רבי ישראל מסלנט
 | |
| לידה |
ו' בחשון תק"ע זאגר, ליטא |
|---|---|
| פטירה | כ"ה בשבט תרמ"ג |
| השתייכות | תנועת המוסר |
| חיבוריו | אור ישראל |
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תק"ע - כ"ה בשבט ה'תרמ"ג), מייסד תנועת המוסר שקמה בליטא במאה השביעית לאלף השישי.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
נולד בו' בחשוון ה'תק"ע, בעיירה זאגר שבקרבת שאולאי, בצפון ליטא, לרבי זאב וולף ליפקין וללאה. אביו כיהן כרב בערים זאגר, גולדינגן וטלז והוא מחבר הגהות "בן-אריה" על התלמוד וארבעה טורים שנדפסו בהוצאת וילנא. מגיל צעיר נחשב לעילוי בזכות שכלו החריף ותפיסתו המהירה. כשהיה בן 12 נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא. בגיל 14 נישא לבתו של רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט.
לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה בסלנט, ושם פגש את רבי יוסף זונדל מסלנט תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, פגישה שהשאירה עליו רושם עז. מאז ראהו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. רבי זונדל לימד אותו שמוסר הוא דבר שדורש לימוד מיוחד.
שנות שהותו בוילנה
הוא החל לפעול להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה[1]. הוא פעל להקמת "בתי מוסר" אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. בין השנים ה'ת"ר - ה'תר"ח שימש כראש ישיבה בוילנה. רבי ישראל היה נואם מוכשר, ודרשותיו הפתוחות לקהל הרחב משכו אלפים. דרשותיו הנלהבות על מוסר ומצוות שבין אדם לחברו עשו רושם גדול על שומעיו, ודמותו הפכה אחת הפופולריות ביותר בעיר. מרבית דרשותיו עסקו בחובותיו המוסריות של היהודי והתבססו על ספרות המוסר של היהדות - ספרים כמו "חובת הלבבות" של רבינו בחיי ו-"מסילת ישרים" של רבי משה חיים לוצטו. גישה זו הייתה חידוש משמעותי מכיון ששיטת לימוד התורה, בפרט לצעירים, כללה באותה תקופה לימוד סוגיות בתלמוד הבבלי בלבד, תוך דילוג על דברי אגדה ודיון בהשקפת עולם. עם זאת, לראשות ישיבת רמיילס נבחר הרב מרדכי מלצר ורבי ישראל נאלץ להקים לעצמו ישיבה קטנה באחד מפרברי העיר.
בתקופה זו ההשכלה בליטא החלה להתבסס, ודבריו נאמרו ונכתבו על רקע זה, ובהתייחס לדברי המשכילים בליטא.[2]
אישיותו החזקה ושיטתו המהפכנית והמנומקת, משכו אל ישיבתו תלמידים רבים. במרוצת הזמן, נוסדו ישיבות נוספות בהנהגתו ברחבי רוסיה, ליטא ופולין.
בקובנה ובמערב אירופה
ב-ה'תר"ט עבר רבי ישראל לקובנה. ב-ה'תרי"ז עבר לקניגסברג שבפרוסיה. משם הוא הפיץ כתב עת בענייני האתיקה היהודית. ב-ה'תרל"ט ייסד הרב כולל אברכים בעיר קובנה, שבליטא. ב-ה'תר"ם עבר הרב לפריז והמשיך להפיץ משם את תורתו ושיטתו אף במערב אירופה. רבי ישראל פעל בגרמניה ובצרפת לתרגום התלמוד לאחת משפות אירופה. מטרתו הייתה להביא לידיעת העולם את אוצרות התלמוד. לצורך המשימה הוא נפגש עם אנשי רוח ואקדמיה אך הדבר לא צלח בידו, מאחר שלא מצא את האנשים הראויים והכסף הדרוש למימון המשימה. שנתיים מאוחר יותר, חזר רבי ישראל סלנטר לעיר קניגסברג, שם נפטר בכ"ה בשבט תרמ"ג.
על שמו ישיבת אור ישראל בפתח תקווה, ישיבת נר ישראל בארצות הברית וישיבת נשמת ישראל בפריז.
כתביו ודרכו
פולמוס המוסר
דרכו להכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. היו מראשי הישיבות שחששו שלימוד המוסר יפגע בלימוד שאר חלקי התורה. והיו שטענו כי חובת לימוד המוסר היא מצוה ככל המצוות ואין לתת לה משקל רב יותר מאחרות. בישיבות מסוימות אף נאסר על אנשי תנועת המוסר להיכנס לישיבה[3]. ר' ישראל ניסה רבות להכניס את לימוד המוסר לישיבת וולוז'ין, וכן גם תלמידו רבי יצחק בלאזר, אך בעקבות התנגדותו של ר' חיים נסיונות אלו לא צלחו. בנוגע לכך אמר הרב שך שהדבר שהציל את עולם הישיבות היה לימוד מוסר, וסגירתה של ישיבת וולוז'ין היתה בעקבות כך שלא למדו בה מוסר, ולכן למשכילים היתה שליטה עליה. [4]
בכדי למנוע את ההתנגדות לדרכו, היה מסתובב רבי ישראל ומוסר שיעורים בעיון עם מראי מקומות רבים ומגוונים, להוכיח, שעל אף גאונותו בתורה דעתו כי תנועת המוסר היא הכרחית.
לימוד מוסר אינו דרוש כדי להיות צדיק, אלא כדי לדעת איך להיות צדיק
— רבי ישראל סלנטר[5]
כיום, המחלוקת בנושא זה אינה מצויה, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות הליטאיות, מלבד ישיבות בריסק.
ציטוט מפורסם מרבי ישראל סלנטר נאמר לגבי התרגשותו ערב אחד, בהולכו ברחובות החשוכים של עירו, וראה אור דולק בבית. בהביטו, ראה יהודי בעל מלאכה העובד אל תוך הליל (לסיפור זה גרסה עם נגר או סנדלר). כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר ענה האיש: "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן". רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. "מבינים אתם!" אמר, "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן". משפט זה הפך לשמש המוטו שלו[6].
אור ישראל
מכתביו לעידוד לימוד המוסר, וכן סיכום דבריו, יצאו כספר בשם "אור ישראל" על ידי תלמידו רבי יצחק בלאזר.
במאמר "שערי אור" בתחילת הספר, הוא מתמודד עם עניין החכמה (כפי הנראה גם תוך התייחסות להשכלה), וכותב שלימוד התורה מחייב יראה, כאשר למעשה מטרת לימוד התורה הוא ה"יראה".
...דוד המלך עליו השלום אמר: "ראשית חכמה - יראת ד' ".
ושלמה בנו אמר בחכמתו: "תחלת חכמה - יראת ד' ". וכן חתם את ספר קהלת: "סוף דבר: הכל נשמע! את האלקים ירא..."
... ובפרק ג' של פרקי אבות למדנו: רבי חנינה בן דוסא אומר:
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת,
וכל שאין יראת-חטאו (כלומר הפחד שלו מהחטא) קודמת לחכמתו - אין חכמתו מתקיימת.
ובמסכת ברכות: רבי יוחנן משום רשב"י: אין לו להקב״ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים.
וביותר אמרו חז"ל (במסכת שבת):
כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים - דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות,
ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו. בהי עייל?! (=איך יכנס?)— שער האור, הקדמה לספר אור ישראל
עתה: מה היא היראה ומה קנייתה —
אחת היא הרחבת הדברים הידועים לכל:
יראת העונש הנוגע לַגְּוִיָה, ונפש הגבוה למעלה מכל יסודי תבל (כלומר: הדרך לקבל "יראה" הוא להבין את שפלות עצמו ואת גובה הבורא, ובכל זאת אין זה מספיק) -
אכן, לא בידיעתם יִוָּסֵר האדם, כמאמר רבותינו ז"ל (במסכת שבת) יודעין רשעים שדרכם למיתה!
...שמא תאמר שכוחה היא מהן? תלמוד לומר "ואחריתם בפיהם ירצו סלה".
ורק בהרחבה בהתפעלות הנפשי היסוד, להרחיב הרעיון בציור חושיי, לעורר הנפש ברגשת האברים...
כלומר, השכל אינו מספיק כדי להשפיע על האדם לנהוג באופן נכון, ועליו לנקוט שיטות שישפיעו על רגשותיו— לקראת סיכום הספר אור ישראל
אגרת המוסר
מאמר העוסק בחשיבות ובהשפעת לימוד המוסר, מודפס בחלק ממהדורות הספר מסילת ישרים בסופו.
עץ פרי
מאמר שפרסם על חשיבות עסק התורה לעם ישראל וקיום הכוללים.
י"ג מידות
י"ג מידות לרבי ישראל מסלנט[7] היא רשימת מידות הקשורות ליושרה, דרך ארץ וצמיחה אישית. הרשימה קשורה לתנועת המוסר שייסד, ונערכה תוך יצירת קשר סמנטי לי"ג מידות של רחמים.
יש טוענים שרבי ישראל השתמש ברשימה קיימת הדומה לזו של בנג'מין פרנקלין העוסקת באותו נושא[8], אלא שהוא ערך אותה וביצע בה שינויים בכדי שיתאימו ליהודי מאמין.
רשימת המידות:
א. אמת - שלא להוציא מן הפה דבר שאתה יודע שהוא לא אמת.
ב. זריזות - שלא לבטל אף רגע. וגם לעשות מה שדרוש לעשות.
ג. חריצות - אם החלטת לעשות משהו יש לעשותו בשקידה וברגש.
ד. כבוד - להיזהר בכבוד כל אדם ואפילו עם אדם שאתה לא חושב כמוהו.
ה. מנוחה - מנוחת הנפש, לא להיות מבוהל. יש לעשות כל דבר ברוגע.
ו. נחת - דברי חכמים בנחת נשמעים, ולכן יש להשתדל לדבר בנחת.
ז. ניקיון - ניקיון וטהרה בגופו ובבגדיו.
ח. סבלנות - לסבול ברוגע כל מקרה וכל פגע בחיים.
ט. סדר - שאדם יעשה את כל מעשיו וענייניו בסדר, בתכנון ובמשטר.
י. ענווה - להכיר חסרונות עצמו ולא לחשוב על מומי אחרים.
יא. צדק - לעשות צדק, וגם כפי שחז"ל הסבירו שיש לוותר לאחרים ובמיוחד לעניים, לתת להם משלך.
יב. קמוץ - שלא להוציא פרוטה שלא לצורך.
יג. שתיקה - לחשוב על תועלת הדברים קודם הדיבור.
ירחון "תבונה"
לאחר שעבר לגרמניה יסד ירחון שנקרא "תבונה", בו היו חידושי תורה ודברי מוסר. הירחון החל לצאת בשנת 1861, והופיעו בו 12 גליונות.
צאצאיו
לרבי ישראל מסלנט היו ארבעה בנים ושתי בנות.
- בנו, יום טוב ליפמן ליפקין (ה'תר"ו-ה'תרל"ו), פנה ללימודים אקדמיים בקניגסברג ובברלין, לאחר שעזב את בית אביו בגיל 15. מאוחר יותר השלים למגינת לב אביו את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת יינה, והספיק להתפרסם בזכות המצאותיו בתחום המכניקה בטרם מותו בגיל צעיר עוד בחיי אביו[9][10].
- בנו, הרב יצחק ליפקין, כיהן כאב"ד יאנוב, קרוז ופרושניץ ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בשנת תרס"ג. בקונטרס "חוט המשולש" שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד הובא מדברי תורתו וכן מתורת אביו וסבו. בשנת תשמ"ח הודפס הספר "לוחות אבנים" ובו דרשותיו ומאמריו[11][12].
- בן נוסף, הרב אריה לייב ליפקין-הורוויץ (נפטר בכ"א באדר תרנ"ו), כיהן כאב"ד בכמה עיירות ובסוף ימיו בברעזין. מחבר הספר "חיי אריה"[13].
- בתו, מלכה הינדא, נישאה לרב אליהו אליעזר גרודזינסקי, חותנו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי.
- בן אחיו של רבי ישראל מסלנט היה הרב אריה לייב ליפקין (ת"ר-תשרי תרס"ג) שכיהן כאב"ד בפאפעלאן, קראטינגא ווקשנה. חיבוריו שנדפסו: דברי ידידיה, אור היום, שבילי המאורות וחידושי מהרא"ל.
- חתנו אהרן סידערסקי - זיכרון אהרן: חדושי תורה על הש"ס
תלמידיו
רבי ישראל מסלנט העמיד תלמידים רבים ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות, בהן שיטות המוסר של התלמוד תורה בקלם, ישיבת נובהרדוק (אשר הדגישה את שפלות האדם) וישיבת סלבודקה (שדרכה הייתה "גדלות האדם", כלומר: להדגיש את כוחו של רוח האדם ולרוממו).
ארבעת תלמידיו העיקריים הם:
- רבי יצחק בלאזר (מכונה "רבי איצ'לה"), רבה של פטרבורג ומחבר ספר "כוכבי אור". כן חיבר את הספר "נתיבות אור" אודות רבו ושיטתו המוסרית וליקט את איגרותיו בספר "אור ישראל".
