נפש החיים

נפש החיים הוא ספרו החצי-קבלי של הרב חיים מוולוז'ין שהיה גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב"ד העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין, ותוכנו נסב על מעלת האדם, חשיבות התפילה, ייחוד השם ומעלות התורה. הספר הוא ביטוי חשוב של התפיסה הליטאית-מתנגדית והרב מבריסק כינהו "שלחן ערוך בהשקפה".

מטרת הספר

מטרת הספר להסביר את הסוגיות החשובות ביהדות ועבודת השם, והוא נכתב גם כביקורת ואלטרנטיבה לרעיונותיה המחודשים של תנועת החסידות מיסודו של רבי ישראל בעל שם טוב. רבי חיים מוולוז'ין מבקר בחריפות את הרעיונות החסידיים, כמו עליונות הדבקות הרגשית ויראת השמים על-פני לימוד התורה, הזלזול במי שלומד תורה שלא במעלה העליונה של לשמה, תפלה אל הקל לבדו ולא לצדיקים, וההקפדה על קיום פרטי המצוות. הספר מתבסס על ספר הזוהר, עץ חיים, וספרי קבלה נוספים, ובפרט על תורת רבו הגדול הגאון מווילנא.

תוכן הספר

הספר מתחלק לארבעה שערים:

שער א' - מהות האדם (22 פרקים)

הרעיון המרכזי של שער זה, מפרש על פי הקבלה את קביעת התנ"ך שהאדם נברא בצלם אלוקים, במובן זה, שכפי ששם אלוקים מבטא שליטה ואדנות של האלוקות על כל היקום (בעל הכוחות כולם), כך האדם כולל בתבניתו את כל הכוחות והעולמות כולם, ולכן יש בידיו כוחות של היקום להשפיע על כולו לטובה או לרעה, מרום מעלתו הנסתרת ועד לתחתיתו הגלויה, עם כל העולמות הנגלים והנסתרים שבו; ואפילו, להוסיף כוח בפמליה של מעלה,(שם פרק ט), ולתגבר את הגילוי האלוקי בעולם על פי הנאמר "תנו עוז לאלוקים" (תהלים סח לה) ו"רוכב שמים בעזרך" (דברים לג, כה). בדבר זה האדם עליון על המלאכים. ואין צורך לאדם במתווכים בינו לבין האלוקות. כמו כן, מכיוון שבכל מעשה ומעשה האדם יכול להשפיע מבחינה מטפיזית על כל היקומים, יש להזהר ולדקדק במעשים כפי שהתורה שהיא נשמת העולם מדריכה עליהם. אמנם האבות שהייתה להם רוח הקודש, ידעו בגלל השגתם הגבוהה לקיים את התורה עוד לפני שניתנה, ולפעמים ראו שצריך לשנות מעשים מסוימים מכיוון, שבהשגתם הגבוהה ראו שיצא ממעשיהם תיקון גדול בעולמות, אבל מאז שמשה גדול הנביאים הוריד את התורה, לא בשמים היא, ואין אדם שיכול לקבוע שהפרה של מצווה מסוימת תגרום לתיקון, אלא אם כן הוא נביא, ואז הוא יכול לבטל מצווה בתנאים מסוימים לפרק זמן מוגדר('הוראת שעה').

שער ב' - מהות התפילה (18 פרקים)

אף שיש פער לא נתפס בין עצמות הבורא האינסופית לבין האדם, וזוהי ולכאורה מחשבת עזות לפנות אליו, במצוות התפילה הוא גילה שזהו רצונו.

עבודת האל שבלב זו תפילה והיא המזון הרוחני לעולמות ולאדם עצמו, ולכן היא עומדת ברומו של עולם. הברכה שאנו מברכים את האלוקים, אין בה כוונה לעצמותו האינסופית כשלעצמה, שהיא סתומה מכל ואין לנו בה שום תפיסה בה; אלא לעצמות אינסוף מצד כוחותיו האלוקיים המתחברים אל העולם מצד הכרותינו והשגותינו, שבזה תפילת האדם מעוררת את השפע האלוקי לרדת ולהחיות הכול, שזה עניין הברכה, השפע והריבוי החיוניות האלוקת בעולם.

