הכרובים
הַכְּרֻבִים הם חלק מכלי המקדש, וצורתם היא של זוג דמויות מכונפות הניצבות מעל הכפורת המכסה את ארון הברית, כרובים נוספים נעשו על ידי שלמה המלך[1] ומקומם היה בצד ארון הברית, בדביר שבמקדש שלמה.
בנוסף, דמויות של כרובים עיטרו את קירות ההיכל[2] ואת דלתות קודש הקודשים[3] בבית המקדש הראשון והשני.
הכרובים היו "מעורין (=מחוברים) זה בזה", כלומר דבקים זה בזה. הכרובים ייצגו ישויות או מעלות שמימיות, וקיימים כמה מדרשים ופרשנויות לגבי זהותם, מראם ומשמעותם. אזכור הכרובים מופיע לא רק בתנ"ך ובתלמוד אל אף בספרים אחרים. את כרובי ארון הברית הראו הכהנים שבבית המקדש לעיני עם ישראל בשלושת הרגלים[4]. בשל מיקומם בקודש הקודשים כונה אלוקי ישראל 'יושב הכרובים'[5] [6].
בתנא דבי אליהו מובא כי הכרובים קדמו לכל מעשה בראשית[7].
זהות ומראה
כרובי הארון היו עשויים זהב, כנפיהם פרושות מעלה וסוככות על הכפורת: ”וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים. ” (שמות כה יח-כ) גובה הכרובים היה עשרה טפחים, בעוד כנפיהם פרושות למעלה מעט מגובה זה, כך שנוצר מרווח תחת הכנפיים בגובה עשרה טפחים[8].
במקדש שלמה נוספו להם כרובים שעמדו בדביר שרוחב כל אחד מקירותיו כ' אמה. הם היו עשויים עץ זית מצופה זהב, קומתם עשר אמות, ועשר אמות כנפי כל אחד מהם, כך שיחדיו נפרשו מקיר לקיר: ”וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר, שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי-שָׁמֶן: עֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ. וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית; עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד-קְצוֹת כְּנָפָיו. וְעֶשֶׂר, בָּאַמָּה, הַכְּרוּב, הַשֵּׁנִי: מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד, עֶשֶׂר בָּאַמָּה; וְכֵן, הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת-כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף-הָאֶחָד בַּקִּיר, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי; וְכַנְפֵיהֶם אֶל-תּוֹךְ הַבַּיִת, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב. וְאֵת כָּל-קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע, פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת, וּפְטוּרֵי, צִצִּים--מִלִּפְנִים, וְלַחִיצוֹן.” ( מלכים א' פרק ו' כג-כט)
מהות הכרובים, תבנית צורתם המדויקת ומראה פניהם, לא מפורטת בתורה. קיימות ארבע שיטות עיקריות בדברי חז"ל והראשונים לגבי צורתם[9]: א. כצורת בני אדם. (או כפשוטו, או ילד וילדה - זכר ונקבה). ב. צורת עוף ופני אדם. ג. חצי עוף וחצי אדם ד. מלאכים.
לפי רבי אבהו פרצופם היה כפני ילדים, ומסיק הוא זאת מן הכינוי הבבלי 'רביא' לילדים (מסכת סוכה ה ב); רש"י אף הוא גורס כי פרצופם היה כפני תינוקות[10]; לפי מדרש בראשית רבה (פרק כא יג) ככלל כרובים נשאו לעיתים פני אנשים, נשים, רוחות או מלאכים.
סמל ומשמעות
חז"ל מסבירים כי הכרובים המעורים מדמים את חיבת הקב"ה לישראל לחיבת זכר לנקבה - ”בשעה שהיו ישראל עולים לרגל - מגללים להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה” (יומא נד א).
הרמב"ם טען שהא-ל ציווה להציב מעל ארון הברית דמות של שני מלאכים (כרובים) כדי לקיים את אמונת הימצאות המלאכים, שליחי הא-ל, בלב ההמון, אמונה הנמשכת אחר האמונה במציאות הא-ל[11], והדגיש כי הציווי על עשיית שני כרובים בא לסמל כי האמונה במציאותם שנייה לאמונה במציאות הא-ל, כי הכרובים רבים והא-ל אחד[12].
על פי הקבלה הכרובים שמעל לארון הקודש מייצגים עולמות רוחניים והקשרים בין הללו, ואת הדרך להתקרב לבורא ולהדמות אליו.[13]
בספרות החיצונית
פילון האלכסנדרוני ראה בשני הכרובים שתיים ממידותיו של הקדוש ברוך הוא: מידת הדין ומידת הרחמים (חיי משה ג 8).
לפי יוספוס פלביוס היו הכרובים ללא דמות גשמית בת תיאור (קדמוניות ח 6,5); בספרים החיצוניים הכרובים מייצגים מלאכי עליון;
ראו גם
לקריאה נוספת
- "מקדש בית ה-", ערך באנציקלופדיה מקראית, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"י-תשמ"ב.
- אוהד אזרחי, "שניים כרובים", בתוך: הישן יתחדש והחדש יתקדש, הוצאת האקדמיה לירושלים, 1997.
- Albright, W. F., "What Were the Cherubim?", The Biblical Archaeologist 1 (1938), pp. 1-3. Reprinted in G. Ernest Wright and David Noel Freedman (eds.), The Biblical Archaeologist Reader, vol. 1, Chicago: Quadrangle Books, 1961, pp. 95-97.
קישורים חיצוניים
- "כרובים (Cherubim)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק כ"ג
- ↑ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק י"ח
- ↑ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ב
- ↑ יומא נד א
- ↑ ישעיהו לז טז
- ↑ ראו, ד"ר יום-טוב לוינסקי, אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות, כרך א', עמוד 283
- ↑ (אליה רבה, א') "וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים" מלמד שהכרובים קדמו לכל מעשה בראשית.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה', עמוד ב'
- ↑ כשר, מנחם מנדל, 1895-1983, תורה שלמה - כב, באתר היברובוקס
- ↑ רש"י שמות פרק כה פסוק יח: "כְּרֻבִים: דמות פרצוף תינוק להם"
- ↑ "הנה התבאר שאמונת מציאות המלאכים קודמת לאמונת הנבואה, ואמונת הנבואה קודמת לאמונת התורה ..... הנה התבאר במה שהקדמנוהו שאמונת מציאות המלאכים נמשך אחר אמונת מציאות השם, ובהן תיתכן הנבואה והתורה, ולחזוק אמונת זאת הפינה צוה הש"י לעשות על הארון צורת שני מלאכים, לקיים מציאות המלאכים באמונת ההמון, אשר הוא דעת אמתי שני לאמונת מציאות השם, והוא התחלה לנבואה ולתורה ומבטל עבודה זרה כמו שבארנו." מורה נבוכים ג פרק מה
- ↑ "אחר שהשם אחד והוא ברא אלו הרבים" מורה נבוכים ג פרק מה
- ↑ ראו, למשל מדברי הרב ישעיהו הלוי הורביץ בהערה לעיל
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
הכרובים22370790Q7053379