רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
 | |||
| האוהל בסדיגורה בו קבור רבי ישראל מרוז'ין | |||
| לידה |
5 באוקטובר 1796 ג' בתשרי ה'תקנ"ז  פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1850 (בגיל 54) ג' בחשוון ה'תרי"א  סדיגורה, האימפריה האוסטרית | ||
| בת זוג | בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה | ||
| אב | רבי שלום שכנא מפראהביטש | ||
| אם | חווה | ||
| צאצאים | ראו להלן | ||
|
| |||
|
| |||
|
| |||
|
| |||
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), (מכונה: הרוז'ינער ובחסידיות רוזי'ן: 'הייליגע רוזינער' או הסבא קדישא) היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.
קורות חייו
נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי ה'תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהבישט. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה אפרתי שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שלדבריו נועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים.
אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין)[דרוש מקור].
הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה). הוא נהג לנסוע במרכבה מפוארת.
על אף אורח חייו המלכותי והמכובד הוא היה ממעט באכילה וכן היה שם אבנים קטנות בתוך נעליו המפוארות כדי להרגיש את צער גלות השכינה וצער הריחוק של ישראל וכן בנימוק שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".הוא העיד על עצמו (כרבי יהודה הנשיא בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה אפי' באצבע קטנה".[1]. כמו כן סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג[דרוש מקור].
באביב של שנת ה'תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, להבריח את הגבול הרוסי ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.
לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי צבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.
אדמו"רים רבים נסעו אליו, בהם רבי משה מקוברין, רבי חיים מצאנז, רבי יצחק מאיר מגור בעל החידושי הרי"ם, רבי צבי הירש מרימנוב, רבי יצחק מוורקא, רבי מרדכי מנדבורנה, רבי יהושע מאוסטרובא ורבי דוד מלובין.
תורותיו
דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים. גם לוקטו בספרי נר ישראל על ידי הרב חיים דב שטרן רב חסידי סקולען בבני ברק וחתנו של רבי ישראל אברהם מסקולען.
לחניו
לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין[2]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, ורבי חיים זנוויל מריבניץ, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).
בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.
הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.
משפחתו
בניו
- רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה ממלא מקום אביו בסדיגורה. בנו של רבי שלום יוסף, רבי יצחק פרידמן ייסד את חסידות בוהוש. בניו של רבי יצחק היו רבי משה יהודה לייב פרידמן מייסד חסידות פאשקאן ורבי אברהם יהושע השיל פרידמן מייסד חסידות אדז'וד-איצקאן.
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה, מכונה האדמו"ר הזקן מסדיגורה וממנו נשתלשלה השושלת, האדמו"ר מסדיגורה לאחר פטירת אחיו רבי שלום יוסף.
- רבי דב בער פרידמן מלאובה (אנ').
- רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט.
- רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב - מייסד חסידות צ'ורטקוב
- רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין - מייסד חסידות הוסיאטין.
בנותיו
- גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי לוי יצחק מנזון מייסד חסידות אוז'ירן ורבי חיים דוד מייסד חסידות בראדי[3].
- חיה מלכה - אשת רבי מנחם מנדל בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב ובזיווג שני אשת רבי יצחק טברסקי מסקווירא.
- לאה - אשת רבי דוד הלפרין מברדיטשוב, בנם רבי שלום הלפרין מייסד חסידות וסלוי. בנם השני היה רבי מרדכי חתן רבי שבתי מקישינב. חתנם היה רבי שלמה בן אחיה/גיסו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
- מרים - אשת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ.
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- במלכות הקדושה, הרב יהודה ברנדס
- כתר מלכות, רבי אליהו כי טוב
- רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ו'. תשט"ו.
- דוד אסף, דרך המלכות: ר' ישראל מרוז'ין ומקומו בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, תשנ"ז
- יוסף רט, ישועות ישראל, ירושלים, תשט"ו, באתר היברובוקס
- ישראל שפיגל, על צדיקים ועל חסידים לבית רוז'ין (שני כרכים), ירושלים, תש"ע
- ישראל יעקב, בית רוז'ין, בני-ברק: מישור, תשמ"ז
- אלי ויזל הנשמה החסידית ישראל מרוז'ין עמ' 151, ידיעות ספרים 2010
קישורים חיצוניים
- אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, באתר "MyTzadik"
- רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בצלאל לנדוי, תפארת שבמלכות (לדרכה המיוחדת של חסידות רוזין), באתר "דעת"
- יהודה ברנדס, לא ברעש ה' – סוד המפגש האינטימי, אקדמות כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 67–82
- ר' אהרלה אדמנית, לדרכה של חסידות רוז'ין מתוך אתר ישיבת ההסדר בנתיבות
- יצחק אבן, מחלקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, באתר היברובוקס
- עירין קדישין
- רבי ישראל מרוז'ין, מאמר בשמו ב"הבאר" על הצער בעת שהוא עוסק בפרנסתו ומבטל על ידי זה מתורה ומצוות, אתר תורתך לא שכחתי
- רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- David Assaf, ‘The Historical Background of Rabbi Israel of Ruzhin’s Settlement in Sadagura’, Studia Judaica, III, Cluj-Napoca 1994, pp. 67-77
הערות שוליים
- ^ מכתב רבי אלימלך מגרודז'יסק לרבי חיים מצאנז. פורסם על ידי מאיר וונדר בקובץ סיני פא'.
- ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.
- ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק
| תקופת חייו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין על ציר הזמן |
|---|
 |
36010093ישראל פרידמן (רוז'ין)