- רבי נפתלי אמסטרדם.
- רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם".
- רבי שניאור זלמן הירשוביץ, מחבר "אבן ישראל".
תלמידים נוספים:
- רבי לייב חסיד.
- רבי משה יצחק דרשן, 'המגיד מקלם'.
לקריאה נוספת
- מנחם מנדל פלאטו, אור ישראל מסלנט, תשע"ח.
- דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה אישיה ושיטותיה, כרך א', ירושלים תש"ו.
- עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר, ירושלים תשמ"ד.
- יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, ירושלים תשי"ח
- קדוש ישראל ב' כרכים, ספר זיכרון במלאת 120 שנה להסתלקותו, על ידי הרב אליהו אליעזר דסלר
קישורים חיצוניים
- הקלטה של שלמה ארצי למלים (ביידיש) "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" בלחן של משה (מונה) רוזנבלום.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל מסלנט |
אגרת המוסר, באתר ויקיטקסט- כתביו
- ר' ישראל סלנטר, אגרת המוסר, באתר "דעת"
- ישראל ליפקין (סלנטר), אבן ישראל, לקט דרשות (יצא לאור מיד לאחר פטירתו, בשנת תרמ"ג), באתר היברובוקס
- אור ישראל, נרשם על ידי תלמידו הרב בלאזר, באתר היברובוקס
- אגרת מוסר, מאמר הרב ישראל סלנטר בעניין המוסר, באתר היברובוקס
- דרשות ר' ישראל סלנטר, תרל"ו (יצא לאור בחייו), באתר היברובוקס
- החוט המשולש, ספר מתוך כתבי יד של רבי ישראל סלנטר, בנו יצחק, ואביו זאב ואלף, באתר היברובוקס
- אודותיו
- "סַלַאנְטֶר, ישראל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 202–203, באתר HebrewBooks
- 'סלנטר (ליפקין), ר' ישראל ב"ר זאב־וולף', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 74 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1272).
- רבי ישראל מסלנט, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי ישראל מסלנט, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- הגאון הצדיק, רבי ישראל מסלנט זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 14, שבט תשס"א, עמ' 4
- צבי קורצוייל, ר' ישראל מסלאנט והתנועה המוסרית, באתר "דעת"
- חגי סמט, תנועת המוסר של ר' ישראל סלנטר, באתר "דעת"
- בנימין בראון, '"איננו שייך לי כי אינני עוסק בזה": יחסו של ר' ישראל סלנטר לקבלה'
- תולדות משפחת ר' ישראל - יחוסו וצאצאיו, בבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל - עצי משפחה"
- הרב חיים יצחק ליפקין (נינו), רבי ישראל מסלנט
- הרב חיים יצחק ליפקין, תורת רבי ישראל מסלנט
- הרב אליעזר מלמד, רבי ישראל סלנטר, גאון התורה והמוסר - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 31 בינואר 2008
- רבי ישראל סלנטר באתר "אהלי צדיקים"
- הרב דב כ"ץ, פולמוס המוסר, ירושלים ה'תשל"ג (1973), באתר היברובוקס
- יום פטירת הצדיקים- קורות חיים וידאו רבי ישראל מסלנט
- 'האדם דומה לכינור: אם הוא שלם בלי פגם, הריהו מנגן': על רבי ישראל סלנטר ותנועת המוסר, פרק בפודקאסט 'הסיפור שלנו'
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 2: ר' ישראל סלנטר - האיש ופועלו, באתר iCast, 18 בדצמבר 2013
הערות שוליים
- ^ ספר 'אור ישראל מסלנט' פרקים כג-כד.
