דניאל ברנולי

דניאל ברנולי
Daniel Bernoulli

לידה	8 בפברואר 1700
פטירה	17 במרץ 1782 (בגיל 82)
ענף מדעי	מתמטיקה, פיזיקה, רפואה
מקום מגורים	שווייץ, גרמניה, רוסיה, הולנד, איטליה
הערות	אביו היה יוהאן ברנולי ודודו היה יאקוב ברנולי.
תרומות עיקריות
תורת אוילר ברנולי, עקרון ברנולי הקרוי על שמו הוא כלל חשוב ביותר באווירודינמיקה.

דֲנִיאֵל בֶּרְנוּלִי (בגרמנית: Daniel Bernoulli ;‏ 8 בפברואר 1700 - 17 במרץ 1782) היה מתמטיקאי שווייצרי שנולד בחרונינגן שבהולנד ושם חי עד גיל חמש, אך העביר את רוב ימיו בבזל שבשווייץ, שם עבד עם המתמטיקאי לאונרד אוילר. כמו כן, עקרון ברנולי הקרוי על שמו הוא כלל חשוב ביותר באווירודינמיקה. עבודתו של ברנולי הייתה ענפה מאוד, וכללה מחקרים חשובים ביותר בפיזיולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה. הוא זכה בפרס האקדמיה הצרפתית 10 פעמים במהלך חייו; רובם ניתנו לו על עבודות חשובות בתחומי הטכנולוגיה הימית, ניווט ואוקיינוגרפיה.

דניאל ברנולי גדל במשפחה של מדענים נודעים. אביו היה יוהאן ברנולי ודודו היה יאקוב ברנולי. לדניאל הייתה מערכת יחסים עכורה עם אביו יוהאן. כאשר שניהם נרשמו לתחרות מדעית באוניברסיטת פריז בשנת 1734 ואף זכו בפרס במשותף, יוהאן לא יכול היה לסבול את "הבושה" של להיות מושווה לבנו, יחסיהם עלו סופית על שירטון והוא סילק אותו מהבית. כמו כן הוא ניסה לגנוב את הספר Hydrodynamica שכתב דניאל ולשנות את שמו ל-Hydraulica. למרות ניסיונותיו של דניאל להתפייס, שמר לו אביו טינה עד יום מותו.

עמוד השער של הידרודינמיקה (ספר) (1738)

דניאל למד רפואה בבזל, באוניברסיטת היידלברג בשנת 1718, ובשטרסבורג בשנת 1719, ואת הדוקטורט באנטומיה ובוטניקה קיבל בשנת 1721. בשנת 1725 התקבל דניאל ברנולי יחד עם אחיו, ניקולאס ברנולי ה-II, כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סנקט פטרבורג אך שמונה חודשים לאחר מכן, בשנת 1726, חלה ונפטר אחיו. הוא לא אהב את המקום בשל פטירת אחיו, מזג האוויר ותחושת בידוד חברתית ובשנת 1727 כתב על כך לאביו. יוהאן ברנולי הצליח לסדר שאחד מתלמידיו הטובים ביותר, לאונרד אוילר, יסע לסנקט פטרבורג ויעבוד עם דניאל. אכן, תקופה זו הייתה הפורה ביותר שלו בסנקט פטרבורג. לבסוף, מחלה קלה בשנת 1733 נתנה לו את התירוץ הסופי לעזוב. הוא חזר לאוניברסיטת בזל שם היה מרצה לרפואה, מטאפיזיקה ומדעי הטבע עד למותו. בעבודת התזה שלו ברפואה משנת 1721 הוא עסק במכניקה של הנשימה. ב-1728 הוא פרסם מאמר מכני באופיו על התכווצות שרירים. באותה שנה הוא איתר את מיקום כניסתו של העצב האופטי לכתם העיוור. הוא גם כתב עבודה חשובה ביותר, ראשונה מסוגה, על חישוב העבודה הנעשית על ידי הלב כשהוא שואב את הדם.

עבודתו המתמטית הראשונה התפרסמה בשנת 1724 בסיועו של כריסטיאן גולדבך בעת ששהה בוונציה תחת השם Exercitationes (תרגילים מתמטיים) ובה, בין היתר, פתר את משוואת ריקאטי. שנתיים לאחר מכן הוא הדגיש לראשונה את הרעיון שלעיתים קרובות יש ערך רב בביטוי של תנועה של גוף בשני חלקים: תנועה מקבילה ותנועה סיבובית (סביב עצמו). עבודתו המפורסמת ביותר פורסמה בשנת 1739 תחת השם Hydrodynamica (הידרודינמיקה (ספר)) העוסקת בחקר המכניקה של הנוזלים. עבודה זו דמתה ל Méchanique Analytique (מכניקה אנליטית) של ז'וזף לואי לגראנז' בכך שסודר כך שכל התוצאות נובעות מעקרון יחיד, במקרה זה עקרון שימור האנרגיה. לאחר מכן פרסם עבודה על התאוריה של הגאות שעליה זכה בפרס מטעם האקדמיה הצרפתית ביחד עם אוילר וקולין מקלורין. עבודה זו סיכמה את כל מה שנעשה בתחום מהפרסום של הפרינקיפיה של אייזק ניוטון ועד למחקריו של פייר סימון לפלס. כמו כן הוא כתב מאמרים רבים על בעיות מכניקה שונות ובעיקר על תנודות של מיתר והפתרונות שנתנו על ידי ברוק טיילור וז'אן לה רון ד'אלמבר. ברנולי הוא הראשון שניסה לפתח תאוריה קינטית של גזים ויישם זאת כדי להסביר את החוק השני של רוברט בויל ואדם מריוט. תגלית יוצאת דופן אחת אליה הגיע בהקשר זה הייתה מתן הכללה למשוואת הגז האידאלי ברוח דומה למשוואת ואן דר ואלס^{[דרוש מקור]}, כמאה שנה לפני שנוסחה על ידי יוהנס דידריק ואן דר ואלס.

בשנת 1738 פרסם את "Exposition of a New Theory on the Measurement of Risk" שמהווה בסיס לנושאים כלכליים רבים.

אחד הניסיונות המוקדמים ביותר לניתוח של בעיה סטטיסטית הכוללת נתונים מצונזרים היה הניתוח של ברנולי ב-1766 לתחלואת אבעבועות שחורות ונתוני תמותה כדי להדגים את היעילות של חיסון. לאור זאת, נחשב ברנולי לאבי תורת האפידמיולוגיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל ברנולי בוויקישיתוף

• דניאל ברנולי - ביוגרפיה באתר Famous Scientists (באנגלית)

• ביוגרפיה של דניאל ברנולי, באתר MacTutor (באנגלית)