דגל הממלכה המאוחדת
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| כינוי | היוניון ג'ק |
|---|---|
| כינויים נוספים | דגל האיחוד |
| סוג הדגל | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: דגל מדיני ואזרחי |
| יחס אורך/גובה | 1:2 |
| הונף לראשונה | 1 בינואר 1801 |
| מוטיבים עיצוביים | צלב אדום ממוסגר בלבן, מונח על סאלטייר אדום ממוסגר בלבן ועל סאלטייר לבן על רקע כחול |
| גרסאות נוספות | |
| דגל טקסי בשימוש הצבא הבריטי | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
 דגל צבאי | |
| הנס הלבן | |
| קובץ:Naval Ensign of the United Kingdom.svg | |
 דגל הצי הצבאי | |
| הנס הכחול | |
 | |
 דגל הצי המדיני | |
| הנס האדום | |
 | |
 דגל הצי האזרחי | |
| גרסאות היסטוריות | |
|
דגל ממלכת בריטניה הגדולה 1606 - 1800 | |
.svg) | |
  דגל לאומי היסטורי | |
דגל הממלכה המאוחדת, אשר ידוע גם כ"יוניון ג'ק" (באנגלית: Union Jack, דגלון האיחוד) וכ"דגל האיחוד" (Union Flag), הוא דגלה הלאומי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. בעבר הונף הדגל בכל רחבי האימפריה הבריטית, ועודנו בעל מעמד רשמי למחצה בממלכות חבר העמים הבריטי. עיצובו הנוכחי של הדגל מתוארך לאיחודה של בריטניה הגדולה ואירלנד משנת 1801. הוא מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה: צלב ג'ורג' ה"קדוש", פטרונה של אנגליה, בצבע אדום על רקע לבן; צלב פטריק ה"קדוש", פטרונה של אירלנד, צלב אלכסוני אדום; וצלב אנדרו ה"קדוש", פטרונה של סקוטלנד, צלב אלכסוני לבן על רקע כחול.
היחסים ביו רוחבו של הדגל לגובהו הם יחסים המזוהים עם דגלים ימיים - 1:2,[1] אולם הצבא הבריטי מניף את הדגל ביחס של 3:5 כדגל הקרב.
עיצובו של הדגל
הדגל מורכב משלושה צלבים המונחים זה על גבי זה בסדר מסוים. הצלב הראשון הוא צלב אלכסוני לבן על רקע כחול, ומעליו מונח צלב אלכסוני נוסף בצבע אדום. הצלב האדום מונח על הלבן באפקט של מטען מנוגד וממוסגר בלבן על מנת להבדילו מן הצבע הכחול, וזאת עקב חוק הטינקטורה; מעל שני הצלבים מונח צלב אדום הממוסגר בלבן.
הדגל אינו דגל סימטרי וזאת עקב אפקט השבשבת של צלב פטריק ה"קדוש", אשר נקרא בשם הטכני "מטען נגדי של הסאלטייר", ועל כן יש לדגל צורה נכונה וצורה לא נכונה להנפה. על מנת להניף את הדגל בצורה הנכונה, יש לוודא כי בקנטון (הרבע השמאלי העליון הקרוב לתורן) יהיה הפס הלבן העבה מעל לפס האדום והפס הלבן הדק מתחתיו. עיצוב זה מעניק עדיפות וקדימות לסמל הסקוטי על פני זה האירי. הנפת דגל בצורתו ההפוכה נחשבת כאיתות מצוקה; אך במקרה של הדגל הבריטי, ההבדל הוא כל כך עדין עד כי רבים טועים בו.
הגוונים המדויקים לצבעי הכחול המלכותי, האדום והלבן מפורטים בטבלה להלן:
| תבנית | כחול | אדום | לבן | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| פנטון | 280 C | 186 C | Safe | |||
| CMYK | 100.72.0.18.5 | 0.91.76.6 | 0.0.0.0 | |||
| HTML | #00247D | #CF142B | #FFFFFF | |||
| RGB | 0-0-102 | 204-0-0 | 255-255-255 | |||
היסטוריה
דגל אנגליה
דגל האיחוד 1606 "צבעי המלך" דגל הפרוטקטורט הבריטי באירלנד 1658 - 1660 דגל האיחוד בגרסה הסקוטית. כנראה, היה בשימוש מוגבל בסקוטלנד בין 1606 ל-1707
ערך מורחב – דגל אנגליה
ג'ורג' ה"קדוש" שימש כפטרונה של אנגליה החל מהמאה ה-12, לאחר שהחליף את אדוארד המודה כפטרון, אך סמלו, צלב אדום על רקע לבן, לא זוהה עם אנגליה אלא רק מאוחר יותר. הדגל שימש במקור כדגלה של ג'נובה ואומץ בשנת 1190 על ידי אנגליה והעיר לונדון כדגל שהונף על ספינות אנגליות אשר שטו במימי הים התיכון, זאת על מנת ליהנות ממטריית ההגנה של הצי של ג'נובה.[2] הרפובליקה הימית של ג'נובה הייתה כוח עולה, ויחד עם יריבתה ונציה, הפכה לאחד ממוקדי הכוח בעולם. המלך האנגלי העלה מס שנתי ל"דוג'ה" הג'נובי בעבור הזכות להשתמש בדגל ג'נובה. בדגל נעשה שימוש לראשונה במהלך קרבות הצלבנים הבריטים נגד המוסלמים במסגרת מסעי הצלב במאות ה-11, ה-12 וה-13, בייחוד על ידי אבירי מסדר הטמפלרים. הוא שימש גם את אבירי מסדר הבירית אשר הוקם על ידי המלך אדוארד השלישי בשנת 1348, והוכר כדגלה הלאומי של אנגליה החל מהמאה ה-16.
