קורפוס-המדבר הרכוב

קורפוס-המדבר הרכוב
Desert Mounted Corps

סגל הפיקוד של קורפוס המדבר ביפו. מפקד היחידה, הנרי שובל עומד שני משמאל בשורה הראשונה
פרטים
מדינה	בריטניה
שיוך	צבא בריטניה
סוג	קורפוס
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	12 באוגוסט 1917 – 7 ביוני 1919 (שנה)
נוצרה מתוך	קורפוס "שדרת המדבר"
מקים היחידה	הנרי שובל
מלחמות	מלחמת העולם הראשונה • המערכה על סיני וארץ ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם	פרשים רגלים רכובים
ציוד עיקרי	רובים מכודנים
פיקוד
יחידת אם	חיל המשלוח המצרי
יחידות בת	דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי
דרגת המפקד	גנרל
מפקדים	הנרי שובל הנרי הודג'סון אדוארד צ'ייטור גרנוויל ריירי ג'ורג' דה סימונס בארו

קורפוס-המדבר הרכוב הייתה יחידה בצבא בריטניה שלחמה במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. היחידה הוקמה ב-1917, לאחר קרב עזה השני, והשתתפה בקרבות עד השלמת כיבוש ארץ ישראל. רוב החיילים ביחידה היו אוסטרלים וניו זילנדים והשתייכו ליחידות אנזא"ק.

חיילי הקורפוס נלחמו ברציפות החל מהקרב לכיבוש באר שבע ב-27 באוקטובר 1917 ועד כיבוש חלב בצפון סוריה באוקטובר 1918.

רקע

מלחמת העולם הראשונה, שפרצה באירופה בשלהי 1914, סחפה במהרה את רוב מדינות העולם. ארץ ישראל נשלטה בתקופה זו על ידי האימפריה העות'מאנית, שהייתה בעלת ברית של גרמניה, כשהשליטה על מצרים והמדבר המערבי הייתה בידי בריטניה ששלטה גם על תעלת סואץ. בריטניה השתמשה בתעלה כדי להזרים לחזית המערבית באירופה ציוד ותגבורות מהדומיניונים של בהודו ובאוסטרליה.

כדי לעצור את זרימת התגבורות הבריטיות החלה טורקיה במהלכים צבאיים שנועדו לכבוש את תעלת סואץ. מאמצים אלו של הטורקים נמשכו כל שנת 1915 ותחילת 1916. בתחילת 1916 החלו הבריטים להקים את חיל המשלוח המצרי על מנת לכבוש את סיני וארץ ישראל. לפיקוד על חיל המשלוח מונה גנרל ארצ'יבלד מארי כשתחת חיל המשלוח נבנה קורפוס "שדרת המדבר" , בפיקוד פילדמרשל פיליפ צ'טווד ואחת מיחידות קורפוס זה הייתה דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, שהוקמה במרץ 1916, ולפיקוד עליה מונה הקצין האוסטרלי מייג'ור גנרל הנרי שובל.

קורפוס "שדרת המדבר" נלחם, במהלך 1916 ובתחילת 1917, בקרבות בסיני (קרב מגדבה וקרב רפיח) ונבלם במבואות עזה (קרב עזה הראשון וקרב עזה השני). התבוסות בקרבות עזה הביאו להחלפתו של מארי, מינויו של אדמונד אלנבי כמפקד חיל המשלוח המצרי ולארגון מחדש של הכוחות הבריטים.

הקמת קורפוס המדבר

באפריל 1917 הגיע אלנבי לארץ ישראל להיליף את מארי. כמסקנה מקרבות עזה הכושלים לתכנן את עקיפת המכשול בעזה על ידי כיבוש באר שבע. כמו כן דרש אלנבי את הגדלת כוחותיו ואכן הפיקוד הבריטי נענה והורה להעביר כוחות לארץ ישראל. במסגרת תיגבור זה פורק קורפוס "שדרת המדבר" והוקמו שלושה קורפוסים חדשים:

• קורפוס-המדבר הרכוב שכלל את דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית ודיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי
• הקורפוס ה-20 שכלל את הדיוויזיה ה-53, הדיוויזיה ה-60 והדיוויזיה ה-74
• הקורפוס ה-21 שכלל את הדיוויזיה ה-52, הדיוויזיה ה-54 והדיוויזיה ה-75

במסגרת הרה-ארגון והתגבור מונה הנרי שובל למפקד קורפוס-המדבר.

