חסידות נדבורנה
 | |
| הבניין של מוסדות חסידות נדבורנה, הממוקם במרכז קריית נדבורנה. | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | נדבורנה, (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים, כיום אוקראינה) |
| תאריך ייסוד | בתחילת המאה החמישית לאלף השישי |
| מייסד | רבי ישכר בער מנדבורנה |
חסידות נדבורנה (בכתיב יידי: נאדבארנע) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) בתחילת המאה החמישית לאלף השישי, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת לייפר-רוזנבוים.
החצר החסידית המכונה כיום בשם נדבורנה, היא החצר בקרית נדבורנה בבני ברק, בראשות הרב אליעזר זאב רוזנבוים. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,000 בעלי זכות בחירה[1].
חצרות נוספות הן חסידות נדבורנה ירושלים, ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות מעל 300 בעלי זכות בחירה. חסידות נדבורנה ביתר וחסידות נדבורנה אלעד.
תולדות החסידות
פרמישלאן - קאליש
ערכים מורחבים – חסידות פרמישלאן, חסידות קאליש
החסידות נוסדה על ידי רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, תלמידו של הבעל שם טוב, שלאחר פטירת הבעל שם טוב החל לנהל עדה עצמאית.
את מקומו בפרמישלאן מילא בנו רבי אהרן אריה לייב לייפר, ואחריו נכדו רבי מאיר מפרמישלאן.
בנו השני של רבי מאיר הגדול, רבי דוד, ייסד את שושלת קאליש. לאחר פטירתו מילא את מקומו אחיינו רבי יצחק לייפר, בן אחיו רבי אהרן אריה לייב.
נדבורנה
- ערך מורחב – שושלת נדבורנה
רבי יששכר בער לייפר בנו של רבי יצחק מקאליש, כיהן בעיר נדבורנה, וממנו השתלשלה חסידות נדבורנה. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו, רבי מאיר מפרמישלאן, הכתירו לאדמו"ר באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו.
בניו רבי אהרן לייב ורבי מרדכי מילאו יחד את מקומו בנדבורנה. לאחר מספר שנים עבר רבי מרדכי לקיויאשד, ולאחר מכן לחוסט ולבושטינה שבהונגריה (כיום שתיהן באוקראינה). רבי מרדכי התפרסם כצדיק, ויהודי רומניה והונגריה נהרו אליו.
הממשיך המרכזי בדור השלישי היה בנו השלישי של רבי מרדכי, רבי מאיר מקרטשניף (תר"ח - תרס"ח).
מאדמו"רי החסידות בעבר ובהווה
-
רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה -
רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה -
הרב אליעזר זאב רוזנבוים מנדבורנה -
הרב מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים מנדבורנה ירושלים -
הרב יוסף נפתלי רוזנבוים מנדבורנה אלעד
.jpg)
חסידות נדבורנה בארץ ישראל
רבי איתמר מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרטשניף, מספר שנים אחרי המלחמה עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו שם ניהל את חצרו וחסידים רבים נהרו אליו לשמוע את תפילותיו ולהתברך מפיו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.
רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בנו של רבי איתמר מנדבורנה נולד בה'תרס"ג, כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות. כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. החל לשמש באדמו"רות בשנת ה'תרפ"ג. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. לאחר קום המדינה פתח רבי חיים מרדכי את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"כ העביר את המוסדות לשכונת גבעת רוקח בבני ברק, נפטר בט"ו בטבת תשל"ח.
רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה בנו של רבי חיים מרדכי, נולד בשנת ה'תר"צ, בשנת תש"ו החליט לעלות לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כל זמן הנסיעה כדי לא להכשל במראות אסורות. במהלך ההפלגה היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח מילא את מקומו, הוא סחף אחריו רבים, ובמשך שנות הנהגתו הרחיב את החסידות ומוסדותיה, בימיו הוקמו גם מוסדות הקהילה בירושלים, ולאחר מכן גם בביתר, אלעד ובארה"ב.
בי' בסיוון תשמ"ד, החל רבי יעקב ישכר בער, בהקמתם של קריית נדבורנה, ומרכז חסידי נדבורנה, בבני ברק, ובניסן תשנ"ב הועברו המוסדות למתחם החדש.
החסידות כיום
החצר המרכזית בבני ברק
הרב אליעזר זאב, בנו הבכור של רבי יעקב ישכר בער. עם פטירת אביו בז' באדר ה'תשע"ב, הוכתר על פי צוואתו למלא את מקומו.
החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית נדבורנה בבני ברק כ-250 משפחות, קהילות נוספות קיימות בירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, וקריית גת.
מוסדות החסידות: רשת כוללים לאברכים בבני ברק, ירושלים, ביתר ואלעד; ישיבה גבוהה "קדושת מרדכי"[2], ישיבה גדולה "מאמר מרדכי"[3], ישיבה קטנה "תכלת מרדכי" והתאחדות הבחורים, המונים למעלה כ-300 בחורים. תלמוד תורה "תפארת מרדכי" בבני ברק עם כ-200 ילדים[4]; גני ילדים "מעונות נדבורנה"; שטיבלאך ומקווה טהרה.
לחסידות גם ארגוני חסד, שקל הקודש המחלק כסף ותלושים לנזקקים, מפעל סיוע לזולת (מס"ל) המחלק אוכל לנזקקים, גמ"ח עזר נישואין להלוואות להוצאות נישואי הילדים, מרכז סיוע וייעוץ רפואי, מפעל הלבשה לבוש מרדכי המחלק לבוש לחתנים ונזקקים ועוד.
חסידות נדבורנה ירושלים
הרב מאיר יצחק אייזיק, בנו השני של רבי יעקב ישכר בער, חתנו של הרב זאב טוורסקי, הוכתר גם הוא במהלך הלווית אביו, כאדמו"ר מנדבורנה ירושלים. בשנת תשנ"ב מונה לרב הקהילה בירושלים. עם פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
בשנת ה'תשע"ז הקימו חסידיו שטיבל בבית שמש[5], בשנת ה'תש"פ הקימו שטיבל בבני ברק.
במוסדות החסידות ישנם שתי רשתות כוללים "דרכי חיים מרדכי" ו"בינת ישכר", לכל אחד מהם יש סניפים בירושלים, בני ברק, ביתר ובית שמש. כמו"כ יש התאחדות האברכים בארה"ק, התאחדות הבחורים, ארגוני החסד "יש שכר" שמופעל ע"י האדמו"ר, וארגון "עושה חסד שע"י רשת הכוללים "דרכי חיים מרדכי", וקופת עזר חתנים.
רוב בחורי הקהילה לומדים בישיבה גדולה טשכנוב.
חסידות נדבורנה ביתר
הרב אשר ישעיה, בנו השלישי של רבי יעקב ישכר בער, חתנו של הרב יהושע רוזנברגר רבה של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית, הוכתר ע"פ צוואתו של אביו כאדמו"ר מנדבורנה ביתר, קודם לכן היה רב הקהילה בביתר עילית. מוסדותיו מונים שני בתי כנסת, תלמוד תורה, קופת צדקה, ארגון שיעורי תורה, ארגון החבורות, וארגון נשים. רוב חסידיו מתגוררים בביתר עילית ובית שמש, ונוספים בבני ברק.
חסידות נדבורנה אלעד
הרב יוסף נפתלי, בנו הרביעי של רבי יעקב ישכר בער, חתנו של רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט-ויליאמסבורג, הוכתר על פי צוואתו של אביו כאדמו"ר מנדבורנה אלעד, קודם לכן היה רב הקהילה באלעד ובבורו פארק שבארצות הברית.
בשנת ה'תשע"ה הקים הרבי את 'איגוד החבורות', חבורת הקבצו ארגון שמאגד את בחורי החסידות, בפניהם הוא גם מוסר שיעורים כלליים ושיחות חיזוק בזמנים מיוחדים כמו ראש השנה וסוף בין הזמנים.
מכון הבאר הוא שופרו הרשמי של החסידות, והוא מוציא לאור גיליון שבועי עם דברי קודשו של האדמו"ר ורבני הקהילה, כמו כן המכון שוקד על כתיבת ספריו של האדמו"ר, ומוציא לאור ביטאון בחגים ובשמחות בבית האדמו"ר.