- ^ התבססות ההשכלה בליטא קשורה באד"ם הכהן אשר נבחר כראש תנועת ההשכלה בשנת 1842, החל ללמד בבית המדרש לרבנות בווילנה ב-1846, וכתב את המסה "אמת ואמונה" המתנגדת לדרך היהודית המסורתית בארצו בשנת 1847 (הודפס 20 שנה מאוחר יותר). את ספרו זה פתח בדברים על ה"מוסר" (מתוך ספר משלי): לדעת חכמה ומוסר: אם מוסר למה חכמה, ואם חכמה למה מוסר? אלא: אם יש באדם חכמה, הרי הוא לומד מוסר. ואם אין בו חכמה אין הוא יכול ללמוד מוסר. דבר אחר: "לדעת חכמה ומוסר" - אם יש באדם חכמה, הרי דברי תורה מסורים בידו, ואם אין באדם חכמה, אין דברי תורה מסורים בידו. (ילקוט משלי רמז תתקכ"ט בשם מדרש)." (הקדמת הספר "אמת ואמונה" על תנועת ההשכלה בליטא)
לעומת דברים אלו, בספר אור ישראל, המשחזר את השיחות של רבי ישראל סלנטר, בהקדמה (שנכתבה בידי תלמידו) נכתב: "...הנה כמו כן הוא בתהלוכות שלום הנפש, היא חיי הנשמה לא תעמוד על מכונה, דור אחר דור הולך ודל במצב הרוחני, בריאות הנפש הולכת וחסר...
האומנם תחת כי בדורות החולפות... עתה בדור האחרון הנה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) בכל משך שנות מועטות, רוח חדשה תחלוף על פניה, ותשא בכנפיה המון תמורות...וכבר נראה וניכר השתנות נופלה בחלישות ורפיון הנפש - בתורה ויראה ועבודת ה' ית"ש (יתברך שמו) כי המה הולכים וחסר, עד העת הרעה הזאת, אשר תחלואי הנפש הקיפה כמעט כל בשר, ה' ירחם."
ובהמשך: "...גברו בעלי לשון, יראי חטא נמאסו, סר מרע משתולל, השקר מתעטף במעיל הצדק, איש זרוע - לו הארץ, והאמת נעדרת... הנה את אשר מלפנים בישראל, היה התורה והיראה תמים יחדיו, כערך חכמתם היה גם יראתם, הנה עתה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) כמעט נתפרד החבילה, נתקו המוסרות, ונפסק הקשר המחבר אותם יחד... ה' ירחם.
כנגד זה הוא מציע: "האמנם... כיום... חכמי הרופאים עמלים תמיד להרחיב את חוג פעולתה, להבין ולהשכיל בשרשי המחלות, ובכח החכמה הבחינה והניסיון ימציאו מעת לעת תרופות הדשות אשר לא ידעו מלפנים...
...והאיר את עינינו... להקים את 'סוכת היראה הנופלת', ולהרים את קרנה, לחבר אותה אל התורה כמו לפנים בישראל, לרפאות תחלואי נפשות, ולהשיב את לבבם לאבינו שבשמים. במתק שפתיו השיב רבים מעון, והשביע כל נפש נענה ביראת ה' ית"ש (יתברך שמו) - ^ בשנת 1897 נאלץ רבי נתן צבי פינקל לעזוב את הישיבה אותה יסד בסלובודקה עקב התנגדות לשיטת המוסר. היה זה אחד מתוך אירועים רבים דומים, סביב מחלוקת זו.
- ^ אור ישראל מסלנט פרק נא
- ^ מתוך הפתגם היומי של תוסף חיפושית (לאתר).
- ^ דיון בפורום אוצר החכמה לגבי מקור הסיפור. ויש הטוענים שמעשה זה קדם לגרי"ס, והיה עם רבי אלימלך מליז'ענסק
- ^ מקור הי"ג מידות של מוסר של הגאון רבי ישראל מסלנט.
מובאת גם בספרו של ד. כץ, תנועת המוסר (ח"א עמוד 281) - ^ מקור באנגלית לרשימת המידות הטובות של בנ'גמין פרנקלין
- ^ ראה מאמר אודותיו בקובץ האסיף א
- ^ ראו: Peaucellier-Lipkin_linkage.
- ^ בנו, הרב אריה לייב ליפקין, היה גיסו של הרב אריה לוין ואביהם של הרבנים בנימין וחיים יצחק ליפקין. אודות רבי יצחק ליפקין ומשפחתו ראו: [1], [2] ,[3].
- ^ חוט המשולש, ירושלים תרס"ד, באתר היברובוקס.
- ^ אריה ליב הורוויץ, חיי אריה, וילנא תרס"ז, באתר היברובוקס.
| תקופת חייו של רבי ישראל מסלנט על ציר הזמן |
|---|
 |
- תבניות ניווט - תולדות עם ישראל
- משפחת ליפקין
- רבנים ליטאים
- תנועת המוסר: אישים
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- קובנה: רבנים
- רבני ישיבת רמיילס
- אישים שעל שמם ישיבות בארצות הברית
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- סלנט: אישים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- יהודים הקבורים בקלינינגרד