הבערה ביום טוב
מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת. כחלק מהיתר התורה לבצע מלאכת אוכל נפש ביום טוב, הותרה גם מלאכת הבערה לצורך זה.
מקור ההיתר וגדריו
נאמר בתורה[1]:”אך אשר ייאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם”, ומכאן שהתירה התורה לבצע מלאכת אוכל נפש. בכלל זה נכללת גם מלאכת הבערה, הואיל ועל ידה ניתן להדליק את התנור ביום טוב וכיוצא בזה. ולמדו חכמים שמתוך שהותרה הדלקת אש עבור מלאכת אוכל נפש, הותרה גם לשם מטרה שאינה צורך ישיר של אוכל נפש, אלא לצורך יום טוב.
חימום מים לרחיצה
נחלקו בית שמאי ובית הלל[2] האם חימום מים (הכרוך במלאכות הבערה ובישול) לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו מותר ביום טוב או לא, לב"ש אסור אלא אם כן ראויין לשתיה, ולב"ה (וכן הלכה) מותר.
התוספות והרשב"א פירשו את הטעם שב"ה מתירין, שב"ה אליבא דשיטתם שסוברים שאומרים מתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותרה גם שלא לצורך אוכל נפש. וכן מבואר בהשגות הראב"ד[3]. אבל הרמב"ם[4] כתב בטעם ההיתר שרחיצה וסיכה הרי הן בכלל אכילה ושתייה ממש שנאמר[5] "אך אשר יאכל לכל נפש" לכל שצריך הגוף.
ההיתר הוא רק הבערה לחימום מים לרחיצת רגליו או פניו וידיו אבל לרחיצת כל גופו אסור, לתוספות[6] הטעם מפני הכלל שלא הותר ביום טוב אלא דבר השווה לכל נפש ורחיצת כל גופו אינה נצרכת בהכרח ביום טוב אלא לבני אדם מעונגין. אך הריטב"א כתב שגם רחיצת כל גופו נחשב דבר השווה לכל נפש ומ"מ אסור להבעיר אש לצורך כך גזירה משום בית המרחץ שיש בו כמה מלאכות אסורות. וכן כתב הרמב"ם[7] שלכל גופו אסור משום גזירת מרחץ.
הדלקת מדורה להתחמם כנגדה
כמו כן נחלקו בית שמאי ובית הלל[8] האם מותר להדליק מדורה ביום טוב לחמם גופו כנגדה, ב"ש אוסרין, וב"ה מתירין. והלכה כב"ה. טעם מחלוקתם כתב הרשב"א שזו ג"כ ע"פ מחלוקתם הנ"ל האם אומרים מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך.
איסור מוליד
ערך מורחב – מוליד
אף על פי שהתורה התירה להבעיר אש ביום טוב, חכמים סייגו את ההיתר להעברת אש קיימת לחומר בערה שעוד לא הובער, אך יצירת אש חדשה אסורה.[9] איסור זה מכונה מוליד. ואף שהאש נצרכת לבישול ואפיית מאכלי החג, כיוון שאפשר להדליק אש מערב יום טוב ולהשתמש בה ביום טוב, אסרו חכמים להדליק אש חדשה ביום טוב[10]. בכלל האיסור, הדלקת אש על ידי גפרור.
אמנם העברת אש קיימת, אף שיוצרת להבה חדשה או גדולה יותר, מותרת. לכן מותר להגביר ביום טוב אש קיימת על ידי הוספת עצים. ואם האש דולקת על גז או נפט, מותר להגביר אותה על ידי הוספה של גז או נפט. ואם יש צורך להדליק שלהבת נוספת לצורך בישול מאכלים, מותר להדליק קיסם מהאש הקיימת ולהדליק על ידו להבה נוספת. גם ברזל או חוט להט שהתאדם מרוב חום נחשב כאש, וכן גחלת עמומה נחשבת כאש, ומותר להדליק מהם גפרור, שאין זה נחשב כמוליד אש חדשה[11].
כיוון שאיסור הדלקת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים ולא מהתורה, מותר לצורך מצווה או לצורך גדול לבקש מגוי להדליק אש חדשה. למשל, כאשר הנרות כבו, ובני הבית נמצאים בחשכה, ואין שם אש שאפשר להדליק ממנה נר להאיר בסעודה, מותר לבקש מגוי להדליק[11].
