כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה
 | ||||||||||||||
| פרשים הודים במצעד בעיר התחתית לאחר שנכבשה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכים | 21 בספטמבר 1918 – 23 בספטמבר 1918 (3 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב בנחל תרצה | |||||||||||||
| קרב אחרי | סיום המערכה | |||||||||||||
| מקום | מפרץ חיפה, הר הכרמל | |||||||||||||
| תוצאה | סיום השליטה העות'מאנית בצפון-מערב ארץ ישראל | |||||||||||||
| ||||||||||||||
כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה הבריטית הסתיים ב-23 בספטמבר 1918. שבוע לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, נכבשה דמשק ובכך הסתיימה המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בתום כיבוש העיר, הגיעה למעגן הימי במפרץ חיפה, לימים נמל חיפה, אונייה ראשונה שהביאה אספקה לכוחות הלוחמים הבריטיים. מסילת הרכבת החיג'אזית הופעלה מחדש, ובאמצעותה הועבר ציוד ותחמושת לתחנת הרכבת שבצמח, ומשם במשאיות לדמשק. חיפה שימשה נקודת יציאה והיערכות לגייסות הצבא שכבשו כעבור חודש, באוקטובר 1918, את ביירות שהייתה עדיין בשליטת האימפריה העות'מאנית.
הרקע לכיבוש
כל זמן העימות העות'מאני בריטי בארץ ישראל הייתה חיפה מחוץ לקו החיכוך - מרכזה של הארץ, בין הצבאות, עד להסתערות המכרעת של חיל המשלוח המצרי (1916) בספטמבר 1918. העות'מאנים הציבו בעיר כוח ארטילרי חזק, שכלל תותחים מסוגים אחדים ומטרתו למנוע מכוחות חיל הים הבריטי מלנחות במפרץ חיפה. נחיתה מוצלחת במפרץ חיפה הייתה עלולה לנתק את מרבית הכח הלוחם העות'מאני, שהיה ברובו במרכז הארץ, מעורפו הלוגיסטי ומפקדותיו בצפון הארץ ובסוריה.
הקרב המכריע
חיפה נכבשה על ידי חטיבות פרשים הודים[1][2]. אחת החטיבות איגפה את חיפה מצפון, כבשה את שפרעם והגיעה לעכו - כך נחסמה היציאה מחיפה לצפון הארץ.
חטיבות אחרות התקדמו מעמק יזרעאל דרך ג'דה (היום :רמת ישי) לתל חרבג' (היום: ליד כפר חסידים) והגיעו עד בלאד א-שייח' (היום: תל חנן). הכוח הבריטי נבלם על ידי מקלענים עות'מאניים שהוצבו במורדות הצפוניים של הר הכרמל (היום: מעל צומת הצ'ק פוסט). הדרך לעמק זבולון הייתה חסומה בשל הביצות שסביב נחל קישון. די היה בשני פרשים שנבלעו חיים בביצות, ותנועת טור הפרשים נבלמה[3]. בסופו של דבר הסתער כוח בריטי על עמדות המקלעים הטורקים במורדות הר הכרמל, כבש אותן והדרך לחיפה נפתחה.
כיבוש חיפה הושלם על ידי יחידת הפרשים האנגלית "שרווד ריינג'רס" בחלקו המזרחי של הכרמל. הפרשים עלו בנחל קטיע, בתוואי נשר של היום לאוניברסיטת חיפה בתנאי קרקע קשים על רכס ההר, ובהדרכת תושב דרוזי הגיעו לרכס המערבי, הקדמי, של הכרמל. החיילים הרכובים ניטרלו את התותחים האוסטרים שהוצבו על מנת להגן על המעגן של מפרץ חיפה מפני נחיתת הימיה הבריטית (במרכז הכרמל של היום). בתום כיבוש הרכס, ירדה יחידת הפרשים לעיר חיפה וביחד עם שני הכוחות האחרים שהתקדמו מעמק זבולון כבשה את העיר. כיבוש העיר הושלם ביום 23 בספטמבר 1918[4]. בעת כיבושה חיו בה כ-30,000 תושבים. עם סיום הקרב נערך בדרך יפו מצעד של הפרשים ההודים מחטיבה 15[5].
במערכה זו איבדה היחידה את רוב סוסיה - 143 במספר - ונשארה עם 15 סוסים בלבד.
תוצאות הלחימה
אבדות הטורקים הסתכמו בעשרות הרוגים, 1,351 שבויים ו-17 תותחים. לבריטים היו 3 הרוגים[6], בהם רב-סרן (מייג'ור) טהאקור דלפט סינג שהוביל את הסתערות גדוד הרמחים של ג'ודפור (the Jodhpur Lancers). על אומץ לבו בקרב זכה סינג במדליית הצלב הצבאי (Military Cross) ובתואר "גיבור חיפה". בעיר דלהי שבהודו הוקמה אנדרטה לזכרו ולזכר החיילים ההודים שהשתתפו בקרבות בארץ ישראל. ב-2017, לקראת ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, תוכננה יוזמה בעיריית דלהי להוסיף לשם השדרה בה נמצאת האנדרטה את שם העיר חיפה, אך יוזמה זו נדחתה.[7][8]
במערב חיפה טמונים, בשלושה בתי קברות, 355 מחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: 305 - בבית הקברות הצבאי הבריטי, 49 מוסלמים - בבית הקברות ההודי, גופות ההינדים נשרפו ואפרם פוזר, ואחד בבית הקברות היהודי.
ראו גם
 |
ראו גם פורטל חיפה |
לקריאה נוספת
- יוסי בן ארצי, הקרב לכיבוש חיפה, 23-22 בספטמבר 1918, מערכות 313-312 (1988), ע"ע 52-46;
- פנחס פיק, כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, בתוך חיפה ואתריה (בעריכת אלי שילר ובהשתתפות יוסי בן ארצי), "אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל" 37–39, הוצאת אריאל, ירושלים, 1985
קישורים חיצוניים
- תיאור הקרב באתר "פרש"
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עופר אדרת, ימאים הודים באו לחיפה לחלוק כבוד לגיבור חיל הפרשים, באתר הארץ - ^ צבא הודו מצדיע ל"גיבור חיפה", במגזין אלקטרוני עירונט - עיריית חיפה, 06.10.2010
- ^ פנחס פיק, כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, עמ' 77
- ^ זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל, ערך: חיפה, עמוד 2347
- ^ תמיר גורן, כתב עת אתרים 33, 2006
- ^ פנחס פיק, עמ' 78
- ^ דניאל סיריוטי, חיפה פינת ניו דלהי, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2017
- ^ http://www.thehindu.com/news/cities/Delhi/ndmc-fails-to-add-haifa-suffix-to-teen-murti-in-time/article19212393.ece