מאפייני החסידות
קדושה: הקדושה היא אבן יסוד בחסידות, בימיו של האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער הונהג ללכת למקווה לפני הרבה מצוות ומנהגים, כגון לפני: תקיעת שופר, ספירת העומר, הדלקת נרות חנוכה, ליל הסדר, קריאת משנה תורה, אמירת תהילים בחודש אלול, חתונות בבית האדמו"ר,
תפילה: חסידות נדבורנה בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת, האדמו"רים נהגו להסתובב פעמיים בשעת התפילה לעבר החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה, ב"ה' מלך" שלפני "ברוך שאמר" וב"ויברך דוד".
אהבת ישראל: אדמו"רי נדבורנה ידועים בשעות קבלת הקהל הארוכות שאליה מגיעים אנשים מכל המגזרים לעצה ולברכה, לפעמים עד אור הבוקר.
לימוד תורה: בשנת תש"ע תיקן האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער את תקנת ה'צוויי שעה' בו דרש מכל חסידיו ללמוד בכל יום שעתיים רצופות, זאת מלבד מנהג לימוד 'עשר שעות רצופות' פעם בחודש, על ידי קבוצה מבין החסידים, כמו כן הנהיג סדר לימוד עשר שעות רצופות לכלל החסידים בראש חודש ניסן כהכנה לקראת חג הפסח[6].
לבוש: חסידי נדבורנה נוהגים ללכת בשבת באברקיים ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים, בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. בני משפחת האדמו"ר ומעט מהזקנים לובשים גם ביום חול את האברקיים עם גרביים שחורים.
נוסח: לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת.
חסידים מפורסמים
- הרב משה ברוך פכטר - רבה של מטולה (עד לפטירתו בתשרי תשע"ט)
- הרב נתן נטע לנדמן - רבה של חולון (לשעבר)
- הרב מנחם קליין - רבה של פרנקפורט (לשעבר), בונה ומקימה של מרכז חסידי נדבורנה
- הרב חיים דוד קובלסקי - ראש מאורות הדף היומי ורב בית המדרש "סוכוטשוב" למגידי שיעורים.
- מרדכי גרליץ - סופר חסידי, ונאמן ביתם של אדמו"רי החסידות,
האנשים המשפיעים בחצר החסידות בבני ברק, הם אחיו של האדמו"ר הרב אהרן דוד, בנו של האדמו"ר הרב חיים מרדכי, מאיר לוין ומנחם אלבוים.
מנהגי נדבורנה
נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה, נוסח תפילת שמונה עשרה הוא כמעט זהה לנוסח אשכנז. כמו כן נהוג לשיר בבית הכנסת לאחר תפילה בליל שבת של המילים 'שבת שלום ומבורך' בניגון שמקורו אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון נהוג לחתום 'הזן "ברחמיו" את הכל', וכן להוסיף בברכה השניה, בכל עת "ובכל רגע" ובכל שעה.
ניגוני נדבורנה
רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" ו"ניגון החופה" המושר גם על הפיוט "בר יוחאי" בל"ג בעומר, ו"אמנם כן" ביום כיפור. בחסידות נדבורנה הולחנו עשרות ניגונים על ידי הרב מנחם קליין, בין ניגוניו המפורסמים "קה זכות אבות" (קטע מתוך הפיוט קל מסתתר) ו"ימים על ימי מלך", ועל ידי הרב מנחם אלבוים, בין ניגוניו המפורסמים "ותן בנו יצר טוב" ו"והוא יושיענו" (מתוך קדושת 'כתר' הנאמרת בתפילת מוסף של שבת ויו"ט) שירים נוספים הולחנו על ידי הרב יצחק בריסק, הרב אלימלך גוטפריינד והרב חיים מרדכי וולס, בחסידות הפיקו ששה אלבומים של ניגוני החצר.
