גרף של רעי

גרף של רעי הוא מונח תלמודי המתאר כלי מאוס, בדומה לסיר לילה, בתלמוד ובהלכה הוזכר בהקשר להלכות שונות כמו אמירת דברי תורה בחדר שבו נמצא הכלי, וטלטולו בשבת.

המונח גרף נגזרת מהמילה 'מגריפה' כמו שכתוב (יואל א י''ז) עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם. פירש רש''י: מגופת כיסוי החבית.

הלכות שבת (מוקצה)

בהלכות מוקצה, התירו חז"ל לטלטל בשבת, אפילו בידו, דבר מוקצה מאוס כאשר הוא מונח במקום שבני אדם מצויים שם, ומעורר דחייה וגועל. מקור הדין הוא בתלמוד : ”אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה” (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ו עמוד ב').

טעם ההיתר לטלטל גרף של רעי הוא משום כבוד הבריות. מסיבה זו כתב בספר ערוך השולחן, שאם אפשר לטלטל את הדברים המאוסים על ידי גוי או קטן יש לעשות זאת, וכן צידד רבי משה פיינשטיין. אמנם דעת רבי שלמה זלמן אוירבך שהיתר גרף של רעי הוא היתר גמור, ולכן מותר לטלטל כדרכו ואין צריך להמנע או לבקש מגוי או קטן.

פרטי הדין

גרף של רעי לכתחילה

אף שהותר לטלטל גרף של רעי, מכל מקום לא הותר לכתחילה לגרום לעשיית דבר מאוס על מנת שיהיה מותר לטלטלו אחר כך מחמת כן. אמנם אם עבר ועשה גרף של רעי (בדיעבד), מותר לו לטלטלו ככל גרף של רעי.

דין זה, נאמר דווקא בדבר שאין בו צורך. ברם, בדבר שיש בו צורך, כגון צורך אכילה, עושין גרף של רעי לכתחילה.

וכן מדוקדק מדברי השו"ע, בסימן שח' סעיף לז.

כשאפשר בהיתר

יש מי שכתב שאם אפשר לטלטל את הגרף על ידי גוי או באופן המותר כגון על ידי טלטול מן הצד לא הותר לטלטלו בהיתר של 'גרף של רעי', אך לדעת אחרונים אחרים יכול תמיד לטלטל משום גרף של רעי.

טאטוא הבית בשבת

בעיר שבה הבתים מרוצפים, מותר לטאטא את הבית וכן נהגו העולם לטאטא את הבית. הראשונים דנים כיצד ניתן לטאטא את אבק עפר הבית, והלא האבק הוא מוקצה מחמת גופו? הראשונים מיישבים את התמיהה בשני אופנים, האחד - שהאבק נחשב כגרף של רעי, שהתירו להוציא מהבית דבר מאוס למרות שהוא מוקצה מחמת גופו. השני - התירו טלטול מן הצד משום כבוד שבת. החזון איש כתב ליישב בדרך שלישית - שהעפר והמוקצה על הארץ בטלים כמו שהפסולת בטלה בתוך האוכל כאשר הוא מרובה על הפסולת, כלומר: אין לאבק חשיבות עצמית, הוא טפל ונספח לארץ, ולכן אין טלטולו נחשב לטלטול מוקצה.

קריאת שמע ודברים שבקדושה בסביבתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

גרף של רעי יש להרחיק ממנו כשם שמרחיקים מצואה לשם אמירת דברים שבקדושה, ולכן אסור לקרוא קריאת שמע או לומר דברים שבקדושה כאשר כלי כזה נמצא בסביבתו ברדיוס של ארבע אמות (כ- 2 מטרים), ואם זה נמצא לפניו, צריך להסתובב או להתרחק ברמה שהוא לא יוכל לראות את זה, ואף אם ראייתו אינה תקינה או שהמקום חשוך, מודדים זאת ביום ובאדם בריא שעיניו פקוחות. לעניין זה, גרף של רעי הוא רק כלי המיועד לצואה (גרף) או לשתן (עביט) או לאשפה שריחה רע בלבד, מכלי זה יש להרחיק אף אם הוא ריק ואינו פולט ריח רע. כלי המיועד לדברים נוספים, כגון איחסון מי שופכין, אינו מוגדר כגרף בשעה שאינו מכיל צואה, ואינו פולט ריח רע. יוצא מהכלל הוא גרף העשוי ממתכות או מזכוכית, שאם הוא נקי אין צורך להרחיק ממנו..

ראו גם

• סיר לילה
• מוקצה מחמת גופו
• מוקצה

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.