קריעת ים סוף
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
קריעת ים סוף הוא מאורע ניסי המתואר במקרא בספר שמות כהמשך למאורעות יציאת בני ישראל ממצרים, בו נבקע הים סוף על ידי משה רבינו, ונוצר בו מעבר יבשתי דרכו עברו בני ישראל בבריחתם מהמצריים הרודפים אחריהם. בהמשך כשנכנסו המצרים לתוך הים במרדף אחרי בני ישראל, הושב הים לקדמותו על ידי משה, והמצרים טבעו בו. המאורע אירע בליל שביעי של פסח, שבוע לאחר יציאת מצרים, והוא מהמאורעות המכוננים ביהדות, אשר סיומם במעמד הר סיני. לאחר שעלו מהים והמצריים טבעו בו שרו בני ישראל את שירת הים. הים פלט את גופות המצרים יחד עם רכושם ובני ישראל שללו שלל רב.
במקרא
בספר שמות בפרשת בשלח פרק י"ד, פסוקים ה'-כ"ח:
וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ... וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ... וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה... וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.
זמן קריעת ים סוף
בפסוקים כתוב "כל הלילה" ו"לפנות בוקר". אולם לא מפורש באיזו שעה ביום נקרע הים ואיזו שעה טבעו המצריים ושב הים לאיתנו. בספרות חז"ל גם כן אין הרחבה על כך, אולם אצל מפרשי המקרא ישנם כמה דעות בעניין:
- היעב"ץ כותב שהים נקרע בתחילת הלילה, בני ישראל עברו בו במשך הלילה, לפנות בוקר שב הים והמצריים טבעו[1]. ראיה לדעה זו יש במדרש שכל טוב "וכל אותו הלילה הלכו בני ישראל בים עד הבוקר"[2].
- הפנים יפות כותב שהים נקרע בחצות הלילה, ישראל עברו במשך שלש שעות, ואז באשמורת הבוקר (3 שעות קודם הבוקר[3]) טבעו המצריים[4].
- האור החיים מפרש כי הים נקרע בסוף הלילה, ובני ישראל עברו באשמורת הבוקר[5]. רש"י והאבן עזרא מפרשים כי הים שב לפנות בוקר לאיתנו, אבל שאר המפרשים כותבים שהים שב בחצות הים[6].
- דעה נוספת כותבים רבינו בחיי ורבינו אברהם בן הרמב"ם[7]. כי בני ישראל נכנסו לים כבר בתחילת הלילה, והים נבקע במסלול הליכתם מעט מעט, ויצאו מן הים בסוף הלילה.
- ויש שפירשו בשם רב סעדיה גאון[8], שהים נבקע בשעה הרביעית של היום, ולאחר 8 שעות, בתחילת ליל שמיני, שב הים לאיתנו[9].
במקום אחר רש"י כותב כי קריעת הים הייתה בליל השמיני ליציאת מצרים[10]. וזה בניגוד לדבריו כאן[11].
אופן בקיעת הים
כתבו הראשונים, שלא נבקע הים לרוחבו מצד לצד, אלא לאורכו - בצורת קשת עגולה, ויצאו במדבר איתם באותו צד שנכנסו[12]. אולם מן האחרונים יש שכתב, שחצו את הים מעבר לעבר[13].
כתבו הפרשנים שלא נבקעו המים עד התהום, אלא שקפאו והגלידו בלב הים, והוסיפו בכך שליש על נפחם, ונבקעו המים שמעל גובה הארץ, ובכך לא הוצרכו ישראל לעלות ולרדת כשעברו בים[14].
לדברי הראשונים לא נבקע כל הים כאחד, אלא נקרע עד המקום שהיו שם ישראל והוסיף להיקרע לפי התקדמותם[15].
בדברי חז"ל
בדברי חז"ל קיימת התייחסות לקריעת ים סוף, כדלקמן:
- נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו בה' והפך להיות סמל לראשוניות ולחלוציות. סיפור נחשון מובא בברייתא במסכת סוטה:
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה"[16].
- במכילתא[17] הובאו דברי רבי אליעזר ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
- המשנה במסכת אבות[18] אומרת שעשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
- בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהכה ה' את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב[19] "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב[20] "וירא ישראל את היד הגדולה".
