חיל המשלוח ההודי (מלחמת העולם הראשונה)

הדגל של צבא הודו הבריטית

חיל המשלוח ההודי הייתה ההתארגנות המרכזית של צבא הודו הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה והיא נועדה לסייע לצבא בריטניה במלחמתו מול מעצמות המרכז. היחידות שנכללו בחיל המשלוח ההודי פוצלו ל-7 כוחות משנה שנשלח לזירות הלחימה העיקריות של בריטניה (אירופה, מסופוטמיה, סיני וארץ ישראל וגליפולי) וזאת בנוסף ליחידות בודדות שנשלחו לחזיתות משניות. היקף הכוחות ההודים שנשלחו אל מחוץ להודו בתקופת המלחמה היה כ-1,000,000 חיילים מתוכם מתו במהלך המלחמה כ-62,000 וכן נפצעו כ-67,000. מעל 9,000 מחיילי חיל המשלוח עוטרו באותות הצטיינות כדוגמת צלב ויקטוריה, אות השירות המצוין ואחרים.

רקע

לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, שלטה האימפריה הבריטית בשורה של מושבות, דומיניונים, מדינות החסות ומנדטים ברחבי העולם. עם פרוץ המלחמה פנתה בריטניה למושבות אלו בבקשת סיוע בחיילים וציוד למאמץ המלחמתי של מדינות ההסכמה. המדינה שהתגייסה באופן המשמעותי ביותר (מבחינת היקף הכוחות) הייתה הודו.

כוחות חיל המשלוח

חיל המשלוח - כוח A

כוח A של חיל המשלוח הבריטי, בפיקודו של גנרל ג'יימס וילקוקס נשלח לחזית המערבית באירופה והצטרף לחיל המשלוח הבריטי שנלחם שם. הכוח מנה כ-130,000 חיילים וכלל את היחידות הבאות:

• דיוויזיית הרגלים השלישית "לאהור".
• דיוויזיית הרגלים השביעית "מירוט".
• דיוויזיית הפרשים ההודית הראשונה .
• דיוויזיית הפרשים ההודית השנייה .

הדיוויזיות החלו להגיע לנמל מרסיי בסוף ספטמבר 1914. עם הגיען לאירופה צורפו 2 דיוויזיות הרגלים ל"קורפוס הרגלים ההודי" ו-2 דיוויזיות הפרשים ל"קורפוס הפרשים ההודי". הגעת היחידות ההודיות לחזית התעכבה לאחר החלטת הפיקוד הבריטי לצייד את החיילים בכלי נשק מודרניים במקום כלי הנשק הישנים שהחזיקו.

משלהי 1914 הצטרפו הדיוויזיות לקרבות בגיזרת איפר והשתתפו בקרב לה-בסה (שהיה חלק מקרב המרוץ אל הים), קרב מסין וקרב ארמנטייר . באביב 1915 השתתפו הדיוויזיות בקרב נאב צ'אפל , קרב רכס אווברדג' וקרב פסטוברט (שהיו חלק מקרב ארטואה השני).

בקרבות אלו סבלו היחידות ההודיות מנפגעים רבים וזאת בנוסף לקושי של החיילים ההודים להתמודד עם תנאי החורף הקשים ששררו בין 1914 ל-1915. בנוסף "זכו" היחידות ההודיות ליחס מתנשא מצד הפיקוד ולהחלפת מפקדים שנפגעו במפקדים חדשים שאינם דוברי הודית. כל התופעות האלו הביאו לדמורליזציה בקרב הכוחות ולעריקה של חיילים.

בשלהי 1915 הועברו שתי דיוויזיות הרגלים למסופוטמיה. צעד זה נעשה בעקבות רצונו של הפיקוד למנוע מהיחידות ההודיות התמודדות נוספת עם החורף האירופאי וכן בעקבות בקשתו של מפקד המערכה במסופוטמיה גנרל ג'ון ניקסון לתיגבור כוחותיו. בעקבות שינוי זה נשארו בזירה רק שתי דיוויזיות הפרשים. יחידות אלו השתתפו בשלהי 1916 וב-1917 בקרב על הסום, בקרב על קו הינדנבורג ובקרב קמברה הראשון.