יש אומרים[12] שאם מחמת אונס לא הצליח להכין אש מערב יום טוב, או שהכין וכבתה, מותר לו להדליק אש חדשה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש. ויש אומרים[13] שגם במקרה של אונס אסור להוציא אש חדשה, מפני שדין יצירת אש כדין יצירת כלי שלם, שגם אם היה אנוס בערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב[14]. ועוד, שגם במכשירי אוכל נפש שלא יכל להכין בערב יו"ט אין מורים היתר לרבים. יש המפשרים בין הדעות, שבשעת הדחק כשאינו יכול להביא אש משכניו, אפשר לסמוך על המקילים, בהדלקה בשינוי, שבאופן זה גם המחמירים יכולים להקל[15].
עבר ויצר אש ביו"ט, מותר בדיעבד ליהנות מהאש[16].
חשמל ביום טוב
נחלקו הפוסקים בדין הדלקת נורה חשמלית ביום טוב, או כלי בישול חשמלי (לצורך אוכל נפש או תאורה שנחשבת ככזו) יש אומרים[17], שכיוון שהאש כבר נמצאת בחוטי הלהט, אין בכך איסור 'מוליד', ולכן מותר להדליק, אמנם כיבוי הנורה אסור ביום טוב[18]. ויש אומרים[19] שההדלקה נחשבת כ'מוליד', ועל כן אסור מדברי חכמים להדליק. לדעת החזון אי"ש שיצירת מעגל חשמלי נחשבת למלאכת בונה יותר פשוט לאסור ומדאורייתא[20].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד באתר פניני הלכה (מועדים), הבערה כיבוי וחשמל.
- הרב מאור קיים הרחבות לפניני הלכה, חשמל ביום טוב.
הערות שוליים
- ↑ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ז
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"א עמוד ב' במשנה.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק א', הלכה ד'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק א', הלכה ט"ז
- ↑ שמות י"ב
- ↑ שם ד"ה לא
- ↑ שם
- ↑ משנה וגמרא שם
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ג עמוד א' במשנה.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ג עמוד א', ועמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק א', הלכה ד'; רשב"א; שולחן ערוך הרב תקב, א; משנה ברורה, סימן תק"ב, סעיף קטן א'
- ^ 11.0 11.1 פניני הלכה מועדים ה, ג
- ↑ ברכי יוסף תקב, א; הרב עובדיה הדאיה בספרו ישכיל עבדי ד, כז, ב; חזון עובדיה עמ' מט
- ↑ מנחת יום טוב צח, קיג; מנחת יצחק ד, צט
- ↑ כמבואר בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ט, סעיף ב'; שער הציון יא
- ↑ פניני הלכה מועדים פרק ה, הלכה א.
- ↑ משנה ברורה, סימן תק"ב, סעיף קטן ד'
- ↑ ערוך השולחן; אבן יקרה ג, קסח; משפטי עוזיאל או"ח א, יט; רבי יוסף משאש בספרו מים חיים צד, שו"ת פרחי כהונה א, סד רבי שלום משאש בספרו שמ"ש ומגן חלק ג' חלק אורח חיים סימן נז, וכתב שכך נהגו בעירו- מקנס, וכ"כ רבי דוד שלוש בספרו חמדה גנוזה חלק א (סימנים ה-ו), וכן נהגו רבים מיוצאי צפון אפריקה. ויש שרצה להתיר משום שמעשה הדלקה בחשמל הוא 'גרמא' (הרב פרנק).
- ↑ אמנם רבי יוסף משאש בספרו 'מים חיים' התיר גם כיבוי, אך הוא דעת יחיד, מבין המתירים את ההדלקה.
- ↑ הרב קוק באורח משפט עא; אחיעזר ג, ס; צפנת פענח א, רעג; חלקת יעקב א, נא; ישכיל עבדי ד, כז; ציץ אליעזר א, כ; יחווה דעת א, לב, אך כתב שאין למחות ביד המקילים.
- ↑ למרות שבראשונים (תוספות שבת צה) נזכרה שיטה שבנייה לצורך אוכ"נ מותרת ביו"ט לא נפסק כך להלכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הבערה ביום טוב25025478