דגל סקוטלנד
- ערך מורחב – דגל סקוטלנד
אנדרו ה"קדוש" שימש כפטרונה של סקוטלנד מהמאה ה-12, וסמלו - צלב אלכסוני (סאלטייר) לבן על רקע כחול. על פי המסורת הנוצרית, נצלב אנדרו על צלב בצורת X ומכאן צורתו של הסמל. עדות ראשונה לשימוש בסאלטייר הייתה בשנת 1385, עקב הוראה של הפרלמנט הסקוטי כי על חיילים סקוטים לענוד את הסאלטייר כסימן מזהה. הדגל הקדום ביותר אשר עוצב אך ורק על מוטיב הסאלטייר הוא משנת 1503: צלב לבן על רקע אדום. אולם בשנת 1540 הוחלף הצבע האדום בכחול על מנת לתאר צלב לבן על רקע שמיים כחולים במהלך ניצחונו של המלך אואנגוס השני בקרב נגד שבטים אנגליים בשנת 832.
דגל ממלכת בריטניה הגדולה
כאשר ירש המלך הסקוטי ג'יימס השישי בשנת 1603 את כס ממלכת אנגליה והפך למלך ג'יימס הראשון, הכתר האנגלי (אשר כלל גם את נסיכות ויילס מאז 1535) וכתר ממלכת סקוטלנד אוחדו על ידיו תחת אוניה פרסונלית. למרות איחוד הכתרים, נותרה כל ממלכה עצמאית.[3]
בצו שפורסם ב-12 באפריל 1606 הוצג דגל חדש אשר סימל את האיחוד בין אנגליה וסקוטלנד, ועל פיו דגלה של אנגליה (המייצג גם את ויילס) ודגלה של סקוטלנד ”ישולבו יחדיו לצורה שעוצבה בידי הכרוזים שלנו, ויישלחו על ידינו אל האדמירלים שלנו להציגם בפני נתינינו.”[4] דגל מלכותי זה היה בשימוש ראשוני ובלעדי בים על ספינות אזרחיות וצבאיות של אנגליה וסקוטלנד כאחד.[5] בשנת 1634 הגביל צ'ארלס הראשון את השימוש בדגל לשייטת המלכותית בלבד,[6] ואילו הכוחות היבשתיים המשיכו להניף את דגלם הלאומי בהתאמה. הדגל קיבל מעמד מוסדר לאחר חוקי האיחוד של 1707 כ"נס המגן של ממלכת בריטניה הגדולה", המדינה החדשה שזה עתה נוצרה. באותה התקופה היה הדגל גם בשימוש הכוחות היבשתיים אף שהצבע הכחול של הדגל היבשתי היה דומה יותר לצבע התכלת של דגל סקוטלנד.
לוויילס לא היה ייצוג על דגל האיחוד, וזאת כיוון שוויילס, אשר סופחה לממלכת אנגליה בשנת 1282 על ידי אדוארד הראשון ואוחדה חוקית עם סדרת חוקי ויילס 1535–1542, יוצגה על ידי דגל אנגליה. (דגל ויילס הנוכחי ודגל צלב דייוויד ה"קדוש" הופיעו, או יותר נכון הופיעו מחדש, במאה ה-20, הראשון מבוסס על סמלה ההיסטורי של ויילס - הדרקון האדום, ואילו השני מבוסס על הנס של הדיוקסיה של סנט דייוויד). ממלכת אירלנד, אשר קיימה אוניה פרסונלית עם אנגליה מאז 1541, אף היא לא זכתה לייצוג על דגל האיחוד,[5] אולם בעת הפרוטקטורט האנגלי על אירלנד הונף דגל איחוד אשר הוטען בנבל האירי במרכזו. דגל זה היה בשימוש בין השנים 1658 - 1660 ובוטל עם הרסטורציה בידי צ'ארלס השני.