מהלכי הקרב של קורפוס-המדבר הרכוב

קרב באר שבע

ערך מורחב – קרב באר שבע

תהליך ההתעצמות וההתארגנות של הבריטים הסתיים ב-27 באוקטובר 1917 כשהכוחות הבריטים פתחו בתנועה לקראת כיבוש באר שבע. במערכה זו השתתפו קורפוס-המדבר והקורפוס ה-20. קורפוס-המדבר יצא בלילה, ברכיבה על סוסים, מאזור רפיח מזרחה. דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי נשארה מאחור ותפסה את תחנת הרכבת בכארם (כ-6 ק"מ מדרום מזרח לאורים), דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק השתלטה על אזור ח'לסה (מצפון לרביבים) ודיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית כבשה את ביר עסלוג' (באר משאבים) שם הצטיידו במים.

ב-30 באוקטובר הגיעו כל הכוחות הבריטים לעמדותיהן לקראת ההסתערות על העיר ובערבו של אותו יום יצאו שני הקורפוסים הבריטים לכבוש את העיר כששתי הדיוויזיות של קורפוס-המדבר יצאו מביר עסלוג' וברכיבת לילה הגיעו לפאתיה המזרחיים באר שבע. המתקפה החלה בבוקר 31 באוקטובר כשדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק תקפה מכוון צפון מזרח, דרך תל באר שבע, בעוד שדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית תקפה מכוון דרום מזרח. בגלל עמידה איתנה של הטורקים התעכב הקרב ורק לקראת שקיעה הצליחו כוחות הדיוויזיה האוסטרלית לפרוץ בדהרה את קווי ולהגיע למרכז העיר ולסיים בכך את הקרב.

קרב תל חווילפה

ערך מורחב – קרב תל חווילפה

בגלל העיכוב בהסתערות על באר שבע הצליחו הטורקים לפנות חלק גדול מכוחותיהם מבאר שבע ולייצב קו כ-20 ק"מ מצפון לבאר שבע. הצורך להשקות את הסוסים בסיום קרב באר שבע מנע מהבריטים לנצל את ההצלחה ולרדוף אחרי הטורקים הנסוגים.

אחד העוגנים של קו הגנה אחורי זה היה תל חווילפה והמשימה של כיבוש התל הוטל קורפוס-המדבר הרכוב שתוגבר בדיוויזיה ה-53 הרגלית, בקורפוס הגמלים הקיסרי ובבריגדה הרכובה ה-7. סביבת התל הייתה נטולת מקורות מים דבר שאילץ את הכוחות הלוחמים הרכובים לחזור כל פעם לבאר שבע להצטיידות דבר שנתן יתרון לכוחות הרכובים. בתאריכים 4-1 בנובמבר 1917 תקפו הדיוויזיות של קורפוס-המדבר הרכוב את התל כשכל פעם רק חלק מהדיוויזיות תוקף והשאר מתרענן בבאר שבע.

בסופו של דבר לא הצליח הקורפוס לכבוש את התל.

קרב תל א-שריעה ותל הוריירה

ערך מורחב – קרב תל א-שריעה ותל הוריירה

כישלון כיבוש תל חווילפה הבהיר לבריטים שכדי לפרוץ את קו ההגנה הטורקי יש צורך בהיקף כוחות חזק יותר. לאחר שהכוחות עברו התרעננות בבאר שבע הצליחו הבריטים להעמיד ב-6 בנובמבר 1917 שני קורפוסים לטובת פריצת קו ההגנה הטורקי: קורפוס המדבר והקורפוס ה-20. קורפוס המדבר כלל את שלושת הדיוויזיות האורגניות (יומנרי, אנזא"ק והאוסטרלית) בתוספת קורפוס הגמלים הקיסרי.