במהלך השהות בחזית המערבית שונה שמן של הדיוויזיות כששמה של הדיוויזיה הראשונה שונה לדיוויזיה הרביעית ושמה של הדיוויזיה השנייה שונה לדיוויזיה החמישית. בתחילת 1918 הועברו הדיוויזיות לחזית ארץ ישראל שם הובילו בספטמבר 1918 את המערכה על מגידו. עם מעבר זה תם תפקידו של חיל המשלוח ההודי בחזית המערבית. בקרבות השונים סבלו הדיוויזיות ההודיות מכ-9,000 חללים.

• 
  חיילים סיקים מהרגימנט ה-15 של בריגדת ג'ולונדור (מהדיוויזיה השלישית "לאהור") נוחתים בנמל מרסיי בספטמבר 1914
• 
  רובאי הרגימנט ה-29 "גארוואלי" צועדים בצרפת ב-1915
• 
  פרשי הבריגדה הרכובה של הדיוויזיה השביעית "מירוט" בצרפת
• 
  חיילים הודים בצרפת - 1918

חיל המשלוח - כוח B

רגימנט הרובאים ה-2 של קשמיר צועד במזרח אפריקה במאי 1916

כוח B של חיל המשלוח הבריטי נבנה על פי בקשתו של מושל מזרח אפריקה הבריטית כדי לפעול במערכה במזרח אפריקה ולסייע לחיל המצב הבריטי להתמודד מול הכוחות הגרמנים במזרח אפריקה הגרמנית. כוח זה, בפיקודו של בריגדיר גנרל ארתור אייטקין , מנה כ-9,000 חיילים וכלל את היחידות הבאות:

• הבריגדה הרגלית ה-29 של "בנגלור" (מהדיוויזיה התשיעית "סקונדרבאד") בפיקודו של בריגדיר גנרל ריצ'רד וופשר .
• בריגדת הרגלים האימפריאלית בפיקודו של בריגדיר גנרל מיכאל טיגה
• בטליון הנדסה
• סוללת תותחי הרים

הכוח הפליג מהודו ונחת ב-3 בנובמבר ב-1914 בעיר הנמל טאנגה (טנזניה). בימים הבאים התחולל קרב טאנגה מול כוח גרמני קטן של כ-1,000 לוחמים בפיקודו של גנרל פאול פון לטו-פורבק. הקרב הסתיים ב-5 בנובמבר בהפסד כבד לבריטים ובנסיגה מבוהלת לספינות שהביאו אותם מהודו לאחר שספגו כ-4,200 נפגעים (חללים ופצועים) ולאחר שהשאירו מאחור כלי נשק רבים ותחמושת. הפסד זה הביא לסיום משימתו של כוח B.

חיל המשלוח - כוח C

צוות הודי תותח הרים מסוללת תותחי ההרים ה-28 במערכה במזרח אפריקה

גם כוח C של חיל המשלוח הבריטי יועד למערכה במזרח אפריקה. כוח זה, בפיקודו של בריגדיר גנרל ג'. מ. סטיוארט, מנה כ-4,000 חיילים וכלל את היחידות הבאות:

• רגימנט הרגלים ה-29 "פנג'אב".
• בטליון מוקטן של מגויסי נסיכויות בהודו.
• סוללת תותחי שדה 15 פאונד.
• סוללת תותחי הרים ה-22 "דרג'ט".
• סוללת מקלעי מקסים.

מטרת הכוח הייתה לסייע לרובאי המלך האפריקנים בהגנת קווי התקשורת ומסילת הרכבת ממומבסה לאוגנדה וכן לתקוף מוצבים גרמנים שאיימו על קו הרכבת. הכוח נחת במומבסה באוקטובר 1914 והחל להתקדם מערבה לכוון ניירובי (מרחק של כ-300 ק"מ). היעד הראשון שעמד לפני הכוח הייתה העיירה לונגידו למרגלות הר הקילימנג'רו שם התבצר כוח גרמני. ב-3 בנובמבר 1914 התחולל קרב קילימנג'רו במהלכו התקדם רגימנט פנג'אב לכוון העיירה אולם נעצר בגלל ירי נגדי של הכוח הגרמני. עם ערב החליטו המפקדים הבריטים להסיג את כוחותיהם ובכך הסתיים תפקידו של כוח C.