גרסאות נוספות שורטטו בעקבות איחוד הכתרים בשנת 1603, אך לעיתים נדירות היו בשימוש, אם בכלל. אחת הגרסאות מציגה את דגל ג'ורג' ה"קדוש" עם צלב אנדרו ה"קדוש" בקנטון, אחרת מציגה את הצלבים זה לצד זה. סקוטים רבים זעמו על כך שהדגל הסקוטי הופיע מתחת לדגל האנגלי בדגל האיחוד והעדיפו דגל המציג את צלב אנדרו ה"קדוש" מעל צלבו של ג'ורג' ה"קדוש".
דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
הדגל הנוכחי מתוארך ל-1 בינואר 1801, בעקבות חוק האיחוד של 1800 אשר מיזג את ממלכת אירלנד וממלכת בריטניה הגדולה לישות אחת: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד". העיצוב החדש הוסיף את צלב פטריק ה"קדוש" האדום כייצוגה של אירלנד. הסאלטייר האירי האדום הונח מעל הסאלטייר הלבן הסקוטי של אנדרו ה"קדוש" אך עדיין מתחת לצלב ג'ורג' ה"קדוש". הסאלטייר האירי הוא מטען מנוגד לסאלטייר הסקוטי, ועל כן הלבן יופיע תמיד לימינו (בכיוון השעון) של האדום. הפס הלבן הנוסף (משמאלו של האדום) נועד למנוע מצב של צבע ליד צבע - חוק הרלדי בסיסי.
השימוש בצלב פטריק ה"קדוש" בעייתי, כיוון שאינו מעורר תהודה רגשית עקב ההיסטוריה הצרה והקצרה שלו; יש המאמינים כי הוא "הומצא" על מנת לשלבו בדגל האיחוד. מקור אפשרי אחד הוא בשלט האצולה של משפחת פיצג'רלד (דוכסי ליינסטר), אשר נשלחו על ידי הנרי השני לאירלנד במטרה לחזק את השליטה האנגלו-נורמנית שם ולא כסמל אירי המייצג את אירלנד; נבל בריאן בורו, הצלב הקלטי, התלתן או הטריקולור האירי היו נפוצים יותר מהסאלטייר האדום. המקור המדויק לדגל אינו ידוע, אך עדויות לשימוש בסאלטייר ניתן למצוא על מטבעות ומפות עתיקות.
הצעות לדגל חדש
.svg)
ב-27 בנובמבר 2007, טען חבר הפרלמנט איאן לוקס מטעם מפלגת הלייבור בבית הנבחרים הבריטי, כי יש לאחד את דגל האיחוד עם דגל ויילס על מנת לשקף את מעמדה של ויילס בתוך הממלכה המאוחדת, וכי יש לשלב את הדרקון הוולשי בתוך דוגמת האדום-כחול-לבן.[7] הוא טען כי כיום מייצג הדגל הבריטי רק שלוש מתוך ארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת. שרת התרבות, מרגרט הודג', הודתה כי מר לוקס העלה נקודה נכונה לדיון, באומרה כי: "הממשלה להוטה לגרום לדגל האיחוד להיות סמל חיובי לבריטים המשקף את הגיוון של מדינתנו כיום ולעודד אנשים לגאווה בדגלם". התפתחות זו הציתה תחרויות עיצוב עם הצעות שהתמודדו מכל רחבי העולם. חלק מן ההצעות שילבו את הדרקון האדום או את צלב דייוויד ה"קדוש" בתוך דגל האיחוד.[8] אולם נכון לשנת 2016 עיצובו של הדגל נותר כפי שהוא.
