כפר גדעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר גדעון
מועדון הנוער בכפר גדעון
מועדון הנוער בכפר גדעון
מועדון הנוער בכפר גדעון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎90 מטר
תאריך ייסוד 1923
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 339 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-6.6% בשנה
32°38′39″N 35°17′29″E / 32.6440907938395°N 35.2913041015827°E / 32.6440907938395; 35.2913041015827
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
4 מתוך 10

כְּפַר גִּדְעוֹן הוא מושב דתי-חרדי בעמק יזרעאל, 4 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב נחצה על ידי כביש 60 ומנהרה מחברת בין שני חלקיו.

תחילה היה קרוי "קבוצת טרנסילבניה" ולאחר מכן "תל עדשים ב'". שמו הנוכחי מבוסס על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש שפעל בחבל ארץ זה.

הקמת היישוב

היישוב הוקם בשנת 1923 על ידי עולים מטרנסילבניה שהושפעו רבות מהשקפתו הציונית של רבה של קלויזנבורג, רבי משה שמואל גלזנר. בין העולים היה הרב פנחס ליכטנשטיין, רבה של מאטש בטרנסילבניה[3], שהתמנה לרב המושב[4]. לימים עקר הרב ליכטנשטיין עם משפחת בנו יהושע ועוד כמה משפחות לשכונת גבעת שאול בירושלים, שבה הקימו כולן רפתות לפרנסתן והאב הרב פנחס מונה לימים לרבה של גבעת שאול[5]

המושב תוכנן ל-40 משפחות על שטח של 4000 דונם של הקרן הקיימת. לאחר ניכוי שטחים ציבוריים, לכל מתיישב ניתנו 79 דונם, מתוכם 38 דונם מאחורי כל בית. בהתחלה התיישבו במקום 6 משפחות ולאחר כשנה הגיעו שאר המשפחות[6].

המושב עסק בשנים הראשונות בנטיעת עצי פרי, במיוחד גפנים, ובהקמת רפתות למשק חלב[7]. הובלת החלב לתחנת הרכבת נעשתה במשותף עם תל עדשים ומזרע[8]. כן ניהל המושב עדר כבשים משותף[9]. בשנתיים הראשונות הובאו מים מבאר בבלפוריה[7]. בהמשך הוקמה בריכה משותפת לכפר גדעון, תל עדשים ומזרע שהקלה במעט את בעיית המים אך לא הביאה פתרון מלא.

בשנות ה-50 נחלק היישוב בין 23 משפחות שתמכו בקו מסורתי ובאורח חיים חרדי, ל-17 משפחות שנטו לקו חילוני[10].

חינוך ודת

ביישוב בתי-ספר יסודיים חרדיים לבנים ולבנות, שמרבית תלמידיהם באים מיישובי הסביבה.

רב המושב הוא הרב אברהם הלוי ליפשיץ[11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ראו: הרב מו"ה פנחס חיים קליין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת פ, עמוד 60, אות מט.
  4. ^ כפר גדעון, דואר היום, 23 במאי 1929
  5. ^ במקורות נוצר בלבול בין פנחס ליהושע, ראו יהושע בן אריה, "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט", כרך ראשון, ירושלים 2011, עמ' 216-217
  6. ^ בעמק, דואר היום, 5 ביולי 1926
  7. ^ 7.0 7.1 כפר גדעון, דבר, 15 במרץ 1926
  8. ^ תל עדשים, דבר, 8 ביולי 1926
  9. ^ כפר גדעון, דבר, 18 ביולי 1926
  10. ^ ד. גלעדי, כפר גדעון הולך בעקבות עין חרוד, מעריב, 9 ביולי 1954
    מ.ב., פלגות בכפר גדעון, הצופה, 24 באוגוסט 1954
    מנודים: השבוע יהרסו את קורת הגג של שלושת האחים במושב כפר גדעון
  11. ^ רשימת רבנים המוסמכים לבצע חופות ומקומות מושבותיהם


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34670841כפר גדעון