חיל המשלוח - כוח D

כוח D של חיל המשלוח ההודי, בפיקודו של גנרל ג'ון ניקסון, נשלח למערכה במסופוטמיה והיווה את הכוח העיקרי שפעל בזירה. כוח זה החל דרכו בהיקף מצומצם אולם עם הזמן תוגבר ביחידות נוספות כך שבסופו של דבר שירתו בזירה זו מעל 500,000 חיילים (הגזרה בה שירת חיל המשלוח הגדול ביותר). הכוח כלל את היחידות הבאות:

• הדיוויזיה השלישית (הגיעה כתגבורת מהחזית המערבית באירופה).
• הדיוויזיה השישית "פונה" (הכוח המקורי)
• הדיוויזיה השביעית "מירוט" (הגיעה כתגבורת מהחזית המערבית באירופה)
• הדיוויזיה ה-12
• הדיוויזיה ה-13 (הגיעה כתגבורת ממערכת גליפולי)
• הדיוויזיה ה-14
• הדיוויזיה ה-15

חיל המשלוח הזה פעל בזירת מסופוטמיה במשך כל שנות המלחמה. את פעילות הכוחות ניתן לחלק לשלבים הבאים:

• המערכה בשאט אל ערב: חיל המשלוח (שבעיקרו התבסס, בשלב זה, על הדיוויזיה השישית "פונה") פעל על פי התוכנית המקורית של צבא בריטניה וכבש את האזור הדרום מזרחי של עיראק כדי להגן על מתקני הנפט בפרס ונתיבי השייט המפרץ הפרסי. השטח נכבש ב-1914 לאחר הפלישה לאל-פאו ובמהלך קרב בצרה וקרב אל-קורנה ובנפגעים מעטים לאחר שהטורקים הפנו כוחות מצומצמים לגזרה זו.
• המערכה הראשונה לכיבוש בגדאד: מתוך תחושה שהטורקים חלשים הורה מפקד הזירה, גנרל ג'ון ניקסון, לדיוויזיה השישית ולמפקדה צ'ארלס טאונסנד, להתקדם במעלה נהר החידקל כדי לכבוש את בגדאד. במהלך 1915 נחלה הדיוויזיה ניצחונות בשורה של קרבות וביניהם קרב שוויבה, קרב עמארה, קרב נאסריה וקרב א-סין. שרשרת ההצלחות נגדעה בקרב קטסיפון, שבמבואות בגדאד, שהסתיים ללא הכרעה והביא לנסיגת הבריטים לכות.
• המצור על כות: בעקבות נסיגת הבריטים לכות הטילו הטורקים מצור על העיר בכדי להביא לכניעת הנצורים בה. הצבא הבריטי הקים את "קורפוס חידקל" כדי לפרוץ את המצור והעביר אליו יחידות מחזיתות אחרות. מאמץ זה נמשך כל תחילת 1916 ובמהלכו התחוללו קרבות במעלה החידקל וביניהם קרב שייח' סעד, קרב ואדי, קרב אום-אל-האנה, קרב דוג'יילה. על אף מספר הצלחות מקומיות נכשלה המערכה ובאפריל 1916 נכנעה הדיוויזיה השישית וחייליה נפלו בשבי ורבים מהם נפטרו מרעב, מחלות והתעללות מצד שוביהם. בסך הכל נפצעו ונספו במערכה זו כ-23,000 חיילים.
• המערכה השנייה לכיבוש בגדאד: לאחר כישלון פריצת המצור על כות מונה פרדריק סטנלי מוד לפקד על הזירה. מוד המשיך בתגבור הכוח הבריטי בדיוויזיות נוספות מצבא הודו הבריטית ובתחילת 1917 יצא בראש כוח של ארבע דיוויזיות למערכה השנייה לכיבוש בגדאד. לאחר כיבוש כות בקרב כות השני הצליחו הבריטים לכבוש את בגדאד. על מנת לאבטח את בגדאד וסביבתה המשיכו הדיוויזיות הבריטיות, במהלך 1917, להרחיב את תחום השליטה שלהן וזאת בעקבות קרב סאמארה וקרבות רמאדי הראשון והשני.
• סיום המערכה: במהלך 1918 עבר מרכז הכובד לזירת ארץ ישראל ולכן הועברו מספר יחידות לשם מזירת מסופווטמיה. שאר היחידות המשיכו להתקדם בכיבוש עיראק והדיפת הטורקים צפונה. גם לאחר חתימת הסכם הפסקת האש של מודרוס המשיכו הבריטים להתקדם עד כיבוש מוסול. לאחר סיום המלחמה חזרו רוב החיילים להודו למעט חיל משמר שנשאר במסופוטמיה.