פריצת קו ההגנה הטורקי נמשכה בתאריכים 8-6 בנובמבר 1917. כוחות הקורפוס המדברי פוזרו לרוחב קו ההתקפה כשדיוויזיית אנזא"ק תקפה ממזרח לתל חווילפה, דיוויזיית יומנרי תקפה ממערב לתל חווילפה והדיוויזיה האוסטרלית תקפה ממערב לתל א-שריעה. הטורקים הצליחו, בתחילה, להגן על עמדותיהם כשבמקביל הקימו קו הגנה נוסף כ-1,500 מטר מצפון לתילים כך שגם כשהבריטים כבשו את התילים הם סבלו מירי מהקו החדש.

עם סיום פריצת הקו התקדמה דיוויזיית אנזא"ק צפונה וכבשה את תל נג'ילה בצד המזרחי של הזירה, דיוויזיית יומנרי החזיקה בתל א-שריעה והדיוויזיה האוסטרלית כבשה את הוג' בצד המערבי של הזירה.

מרדף פלשת

ערך מורחב – מרדף פלשת

הבריטים ניצלו את פריצת קו ההגנה הטורקי והחלו מייד בהתקדמות צפונה תוך מרדף אחר היחידות הטורקיות הנסוגות. במרדף השתתפו יחידות של שנים משלושת הקורפוסים הבריטים (קורפוס-המדבר הרכוב והקורפוס ה-21) והוא החל מ-7 בנובמבר והסתיים ב-16 בנובמבר 1917.

קורפוס-המדבר נלחם לרוחב הגזרה והיות חייליו רכובים נתן לו עדיפות על חיילי הרגלים ואפשר לו לקבוע קצב התקדמות מהיר. באופן כללי ניתן לומר שדיוויזיית אנזא"ק פעלה לאורך החוף ולאחר קרבות באזור אשדוד וקרב עיון קרא כבשה את יפו בעוד ששתי הדיוויזיות האחרות (היומנרי והאוסטרלית) פעלו מזרחית יותר. במהלך המערכה נלחמו שתי הדיוויזיות המזרחיות באזור הוג', פלוג'ה, תחנת הרכבת ואדי צראר, תל א-סאפי, א-טינה, גבעות מע'אר, לטרון וגזר.

כיבוש ירושלים

ערכים מורחבים – כיבוש ירושלים, קרב נבי סמואל

המהלך המהיר של הכוחות הבריטים, שהביא אותם תוך 10 ימים משולי באר שבע ועד יפו והירקון, הדהימה את הטורקים וגרמה להם לנסיגה חפוזה תוך שהם משאירים עתודות לוגיסטיות. אלנבי החליט לנצל חולשה זו של הטורקים והורה לכוחותיו לכבוש את ירושלים. המערכה לכיבוש העיר החלה ב-18 בנובמבר 1917 בהשתתפות קורפוס-המדבר הרכוב והקורפוס ה-21. מקורפוס המדבר השתתפו בלחימה שתי דיוויזיות (דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי ודיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית) כשהפעילה ביניהן הייתה דיוויזיית היומנרי עליה הוטל להתקדם באגף השמאלי של המתקפה, דרך מעלה בית חורון (בתוואי הקרוב לכביש 443 של ימינו), לתפוס את הדרך מירושלים לשכם ולנתק את ירושלים מצפון. עד 21 בנובמבר הצליחה הדיוויזיה להגיע עד בית עור אל-פוקא כשהיא מתמודדת בדרכה עם מזג אוויר גשום, חוסר בדרכים ומתקפות נגד טורקיות. הקרבות מסביב לירושלים נמשכו עד 1 בדצמבר והסתיימו בניצחון בריטי וכיבוש המשלטים ששלטו על ירושלים משלושה כוונים. אלנבי ניצל שליטה זו כדי להחליף חלק מדויוויזיות הרגלים שהשתתפו במערכה ביחידות רעננות ובשמיני לדצמבר כבשו הבריטים את ירושלים.

פרשי הקורפוס השתתפו במצעד הניצחון שנערך עם כניסת אלנבי לעיר ב-11 בדצמבר 1917.

