אלי ציפורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי ציפורי
תקופת הפעילות מ-1 ביוני 1984

אלי ציפורי (נולד ב-15 במאי 1962) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, ראש הדסק הכלכלי של "מעריב השבוע". בעבר היה סגן עורך "גלובס" ועורך העיתון בפועל[1] ובמקביל גם עורך החדשות בו[2]. היה בעל טור בעיתון זה עד לפיטוריו בספטמבר 2019. בעל תוכנית קבועה ב"גלי ישראל" והבלוג 'עיתונות אקטיבית'.

קורות חיים

נולד ב-1962. שירת בחיל המודיעין, למד באוניברסיטת תל אביב. ב-1 ביוני 1984 החל לעבוד בעיתון "גלובס" והיה בו עיתונאי מאז ובמשך 35 שנים.

בפברואר 2014 קיבל מ"האגודה לזכות הציבור לדעת" את פרס העיתונות הכלכלית, בגובה 5,000 דולר, בגין "תקשורת כלכלית אמיצה, המדווחת על נושאים כלכליים כהווייתם, ללא התחשבות בגורמים עסקיים, פוליטיים, תקשורתיים ואחרים"[3]. בנימוקי ועדת הפרס נקבע ש"בין הישגיו ... ההעלאה לדיון ציבורי של נושא הרווחים הכלואים, חשיפת הטבות המס לגופים ומגזרים, תחקירים בנושא יוקר מוצרי המזון בישראל לעומת יתר העולם, חגיגות השכר והפנסיה בבנק ישראל, מצב הרפואה הציבורית ובעיקר הסכומים המופרזים של דמי ניהול אשר נגבו מאזרחי ישראל באמצעות חברות הפנסיה והביטוח. המהלכים שנולדו כתוצאה מכתבותיו בתחום זה חסכו לאזרחי ישראל סכום מיצרפי של כמיליארד ש"ח בשנה"[4].

בספטמבר 2019 פוטר מעבודתו ב"גלובס"[5] ובמרץ 2020 מונה לראש הדסק הכלכלי של "מעריב השבוע" והחל לשדר תוכנית אישית ברדיו גלי ישראל.

במהלך משפט נתניהו נהג ציפורי לשבת באולם המשפט, להקליד את הנאמר ולשלוח את המלל אל כנרת בראשי, ששידרה אותו באינטרנט באולפן הפתוח שפתחה לשם כך.[6] ציפורי פרש מהאולפן הפתוח ב-22 בדצמבר 2022.

בספטמבר 2022 יצא לאור ספרו "הפיכה - הקשר המשחית בין התקשורת לפרקליטות", בו מגולל ציפורי את טענותיו להפיכה שלטונית נגד נתניהו ואת הקשר של עיתונאים לכך[7].

בדצמבר 2023 הוגש נגדו כתב אישום בעוון הטרדת עד בגין פרסום תמונה של ביתה של הדס קליין, עדת תביעה מרכזית במשפטו של נתניהו, בביקורת עליה שהצביע על הפער בין טענותיה שהיא 'נושאת בעול המשפחתי' ו'הייתה בסיכון לפיטורים' אל מול היותה בעלים של וילה בהרצליה[8]. עורך דינו של ציפורי טען שמדובר באכיפה בררנית על רקע הביקורת של ציפורי על הפרקליטות[9].

תביעות דיבה

נגד ציפורי הוגשו והוא הגיש מצדו מספר תביעות דיבה.

תביעה בסך 142 אלף ש"ח שהוגשה על ידי העיתונאית לשעבר חנה קים באוקטובר 2019[10], נדחתה ובית המשפט פסק בה הוצאות משפט לטובת ציפורי בסך 25 אלף ש"ח.[11]

באפריל 2020 הוגשה נגדו תביעה בסך 100 אלף ש"ח על ידי יאיר לפיד[12], על פוסט של ציפורי שבו כתב כי "חמאס היה שותף מלא למזימות של הקמת ממשלת מיעוט", תביעה שנמשכה לאחר הגשת כתב ההגנה, ללא פסיקת הוצאות לשום צד, בנובמבר 2021.[13]

באוקטובר 2020 עיתונאי ערוץ 13 ברוך קרא הגיש תביעת דיבה כנגד ציפורי[14], לאחר שציפורי טען כי קרא הסגיר את ליאורה גלט-ברקוביץ' כמקור העיתונאי שלו בפרשת סיריל קרן, וכן בעקבות מספר ציוצים שתקפו באופן בוטה את קרא, דוגמת כינויו "עבד נרצע של הפרקליטות". ציפורי הפסיד בתביעה זו וחויב לפצות את קרא ב-45 אלף ש"ח ולמחוק ארבעה ציוצים פוגעניים[15].