ב-4 שנות הלחימה נהרגו כ-40,000 חיילים מחיל המשלוח (מתוכם כ-17,000 ממחלות) וכ-220,000 נפצעו או חלו.

• 
  צוות הודי של מקלע לואיס בירי נגד מטוסים במהלך קרב שייח' סעד ב-1916
• 
  יחידת חיילי רגלים מהבריגדה ה-37 של הדיוויזיה השלישית "לאהור" בבצרה ב-1916
• 
  חיילי הדיוויזיה השביעית "מירוט" בעמדותיהם במסופוטמיה ב-1917
• 
  מקלענים הודים ובריטים (כנראה מהדיוויזיה השביעית "מירוט") במערכה על מסופוטמיה כשבידיהם המקלעים ויקרס ולואיס

חיל המשלוח - כוח E

כוח E של חיל המשלוח ההודי, בהיקף של כ-150,000 חיילים, נשלח למערכה על סיני וארץ ישראל. את פעילות כוח זה יש לחלק לשתי תקופות:

• הגרעין של כוח זה היה בריגדת הרגלים ה-22 "לאקנאו" שהוקמה ב-1907 ונשלחה מהודו למצרים באוקטובר 1914 שם צורפה לדיוויזיה ההודית ה-11 (יחד עם הבריגדה ה-32 והבריגדה ה-31 שהוקמו עם תחילת המלחמה). דיוויזיה זו השתתפה במערכה על תעלת סואץ בתחילת 1915. בהמשך השנה פורקה הדיוויזיה והבריגדות פוזרו בין יחידות אחרות.
• כוח E נבנה מחדש ב-1918 ונכללו בו היחידות הבאות:
  • 2 דיוויזיות פרשים (דיוויזיית הפרשים ה-4 ודיוויזיית הפרשים ה-5 ) שהועברו מכוח A של חיל המשלוח (באירופה) לארץ ישראל. יחידות אלו החליפו יחידות בריטיות ששירתו בארץ ישראל ונשלחו לחזית המערבית.
  • 2 דיוויזיות רגלים (הדיוויזיה השלישית "לאהור" והדיוויזיה השביעית "מירוט" שהועברו מכוח D של חיל המשלוח בחזית מסופוטמיה לאחר ההצלחות שנחלו הבריטים שם.
  • בריגדת הגמלים הקיסרית ה-15 . בריגדה זו הועברה כבר ב-1914 לאזור תעלת סואץ והייתה מעורבת בכל מהלכי המערכה על תעלת סואץ.

כח זה, שהגיע לארץ ישראל לאחר ביסוסו של קו שתי העוג'ות, היה מעורב בקרבות הבאים:

• המערכה לכיבוש בקעת הירדן וקרבות עבר הירדן (קרב עבר הירדן השני וקרב עבר הירדן השלישי).
• בספטמבר 1918, במסגרת קורפוס המדבר הרכוב בפיקודו של גנרל הנרי שובל, הובילו שתי הדיוויזיות הרכובות את ההסתערות לכיבוש בית שאן בפתיחת קרב מגידו. במקביל פעלו שתי דיוויזיות הרגלים, במסגרת הקורפוס ה-21 בפיקודו של גנרל פיליפ צ'טווד, על רכס הרי שומרון.
• חלק מהיחידות המשיכו במערכה צפונה והיו מעורבות בכיבוש חיפה, כיבוש דמשק וכיבוש חלב.

במהלך מערכה זו נהרגו כ-7,000 חיילים הודים. לאחר סיום המלחנה הוחזר רוב הכח להודו אך חלקו נשאר למטרות שיטור עד 1920.