צליחת הירקון

ערך מורחב – קרב צליחת מעברות הירקון

בזמן ששתי דיוויזיות של קורפוס המדבר משתתפות בקרב לכיבוש ירושלים, הדיוויזיה השלישית (דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק), שכבשה את יפו, נשארה במישור החוף, נעה צפונה והתחפרה על גדות הירקון. ממולם, מעבר לירקון, התחפרו בעמדות שולטות שסיכנו את האחיזה הבריטית מדרום לנהר. כדי להתמודד עם סיכון זה הורה אלנבי לכוחותיו להשתלט על עמדות הטורקים. ב-24 בנובמבר 1917 חצתה דיוויזיית אנזא"ק ובריגדה רגלית של הדיוויזיה ה-54 את שפך הירקון והצליחה להשתלט על חלק מהעמדות הטורקיות. למחרת ביצעו הטורים התקפת נגד והדפו את הבריטים בחזרה לגדה הדרומית.

הרחבת קו שתי העוגו'ת

ערך מורחב – קו שתי העוג'ות

לאחר שבריטניה יצרה קו הגנה בין עבר הירקון לירושלים הוחלט במפקדת אלנבי להאריך קו זה עד נהר הירדן. החלטה זו הביאה לסדרת כיבושים בבקעת הירדן שיצרו, בסופו של דבר, קו הגנה שנקרא קו שתי העוג'ות כשקצה אחד שלו בירקון (או בשמו הערבי "עוג'ה") וקצהו השני בואדי עוג'ה הנשפך לירדן. קורפוס המדבר היה מעורב במערכה זו. במסגרת מהלכים אלו עשו הבריטים גם מאמצים "לשפר עמדות" כמו שעשו בקרב בעל חצור שנועד להרחיק את קו הסכסוך מירושלים.

כיבוש יריחו

ערך מורחב – כיבוש יריחו (1918)

המרחב בין ירושלים ליריחו היה היעד הראשון של הבריטים במסגרת יצירת קו שתי העוג'ות. בכיבוש המרחב בין ירושלים ליריחו השתתפו שתי בריגדות של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק שהועברה ממישור החוף. ב-17 בפברואר 1918 הגיעה דיוויזיית אנזא"ק לבית לחם שם התפצלה ל-2 שדרות והחלה לנוע מזרחה. ב-20 בפברואר כבשה בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדים את המגנן הטורקי במנזר מר סבא כשבמקביל בריגדת הפרשים הקלים האוסטרלים ה-1 כבשה את המתחם בהר מונטר. הטורקים נסוגו משני אתרים אלו מזרחה למתחם נבי מוסא אך ב-21 בפברואר כבשה הדיוויזיה את נבי מוסא והטורקים נסוגו עוד מזרחה וצפונה. חיילי האנזא"ק המשיכו מזרחה ובהגיעם לבקעת הירדן התפצלו לשלוש זרועות: כח ניו זילנדי כבש את צפון ים המלח, רגימנט אוסטרלי חדר ליריחו ומצא גם אותה ריקה ושאר כוחות הדיוויזיה המשיכו צפונה והתבצרו לאורך ואדי עוג'ה.

קרבות עבר הירדן

ערכים מורחבים – קרב עבר הירדן הראשון, קרב עבר הירדן השני

לאחר השלמת יצירת קו שתי העוג'ות, מהים עד הירדן, חשו הבריטים שאגפם הימני חשוף בגלל הכוחות הטורקים שהתבססו בעבר הירדן. באביב 1918 ניהלו הבריטים שני קרבות בניסיון לפרוץ לעבר הירדן ולהשתלט על גב ההר.

קרב עבר הירדן הראשון החל ב-21 במרץ 1918 והסתיים ב-2 באפריל. מתוך קורפוס-המדבר השתתפו בקרב זה דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק וקורפוס הגמלים הקיסרי. כוחות אלו הגיעו עד למרחק של כ-10 ק"מ מעמאן תוך שהם מתמודדים עם גשם חזק שהקשה להתמודד עם העליות התלולות. בסופו של הקרב נאלצו כוחות קורפוס המדבר לסגת מבלי שעמדו ביעדים שהוצבו להם.