ספרי החסידות
- "סתרי תורה" - של רבי ישכר בער מנדבורנה נדפס בתוך הספר "מאמר מרדכי"
- "מאמר מרדכי" - של רבי מרדכי מנדבורנה
- "פנים מאירים" - של רבי מאיר מפרמישלאן
- "דברי מאיר" - של רבי מאיר מפרמישלאן
- "דבר חיים" - של רבי חיים מרדכי מנדבורנה
- "באר יעקב" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
- "וחי בהם" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
- "באר רבותינו" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
- "השכל וידוע" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
- "דברי אלקים חיים" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
חוברות ועלונים:
- "נדברא נא" - העלון השבועי של החסידות
- "בנתיבותינו" - ירחון של החסידות (עד תשס"ט)
- "דברי אלקים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
- "מים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
- "אמרי קודש" - עלון שבועי מדברי תורתו של האדמו"ר.
- "שארית יעקב" - גליון שבועי של החסידות בביתר.
- "הבאר" - עלון שבועי של החסידות באלעד.
ענפים שהסתעפו מהחסידות
חסידות נדבורנה חדרה
רבי אשר ישעיה רוזנבוים נולד בשנת תרע"ד, בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה.
נולד בקרעטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נשא את בת אחיו רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא. בשנת תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף שנות ה-תש"ס עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בח' בתמוז תשע"ב בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.
- בנו הרב יעקב ישכר דב, מכהן כאדמו"ר מנדבורנה-לינסק בוויליאמסבורג (עוד מחיי אביו).
- חתנו רבי אורי אשכנזי (נפטר א' בניסן ה'תש"פ מנגיף הקורונה) כיהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.
ענפים נוספים
השם "חסידות נדבורנה" משמש כשם כולל גם לכל צאצאי רבי ישכר בער מנדבורנה המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות:
חסידויות נדבורנה בארצות הברית
מספר אדמו"רים מבית נדבורנה היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בהם:
- רבי יוסף לייפר, הרבי מפיטסבורג.
- רבי שלום לייפר מנדבורנה ברייטן.
- רבי ישכר בעריש לייפר מזאלין.
- רבי מאיר לייפר, הרבי מקליבלנד.
- רבי ישכר בער רוזנבוים (בנו של רבי איתמר מנדבורנה) כאדמו"ר מסטרוז'ניץ.
- רבי אשר מרדכי כממלא מקום של חמיו רבי מאיר לייפער.
- רבי אהרן משה לייפר מחוסט.
- רבי מאיר אייזקסון (חתנו של רבי איתמר רוזנבוים) כאדמו"ר מרומאן.
- רבי יוסף לייפר (נכדו של רבי ישכר בער מסאטמר) כאדמו"ר מווערדאן.
בהמשך היגרו צאצאים נוספים לארצות הברית והקימו בהן חצרות.
נדבורנה בורו פארק
בנו של רבי שלום מנדבורנא ברייטן ביץ' שבניו יורק (Brighton Beach), הרב שלמה, מכהן בבורו פארק כאדמו"ר מנדבורנא בורו פארק. הוא חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"מ, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.
בניו של רבי שלמה הם:
אחיינו של רבי שלמה, הרב אברהם אביש שמידמן (בן רבי יצחק אייזיק) מכהן כאדמו"ר מקראלי בפלטבוש.
קישורים חיצוניים
אורות מרדכי, מכון ציץ הנזר, צפת, תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
- שלמה רוזמן, "בית נדבורנה", בתוך: ראשי גולת אריאל, ניו יורק תשל"ו, עמ' ק"א-ק"כ.
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
- אביהם של ישראל מכון "דבר חיים" בני ברק תשע"ז, חלקים א' ב'.
הערות שוליים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז, באתר בחדרי חרדים, 25 ביוני 2020
- ^ נכנסים לישיבה, ויוצאים להוראה באתר דרשו
- ^ מעמד 'כתר תורה' לתלמידי ישיבה גדולה 'מאמר מרדכי' נדבורנה
- ^ בהנהלת שלמה יעקב גלבשטיין
- ^ תיעוד: האדמו"ר מנדבורנה ירושלים בביקור בבית מדרשו בבית שמש, באתר JDN
- ^ זאב בלוי, שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין • סדר לימוד עשר שעות רצופות בחצה”ק נדבורנה ירושלים, באתר JDN, ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד (אפריל 14, 2024)
