מרכז רפואי רבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המרכז הרפואי רבין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז רפואי רבין
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
חזית בית חולים בילינסון, אחד משני בתי החולים של מרכז רפואי רבין
חזית בית חולים בילינסון, אחד משני בתי החולים של מרכז רפואי רבין
חזית בית חולים בילינסון, אחד משני בתי החולים של מרכז רפואי רבין
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים שירותי בריאות כללית
מנכ"ל ד"ר איתן וירטהיים
היסטוריה
תאריך ייסוד 1936
שירותים
מספר מחלקות 40
מיטות 1300
https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he
גאוגרפיה
כתובת

בילינסון: ז'בוטינסקי 39, פתח תקווה

השרון: קק"ל 7, פתח תקווה
מיקום פתח תקווה, ישראלישראל ישראל
קובץ:RabinLogo.svg
הסמליל הקודם של המרכז, בעיצוב דן ריזינגר
טקס הנחת אבן הפינה לבית החולים ע"ש בילינסון של שירותי בריאות כללית
קובץ:בית החולים ביילינסון - מראה כללי-ZKlugerPhotos-00132mr-090717068512ea57.jpg
בית החולים ע"ש בילינסון בשנת 1944

מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון. זהו המרכז הרפואי השלישי בגודלו בישראל[1]. הוא משתרע על שני קמפוסים ברחבי העיר - המרכזי ברח' זאב ז'בוטינסקי - "בית החולים בילינסון" (בסמיכות אליו ממוקם "מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל"), והקמפוס הקטן יותר ברח' קרן קיימת לישראל שם נמצא "בית חולים גולדה השרון". שני בתי החולים אוחדו למרכז אחד ב-1996 שנקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין.

בית החולים מטפל בלמעלה מחצי מיליון חולים בשנה שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-9,000 ילדים. הוא כולל 37 חדרי ניתוח ומכיל בסך הכול 1,300 מיטות. מרכז רבין הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל. מנהל המרכז הרפואי הוא ד"ר איתן וירטהיים.

בית חולים בילינסון

בית החולים בילינסון הוא בית חולים בצפון מערב פתח תקווה, המהווה חלק מהמרכז הרפואי רבין.

בית החולים הוקם בין פתח תקווה לתל אביב ונחנך ב-27 באוקטובר 1936[2]. מטרתו הייתה להעניק שירות רפואי לבני היישוב המתגוררים במושבות יהודה והשרון. התכנון הראשוני היה ל-60 מיטות אשפוז[3]. חלק מסוים מתקציב ההקמה היה סכום כסף שנאסף מתרומה של פועלי ארץ ישראל שהקדישו שני ימי עבודה כל אחד למטרה זו. בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, ובתחילה נקרא "בית החולים למושבות יהודה והשרון" וכלל עם הקמתו כ-70 מיטות. כשלושה שבועות לאחר הקמתו נפטר ד"ר משה בילינסון, היוזם של הקמת בית החולים ויו"ר הוועד המפקח של קופת חולים, ובית החולים הוסב על שמו. בית החולים הוקם על ידי שלושה רופאים שהגיעו מגרמניה אחרי עליית היטלר לשלטון ב-1933 - פרופ' הרי הלר שעמד בראש בית החולים וכן ניהל את המחלקה לרפואה פנימית, פרופ' ארוין רבאו שעמד בראש המחלקה הגינקולוגית ופרופ' פאול נתן שעמד בראש המחלקה לכירורגיה.

בנובמבר 1947 פרשו מנהל בית חולים בילינסון, ד"ר הארי הלר וכל שמונה מנהלי המחלקות מבית החולים, וזאת אחרי כישלון משא ומתן על תנאי העבודה שנערך במשך שנה. רופאים אלו התקבלו לעבודה בשרות הרפואי הצבאי[4].

בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים נפתח הבניין המרכזי של בית החולים.

ב-1957 הוקמה המחלקה למחלות עור ומין על ידי פרופ' יצחק קצנלבוגן.

ב-1964 הוקמה המחלקה לכירורגיית חזה ולב על ידי פרופ' מוריס לוי.

בשנות השבעים הוקמה מחלקת נשים ויולדות. החל משנת 1979 ניהלה את המחלקה ירדנה עובדיה (רופאה) שהייתה לפני כן סגנית מנהלת המחלקה[5].

ב-1991 פוצלה מחלקת הילדים מבית החולים, ובסמוך אליו נבנה בית חולים שניידר לרפואת ילדים. ב-1996 אוחד בית החולים עם בית חולים גולדה השרון, וביחד הם קרויים "המרכז הרפואי רבין".

בנוסף למגדל האשפוז על שם גור שאשא, שנחנך בשנת 2002[6], כולל בית החולים את המרכז לרפואת נשים על שם הלן שניידר, את מרכז דוידוף לחקר מחלת הסרטן[7] ואת המרכז על שם רפאל רקאנטי לחקר הגנטיקה.