טרמינולוגיה
שמו הרשמי של הדגל הוא "דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" ( Flag of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland) או בקיצור "דגל האיחוד" (Union Flag; זהו גם שמו בתוך הממלכה המאוחדת). אולם לדגל זה כינוי ידוע אף יותר ברחבי העולם והוא "היוניון ג'ק" (Union Jack). הזמן והמקום לכנות את הדגל בשם זה או אחר הם עניין לדיון; הדבר אינו קבוע או מעוגן במסמך רשמי כלשהו, ונשען על מוסכמות ישנות והיסטוריות.[9]
המונח "ג'ק" שימש לתיאורם של דגלים רבים, בעיקר ימיים, ככינויו של דגלון החרטום אשר הונף על כלי שיט שעגנו בנמלים, עוד טרם המאה ה-16. אך בראשית ימיה של האדמירליות כונה הדגל הבריטי "ג'ק" ללא קשר למקום הנפתו או לשימוש שנעשה בו. בשנת 1902 יצא חוזר מטעם האדמירליות, ולפיו ניתן לכנות את הדגל בשני הכינויים הללו.[9] קביעה שכזו קיבלה גושפנקה פרלמנטרית בשנת 1908 אשר קבעה כי ”היוניון ג'ק ייחשב כדגל הלאומי”, אף על פי שהמונח שהופיע בהצהרתו של המלך צ'ארלס משנת 1634 ובהצהרתו של המלך ג'ורג' השלישי משנת 1801 היה המונח "דגל" תחת "ג'ק".[6]
כאשר הוצג והונף הדגל הראשון בשנת 1606, הוא נודע בפשטות בתור "הדגל הבריטי" או "דגל בריטניה". המונח "ג'ק" שימש עוד קודם לכן לתיאורו של דגלון חרטום, ומשנת 1627 ניתן היה לראות דגלונים קטנים בעמדת החרטום בכלי שיט בריטיים. תאוריה אחת גורסת כי במשך מספר שנים כונה הדגל "ג'ק", "דגל הג'ק" או "הג'ק של המלך", אך משנת 1674 כונה הדגל באופן רשמי "הג'ק של הוד מלכותו" (His Majesty's Jack) או בפשטות "יוניון ג'ק".[9]
בין כל ההצהרות המלכותיות אשר פורסמו בשמו של ג'ורג' השלישי בזמן האיחוד של 1801, פורסמה גם הצהרה בדבר הדגלים הימיים אשר כוונה ל"דגלינו, דגלונינו ונסינו", ואשר אסרה על ספינות מסחר להניף את ”הג'ק שלנו הידוע בכינויו "היוניון ג'ק"” או כל נס ודגל אשר היו בשימוש ספינותיו של המלך (בדרך כלל היו אלו ספינות הצבא),[10] אולם בהצהרה באותו היום ממש, העוסקת בדגלים ובצבעים של הממלכה המאוחדת (שלא לשימוש בים), מכונה הדגל "דגל האיחוד".
מעמד הדגל
דגל הממלכה המאוחדת נמצא בשימוש כדגלון חרטום בידי ספינות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי אשר קיבלו מינוי כמו גם מינויים מיוחדים בחיל האוויר המלכותי ובצבא הבריטי. בין אם הספינה עוגנת ובין אם היא משייטת לאורך החוף, יונף דגלון החרטום על תורן החרטום של הספינה. הדגלון יונף בשיט רק כאשר הספינה מקושטת לאירועים חגיגיים, או (כאשר הוא מונף על התורן הראשי) לציון נוכחותו של אדמירל הצי או הלורד האדמירל הגבוה - המונרך הבריטי על הסיפון.[11]
דגל הממלכה המאוחדת מעולם לא הוכרז כדגל הלאומי מבחינה חוקית, אם כי הוא הפך לכזה מכוח השימוש. התיעוד הראשון שבו הוא מופיע כדגל לאומי הוא משנת 1908, אז נטען בפרלמנט כי ”יש להתייחס ליוניון ג'ק כאל דגל לאומי”. הצהרה מדויקת יותר ניתנה על ידי משרד הפנים בשנת 1933, שם נכתב ”היוניון ג'ק הוא הדגל הלאומי”. אך באופן רשמי זהו דגלו של המונרך יותר מאשר דגלה של המדינה.
השימוש האזרחי מותר על היבשה, אך שימוש ימי שאינו צבאי או שאינו קשור לצי אסור בהחלט. שימוש לא-מאושר על מנת להימנע מתשלום מסי נמל (פריבילגיה של ספינות צי) גרם במאה ה-17 ליורשו של ג'יימס, המלך צ'ארלס הראשון, לצוות כי הנפת הדגל על ספינות תוגבל לספינות המלכותיות בלבד "בכאב ממורת רוחנו הרבה". כיום, הנפת דגל האיחוד (ולא "ג'ק הנווטים") על סיפונה של ספינה בריטית נחשבת עבירה פלילית.[12]
חצר הלורד ליון, אשר לה הסמכות המשפטית בנושאי הרלדיקה בסקוטלנד, מאשרת כי דגל האיחוד "”המכונה באופן עממי 'היוניון ג'ק', הוא הדגל הנכון לכל התושבים והגופים בממלכה המאוחדת, והוא הדגל שיש להניף כדי להביע את נאמנותם ולאומיותם”.[1]
ב-5 בפברואר 2008 העלה חבר הפרלמנט השמרני אנדרו רוסינדייל את "הצעת חוק דגל האיחוד" בבית הנבחרים הבריטי. הצעת החוק נועדה לעגן את מעמדו של דגל האיחוד כדגל הלאומי בחוק הבריטי, להסיר את המגבלות הקיימות על הצגתו ולקבע את שמו, ה"יוניון ג'ק", באופן רשמי לצד השם "דגל האיחוד". ההצעה הועמדה לקריאה שנייה ב-17 באוקטובר 2008 אך לא עברה.[13]
גרסאות נוספות
הדגל הצבאי
דגל המלחמה הבריטי ביחס שונה של 3:5על אף העובדה כי יחס האורך לגובה הנפוץ ביותר הוא 1:2, קיימות גם גרסאות נוספות. על פי ספר הקודים של הממשל הבריטי "דגלי כל האומות", היחסים 1:2 ו- 3:5 הם הגרסאות הרשמיות של דגל האיחוד (פסקה BR20). הדגל בגרסה 3:5 נמצא בשימוש הצבא הבריטי ונודע לעיתים גם כדגל המלחמה.