- בתלמוד הירושלמי[21] הובא שעם ישראל התחלקו לארבע כתות לפני שהים נבקע לשניים: הכת הראשונה הציעה ליפול לים, הכת השנייה הציעה לשוב למצרים, הכת השלישית הציעה להלחם במצרים, והכת הרביעית הציעה להתפלל נגד המצרים[22]. לכת הראשונה משה ענה: "התיצבו וראו את ישועת ה'", לכת השנייה משה ענה: "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תסיפו לראתם עוד עד עולם", לכת השלישית משה ענה: "ה' ילחם לכם", ולכת הרביעית משה ענה: "ואתם תחרישון".
- בתלמוד בבלי[23] מובא שבשעת קריעת ים סוף ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, אמר להם הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!.
- נאמר בפסוק "ויבקעו המים", ולא "ויבקע הים." מכאן שכאשר נבקע ים סוף, כל המעיינות ומאגרי המים נחצו לשנים[24].
- הים נבקע לשנים עשר גזרים, ונעשה לכל שבט שביל בפני עצמו[25]. לדרך הפשט כתבו הפרשנים שנבקע לשנים[26].
מנהגים
- שירת הים נאמרת בכל יום בפסוקי דזמרה שבתפילת שחרית.
- מכיון שקריעת ים סוף התרחשה בליל שביעי של פסח, לכן יש הנוהגים לקום בלילה זה בחצות ולקרוא את שירת הים[27].
כקריעת ים סוף
הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מוזכר בספרות חז"ל ומשמעותו דבר שקשה מאד לעשותו. כך למשל[28]:"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". וכן: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף".
ניסיונות להסבר טבעי
בתורה צוין כי הקב"ה הביא רוח קדים עזה כדי לייבש את הים. הצורך בהבאת רוח הקדים הוסבר בראשונים, שרצון ה' לעשות נס גם בשילוב כוחות הטבע[29], או כדי לגרום למצרים לדמות שלפניהם מקרה טבעי, כדי לחזק את לבם להכנס לים. בכך התקיימה ההבטחה: "וחזקתי את לב פרעה"[30].
מנגד, ניסו חוקרים ומבקרים להציג את קריעת ים סוף כמאורע טבעי. הראשון הידוע ביניהם הוא חיוי הבלכי שניסה לתלות את המאורע בתופעת שפל פתאומית שהנמיכה את מפלס פני המים. האבן עזרא מכנה את דבריו "דברי שגעון" מכמה סיבות. בעיקר, התיאוריה אינה הולמת את התיאור במקרא, שהים יבש באמצעו ונותרו חומות מים קפואים מימין ושמאל.
חוקרים אחרים ניסו לתת פרשנות לאופן בו התרחש המאורע. בקהילה המדעית שחוקרת את יציאת מצרים הועלו ונחקרו מספר תאוריות סביב חציית ים סוף על ידי בני ישראל. כיצד חצו בני ישראל את הים ומיד לאחריהם נכנע צבא פרעה לגלים ששטפו אותם. אף שככל הידוע התופעה לא חזרה על עצמה מעולם, ותיזמונה ברגע המדויק אינו מסתבר בדרך הטבע.