קרב עבר הירדן השני החל ב-30 באפריל 1918 והסתיים ב-4 במאי. מקורפוס-המדבר השתתפו בקרב זה דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית, קורפוס הגמלים הקיסרי וחלק מדיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי. בניגוד לקרב הראשון, שם היעד היה כיבוש עמאן, בקרב זה התכוון אלנבי לחזק את אגף ימין שלו ולהתקדם צפונה כדי לחסום נתיב הספקה של הטורקים בין עבר הירדן לשכם. הטורקים, ששיערו את כוונות הבריטים הציבו כוחות הגנה חזקים ממזרח לירדן כשהתוכנית לחסימת הדרכים מעמאן לא בוצעה כך שלאחר מספר ימי קרב נאלצו הבריטים לסגת.

תקופת ההתארגנות

בתחילת 1918 החלו דיונים בלונדון לגבי המשך המלחמה והוחלט להגדיר את החזית המערבית בצרפת כחזית עיקרית ולהזרים אליה כוחות איכותיים על חשבון חזיתות אחרות. בהתאם לכך הפכה זירת ארץ ישראל לזירה משנית ויחידות אנגליות במהותן הועברו לצרפת ובמקומן הועברו לזירת ארץ ישראל יחידות מבוססות כוח אדם הודי. מבחינת קורפוס המדבר הרכוב השינויים שבוצעו היו:

• רוב הרגימנטים של דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הועברו לצרפת ואלו שנותרו נבלעו בשתי הדיוויזיות החדשות שהגיעו מאירופה
• דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק הועברה ליחידה חדשה שהוקמה שנקראה "כוח צ'ייטור" בפיקודו של אדוארד צ'ייטור
• דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית נשארה בקורפוס
• דיוויזיית הפרשים הרביעית הגיעה מהחזית באירופה. הורכבה בעיקר מחיילים הודים
• דיוויזיית הפרשים החמישית הגיעה מהחזית באירופה. הורכבה בעיקר מחיילים הודים

מערכת מגידו

ערכים מורחבים – קרב מגידו, הקרב על נצרת, קרב סמח'

מערכת מגידו מתייחסת לסדרה של קרבות שהתחוללו ב-25-19 בספטמבר 1918 כשראשיתם במישור החוף וסיומם בכיבוש חלק גדול מצפון ארץ ישראל. קורפוס-המדבר היה הכוח המוביל במתקפה זו תוך ניצול המהירות של רוכבי הסוסים. דיוויזיית הפרשים הרביעית והחמישית דהרו לאורך מישור החוף ובהמשך התפתלו כשהדיוויזייה החמישית פונה לכוון נצרת (מפקדתו של אוטו לימן פון זאנדרס) והדיוויזייה הרביעית פונה לואדי עארה, עפולה וביסאן. בסיום ה-20 בספטמבר כבשו שתי הדויוויזיות את עפולה, ביסאן ונצרת ואיגפו את הארמיות השביעית והשמינית הטורקיות שהתבצרו על גב הרי שומרון.

קרב סמח'

ערך מורחב – קרב סמח'

דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית, שנשארה כעתודה של קורפוס המדבר, התקדמה בעקבות הדיוויזיות החמישית והשישית לביסאן ומשם הגיעה לאזור ג'יסר אל-מג'מעייה. ב-25 בספטמבר 2018 פתחו חיילי בריגדת הפרשים הקלים הרביעית האוסטרלית של הדיוויזיה במתקפה על סמח'. לאחר קרבות פנים אל פנים בתחנת הרכבת נכבשו התחנה והכפר.

עם סיום הקרב נשלחה פלוגה רכובה לכבוש את טבריה.

כיבוש חיפה

ערך מורחב – כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה

לאחר שהשלימה את משימותיה בצפון מזרח ארץ ישראל ניתנה לדיוויזיית הפרשים החמישית המשימה לכבוש את חיפה. כיבוש חיפה התחולל ב-23-21 בספטמבר 1918 כשחיילים רכובים של הדיוויזיה הסתערו על העיר התחתית, מול מקלעי הטורקים, והצליחו לכבוש את העיר.

