חום כמוס (באנגלית: Latent heat) מתאר את כמות האנרגיה בצורה של חום הדרושה לחומר מסוים כדי לעבור מצב צבירה. בדרך כלל מתארים שני סוגי חום כמוס: זה הנחוץ לשם התכה וזה הדרוש לשם אידוי.
חום כמוס וטמפרטורות שינוי מצב צבירה של נוזלים וגזים נפוצים
| חומר
|
חום כמוס
התכה
J/g
|
טמפ'
התכה
C°
|
חום כמוס
רתיחה
J/g
|
טמפ'
רתיחה
C°
|
| אלכוהול, אתיל
|
108
|
114-
|
846
|
78.3
|
| אמוניה
|
339
|
75-
|
1,369
|
33.34-
|
| פחמן דו-חמצני
|
184
|
|
574
|
|
| הליום
|
|
272.2-
|
21
|
268.9-
|
| מימן
|
58
|
259.2-
|
461
|
252.9-
|
| חנקן
|
25.7
|
210-
|
199
|
196-
|
| חמצן
|
13.9
|
219-
|
214
|
183-
|
| טולואן (מתיל-בנזין)
|
|
|
351
|
|
| טרפנטין
|
|
|
293
|
|
| מים
|
335
|
0
|
2,257
|
100
|
החום הכמוס נחוץ לשם שינוי מצב הצבירה בסדר הבא:
- מוצק ← נוזל ← גז. (קיימת אפשרות למעבר ישיר בין מוצק לגז - נקרא: המראה).
השינוי באנרגיה הוא אנדותרמי (דורש השקעת אנרגיה) במעבר ממוצק לנוזל ולגז, אבל אקסותרמי (משחרר אנרגיה) בכיוון ההפוך.
למשל, מולקולת מים מגוף מים כלשהו מתאדה באטמוספירה, והופכת לאדי מים כאשר מועבר חום מהסביבה אל גוף המים. וכיוון שנדרשת אנרגיה כדי להפוך מים לאדי מים, לכן פליטת מים ("הזעה") היא דרך שבה יכול גוף לשחרר מתוכו אנרגיה, כי המים מתאדים וצורכים אנרגיית חום מהגוף ומהאוויר שבקרבתו. אם אדי המים מתעבים בחזרה לנוזל או קופאים לקרח (מוצק), אז האנרגיה האצורה משתחררת כחום מוחשי למשטח שבו מתרחש העיבוי (או הקפיאה).
ביטוי לחום הכמוס
הביטוי לחום הכמוס L מתאר את כמות האנרגיה בצורת חום (Q) הנדרשת בכדי לגרום למעבר פאזה ליחידת מסה (m):
ראו גם
קישורים חיצוניים
| תרמודינמיקה
|
| חוקי יסוד
|
חוקי שימור (החומר, האנרגיה) • חוקי התרמודינמיקה: אפס, ראשון, שני (ראו גם: תנועה נצחית, השד של מקסוול), שלישי
|
| קבועים
|
קבוע הגזים • קבוע בולצמן • קבוע אבוגדרו • קבוע פלאנק
|
| משתנים
|
אינטנסיבים (טמפרטורה, לחץ, פוטנציאל כימי) • אקסטנסיבים (אנטרופיה, נפח, מספר חלקיקים) • משוואת מצב
|
| יחידות מידה
|
טמפרטורה (צלזיוס, קלווין, יח' אחרות) • נפח (ליטר, מטר מעוקב) • לחץ (בר, אטמוספירה, פסקל) • מספר חלקיקים (מול) • אנרגיה (ג'אול, קלוריה)
|
| אפיון
|
הפיכות • שינוי האנתלפיה (תהליך אקסותרמי, תהליך אנדותרמי) • שינוי באנרגיה (תהליך ספונטני, תהליך מאולץ) • תהליך (איזוברי, איזותרמי, איזוכורי, אדיאבטי, איזנטרופי, איזואנתלפי)
|
| פוטנציאלים תרמודינמיים
|
אנרגיה פנימית • אנתלפיה • האנרגיה החופשית של הלמהולץ • האנרגיה החופשית של גיבס
|
| מצבי צבירה ומעברי פאזות
|
מצבי צבירה (מוצק, נוזל, גז) • מעברי פאזות (התכה, התאדות, המראה, התעבות, הקפאה) • נקודת התכה • נקודת רתיחה • נקודה משולשת • נקודה קריטית • דיאגרמת פאזות • משוואת קלאוזיוס-קלפרון • חוק הפאזות של גיבס
|
| גזים
|
גז אידיאלי • גז ואן דר ואלס • התאוריה הקינטית של הגזים • לחץ חלקי • חוק ראול • מודל דלטון • חוק בויל-מריוט • חוק גה-ליסאק • חוק שארל• משוואת הגז האידיאלי
|
| חום וטמפרטורה
|
האפס המוחלט • יח' מידה לטמפרטורה • שיווי משקל תרמודינמי • קיבול חום • יחס קיבולי החום • חום כמוס • חוק הס • קלורימטר • אפקט ג'ול-תומסון • הסעת חום • מוליכות חום • מעבר חום • קרינה תרמית • קשר מאייר • האינדקס האדיאבטי
|
| מעגלי עבודה
|
מעגלים תרמודינמיים (קרנו, סטרלינג, ברייטון, אריקסון, רנקין, סטירלינג, דיזל, לנואר, אוטו, היגרוסקופי, סקודירי, סטודרד) • נצילות
|
| יישומים
|
מכונות חום • מנועים • משאבות • משאבת חום • מחליף חום • מיזוג אוויר • מקרר • קירור תרמואלקטרי • תחנות כוח
|
| מונחים נוספים
|
תאוריית הקלוריק • תנועה בראונית • פונקציית מצב • תרמודינמיקה סטטיסטית • קשרי מקסוול • תרמוכימיה
|
| דמויות בולטות
|
דניאל ברנולי (1700–1782) • בנג'מין תומפסון (1753–1814) • סאדי קרנו (1796–1832) • אמיל קלפרון (1799–1874) • רוברט מאייר (1814–1878) • ג'יימס ג'ול (1818–1889) • ויליאם ג'ון מקורן רנקין (1820–1872) • הרמן פון הלמהולץ (1821–1894) • רודולף קלאוזיוס (1822–1888) • ויליאם תומסון (1824–1907) • ג'יימס קלרק מקסוול (1831–1879) • יוהנס דידריק ואן דר ואלס (1837–1923) • ג'וסיה וילארד גיבס (1839–1903) • לודוויג בולצמן (1844–1906) • מקס פלאנק (1858–1947) • פייר דוהם (1861–1916) • קונסטנטין קרתיאודורי (1873–1950) • לארס אונסגר (1903–1976)
|
34116099חום כמוס