סיפור אודות הבעל שם טוב ממחיש את התייחסותו הרעיונית לפרשנויות ממין אלה:
וישב הים לפנות בוקר לאיתנו. מעשה מהבעל שם טוב ז"ל, שבא אחד אצלו ורצה לשאול אותו, היות כי למד חכמת הטבע והפילוסופיא ועל פי חכמות הללו יצא לו שבאותה שעה שנבקע הים לפני בני ישראל היה צריך הים אז להבקע על פי הטבע של הים, ואם כן מה זה הרעש מהנס בקריעת הים שאנו מאמינים, ועם זו הקושיא הלך במבוכה גדולה, ונסע להבעל שם טוב, וכאשר בא שמה, קודם שהוא שאל זאת מהבעל שם טוב, הלך הבעל שם טוב לבית הכנסת וציוה לקבץ את בני העיר ודרש לפניהם, בהיות כי יש שוטים בעולם ואפיקורסים שהוקשה להם כנ"ל, אמנם עינים להם ולא יראו כי כתיב (בפ' בראשית) בראשית ברא אלהים כו' אלהי"ם גימטריא הטב"ע, והטבע בעצמו גם כן ברא הקדוש ברוך הוא, וזהו שדרשו חכמינו ז"ל (במדרש רבתי בשלח פכ"א סי' ו') לאיתנו לתנאו מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כו', ומאז הטביע הקדוש ברוך הוא בטבע הים שיתבקע לפני בני ישראל לאותה שעה, וממילא הנס יותר גדול, כי בראשית בריאת העולם עשה הקדוש ברוך הוא טבע זו לצורך ישראל, ובראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית נברא טבע זו, ובאם לא היו ישראל צריכים לזה הנס לא היה הקדוש ברוך הוא עושה טבע זו בים:
— ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת בשלח
מספר תיאוריות הועלו בידי היסטוריונים וארכיולוגים:
- רוחות מזרחיות חזקות שנהגו לפקוד את אזור ים סוף, ובמקום אשר בו קיים רכס מתחת לפני המים (אזור של מים רדודים) אשר חוצה את הים, ולכן ניתן על בסיס שטח זה לצעוד מחוף לחוף. רעיון זה הוכח ניסויית, בתנאי מעבדה. מחקר מ-ה'תש"ע שנערך על ידי צוות מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספירי (NCAR) ואוניברסיטת קולורדו בארצות הברית אישר אפשרות של קריעת ים סוף כתוצאה מתהליכים הידרודינמיים הנובעים מהשפעת הרוחות על המים בתנאים מסוימים. החוקרים נקטו במיקום מסוים בדרום הים התיכון, וערכו עליו סימלוציות ממוחשבות לגבי צורות שונות של קו החוף הקדום, שיאפשרו היבקעות כגון זו המתוארת בתורה. על פי המודל, בהינתן צורת U של נהר הנילוס, ולגונה רדודה לאורך החוף, הרי שרוח במהירות של 100 קמ"ש הנושבת במשך 12 שעות ברציפות יכולה הייתה לדחוף את המים בעומק של 2 מטר.[31] על פי המודלים הממוחשבים, עם תום השפעת הרוח המים צפויים לחזור באחת למקומם ולהטביע את העוברים בהם, בדיוק כמתואר בכתוב. תאוריה זו ממקמת את ים סוף בלגונות מלוחות מזרחית לדלתת הנילוס - כגון ימת בלה או ימת ברדוויל.
- התפרצות הר געש, שבעקבותיה נוצרו גלי צונאמי אדירים. ראשית הסבר על מקור החשיבה הזו, נובע מכך שגל מתנהג בצורה סינוסואידלית, יש לו נקודת שיא ונקודת שפל. לכן ההנחה אומרת כי בני ישראל הגיעו לים סוף ממש בנקודת השפל וכך יכלו לחצות, בעוד הצבא המצרי הגיע מאוחר מידי כאשר גל הצונאמי כבר לא היה בשפל ולכן הכה במצרים. עקב כך נבדקו התפרצויות היסטוריות וחזקות של הרי געש, וההתפרצות אשר נלקחת בחשבון היא זו שהתרחשה באי סנטוריני שבים התיכון, המתוארכת לפי החוקרים בין השנים 1640 ל-1525 לפנה"ס. התפרצות געשית זו, מהאדירות שידע כדור הארץ, מחקה כליל את כל התרבות אשר התקיימה באי באותה תקופה ומוטטה עימה שטח אדמה גדול. ההתפרצות גררה בעקבותיה נחשול מים גדול מאוד, גלי צונאמי אשר השפיעו על מרבית חופי הים התיכון, מכאן שבני ישראל עברו דרך אזור הדלתא, חלקו הצפוני של הנילוס. מבחינת התיארוך, התאוריה מתאימה יותר לתיארוך יציאת החיקסוס (המאה ה-16 לפנה"ס) ובמידה פחותה לתיארוך יציאת מצרים המוקדם (המאה ה-15 לפנה"ס). תאוריה זו ממקמת את ים סוף בלגונות מלוחות מזרחית לדלתת הנילוס - כגון ימת בלה או ימת ברדוויל.