• 
  פרשים נושאי רומח בחלב שבסוריה לאחר קרב חלב
• 
  יחידת הנדסה מהדיוויזיה השביעית "מירוט" בטריפולי שבלבנון
• 
  חיילי יחידת פרשים הודית לייד חומת ירושלים העות'מאנית לאחר כיבוש ירושלים בדצמבר 1917

חיל המשלוח - כוח F

כוח F של חיל המשלוח ההודי נשלח גם הוא למערכה על סיני וארץ ישראל. חיילי הכוח נשלחו בשלהי 1914 למצרים שם היו הבסיס להקמת 2 דיוויזיות רגלים (דיוויזיית הרגלים ההודית ה-10 ודיוויזיית הרגלים ההודית ה-11 ). שתי הדיוויזיות היו מעורבות ב-1915 במערכה על תעלת סואץ.

במהלך אותה שנה פורקה הדיוויזיה ה-10. ב-1916 נעשה ניסיון להקים מחדש את הדיוויזיה אולם לאחר חודשים נגנזה התוכנית.

הדיוויזיה ה-11 אף היא פורקה ב-1915 ויחידותיה פוזרו בין יחידות אחרות.

חיל המשלוח - כוח G

כוח G של חיל המשלוח ההודי נשלח באפריל 1915 למערכת גליפולי. הכוח כלל את בריגדת הרגלים ה-29 (שהועברה מהדיוויזיה ה-10 של כוח F בזירת תעלת סואץ). הבריגדה נלחמה במספר קרבות בזירת גליפולי בהן נהרגו כ-1,400 לוחמים וכ-3,400 נפצעו. בסופו של דבר הוחזרה הבריגדה למצרים.

• 
  חיילים הודים בחפירות גליפולי (כנראה מבריגדת הרגלים ההודית ה-29) - 1915
• 
  חיילי בריגדת הרגלים ההודית ה-29 נוחתים בגליפולי במאי 1915

המצור על צ'ינגדאו

חיילים בריטים, הודים ויפנים בצ'ינגדאו שבסין ב-1914

באוקטובר 1914 נשלח רגימנט הרגלים ה-36 "סיקים" (500 חיילים), מתוך חיל המשלוח ההודי, כדי לסייע במצור על צ'ינגדאו. הרגימנט השתתף במספר קרבות כנגד הסינים הנצורים עד כניעת הנצורים וסיום המצור בנובמבר 1914.

המרד בסינגפור

באוקטובר 1914 נשלח רגימנט הרגלים החמישי , של חיל המשלוח ההודי, לסינגפור כדי לסייע במשימות שמירה על הצוות הגרמני של האונייה אמדן. רגימנט זה, שכחצי מחייליו היו מוסלמים מפנג'אב, סבל מבעיות משמעת ומורל. בפברואר 1915, בעקבות שמועות על משלוח הרגימנט להילחם בטורקים המוסלמים במערכה בארץ ישראל, פתחו החיילים המוסלמים במרד שנמשך 5 ימים ובמהלכו רצחו קצינים בריטים וערכו פרעות בעיר תוך פגיעה באזרחים זרים. בסופו של דבר דוכא המרד ווהמורדים נתפסו, הועמדו לדין ונענשו. בהמשך אותה שנה נשלח הרגימנט למערכה במערב אפריקה.

לאחר המלחמה

ב-1918, לאחר סיום המלחמה, התכוון הפיקוד הבריטי להחזיר את היחידות של צבא הודו הבריטית להודו אולם מחסור בקצינים ומפקדים עיכב מימוש תוכנת זו. ב-1921 ערכה ממשלת הודו רוויזיה בצבא כדי להתאים את גודלו לאיומים על הודו עצמה. במסגרת מהלך זה צומצם גודל הצבא ויחידות רבות פורקו.

צבא הודו הבריטית המשיך להיות מעורב, לאחר המלחמה, במספר מערכות בקוי הגבול של הודו וביניהן:

• המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית - (1919)
• המערכה בווזיריסטן - 1919-1920
• מרידות הפשטונים - (שבט האפרידים - 1930–1931, שבט המוהמנדים - 1933, 1935).