כאשר האדם מתפלל, אסור לו להתפלל אל ההתגלויות של האלוקות בעולם הזה, אלא אל יחידו של עולם, אל העצמות האלוקית בלבד. ב"קוראינו אליו" (שם פרק ד) - אליו ולא אל מידותיו. כוונת התפילה צריכה להיות להוסיף כוח בעולמות העליוניים, כשם שחייל משליך נפשו על כבוד מלכו.

שער ג' - על האלוקות (14 פרקים)

האלוקים הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ולכן הוא נקרא "המקום", ולכן בכל רגע כל העולמות מתהוים וקיימים מרצונו, ולכן הוא נקרא בשם הויה, שהוא מתחבר ברצונו לעולמות להוום ולקיימם בכל רגע. יחס האלוקות לעולם הוא יחס הנשמה לגוף ולא עוד אלא שבאמת "לית אתר פנוי מינה (=אין מקום פנוי ממנו)" (שם פרקים ג', ו', י"ד); "ואין עוד מלבדו יתברך ממש שום דבר כלל בכל העולמות" (שם פ"ב). האלוקות ממלאת את הכול, "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא" (ירמיה כ"ג), ועצמותו נמצאת בכל בצורה שווה. אמנם מבחינתנו אין אנו במדרגה של תפיסת האלוקות כשלעצמה, אלא בתפיסה של השתלשלות העולמות ומדרגתם, ומהצד הזה אנחנו מקיימים את המצוות, ומבדילים בין טוב לרע.

פרקים (8 פרקים)

אזהרה להישמר מיהירות בעבודת הקל. אזהרה מפני העדפת יתר של הכוונה והדביקות על פני דקדוק פרטי הלכה.

שער ד' - על חשיבות לימוד התורה (34 פרקים)

ישנה חשיבות עצומה ללמוד את החוק העברי בתלמוד ומפרשיו ולא רק ללמוד ספרי מוסר ויראה. יש חשיבות להבין את הדברים, ואין צורך ללמוד אותם בהתפעלות ודבקות רגשית. התורה היא הדיבור האלוקי, ואור כל העולמים וחיות וקיום ושורש של הכול, והעולם נברא בשביל התורה שהייתה התוכנית האדריכלית שלו. ולכן כל לימוד תורה כשלעצמו, גם בלא כוונות ודבקות רגשית, דבוק בדיבור האלוקי שברא את כל העולמות וייסד ארץ והוא נעשה שותף במעשה בראשית(שם פרק י"א).

שורש התורה הוא בעליון שבעולמות המטפיזיים, והיא הראשית שהיא למעלה אפילו מעולם האצילות, "ישראל שעלו במחשבה תחילה" (בראשית רבה א ד, ושם פרק י"א). ולכן כל הלומד תורה מוסיף חיוניות אלוקית, אור ושפע אצילי בכל העולמות כולם, שמאירים ושמחים בהתגלות הזו, עד שאותה חיות אצילית מגיעה אליו לטהרו, לקדשו ולהשלימו ולהעבירו מהנהגה טבעית להנהגה ניסית.

השפעתו בעולם הפילוסופיה

פילוסופים שונים הושפעו מספריו של רבי חיים מוולוז'ין ביניהם עמנואל לוינס בספרו חירות קשה, וכן ישעיהו ליבוביץ' שאף מסר שיעורים בספרו המקביל של רבי חיים מוולוז'ין על פרקי אבות רוח חיים. אם כי כמובן השקפותיו היו רחוקות מהשקפות המחבר.

לקריאה נוספת

• רבי גדליהו אהרן קניג, חיי נפש, ירושלים תשכ"ח. (האם יש סתירה בין דברי "נפש החיים" בעניין התפילה, לבין אחד מיסודות החסידות להתקשר לצדיקים בזמן התפילה).
• הרב שלמה אבינר, פירוש על הספר, הוצאת ספריית חווה.

קישורים חיצוניים

• ספר נפש החיים, אתר דעת
• ספר נפש החיים כקובץ טקסט להורדה
• סדרת הרצאות מתוך הספר 'נפש החיים' - הרב זמיר כהן, באתר הידברות
• אליעזר באומגרטן, הערות על מבנהו של הספר נפש החיים, מורשת ישראל 9 (תשעב) 64-81
• סדרת שיעורים בספר 'נפש החיים' - הרב בועז שלום, באתר טעמו וראו