במרץ 2014 נחנך בבית החולים חדר מיון ממוגן בשטח של כ-5,000 מ"ר, הגדול מסוגו בישראל. מעליו נבנה מגדל אשפוז שאליו יעברו מכון הלב ומחלקות האשפוז של בית חולים השרון[8]. ב-6 באוגוסט 2014 נפתח חדר המיון לקליטת חולים[9].

במבואה של מגדל האשפוז על שם גור שאשא נמצא "מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון" - תערוכה קבועה של עשרות העתקי ציורים מפורסמים שנתרמה על ידי שמואל פלאטו-שרון[10]. הוא גם תרם פסלים רבים לגן הפסלים במקום.

בשנת 2019 ד"ר אפרת ברון-הרלב מונתה למנהלת בית החולים.

בית חולים גולדה השרון

בית חולים גולדה השרון - הכניסה למיון ואחד מאגפי האשפוז

בית החולים גולדה השרון הוא בית חולים במרכז פתח תקווה המהווה חלק מ"המרכז הרפואי רבין".

בית החולים הוקם בשנת 1942 על ידי הוועד המפקח של קופת חולים כללית כדי להוריד את העומס מבית חולים בילינסון ונקרא "בילינסון ב'". מאוחר יותר (בשנות ה-50) הוחלף שמו של בית החולים ל"השרון" וב-1982 הוא נקרא ע"ש של ראש הממשלה ויו"ר הוועד של קופת החולים לשעבר גולדה מאיר. ב-1996 אוחד בית החולים עם בית החולים בילינסון והוא כיום מהווה חלק מהמרכז הרפואי רבין.

בשנים 1975–1995 ניהל את בית החולים פרופ' יעקב הרט.

בשנת 2004 החליט הוועד המנהל של קופת החולים לסגור את בית החולים, ולהעבירו כליל למתחם של בית החולים בלינסון, וזאת בגלל מיקומו של בית החולים במרכז העיר ומחירה היקר של הקרקע. התוכנית הספציפית נמנעה אבל החל מהאיחוד נסגרו מחלקות אחדות בבית החולים שהיום כולל בעיקר מחלקות פנימיות כירורגיות, מכון גדול לדיאליזה, מרפאות חוץ ומכון מחקר, מחלקה אורולוגית, מחלקה נפרולוגית ועוד.

קובץ:Belinson8358.JPG
מגדל האשפוז החדש במהלך בנייתו, דצמבר 2019

בית החולים ממוקם בכפר גנים א' בפינת הרחובות קרן קיימת לישראל וכץ.

סמליל מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון

בשנת 2021 דרור דיקר מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות[11].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית חולים בילינסון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית חולים גולדה השרון

הערות שוליים

  1. ^ מיטות באשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2019 - משרד הבריאות
  2. ^ טקס אבן הפינה להקמת מבנה בית החולים ("בית החולים למושבות יהודה והשרון" לימים בית החולים ע"ש בילינסון) נערך בתאריך 12 בפברואר 1935 (מתוך "דבר" 13.2.1935).
  3. ^ אזכור לכך - כתבה ב"דבר" 13.2.1935
  4. ^ שפרה שורץ יובל שנים ל"מרד" הרופאים בבי"ח בילינסון (1947), הרפואה 1988
  5. ^ "עם כנפיים ברקע אדום על החזה". הארץ. נבדק ב-2022-09-25.
  6. ^ מידע על מגדל האשפוז באתר בית החולים
  7. ^ מידע על מרכז דוידוף באתר בית החולים
  8. ^ ירון קלנר, פתרון לעומס? נחנך חדר המיון הגדול בישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2014
  9. ^ תמי מאור, נפתח מיון חדש וממוגן בבילינסון, באתר "local פתח תקווה", 6 באוגוסט 2014
  10. ^ מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון
  11. ^ משה כהן, ‏מנהל מחלקת קורונה ויו"ר ארגון סיוע לנפגעי פעולות איבה ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2021


בתי חולים בישראל
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)
יצחק רבין
משפחתו רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו)
ממשלותיו ממשלת ישראל השבע עשרה • ממשלת ישראל העשרים וחמש
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-17 הסכם הביניים בין ישראל למצרים (1975) • יום האדמה (1976) • מבצע יונתן (1976) • פרשת ידלין (1976)
הממשלה ה-25 אסון צאלים ב' (1992) • גירוש פעילי חמאס ללבנון (1992) • הסכמי אוסלו (1993) • מבצע דין וחשבון (1993) • הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994) • הסכם קהיר (1994)
שונות נאצר מחכה לרבין • נאום הר הצופים • פרשת חשבון הדולרים • פנקס שירות • שלום, חבר
הירצחו ועדת החקירה לעניין רצח רבין • תאוריית הקשר על הרצח • תגובת החברה הדתית לרצח • הלווייתו
הנצחתו יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטה • מכינה קדם-צבאית רבין • מרכז יצחק רבין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36634983מרכז רפואי רבין

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרכז_רפואי_רבין&oldid=2325085"