קרב גשר בנות יעקב

ערך מורחב – קרב גשר בנות יעקב

קרב גשר בנות יעקב, שהתחולל ב-28-27 בספטמבר 1918, היה הקרב האחרון שהתחולל על אדמת ארץ ישראל והקרב הראשון בסוריה. בקרב השתתפו דיוויזיית הפרשים החמישית ודיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית. לאחר שהטורקים פוצצו את הגשר, חצו פרשי הדיוויזיה את הירדן במספר מעברים רדודים, כנגד אש טורקית, והתקדמו על הכביש לקוניטרה.

כיבוש דמשק

ערך מורחב – כיבוש דמשק

קורפוס-המדבר הרכוב הוביל את הקרב לכיבוש דמשק. במסגרת הקורפוס פעלו שלושת הדיוויזיות שהיו כפופות לו מתחילת מתקפת מגידו (דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית, דיוויזיית הפרשים הרביעית ודיוויזיית הפרשים החמישית). על פי תוכנית הקרב, הדיוויזיה הרביעית עלתה לסוריה דרך דרעא ומשם לדמשק בעוד ששתי הדיוויזיות האחרות התקדמו לדמשק דרך גשר בנות יעקב.

ב-1 באוקטובר 1918 נכנסו הכוחות הראשונים של הדיוויזיה האוסטרלית לדמשק ולאחר מספר שעות הושלם כיבוש העיר. לפני כניסת הבריטים לעיר, נשלחו כוחות לחסום את הדרכים היוצאות מהעיר צפונה וכך הצליחו הבריטים לשבות כ-83,000 חיילים טורקים (מתוך כ-100,000 ששהו בעיר).

כיבוש חלב

ערך מורחב – כיבוש חלב (1918)

לאחר כיבוש דמשק הורה הפיקוד הבריטי לדיוויזיית הפרשים החמישית להתקדם צפונה ולכבוש את חלב. ב-3 באוקטובר 1918 יצאה הדיוויזיה מדמשק כשבדרכה עברה בריאק, בעלבכ, חומס וחמה תוך ניהול קרבות מאסף עם הטורקים הנסוגים. ב-26 באוקטובר 1918 נכנסה הדוייוזיה חלב לאחר שיום לפני כן נכבשה בעיר על ידי כוחות ערבים בפיקוד הנסיך פייסל.

כדי לתגבר את הכוחות בחלב הורה הפיקוד הבריטי לדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית, ששהתה בדמשק כחיל מצב, להתקדם לחלב. הדיוויזיה עזבה את דמשק ב-27 באוקטובר אולם בהגיעה לחומס ב-31 באוקטובר נחתם הסכם שביתת הנשק והמלחמה הסתיימה.

סיום המלחמה ואחריה

עם סיום המלחמה החל תהליך הדרגתי של פירוק היחידות של קורפוס המדבר והחזרת החיילים לארצותיהם. הדיוויזיות הרביעית והחמישית הושארו בארץ ישראל למטרות שיטור. עם הקמת המנדט ב-1920 החל תהליך הכנסת חיילים בריטים רעננים ושחרור החיילים ההודים. בניגוד לחלק מהדיוויזיות שפעלו בזירה, פורקו והוקמו מחדש, קורפוס המדבר לא הוקם מחדש.

לקריאה נוספת

• פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
• ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012.
• עזרא פימנטל ואבי נבון, קרבות מישור החוף ושפלת יהודה במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הכנס השנתי השביעי של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2008
• עזרא פימנטל, יוסי צ'רני וערן תירוש, 100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה 2014-1914, הוצאת אריאל, 2014
• צבי שילוני וערן תירוש, מהשרון לעירון - מערכות מגידו 1918: פריצת הפרשים צפונה, הכנס השנתי הארבעה-עשר של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיוויזיית אנזא"ק בוויקישיתוף

• ארצ'יבלד וייוול, ‏ההתקדמות לעבר אל עריש ורפיח, מערכות גיליון מחנות, נובמבר 1939
• ארצ'יבלד וייוול, ‏הטופוגרפיה של שדה-המלחמה הארץ ישראלי, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940

ביאורים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קורפוס-המדבר הרכוב41766426Q267531