טלז
 | |
| בנין ישיבת טלז | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז טלז |
| חבל ארץ | ז'מיטייה (לשעבר) |
| תאריך ייסוד | 1791 (מעמד עיר) |
| קואורדינטות | 55°59′0″N 22°15′0″E / 55.98333°N 22.25000°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.telsiai.lt | |
טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, הידוע גם בשם סמוגיטיה). העיר שוכנת על שבע גבעות לחופיו של אגם מסטיס. עוד ידועה העיר כמרכז דתי קתולי.
היסטוריה
טלז היא אחת הערים העתיקות בליטא, והיא נזכרה לראשונה בכתובים בשנת 1450. היא נקראת על שם אחד היובלים הנשפכים אל אגם מסטיס (טלשה Telšė), ולפי אגדה היא נוסדה על ידי האביר ג'יוגאס (Džiugas), שנודע גם בשם טלשיס (Telšys). העיר צמחה במהירות בתקופת עצמאותה של ליטא בין שתי מלחמות העולם, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה יחד עם כל ליטא לשליטה סובייטית. ב-24 ביוני 1941 וביום המחרת, התרחש טבח ראיניאי בסמוך לעיר, ובמהלכו רצחו חיילי הצבא האדום 76 אסירים פוליטיים ליטאים.
יהודי העיר
ערך מורחב – קהילת יהודי טלז
יהודים החלו להתיישב בעיר במאה ה-16 והיו תחת קהילת העיר קידן, הקהילה ידעה עליות ומורדות מבחינת מספר חבריה ואף היו פעמים בהן היהודים היו רוב דחוק.[1] המשורר יהודה לייב גורדון ששימש כמורה בעיר, תיאר כי אנשי הקהילה היו שמרניים. בסוף המאה ה-19 פעלה בעיר ישיבת טלז שהייתה אחת הישיבות החשובות ביותר באירופה.[2] בשנת 1897 מנו היהודים 3,080 תושבים, קרוב למחצית האוכלוסייה.
על אף ההגמוניה החרדית בקהילה, פעלו בה לאחר מלחמת העולם הראשונה גם תנועות ציוניות רבות, בהן בית"ר, צעירי ציון, גורדוניה ונצ"ח. עד 1920 היה בה גם סניף של תנועת הבונד הסוציאליסטית הלא-ציונית. היו בה קיבוצי הכשרה של תנועות החלוץ והציונים הכלליים, ובשנת 1933 הוקם גם קיבוץ הכשרה של החלוץ הדתי.
בתקופה שבין מלחמות העולם היו בטלז כ-2,500 יהודים, כשליש מאוכלוסיית העיר. במרץ 1939 סיפחה גרמניה הנאצית את עיר הנמל ממל, ובעקבות זאת נמלטו רבים מיהודיה וחלקם הגיעו לטלז. עקב כך כמעט הוכפל מספר יהודי טלז, וערב מלחמת העולם השנייה היו בה כ-4,800 יהודים.[3] בעקבות סיפוח ליטא לברית המועצות ביוני 1940 נסגרה הישיבה וכל המוסדות התורניים. עם כיבוש ליטא על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה, ביוני 1941, עוד לפני כניסת הגרמנים השתלטו ליטאים על העיר. אלה גרשו את היהודים מבתיהם לעבר אגם מאסטיס. לאחר שהנשים הופרדו מן הגברים ונשלחו ליער ריין, נשלחו גם הגברים ליער. למקום נשלחו גם יהודים מעיירות סמוכות. הגברים הוצאו בימים הבאים בקבוצות ונרצחו בבורות ירי. הנשים שנותרו ביער נשלחו ביולי למחנה גירול. הצפיפות שם הייתה גדולה, כיוון שלמקום נשלחו גם נשים וילדים מעיירות סמוכות. בשל התזונה הלקויה, הצפיפות הרבה ותנאי ההגיינה הגרועים במחנה, התפשטו במקום באוגוסט מגפת טיפוס הבהרות ומחלת השנית. בעקבות המגפה פונה המחנה ו-500 נשים ונערות נשלחו לגטו טלז. שאר יושבי המחנה נרצחו בבורות ירי. לגטו זה הועברו גם יהודי אלסיאד. בדצמבר 1941 הוחל בחיסול הגטו. כמה מאות נשים הצליחו להימלט דרך האגם והגדר, השאר הובלו בקבוצות לבורות שניכרו ליד אחוזת ריין, שם נרצחו. מבין הבורחות שרדו רק 64 נשים את השואה. בית כנסת בנוי עץ שרד בעיר. בשנת 2013 נפטר בעיר היהודי האחרון.
אישים ידועים
- יוסף יהודה לייב בלוך הרב של טלז, וראש הישיבה
- הרב זלמן סורוצקין - היה תלמיד ישיבת טלז
- הרב אליעזר גורדון - ראש ישיבת טלז.[4]
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- יהדות ליטא (כרך ג', עמ' 315–316) תל אביב, ה'תשכ"ג
קישורים חיצוניים
- טלז, אתר "דעת"
- חברי קיבוץ ההכשרה הדתי "טלז", אתר יד ושם
- "טלז", באתר JewishGen (באנגלית)
- טלז (Telšiai), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- טלז במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ספר יזכור לקהילת טלז, בספריית העיר ניו יורק
- חיה בלוך-אוזבנד, "הדרך האחרונה של קדושי טלז", כתב העת "בית יעקב", גיליון 26, תמוז תשכ"א, עמ' 17-16 (למאמר הערה מתקנת של הרב עקיבא הכרמי בגיליון 27–28, אב-אלול תשכ"א, המדור "צרור מכתבים", עמ' 15)
- סמואל פישמן ומרטין דין (אנ'), טלשאי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1131–1132), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ההפך מרוב מיוחס.
- ^ במיוחד לאחר סגירת ישיבת וולוז'ין. מאיר הלל בן שמאי, "טלז", האנציקלופדיה העברית (כרך י"ח עמ' 749).
- ^ חברי קיבוץ ההכשרה הדתי "טלז", ליטא באתר יד ושם
- ^ ר' קול קורא לתרומות אנשי טלז (ה'תרנ"ד) בוויקיטקסט
- ^ חומי ברמן, בין העבר להווה: ברית ערים תאומות בין טלז סטון לטלז שבליטא, באתר JDN, 14/05/2023
31411570טלז