גדעון אורשן
פרופסור גדעון אורשן |
גדעון אורשן (אורשנסקי) (24 בפברואר 1912 - 5 בספטמבר 1999) היה פרופסור מן המניין לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
נולד ביפו לפנְיָה ומנחם אורשן-אורשנסקי (ממייסדי שכונת בית הכרם, יו"ר הוועד למען החייל, ויקיר ירושלים לשנת 1967). גדל והתחנך בירושלים בשכונת בית הכרם. למד תחילה בבית הספר תחכמוני (ירושלים), אחר כך (בכיתות ז'-ח') בבית ספר בית הכרם, ובתיכון למד בגימנסיה העברית רחביה (סיים ב-1930). היו לו שני אחים: ד"ר יהודה אורשן (מהנדס קירור) ועוזי אורשן (מהנדס שחי בבגרותו בארצות הברית).
בשנים 1932–1937 למד לתואר שני ואחר כך המשיך לתואר שלישי בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודיו, עבד כמורה לביולוגיה בבית הספר התיכון ע"ש סליגסברג. בשנת 1951 סיים את לימודי התואר השלישי. את עבודת הדוקטור, שעסקה בהשפעת הגורמים הפנולוגיים והמורפולוגיים על משק המים של הצמח, כתב בהדרכת פרופסור מיכאל זהרי.[1]
בשנת 1954 יצא לפוסט דוקטורט לאוקספורד, אנגליה.
עם חזרתו החל לעבוד באוניברסיטה העברית כמרצה ועלה בסולם הדרגות האקדמי עד לפרופסור מן המניין.
כיהן כראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית (אחרי פרופ' אלכסנדר קינן ופרופ' אברהם מאייר).
הנחה תלמידים רבים בעבודות הגמר ובעבודות הדוקטור שלהם בבוטניקה. בין התלמידים שהדריך לתואר שני: אריה אברהם, רוני אלוני, אברהם בורבין, רוחמה ברלינר, יורם גולדרינג, שרה גפני, רויטל היימן (התלמידה האחרונה שהדריך לתואר מתקדם), גדעון הלוי, עמנואל נוי-מאיר, אברהם פינטו, מרדכי קשת ואביבה רבינוביץ'-וין. בין התלמידים שהדריך לתואר שלישי: אהרן אלרן, מריו גוטמן, אבינעם דנין, יואב ויזל, נעם זליגמן, יצחק חריף, מיכאל ליטב, יעקב לפקין, יעקב פרידמן ואבישי שמידע.
עבודתו המדעית
אורשן התמקד בעבודתו המדעית, במיפוי צומח ארץ ישראל, חקר התפוצה הגאוגרפית של הצומח, חברות הצומח, וחלוקה לאזורי צומח (פיטוגאוגרפיה, גיאובוטניקה). לפני קום המדינה היה שותף לסיורי מיפוי הצומח החלוציים בארץ ישראל, בגדה המערבית, לבנון, סוריה וירדן בהובלת פרופסור אלכסנדר איג ופרופסור מיכאל זהרי. לאחר קום המדינה - כחבר סגל במחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית - המשיך את עבודתם של איג וזהרי והוביל יחד עם עמיתו, פרופ' נפתלי תדמור (קופיש), סיורי מחקר וסיורי הוראה רבים בגבולות ארץ ישראל, בסיני ומחוץ לישראל במקומות כגון: כרתים, טורקיה ואיראן. מחקרו של אורשן עסק במאפייני חברות הצומח במדבר וצומח המְלֵחוֹת וההתאמות שמאפשרות את קיומם בתנאים קיצוניים. מאוחר יותר, פיתח שיטת תיאור של צורות החיים של הצמחים ואוסף תכונותיהם הקשורות למחזור החיים. בעבודה משותפת עם חוקרים בצ'ילה ובדרום אפריקה מצא כי בשלוש היבשות באזורים המאופיינים באקלים דומה (אקלים ים-תיכוני) צמחים שהם רחוקים טקסונומית, דומים מאוד במראה הכללי ובתכונות כגון: מחזור חילופי העלים, אופן צימוח העלים על הצמח, מיקום ניצני ההתחדשות ועוד. דמיון המצביע על תנאי הסביבה כגורם בעל השפעה מכרעת על עיצוב הצורה של הצומח.
משפחתו
היה נשוי משנת 1949 ועד לפטירתו לטמירה לבית וולקני-וילקנסקי (1914–2014), בתו של הסופר איש העלייה השנייה, מאיר וילקנסקי. אב לשניים: ד"ר לאור אורשן, מומחית לחרקים ומזיקים לאדם, שעבדה במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה, וד"ר גוּני אורשן (1956–2022) מרצה למתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטה העברית.
התגורר בשכונת רחביה בירושלים.
מפרסומיו
- גדעון אורשן ואמוץ דפני (עורכים), לקט מקורות בגיאובוטניקה, ירושלים, האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הטבע, המחלקה לבוטניקה, אקדמון, 1969.
- Michael Zohary and Gideon Orshan, "The vegetation of Huleh plain", Palestine journal of botany, Jerusalem series, vol. IV:90-104, 1947
- Michael Zohary and Gideon Orshan, "An outline of the geobotany of Crete", Israel journal of botany, Supplement, 14, Jerusalem: Weizmann Science Press of Israel, 1966.
- Gideon Orshan, Use of vegetation as an indicator for soil properties under desert conditions, Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Dept. of Botany, 1969
- Gideon Orshan, Plant pheno-morphological studies in Mediterranean type ecosystems, Dordrecht: Kluwer, 1989
- Avinoam Danin and Gideon Orshan, Desert and coastal vegetation, Leiden, The Netherlands: Backhuys, 1999
הערות שוליים
- ^ גדעון אורשן (אורשנסקי), השפעת הגורמים הפנולוגיים והמורפולוגיים על משק המים של הצמח (בהדרכת מיכאל זהרי), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1951
38560736גדעון אורשן