פטרוגליף

פטרוגליף הוא ציור חרות בסלע. מקור המילה הוא מיוונית : "פטרוס" (petros) פירושו אבן ו"גליף" (glyph) פירושו לגלף.

בדרך כלל החריתה נעשתה באמצעות חרט מאבן צור, שעליו הכו באבן ששמשה כפטיש. תהליך זה קילף מהסלע את הפטינה הנוצרת כתוצאה מתהליכי בלייה (חשיפה לשמש ורוחות) ופעילות של חזזיות, וחשף את השכבה שמתחתיה שהיא בדרך כלל בגוון אחר (לרוב בהיר יותר). עם השנים התכסו גם הציורים בפטינה. רוב הפטרוגליפים הם שרטוטים של קווים (בצורת דמויות אדם או בעלי חיים), אך קיימים גם פטרוגליפים שבהם הושקעה עבודה רבה יותר על מנת ליצור תבליטים.

יש שטועים ומשתמשים במונח זה על מנת לתאר כל עבודת אמנות שנעשתה על אבן, כולל הציורים המפורסמים על קירות מערות במערב אירופה. המונח המתאר ציור על סלע הוא "פיקטוגרף". המונח "אמנות סלע" (Rock Art) מאחד את המושגים פטרוגליף ופיקטוגרף.

לציורים החרותים בסלע הייתה משמעות תרבותית ודתית עמוקה עבור האנשים בחברות שיצרו אותם. במקרים רבים, משמעות זו עברה בירושה גם לצאצאיהם. עד היום יש משמעות דתית לפטרוגליפים עבור ילידי אוסטרליה האבוריג'נים.

ניתן למצוא פטרוגליפים בכל היבשות (פרט לאנטארקטיקה) וכן באיי פולינזיה.

רשימה חלקית של אתרי פטרוגליפים

אולורו (Uluru) שבאוסטרליה, הידוע גם כ"Ayers rock".
ואל קמוניקה (Val camonica) שבאיטליה (שהוכרזה ב-1979 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו).
המונומנט הלאומי פטרוגליף (Petroglyph National Monument) שבמדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית.
אי הפסחא. האתר שבו מרוכזים רוב הפטרוגליפים :אורנגו (Orongo), כפרם של "אנשי הציפור".
טמגאלי שבקזחסטן. בשנת 2004 הכריז אונסק"ו על המקום כעל אתר מורשת עולמית.
טוואיפלפונטיין בצפון-מערב נמיביה, אתר מורשת עולמית מאז שנת 2007.
הר כרכום - הר בנגב הדרומי, בו התגלו ריכוזים יוצאי דופן של אתרים ארכאולוגיים ואמנות סלע.
חרותות סלע בהר הנגב המרכזי - במרחב הר מחיה, הר ערקוב ורמת מטרד פזורים מצבורים רבים של חרותות סלע בנות עד אלפי שנים הכוללות מגוון רחב של כתובות, דמויות וסמלים.