תביעה מצד עיתונאי גלובס אבישי גרינצייג בנובמבר 2020 בסך מיליון ש"ח[16] נענתה בתביעה שכנגד שהגיש ציפורי[17]. תביעתו של ציפורי נדחתה, וביוני 2023 הוא חויב לשלם לגרינצייג כ-200 אלף ש"ח.[18] שני הצדדים ערערו על פסק הדין,[19] וערעוריהם נדחו.[20]

במאי 2022 הגיש ציפורי תביעת דיבה בסך מיליון ש"ח נגד "העין השביעית", "שקוף" והעיתונאים חיים לוינסון, עקיבא נוביק ואבישי גרינצייג.[21]

ציפורי הגיש גם תביעת דיבה נגד עמותת "התמנון", עמותת "הצלחה" ועו"ד אלעד מן, אך משך אותה בדצמבר 2022.[22]

בדצמבר 2022 הוגשה נגד ציפורי תביעת דיבה בסך 5 מיליון שקלים על ידי הדס קליין, עדת תביעה בתיק 1000.[23]

חיים אישיים

נשוי לבתיה, אב לשלוש בנות וגר ברמת גן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורן פרסיקו, ויהיו ההפסדים אשר יהיו. נקודת העיוורון של אלי ציפורי, לשעבר סגן עורך "גלובס", באתר העין השביעית, 19 בנובמבר 2017
  2. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, בעלי "גלובס" מחפשים עורך מבחוץ; אלי ציפורי הודח מתפקידו, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2017
  3. ^ דוד אברהם‏, "הענקת פרס לציפורי? קשה לחשוב על בדיחה גדולה יותר בעיתונות הכלכלית", באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2014
  4. ^ הזוכה בפרס הישראלי לתקשורת כלכלית: סגן עורך העיתון 'גלובס' אלי ציפורי, באתר ביזפורטל, 21 בינואר 2014
  5. ^ פוסט של אלי ציפורי, בעמוד הפייסבוק של אלי ציפורי, 11 בספטמבר 2019
    שוקי טאוסיג, סוף תקופה ב"גלובס", באתר העין השביעית, 11 בספטמבר 2019
  6. ^ אלי ציפורי, האולפן הפתוח עם כנרת בראשי – איך עובד השידור הישיר של משפט נתניהו?, 14 בינואר 2022
  7. ^ ציוץ, באתר ברשת החברתית "טוויטר"
  8. ^ עמיר קורץ, הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אלי ציפורי ואבי וייס בשל הטרדת הדס קליין, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2023
  9. ^ גלעד מורג, פירסמו את כתובתה של העדה במשפט נתניהו - והואשמו בהטרדת עדה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2023
  10. ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נגד אלי ציפורי, שכינה מפגינה נגד נתניהו מסיתה וממרידה, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2019
  11. ^ אורן פרסיקו, ניצחון לאלי ציפורי בביהמ"ש, באתר העין השביעית, 11 באוגוסט 2022
  12. ^ אורן פרסיקו, ח"כ יאיר לפיד תובע דיבה את העיתונאי אלי ציפורי, באתר העין השביעית, 5 באפריל 2020
  13. ^ אורן פרסיקו, לאור ההבהרות, באתר העין השביעית, 28 בנובמבר 2021
  14. ^ איתמר ב"ז, ברוך קרא תובע את אלי ציפורי, המנהל נגדו "קמפיין דיבה שלוח רסן", באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2020
  15. ^ אורן פרסיקו, הפסד לאלי ציפורי בביהמ"ש, באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2022
  16. ^ איתמר ב"ז, תביעת דיבה רביעית נגד אלי ציפורי: כתב המשפט של "גלובס" דורש פיצויים בסך מיליון שקל, באתר העין השביעית, 9 בנובמבר 2020
  17. ^ יפתח בריל, "אתה רואה, השופט, הוא אמר שאני בלתי נסבל!", באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2022
  18. ^ איתמר ב"ז, "השתלחות בלא אישוש כלשהו לאמיתות הדברים", באתר העין השביעית, 5 ביוני 2023
  19. ^ אורן פרסיקו, עיתונאי רקוב, ביטוי פסבדו-עובדתי?, באתר העין השביעית, 28 בספטמבר 2023
  20. ^ אורן פרסיקו, המחוזי: אלי ציפורי ישלם 200 אלף שקל לאבישי גרינצייג, באתר העין השביעית, 19 באוגוסט 2024
  21. ^ אורן פרסיקו, אלי ציפורי בתביעה נגד "העין השביעית" ושורת עיתונאים: "מסע רדיפה", באתר "שקוף", 23 במאי 2022
  22. ^ שוקי טאוסיג, אחד מאותם מקרים חריגים, באתר העין השביעית, 6 בדצמבר 2022
  23. ^ מתן וסרמן, ‏הדס קליין הגישה תביעת לשון הרע נגד אלי ציפורי בסך 5 מיליון שקלים, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2022
    ארז הראל‏, הדס קליין בדיון נגד אלי ציפורי: "יש לי נכדה, אני צריכה לראות את הזוהמה הזאת?", באתר וואלה!‏, 20 ביוני 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39718917אלי ציפורי