לדלג לתוכן

רבי אברהם מתתיהו פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הצדיק משטפנשט)
רבי אברהם מתתיהו פרידמן
דיוקן של רבי אברהם מתתיהו פרידמן
לידה כ"ה בכסלו תר"ז
פטירה כ"א בתמוז תרצ"ג (בגיל 86)
מקום קבורה שטפנשט (רומניה), בית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים
מקום פעילות רומניה
השתייכות חסידות שטפנשט
תלמידיו רבי חיים זנוויל אברמוביץ'
רבי יעקב יוסף טברסקי
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל
רבי יוסף ברייאר
האדמו"ר משטפנשט ה־שני
י"ד בכסלו ה'תרכ"טכ"א בתמוז תרצ"ג
(64 שנים)
קבר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים

רבי אברהם מתתיהו פרידמן (כונה גם: הצדיק משטפנשט; כ"ה בכסלו תר"ז - כ"א בתמוז תרצ"ג), היה האדמו"ר השני משטפנשט.

ביוגרפיה

נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תר"ז, לרבי מנחם נחום משטפנשט, ונקרא על שם סב סבו, רבי אברהם המלאך, ועל שם מתתיהו החשמונאי. לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti) - הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי יהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ אתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.

בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ[1] ובזיווג שני היה נשוי לשרה ציפורה בתו של דודו רבי יוסף מונזון.

נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו.

מחסידיו היה רבי חיים זנוויל אברמוביץ, האדמו"ר מריבניץ, חסידיו שבארץ הקימו בית כנסת בצפת שפעל עד לשנת תשט"ו אז נחרב ונעזב, וכיום פועלים מוסדות שטפנשט להחזיר עטרה ליושנה.

לאחר פטירתו, הקים רבי יוסף ברייאר, רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה[2].

קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט הועלה קברו מרומניה לישראל ונקבר מחדש בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.

על שמו נקרא רחוב "הצדיק משטפנשט" בשכונת רמת שלמה בירושלים, בשכונת רמת בית שמש א' בבית שמש, בקרית גת ובאלעד.

ראו גם

הערות שוליים

  1. לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוב בנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ.
  2. מנחם מנדל ברייאר, ‏הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.



מקראה:


 ענף אדמו"רי קופיטשניץ 
 
 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי בויאן 
 
 ענף אדמו"רי סדיגורה 
 
 ענף אדמו"רי שטפנשט 
 
 ענף אדמו"רי צ'ורטקוב 
 
 ענף אדמו"רי הוסיאטין 
 
 ענף אדמו"רי וסלוי 


ביאורים[כ"ח] והערות לעץ[כ"ט]
  1. חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
  2. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  3. חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
  4. חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
  5. חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
  6. חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
  7. חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
  8. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
  9. חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
  10. חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
  11. חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
  12. שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
  13. חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
  14. חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
  15. חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
  16. חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
  17. חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
  18. חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
  19. חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
  20. חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
  21. חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
  22. חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
  23. חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
  24. היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
  25. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
  26. חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
  27. ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
  28. בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
  29. לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור