת את אימה מחדש כשהיא טוענת כלפיו: "פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גוזר בין על הזכרים ובין על הנקבות". עמרם נשא את יוכבד מחדש ובהמשך נולד משה.

יוכבד, אימו של הילד עשתה כל שביכולתה לשמור עליו, עד שלא היה עוד ביכולתה לשמור את דבר קיומו בסוד. על מנת שלא להתמודד עם ההכרח להרוג את בנה, היא מצאה פתרון ביניים - היא הניחה את הילד בתיבה בנהר וקוותה לטוב. לאחר שבת פרעה מצאה את התיבה, מרים, אחותו של משה, הציעה לקרוא למינקת עבריה, והביאה בעצם את יוכבד. בת פרעה מסרה את הילד לידיה של יוכבד וביקשה ממנה להניק אותו תמורת שכר. רק לאחר שהילד גדל ולא היה צריך לינוק, יוכבד מסרה אותו לבת פרעה, שהעניקה לו אז את השם "משה" וגידלה אותו כבן. על פי מדרש רבה, ניתנו למשה עשרה שמות, והשם שנתנה לו יוכבד היה יקותיאל.

על פי התלמוד יוכבד היא שפרה, אחת משתי המיילדות העבריות שסירבו להרוג את תינוקות בני ישראל על אף דרישתו של מלך מצרים, והיא נקראה כך על שום שמשפרת את הולד.

מדרשים נוספים לסיפורה

בניסיון להרחיב את המעט הידוע על יוכבד, עסקו פרשנים לאורך הדורות בסוגיות שונות העולות מהכתוב.

זהות אמה

בתיאור לידת יוכבד בתורה לא הוזכר שם אמה: ”וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם” (ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק נ"ט). אמנם בספר דעת זקנים מבעלי התוספות כתב בפירוש הפסוק, ששם אמה היה 'אותה', וכוונת הפסוק ש'אותה' ילדה את יוכבד. אמנם במפרשים אחרים נמצאו שמות אחרים לאם יוכבד, יש שכתבו ששם אימה היה עדינה בת יובב בן יקטן. ובספר היובלים מובא ששמה היה מילכה מבנות ארם, מזרע בני תרח.

כרונולוגיה

בספר במדבר נאמר: ”...יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם” (ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק נ"ט), מכאן שיוכבד נולדה במצרים. המדרש מסביר כיצד ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה, ויוצא מכך שהיא נמנתה אף על פי שעדיין לא נולדה. במסכת סוטה נמצאנו למדים: "לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (י"ב, א').

לפי צוואת לוי בארמית שנמצאה בגניזת קהיר, נולדה 16 שנה אחרי ירידת יעקב למצרים, כאשר אביה היה בן 64. תאריך הלידה הוא באחד לחודש השביעי, שהוא יום הזיכרון, שחל בלוח העברי בא' בתשרי, ובלוח השנה במגילות קומראן אמור לחול ביום השוויון של הסתיו.

גילה של יוכבד

על הנישואין מחדש (על פי התלמוד) של עמרם ויוכבד נאמר "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי" ובהמשך נולד משה. כאשר עמרם החזיר את יוכבד "היא נהפכה להיות נערה", אף על פי שכבר הייתה בת מאה שלושים שנה: לפי המסורת, בני ישראל היו במצרים מאתים ועשר שנים, וכאשר יצאו, היה משה בן שמונים שנה. אם כן, יוכבד התעברה מעמרם כאשר הייתה בת מאה ושלושים. לפי סדר עולם פרק ט', יוכבד נכנסה לארץ ישראל, בהיותה בת 250.

להשלמת העניין דן הרמב"ן בגילו של אביה, לוי בנו של יעקב אבינו. בבואו למצרים היה בן 44 שנה. ואחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ומוסיף הרמב"ן: "והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב: הלבן מאה שנה יולד, וכתיב: ואדני זקן ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה יהיה פלא גדול משל אברהם."

ומסכם הרמב"ן: ”והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה האלוקים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר”.

האבן עזרא חולק על חישוב זה, ודוחה את הפירוש שיוכבד נולדה בירידה למצרים. לדעתו יוכבד נולדה מאוחר יותר ואין כל סיבה לומר שילדה בגיל כה מבוגר. טענתו היא שאם אכן ילדה בגיל 130 היה על התורה לציין זאת, שהרי זהו נס שגדול אף מהנס של שרה שילדה בת 90.

מגלות לתשועה

רבקה רביב העלתה רעיון, לפיו: "לידת יוכבד בת לוי מהווה תרופה למכת הגלות. שהרי זכתה יוכבד וילדה את משה שיעמוד בראשם של ישראל ביציאת מצרים." וכך עם הירידה לגלות כבר נולדה ישועתם ממנה.

קברה

מתחם קבר האמהות בטבריה בו טמונה, על פי מסורת מאוחרת, יוכבד לצד מרים וצפורה

ערך מורחב – קבר האמהות

מקום קבורת יוכבד אינו נזכר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר המסע של תלמיד הרמב"ן 'תוצאות ארץ ישראל', יוכבד קבורה ב"קבר האימהות" בטבריה, לצד צפורה אשת משה, אלישבע בת עמינדב, בלהה וזלפה נשות יעקב ורחל אשת רבי עקיבא.

ראו גם

• עץ משפחה מתקופת תרח ועד שלמה המלך

לקריאה נוספת

• גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי . ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 202–206.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוכבד בוויקישיתוף

• יוכבד באנציקלופדיה היהודית באתר דעת
• "יוכבד אם משה", מאת מאיר הלוי לטריס, באתר פרויקט בן-יהודה
• יוכבד, מרים, בתיה וציפורה - האם היו מצטרפות ל"קולך"? מאת הילה אונא, באתר קולך - פורום נשים דתיות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוכבד37833354Q594805