מיכאל זהרי
לידה | 9 באפריל 1898 |
---|---|
פטירה | 15 באפריל 1983 (בגיל 85) |
ענף מדעי | ביולוגיה, בוטניקה |
מקום מגורים | ישראל |
פרסים והוקרה | פרס ישראל לשנת 1954 |
תרומות עיקריות | |
חקר צמחים בישראל |
מיכאל זֹהרי (9 באפריל[1] 1898 - 15 באפריל 1983, ג' באייר תשמ"ג) היה בוטנאי ישראלי, חתן פרס ישראל. ידוע בזכות מחקרים יסודיים שערך על צמחיית ארץ ישראל והמזרח התיכון, וכן בשל כתיבת ספרות מקצועית המיועדת גם לקהל הרחב המתעניין בתחום. זהרי הוא ממחבריו של המגדיר לצמחי ארץ ישראל, יחד עם אלכסנדר איג ונעמי פיינברון.
קורות חייו
מיכאל זהרי נולד בבוברקה, על יד לבוב, שבגליציה (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית) בשנת 1898, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. למד בסמינר העברי למורים בירושלים בשנים 1922–1925. בשנת 1926 נולד בנו דניאל, בהמשך גם תלמידו. לאחר לימודיו, עבד ביחידה לבוטניקה במכון לחקלאות ולמדעי הטבע, שלימים עברה לחסות האוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר דוקטור (PhD) בשנת 1936, ובשנת 1945 התמנה למרצה באוניברסיטה. הוא סייר רבות בישראל ובמזרח התיכון, כולל בארצות ערב לפני קום המדינה ואף ביבשות אחרות. מתלמידיו הבולטים: דניאל זהרי, אבינועם דנין ואבישי שמידע.
בין 13 ל-18 בדצמבר 1942 השתתף בסיור בערבה שאורגן על ידי יוסף ויץ (בהשתתפות 12 אנשים, לרבות מהנדס המים שמחה בלאס, יו"ר הקרן הקיימת אברהם גרנות והמודד וידען הארץ זלמן ליף).[2]
מיכאל זהרי קיבל את פרס ישראל במדעי החיים בשנת 1954. נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתחום הבוטניקה בשנת 1960.
מספריו
- מגדיר לצמחי ארץ ישראל, במשותף עם אלכסנדר איג ונעמי פיינברון, הוצאת האוניברסיטה העברית, 1931
- גיאובוטניקה (ספריית הפועלים, 1959)
- צמחי התרבות של ישראל (הוצאת הקיבוץ המאוחד עם אברהם פאהן, 1957, מהדורה שנייה: צמחי התרבות בישראל - 1981)
- מגדיר חדש לצמחי ישראל (עם עובד, 1976, 1989)
- כל עולם הצמחים (עם עובד, 1978)
- נופי הצומח של הארץ (עם עובד, 1980)
- (Plants of the Bible (Cambridge, 1982 (צמחי התנ"ך)
קישורים חיצוניים
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- רשימת טקסונים שתוארו למדע על ידי מיכאל זוהרי, באתר IPNI
- רשימת המאמרים של מיכאל זהרי באתר רמב"י
- אברהם פאהן, לזכרו של מיכאל זהרי, במלאת שנה לפטירתו, מדע כ"ח 1, 1984
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ ראו: שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 127
22988106מיכאל זהרי