יחסי האורך והגובה הרגילים הם 1:2, למעט הדגל אשר בשימוש צבא בריטניה, שם היחס הוא 3:5. הדגל הרשמי של צבא בריטניה הוא דגל האיחוד, אך בשנת 1938 נכנס לשימוש דגל צבא בריטניה הלא-רשמי, הכולל אריה מעל חרבות מוצלבות עם כתר אדוארד הקדוש על רקע אדום. דגל זה אינו שווה ערך לדגליהן של שאר הזרועות, אך הוא משמש באירועים צבאיים, גיוס וספורט כאשר יש צורך לייצג את הצבא הבריטי, ודגלי הגדודים ודגל האיחוד אינם מתאימים לכך.
דגלי "צבעי המלכה" של גדודי הצבא הבריטי הם מרובעים, ועוביים של הפסים הלבנים והאדומים בהם זהה. ספינות, ברצותן להניף דגלון חרטום, יניפו גרסה של הנס הכחול כאשר דגל האיחוד יופיע בקנטון.
דגלים ימיים ואוויריים
הנסים הבריטיים הם גרסאות הדגל הלאומי המונפות על כלי שיט הרשומים בממלכה המאוחדת וכן הדגלים האוויריים אשר הונפו בעבר על כלי טיס. עיצובם של הנסים הוא עיצוב קבוע המתבסס על דגל בצבע אחיד עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון. הנסים הכחול, האדום והלבן שאובים מצבעי השייטות ההיסטוריות של הצי המלכותי בין המאות ה-17 וה-19. בעקבות ארגונו מחדש של הצי המלכותי בשנת 1864, פורסם צו מלכותי אשר קבע כי הנס הלבן ייועד לשימושו של הצי המלכותי, הנס הכחול לשימוש הממשלה והנס האדום לשימושו של צי הסוחר. בשנת 1921 תוקנן נס חיל האוויר המלכותי כדגל לאומי רשמי, המקביל לדגלים הימיים, לשימושו של חיל האוויר, ובשנת 1931 תוקנן מקבילו האזרחי - דגל האוויר האזרחי של הממלכה המאוחדת.
דגליהם של מרבית הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים מעוצבים על בסיס עיצובו של הנס הכחול (או נס בצבע אחר) בהשחתתו של רקע הדגל בסמל הטריטוריה.
הנסים הבריטיים השפיעו על עיצובי הדגלים של מרבית מושבותיה לשעבר ושטחי החסות של האימפריה הבריטית, ורבים מדגלי המדינות והדגלים הימיים שואבים את עיצוביהם מעיצובי הנסים.
|
דגלון נווט
הדגל בעל השוליים הלבנים אשר נראה מפעם לפעם על ספינת סוחר נקרא "דגלון נווט" (Pilot Jack). מקורו בשנת 1823, אז נוצר לראשונה כדגל איתות ולא כדגלון חרטום. ספר אשר יצא לאור בשנת 1855 מציין כי דגל איחוד בעל שוליים לבנים יונף לבקשת נווט לספינה. על אף האמור לעיל, השימוש בדגלון למטרות אחריות של כלי שיט אזרחיים קדם לתקנה אשר משייכת את הנס האדום לצי הסוחר או לספינות אזרחיות משנת 1864. בשנת 1970 הופסק השימוש בדגלון ככלי איתות לבקשת נווט, אך נותר בשימוש כצבעים הלאומיים ולא הורד מתקנת צי הסוחר הנוכחית להנפה על ספינות אזרחיות, כדגלון חרטום, אם ישנו צורך שכזה.
סטטוס זה אושר על ידי Merchant Shipping (Registration, etc.) Act 1993 וה-Merchant Shipping Act 1995 אשר אוסרים על הנפת דגלים לאומיים או דגלים הדומים להם, על ספינות הוד מלכותה, למעט: הנס האדום, דגל האיחוד בעל שוליים לבנים או דוגמאות מסוימות אשר מותרות על פי התקנה.
דגל ראש הנמל של המלכה הוא, כמו דגלון הנווט, דגל איחוד בעל שוליים לבנים אך אורכו ארוך יותר מכפליים הגובה.
דגל האיחוד המלכותי - השימוש בדגל בקנדה
השימוש בדגל האיחוד החל בקנדה עוד בתחילת ההתיישבויות הבריטיות הראשונות בנובה סקוטיה בשנת 1621. בסיומו של דיון הדגל הגדול בשנת 1964, אשר בסופו אומץ דגל עלה המייפל כדגל הלאומי הקנדי, העביר הפרלמנט הקנדי החלטה אשר הפכה את דגל האיחוד לסמל לחברותה של קנדה בחבר העמים הבריטי ולמחויבותה כלפי הכתר. צעד זה נעשה על מנת להכיר בדרישתם של השמרנים אשר תמכו בהשארת הדגל הישן (שהוא הדגל עם דגל האיחוד בקנטון).
עם החלפת דגלה ב-1965, נותר דגל המושבה בשימוש בדגלי כמה מהפרובינציות לאחר שינוי הסמל בשטח הדגל. כך נוצרו דגלי קולומביה הבריטית, מניטובה ואונטריו. דגל הפרובינציה ניופאונדלנד ולברדור הוא עיבוד של דגל האיחוד. הפרוטוקול הקנדי מתיר שימוש בדגל האיחוד, הידוע בקנדה כ"דגל האיחוד המלכותי" (Royal Union Flag), בידי יחידים, קבוצות וסוכנויות ממשלתיות על מנת לציין את נאמנותם לכתר ולחבר העמים.
דגל האיחוד בדגלים אחרים
- ערך מורחב – השימוש בדגל הממלכה המאוחדת בדגלים מחוץ לממלכה
דגל האיחוד מופיע בקנטון (הרבע השמאלי העליון) של רבות מהמושבות לשעבר של הממלכה המאוחדת, בעוד השדה של דגלם הוא בצבע הנס הימי אשר הונף על ידי השייטת של הצי המלכותי הבריטי שפטרלה בחלק זה של העולם. על שטח הדגל מופיע סמל המושבה, חלק מהמושבות לשעבר הוסיפו אלמנטים נוספים לדגל המושבות או החליפו את סמל המושבה לשעבר בסמלים המתפרשים על כל השטח. אומות ומושבות אשר עשו שימוש בזמן זה או אחר כוללים את: אמריקה, צפון בורנאו, גמביה, ג'מייקה, הודו, חוף הזהב (כיום גאנה), טנגנייקה (טנזניה), טרינידד, לאגוס, מאוריציוס, מלטה, ניגריה, סומלילנד, סיירה לאון, סינגפור, עדן, פלשתינה-א"י, פנאנג (מלזיה), ציילון, מזרח אפריקה (קניה), קפריסין ורודזיה. כאשר האומות באימפריה הבריטית זכו בעצמאותן, דגלי המושבות פינו את מקומם לדגלים לאומיים אחרים. המקרה האחרון היה ב-1 ביולי 1997, כאשר מושבת הכתר של הונג קונג הוחזרה לסין. כיום ארבע מדינות עצמאיות מניפות גרסה של הנס הכחול: אוסטרליה, טובאלו, ניו זילנד ופיג'י.
כלל האזורים המנהליים והטריטוריות שמעבר לים של הממלכה המאוחדת מניפים את דגל האיחוד בצורה זו או אחרת, להוציא את גיברלטר (דגל המושבה) ואת שטחי החסות של הכתר הבריטי. מחוץ לממלכה גופא, הדגל מבוסס על נס כחול או אדום.
ניתן לראות את דגל האיחוד בעיבודים שונים (אשר רובם מבוססים על הנס הכחול) בדגלים טריטוריאליים של רבות מן המושבות לשעבר של הממלכה המאוחדת. הדגל הושאר על מנת לסמן את הקשר לכתר הבריטי שהיה בעבר.
|
ימי דגל
הממלכה המאוחדת
ביולי 2007, הסיר ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, את הלוט מעל תוכנית לתקנון ימים מרובים במהלכם יונפו דגלי האיחוד על בנייני ממשלה. בעת הדיון על קווים מנחים חדשים לימי הדגל, ההחלטה על הנפתו ביום מסוים נקבעת בידי האגף הממשלתי.
בעבר, הדגל הונף על בנייני ציבור בימים אשר סימלו את ימי ההולדת של חברי המשפחה המלכותית, יום השנה לנישואי המונרך, יום חבר העמים הבריטי, יום העלייה לכתר, יום ההכתרה, יום הולדתה הרשמי של המלכה, יום הזיכרון ובימי פתיחת וסגירת מושבי הפרלמנט.
ימי הדגל בהם יונפו דגלי האיחוד על מבני ציבור בכל רחבי הממלכה הם:
- 20 בינואר - יום הולדתה של סופי, רוזנת וסקס
- 6 בפברואר - יום עלייתה לשלטון של המלכה אליזבת השנייה
- 19 בפברואר - יום הולדתו של הנסיך אנדרו, דוכס יורק
- יום שני השני בחודש מרץ - יום חבר העמים הבריטי
- 10 במרץ - יום הולדתו של הנסיך אדוארד, רוזן וסקס
- 21 באפריל - יום הולדתה של המלכה אליזבת השנייה
- 9 במאי - יום אירופה
- 2 ביוני - יום השנה להכתרתה של המלכה אליזבת השנייה
- 10 ביוני - יום הולדתו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
- יוני (ללא תאריך מדויק) - יום הולדתה הרשמי של המלכה
- 17 ביולי - יום הולדתה של קמילה, דוכסית קורנוול
- 15 באוגוסט - יום הולדתה של אן, הנסיכה המלכותית
- יום ראשון השני בנובמבר - יום הזיכרון לחללי מלחמות בריטניה והאימפריה הבריטית
- 14 בנובמבר - יום הולדתו של צ'ארלס, נסיך ויילס
- 20 בנובמבר - יום השנה לנישואיהם של המלכה אליזבת השנייה והנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
בנוסף, דגל האיחוד יונף בימי הדגל האזוריים באזורים הרלוונטיים בלבד:
- 1 במרץ - יום דייוויד ה"קדוש" בוויילס
- 17 במרץ - יום פטריק ה"קדוש" בצפון אירלנד
- 23 באפריל - יום ג'ורג' ה"קדוש" באנגליה
- 30 בספטמבר - יום אנדרו ה"קדוש" בסקוטלנד
- ביום הפתיחה ויום הסגירה של מושב בתי הפרלמנט - בלונדון רבתי
ארגונים לא ממשלתיים רשאים להניף את דגל האיחוד כאוות נפשם.
סקוטלנד
על פי צו של הממשלה הסקוטית, ה"סאלטייר" יונף על כל בנייניה בכל יום מהשעה 8:00 ועד לשקיעת השמש, אך אין מדיניות רשמית לגבי הנפת דגל האיחוד ועל כן הוא מונף לעיתים לצדו של הדגל הסקוטי ולעיתים הוא נזנח, למעט ב"ימים הלאומיים", שבהם מורד הסאלטייר והוא מפנה את מקומו לדגל האיחוד. הימים הלאומיים הם הימים הרשומים מעלה למעט:
- 3 בספטמבר - יום צי הסוחר
- 30 בספטמבר - יום אנדרו ה"קדוש" אשר במהלכו דגל האיחוד יונף על בניינים שבהם ישנו יותר מתורן אחד. ביום זה לא יורד הסאלטייר על מנת לפנות מקום לדגל הממלכה המאוחדת אם יש רק תורן אחד. הבדל זה נבע מתלונתם של חברי פרלמנט סקוטים על כך שסקוטלנד היא המדינה היחידה בעולם אשר לא מניפה את דגלה הלאומי ביום הלאומי שלה.
צפון אירלנד
דגל האיחוד יונף מעל משרדים בצפון אירלנד בהתאם לתקנות אשר פורסמו בשנת 2000. תקנות אלו שונו בשנת 2002, שינוי בו הוסרו החיובים להנפת הדגל בימי ההולדת של המלכה האם והנסיכה מרגרט, רוזנת סנודן, אשר שתיהן נפטרו באותה השנה. כיום ימי הדגל בצפון אירלנד זהים לימי הדגל של הממשלה הבריטית, למעט יום הולדתה של דוכסית קורנוול אשר נוסף לרשימה רק לאחר נישואיה לנסיך ויילס בשנת 2005 וטרם הורחב לצפון אירלנד.
קנדה
דגל האיחוד המלכותי יונף על בניינים פדרליים, נמלי תעופה, בסיסים צבאיים ובניינים ממשלתיים בקנדה בימים הבאים:
- יום שני השני בחודש מרץ - יום חבר העמים הבריטי
- יום שני אשר נופל על או לפני ה-24 במאי - יום ויקטוריה (יום ההולדת הרשמי של המונרך)
- 11 בספטמבר - יום השנה לחוק וסטמינסטר (1931)
הנפה בחצי התורן
דגל האיחוד יונף על בנייני ממשל בחצי התורן במצבים הבאים:
- מרגע ההכרזה על מותו של הריבון (למעט יום ההכרזה - היום בו מועצת העלייה, המהווה חלק מהמועצה המלכותית, מכריזה על הריבון החדש)
- ביום לווייתו של חבר המשפחה המלכותית
- ביום לווייתו של שליט זר
- בלווייתו של ראש ממשלה מכהן או ראש ממשלה בדימוס
הריבון יכול להכריז על ימים נוספים בהם יונף הדגל בחצי התורן. דגל בחצי התורן משמעותו כי הדגל יונף בשני שליש גובה התורן.
שימוש וגניזה
בכלליות, אין חוקים ותקנות מדויקים הנוגעים לאופן השימוש והגניזה של דגל האיחוד, כפי שניתן לראות בקוד דגל ארצות הברית, עובדה המשקפת את מעמדו הלא רשמי של הדגל כדגל לאומי. גם אין דרך מסוימת בה יקופל הדגל כמו הדגל האמריקני. יש צורך לקפלו בצורה שבה יהיה זמין לשימוש חוזר. ספר תקנות של הצי המלכותי מ-26 בפברואר 1914 מציין כי דגלים אשר לא ניתן לבצע בהם שימוש חוזר, ייקרעו לפיסות קטנות וכך ייפטרו מהם,[14] ולא יימסרו לשם עיטור או למכירה - למעט דגלים אשר הונפו בקרבות, אלו ימוסגרו וייתלו במקום הולם כגון מוזיאון.
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל דגלים וסמלים | ||
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | פורטל הממלכה המאוחדת | ||
- סמל הממלכה המאוחדת
- המנון הממלכה המאוחדת
- גלריית דגלי הממלכה המאוחדת
- גלריית דגלי בריטניה בשימוש מחוץ לממלכה המאוחדת
לקריאה נוספת
- Fox-Davies, Arthur Charles (1909). A Complete Guide to Heraldry p.p. 611-617. New York: Dodge Pub. Co.
- Nick Groom (2007). The Union Jack: The Story of the British Flag. Atlantic Books. מסת"ב 9781843543374
קישורים חיצוניים
- הממלכה המאוחדת, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- דגל האיחוד ודגלי המלכה המאוחדת(הקישור אינו פעיל, 23 בפברואר 2017) - מסמך מאת הפרלמנט הבריטי (באנגלית)
- הנפת דגלים בממלכה המאוחדת - מדריך לפרוטוקול הדגל הבריטי, באתר מכון הדגלים (באנגלית)
- דגל האיחוד באתר המלוכה הבריטית (באנגלית)
- אתר ה-BBC לציון שנת ה-400 לדגל (באנגלית)
- מדריך לעיצובו של היוניון ג'ק (באנגלית)
- גלריות דגלים בריטים (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 היוניון ג'ק באתר חצר הלורד ליון (באנגלית)
- ^ אנגליה, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- ^ ההיסטוריה של דגל הממלכה המאוחדת, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- ^ הדגלים הבריטיים באתר Flag Institute (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 ההיסטוריה והמשמעות של היוניון ג'ק באתר Know Britain (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 צ'ארלס הראשון, "הצהרה הקובעת את הדגלים לצי המלכותי ולנתינינו בדרום ובצפון בריטניה" - 5 במאי 1634 (נוסח ההצהרה באתר מכון הדגלים)
- ^ הדרקון הוולשי נקרא אל היוניון ג'ק באתר ה-BBC (27 בנובמבר 2007)
- ^ מאתיו מור, הפנים החדשות של בריטניה? תוצאות סקר הדגל באתר הטלגרף (5 בדצמבר 2007)
- ^ 9.0 9.1 9.2 היוניון ג'ק או דגל האיחוד?, באתר מכון הדגלים
- ^ ג'ורג' השלישי, הצהרה המודיעה אילו דגלים או צבעים יונפו בים, בכלי שיט או בספינות סוחר השייכות לנתין של הממלכה המאוחדת - הגאזט של לונדון, 17 בינואר 1801
- ^ השימוש בדגל הממלכה המאוחדת - השימוש בים באתר דגלי העולם (באנגלית)
- ^ Merchant Shipping (Registration, etc.) Act 1993
- ^ הצעת חוק - חוק הדגל 2007-08 באתר הפרלמנט הבריטי
- ^ Royal Navy Stores Duties Instructions, article 447
| דגלי מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | 
|
| שטחים תלויים | אבחזיה • אג'ריה • אולדרני • אולנד • איי פארו • גגאוזיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • דרום אוסטיה • האי מאן • הרם • טרנסניסטריה • סרק • קוסובו • קטלוניה • צפון קפריסין | |
| נוספים | דגל אירופה • דגל הסאמים | |
| אירופה • אפריקה • אסיה • אוקיאניה • אמריקה הדרומית • אמריקה הצפונית | ||
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
