רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג
| לידה |
ת"ר פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ז באדר תרע"א (בגיל 71 בערך) | ||||
| מקום פעילות | וואלברום, פולין | ||||
| רבותיו | רבי חיים הלברשטאם מצאנז, רבי אברהם טברסקי מטריסק, רבי יוסף ברוך אפשטיין מניישטאט, רבי יהושע רוקח מבעלז, רבי נתן דוד רבינוביץ | ||||
| אב | רבי יצחק מנחם רוטנברג | ||||
| אם | גולדה אסתר (בת רבי משה בידרמן מלעלוב) | ||||
| |||||
רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג (ת"ר - כ"ז באדר תרע"א) היה האדמו"ר השני בשושלת וואלבראם.
ביוגרפיה
נולד בפולין לרבי יצחק מנחם רוטנברג האדמו"ר מוואלבראם הראשון, ולגולדה אסתר, בתו של רבי משה בידרמן מלעלוב. נקרא על שם שני סביו - רבי מאיר הלוי מאפטא ורבי דוד מלעלוב[1]. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים.
נישא לשרה, בתו של רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח מייסד חסידות בעלז). בצעירותו נסע לחצרות צדיקי החסידות, בין היתר לרבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי יוסף ברוך אפשטיין (היהודי הטוב) מניישטאט ורבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא[1].
אחרי פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר מוואלבראם[1]. היה נוסע לאדמו"רים רבים גם בעת כהונתו כאדמו"ר, ביניהם לרבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי אברהם טברסקי מטריסק, ורבי יהושע רוקח מבעלז.
משפחתו
בניו היו:
- רבי יוסף נתן מילא את מקום אביו. נפטר לאחר ארבע שנים, בכ"ד בכסלו תרע"ה, ללא ילדים. את מקומו מילא גיסו רבי שלום.
- רבי אברהם פנחס שלום (תרכ"ח - חשוון תר"צ) כיהן כאדמו"ר מוואלבראם באפטא, זביירצ'ה וצ'נסטוחובה. חתן רבי אברהם אלחנן מקאלושין.
- רבי יצחק מנחם. חתן רבי נפתלי רוקח מנאווריה. כיהן בבנדין. נפטר בב' בשבט תרצ"ט.
חתניו היו:
- רבי אהרן מביאלה ביליץ.
- רבי בנימין מרדושיץ.
- רבי יצחק גליקמן-רובין אדמו"ר ואב"ד בסוסנוביץ (צאצא לשושלת רופשיץ).
- רבי שלום רוקח מוואלברום, בן רבי ישכר דב מלובוטשוב. נרצח בשואה בסנדומיר עם כל משפחתו.[2].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ירבה תורה, באתר אוצר החכמה
- ↑ ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה