חיסכון
חיסכון, בשימוש הנפוץ שלו, הוא שמירת כספים לשימוש עתידי, לדוגמה, על ידי צבירה של כסף בבנק או השקעה בתוכנית פנסיה.
בכלכלה, חיסכון אישי הוגדר כהכנסה הפנויה פחות הצריכה הפרטית. במילים אחרות, הכנסה שאינה נצרכת על ידי קנייה של מוצרים ושירותים נחסכת. סוגים אחרים של חיסכון יכולים להתרחש כאשר קיימת יתרת רווח (הכנסה פחות דיבידנד ותשלומים מסים) ועודף תקציב ממשלתי.
ישנם חילוקי דעות בשאלה מה נחשב חיסכון ומה לא. לדוגמה, חלקה של ההכנסה של אדם מסוים המשלם משכנתא אינו מבוזבז על צריכה עכשווית ולכן היא חיסכון על פי ההגדרה לעיל, למרות שאנשים רבים אינם מחשיבים החזר הלוואות כחיסכון. אולם, בחישובי המדידה בארצות הברית של התוצר הלאומי הגולמי, תשלומי ריבית פרטיים אינם נחשבים 'חיסכון' אלא אם המוסדות והאנשים המקבלים תשלומים אלו חוסכים אותם.
'חיסכון' שונה מ'חסכונות'. הראשון מתייחס לגידול בנכסים של אדם מסוים, גידול בערך נטו, בעוד האחר מתייחס לחלק אחד מנכסיו של אדם מסוים, בדרך כלל לפקדונות בחשבון חיסכון, או לכלל נכסי אדם זה. המלה 'חיסכון' מתייחסת לפעילות המתרחשת בפרק זמן מסוים, בעוד המלה 'חסכונות' מתייחסת לנקודת זמן מסוימת.
לעידוד החיסכון נותנת המדינה לעיתים תמריצי מס לחוסכים.
השקעה
חיסכון קשור רבות להשקעה. כאשר אין אנו משתמשים בהכנסה על מנת לקנות מוצרים ושירותים, ניתן להשקיע משאבים אלו באמצעות רכוש קבוע, כגון מפעלים ומכונות. על כן, חיסכון הוא חיוני להגדלת הרכוש הקבוע הזמין, אשר תורם לצמיחה הכלכלית.
למרות זאת, גידול בחיסכון לאו דווקא מקביל לגידול בהשקעה, מאחר שהחלטות חיסכון והשקעה נעשים על ידי גופים שונים (משקי בית, עסקים) ומסיבות אחרות. המשמעות היא שיכול להתקיים גידול בחיסכון ללא גידול בהשקעה, אשר ייתכן ויגרור ירידה בביקוש (צבירה של מלאי, צמצום הייצור, התעסוקה וההכנסה, ולכן מיתון) ולא צמיחה כלכלית (זהו בעצם פרדוקס החיסכון). מצד שני, אם החיסכון קטן מההשקעה, הדבר יכול לגרור גידול בביקוש המצרפי ולגיאות כלכלית. אמירות אלו מותנים גם בהשפעות אחרות מכיוון שהביקוש המצרפי מורכב יותר מאשר מהשקעה וצריכה בלבד.
שער ריבית
הכלכלה הקלאסית מניחה כי שער הריבית יתאים את עצמו לחיסכון והשקעה המשתנים, ובכך תמנע הצטברות של מלאי (עודף ייצור כללי). גידול בחיסכון יגרום לירידה בשער ריבית, ובכך גם דירבון ההשקעה. לעומת זאת, קיינס טען כי לא החיסכון ולא ההשקעה מגיבים לשערי הריבית (כלומר, כי שניהם גמישים לריבית) ולכן דרושים שינויים גדולים בשער ריבית על מנת להשפיע עליהם. יתר על כן, הוא טען כי זהו ההיצע והביקוש לכסף אשר קובעים את שער הריבית בטווח הקצר. לכן, חיסכון יכול להיות גדול מההשקעה במשך תקופה ארוכה, ובכך לגרום לעודף היצע ולשפל כלכלי.
תוכנית חיסכון
תוכנית חיסכון היא כלי חיסכון המוצע בעיקר על ידי הבנקים. תוכנית חיסכון מאפשרת הפקדת כספים במסגרת הפקדה חודשית, הפקדה חד-פעמית או שילוב של השניים. הכספים מופקדים בדרך כלל לתקופה שנקבעה מראש, ולעיתים מתאפשרות נקודות יציאה במהלך תקופה זו. בנוסף למשך החיסכון, מאפיין מובהק של תוכנית חיסכון הוא אופן קביעת התשואה בתוכנית: ריבית קבועה, ריבית משתנה (לפי ריבית הפריים), הצמדה למדד או לשערו של מטבע זר וכדומה. לעיתים מוצעים שני מסלולי תשואה, לבחירתו של החוסך בתום תקופת החיסכון, כגון חיסכון בריבית קבועה, אך לא פחות משיעור עליית המדד בתקופה.
מסלולי חיסכון נוספים, שלא בתוכנית חיסכון, כוללים חיסכון בקופת גמל והשקעה בניירות ערך.
חסכון חובה
חיסכון הוא ביסודו פעולה וולונטרית, לפי רצונו של החוסך, אך ישנם מצבים אחדים של חסכון חובה:
- מילווה חובה: לעיתים מטילה המדינה מילווה חובה, כתחליף למס. מילווה זה הוא למעשה חיסכון כפוי לתקופה שבין הטלת המילווה לפירעונו. בישראל הוטלו פעמים אחדות מילוות חובה, האחרונה שבהן למימון הוצאות מבצע שלום הגליל.
- ביטוח פנסיוני: ביטוח פנסיוני מבטיח לאדם העובד ולמשפחתו פרנסה לתקופה שבה יפסיק לעבוד, מחמת זקנה, נכות או מוות. למדינה יש אינטרס שאדם עובד יחסוך ויבטח עצמו בביטוח פנסיוני, משום שאחרת ייפול למעמסה על שירותי הרווחה, ובהתאם לכך מתקיימת חובת ביטוח פנסיוני. בישראל קיימת חובה כללית כזו לפי צו הרחבה משנת 2008 (צווי הרחבה ענפיים הטילו חובה כזו עוד קודם לכן).
- קרן השתלמות: קרן השתלמות הפועלת בישראל היא תוכנית חיסכון לשש שנים. בענפים אחדים, כגון ענף השמירה וענף הניקיון, מחייב צו הרחבה מתן קרן השתלמות לכל עובד.
- חיסכון לכל ילד: החל משנת 2017 תפעל בישראל תוכנית "חיסכון לכל ילד", במסגרתה יפקיד המוסד לביטוח לאומי מדי חודש 50 ש"ח בתוכנית חיסכון על שם כל ילד תושב ישראל, וכספי החיסכון יעמדו לרשות הילד בהגיעו לגיל 18.
ראו גם