- התפרצות הר געש שגררה עמה היווצרות קרקע על פני הים וכך ניתן היה לעבור את הים. ההסבר לחשיבה הזו נובע מכך שהתפרצות געשית גורמת למפולות עצומות של לבה ובזלת על פני השטח שלרגלי ההר. כאשר הלבה או הבזלת החמים באים במגע עם מי הים הם מתקררים מיד ויוצרים שטח אדמה על פני הים, שמתקיים תקופת זמן קצרה עד שקורס לתוך מי הים, רעיון מעין זה מובא בדעת זקנים כי שליש מהים קפא, על פי הכתוב "קפאו תהומות". האזור בו שוכנות ישראל ומצרים נמצא ממש על בסיס השבר הסורי אפריקני, אזור שמלווה בהתפרצויות געשיות. אם כך ההתפרצות הייתה צריכה להתחולל מתוך הים, כאשר ההשערה שהייתה באזור עקבה. בני ישראל הגיעו בפרק זמן הקצר בו התקיים ה"שביל" שנוצר מהתקררות מפולת ההר געש, ולכשהמצרים הגיעו, הכול שקע לתוך המים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, חציית ים סוף, עמ' 74-71
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קריעת ים סוף |
- הערך "קריעת ים סוף", באתר ויקישיבה
- ארכיאולוגיה על קריעת ים סוף באתר הדוס.
- שיעורים על קריעת ים סוף, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ רבי יעקב עמדין, בסידורו, חלק ב, עמוד קלא; וכך כותב בספר נטעי גבריאל שביעי של פסח, בשם האדמו"ר מפאפא בעל ויחי יוסף, שכך מקובל.
- ^ שמות, יד, ל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג' עמוד ב'
- ^ פנים יפות, יד, כא.
- ^ פרק יד, כא.
- ^ חזקוני, ר"י בכור שור.
- ^ בשם סבו רבי מיימון הדיין, אבי אביו.
- ^ רבי מנחם מנדל כשר, תורה שלמה - יד, באתר היברובוקס
- ^ ומפרש את משמעות הפסוק כך: אשמורת הבקר האשמורה הראשונה של הבוקר והוא ארבע שעות מרגע עלות השמש. ולפנות בוקר פירושו פנה היום דהיינו, סוף היום. וכן מוכיח שם מפירושו של רבי משה הדרשן שמובא בפירוש רש"י.
- ^ במדבר, סוף פרשת שלח, טו, מא.
- ^ ראו בשו"ת מנחת אלעזר, חלק ד, סימן מב. מה שכתב ליישב דברי רש"י.
- ^ תוספות, מסכת ערכין, דף ט"ו עמוד א', ד"ה כשם; רמב"ם על מסכת אבות, פרק ה', משנה ד'; לקח טוב, שכל טוב, ראב"ע, רלב"ג, חזקוני ורבינו מיוחס על שמות, י"ד.
- ^ פירוש רבי יעקב עמדין על הגדה של פסח, פיסקה "כמה מעלות טובות".
- ^ חזקוני, רבי חיים פלטיאל, מושב זקנים ואור החיים על שמות, י"ד.
- ^ ר"א בן הרמב"ם על שמות, י"ד, כ"א; רבינו בחיי על מסכת אבות, פרק ה', משנה ד'. כן כתב גם המלבי"ם על שמות, י"ד, ט"ז.
- ^ מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח - ויהי ה).
- ^ מכילתא בשלח השירה ג' וזוהר חלק ב' ד' ב'
- ^ פרק ה' משנה ד'
- ^ שמות ח טו
- ^ שמות יד לא
- ^ ירושלמי תענית ב ה
- ^ קרבן העדה מסכת תענית פרק ב הלכה ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב'
- ^ במדרש רבה
- ^ מכילתא
- ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם ושכל טוב וספורנו על שמות, י"ד; מגן אבות לרשב"ץ על מסכת אבות, פרק ה', משנה ד'.
- ^ מחזור קול יעקב לפסח עמוד 167
- ^ גמרא מסכת פסחים בדף קיח עמוד א'
- ^ רשב"ם שמות פרק יד פסוק כא
- ^ רמב"ן
- ^ Parting the waters: Computer modeling applies physics to Red Sea escape route(הקישור אינו פעיל, 13 באוקטובר 2016); Dynamics of Wind Setdown at Suez and the Eastern Nile Delta. מחקרים קודמים הצביעו על אפשרות כזו, אך הצריכו רוח בעוצמת הוריקן; במחקר זה נקבע מיקום אחר ממחקרים קודמים ונערכו מודלים אחרים, וכך ניתן היה להגיע למהירות רוח סבירה יותר.