ראו גם

• הממלכה המאוחדת במלחמת העולם הראשונה

לקריאה נוספת

• "Honour and Fidelity: India's Military Contribution to the Great War 1914-1918 " by Captain Amarinder Singh
• Barthorp, Michael (2002). Afghan Wars and the North-West Frontier 1839–1947. Cassell. ISBN 0-304-36294-8.
• Baura, Pradeep (2005). The state at war in South Asia. University of Nebraska Press. ISBN 0-8032-1344-1.
• Bridger, Geoff (2009). The Great War Handbook. Barnsley: Pen and Sword. ISBN 978-1-84415-936-9.
• Chappell, Mike (2003). The British Army in World War I: The Western Front 1914–16. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-399-3.
• Chappell, Mike (2005). The British Army in World War I: The Eastern Fronts Volume 3 of The British Army in World War I. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-401-9.
• Davis, Paul K (1994). Ends and means: the British Mesopotamian campaign and commission. Associated University Press. ISBN 0-8386-3530-X.
• Ford, Roger (2009). Eden to Armageddon: The First World War in the Middle East. London: Weidenfeld and Nicolson. ISBN 978-0-297-84481-5.
• Heathcote, T A (1995). The Military in British India: the development of British land forces in South Asia, 1600–1947. Manchester University Press ND. ISBN 0-7190-3570-8.
• Hoyt, Edwin P (1981). Guerilla: Colonel von Lettow-Vorbeck and Germany's East African Empire. Macmillan Publishing Co. ISBN 0-02-555210-4.
• Jeffery, Keith (1984). The British Army and the Crisis of Empire, 1918–22. Manchester University Press ND. ISBN 0-7190-1717-3.
• Karsh, Efraim (2001). Empires of the Sand: The Struggle for Mastery in the Middle East. Harvard University Press. ISBN 0-674-00541-4.
• Kinzer, Stephen (2003). All the Shah's Men: An American Coup and the Roots of Middle East Terror. London: Stephen Kinzer, John Wiley and Sons. p. 48. ISBN 0-471-26517-9.
• March, Francis Andrew (1921). History of the World War. Plain Label Books. ISBN 1-60303-242-8.
• Miller, Charles (1974). Battle for the Bundu: The First World War in German East Africa. Macdonald & Jane's. ISBN 0-02-584930-1.
• Morton-Jack, George (2018). Army of empire : the untold story of the Indian Army in World War I. New York, NY: Hachette Book Group (eBook) Basic Books. ISBN 9780465094073.
• Pati, Budheswar (1996). India and the First World War. Atlantic Publishers & Distributors. ISBN 81-7156-581-6.
• Perrett, Bryan (1999). Megiddo 1918. Osprey Publishing. ISBN 1-85532-827-5.
• Perry, Frederick William (1988). The Commonwealth Armies. Manchester University Press ND. ISBN 0-7190-2595-8.
• Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X.
• Reid, Brian Holden (1997). Military Power: land warfare in theory and practice. Routledge. ISBN 0-7146-4768-3.
• Riddick, John F (2006). The History of British India: a chronology. Greenwood Publishing Group. ISBN 0-313-32280-5.
• Rinaldi, Richard A (2008). Order of Battle British Army 1914. Ravi Rikhye. ISBN 978-0-9776072-8-0.
• Sumner, Ian (2001). The Indian Army 1914–1947. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-196-6.
• Werner, Haupt (1994). Deutschlands Schutzgebiete in Übersee : 1884–1918. Podzun Pallas Verlag. ISBN 3-7909-0204-7.
• Willmott, H P (2003). First World War. Dorling Kindersley. ISBN 1-4053-0029-9.
• Basu, Shrabani (2015). For King and Another Country: Indian Soldiers on the Western Front 1914–18. Bloomsbury India. ISBN 978-93-84052-91-1.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיל המשלוח ההודי בוויקישיתוף

• חיל המשלוח ההודי, באתר האנציקלופדיה הבינלאומית למלחמת העולם הראשונה
• צבא הודו במערכה, באתר "King-Emperor.com - The Indian Army on campaign 1900-1939"
• חיל המשלוח ההודי בחזית המערבית, באתר reviews.history.ac.uk
• תפקיד צבא הודו במלחמת העולם הראשונה, באתר aviation-defence-universe
• הצבא ההודי במלחמת העולם הראשונה ואחריה, באתר צבא הודו
• חיילים הודים במלחמת העולם הראשונה, באתר mgtrust.org
• הודו במלחמת העולם הראשונה, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
• הצבא ההודי 1914-1918, באתר The Long, Long Trail

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30801408חיל המשלוח ההודי (מלחמת העולם הראשונה)