כהן
כהן הוא כל יהודי שמצד אביו הוא מזרע אהרון[1], ותפקידו הוא לעבוד עבודה לפני ה' בבית המקדש.[2] התורה קובעת לכהן תפקידים הייחודיים לו: הקרבת הקורבנות, הבחנה בין נגעים, והעברת ברכת ה' לעם ישראל בברכת כהנים.
כמו כן, מטילה התורה על בני ישראל לקדש את הכהן ולתת לו מתנות כהונה. מנגד, הכהנים, כשאר בני שבט לוי, אינם זכאים לנחלה בארץ ישראל בניגוד לשאר השבטים, על מנת שיהיו פנויים להוראת התורה לעם ולעבודת המקדש. על הכהן מוטלים איסורים מיוחדים הנובעים מתפקידו.
עם חורבן בית המקדש בטלו חלקים חשובים מתפקידי הכהנים, אולם חלק מתפקידי הכהנים והאיסורים החלים עליהם ממשיך להתקיים עד היום. במיוחד מוכרים השתתפות הכהנים בברכת כהנים, קבלת כסף הפדיון בפדיון הבן, איסורי הנישואים המיוחדים לכהנים, והאיסור על היטמאות למתים.
אטימולוגיה
יש אומרים כי המילה כהן מבטאת משרה ועשירות בלשונות הסורית והמצרית הקדומות,[3] ויש מפרשים את המילה עשיר וקצין[4].
עם הזמן החלו להשתמש במילה גם לפעלים למילה נרדפת של שררה, כמו מכהן וכיהן[5].
תפקידי הכהן
עבודת הקורבנות
התורה קובעת כי לכהנים תפקיד עיקרי בעבודת בית המקדש - הקרבת הקורבנות:
ויאמר ה' אל אהרן ... ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם, עבודת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת.
— במדבר י"ח, א, ז
בעבודה במקדש, הכהנים נדרשים ללבוש בגדי כהונה מיוחדים, ארבעה בגדים לכהן רגיל, הנקרא כהן הדיוט, ושמונה בגדים לכהן הגדול. העבודות של הכהנים במקדש כוללות בין השאר, זריקת דם הקרבנות על המזבח, העלאת בשר הקרבנות למזבח, הדלקת הנרות במנורה, תקיעה בחצוצרות, הקטרת קטורת ודישון המזבח.
ברכת כהנים
ערך מורחב – ברכת כהנים
הכהנים נצטוו להעביר את ברכתו של ה' אל עם ישראל, כפי שנאמר בספר במדבר:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׁם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
הוראת הלכה
הכהנים, כחלק משבט לוי, מתוארים בכמה מקומות במקרא כממונים על הוראת ההלכה לעם ישראל.[6]
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד-מֹשֶׁה.
— ויקרא י', ח'-י"א
וְאֶת-עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין-טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל-רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט בְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטֻהוּ וְאֶת-תּוֹרֹתַי וְאֶת-חֻקֹּתַי בְּכָל-מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ.
— יחזקאל פרק מ"ד, פס' כ"ג-כ"ד
עם זאת, פוסקים קבעו כי מדובר בתיאור של המציאות הקדומה ולא בקביעה נורמטיבית שהכהנים תמיד צריכים להיות אלו שמורים הלכה.[7] נפסק כי ראוי שחלק מדייני הסנהדרין יהיו כהנים, אולם זו אינה חובה הלכתית[8].
הרב צבי הירש חיות טען כי באופן גורף ההוראה ההלכתית בישראל מוטלת על שכמי הכהנים בלבד,[9] אולם זו שיטה יחידית שלא התקבלה על ידי שאר הפוסקים. כך לדוגמה הרב חיות עצמו שלח את חיבורו לחתם סופר, והלה כתב בתגובה: ”לא ידעתי על איזה כוונה כתב זה לשלול ההוראה וההתנהגות מכל רבני ישראל רק לכהן וללוי... לא ידעתי מה רצה בזה בליקוטי מקראות הללו. והפשוט דהפסוק דבר בהווה כי כשישראל יושבים על אדמתם מלאים כל טוב... הבדיל הקדוש ברוך הוא שבט הנבחר להורות... אבל הוא הדין כל מי שעושה מלאכתו עראי ותורתו עיקור ומטיל על עצמו עול תורה ועול הציבור ומסתפק במה שהצבור מזמינים לו פרנסתו ואינו רודף אחרי רהבים ושטי כסף הן המה הכהנים הניגשים אל השם” (שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים, סימן רח.)
זכויות ואיסורים מיוחדים
מתנות הכהונה
- ערך מורחב – מתנות כהונה
במקום נחלה, ותמורת עבודתם, התורה מעניקה לכהנים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים חלקים מהקרבנות המובאים לבית המקדש, חלק מהתוצרת החקלאית הנקרא תרומה ומתנות נוספות.
איסורים הלכתיים
- ערכים מורחבים – האיסור לכהן להיטמא למת, איסורי נישואים לכהן, חלל (כהונה)
התורה אוסרת על הכהנים איסורים מיוחדים אשר אינם חלים על שאר היהודים. איסורים אלו כוללים מגבלות על הנישואין ואיסור להיטמא למת אלא לבני משפחה מדרגה ראשונה. בעקבות זאת, כהנים אינם מורשים להיכנס לבית קברות לעמוד בד' אמות של מת או לשהות בחדר בו נמצא יהודי שמת.
חז"ל קבעו את הכלל האומר כי הכהנים זריזים הם ולכן אין לחשוש שמא הם ייתרשלו בעבודתם או שיזלזלו באיסורים המוטלים עליהם.
היעדר נחלה
- ערך מורחב – ערי הלויים
לאור תפקידם במקדש, ככל שבט לוי, הכהנים אינם מקבלים נחלה בארץ ישראל:
ויאמר ה' אל אהרון בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם, אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
— במדבר י"ח, כ
מצוות קידוש הכהנים
- ערך מורחב – מצוות קידוש זרעו של אהרן
התורה קובעת שעל בני ישראל לכבד את הכהנים:”וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך, כי קדוש, אני ה' מקדישכם” (ספר ויקרא, פרק כ"א, ח). המצווה נמנית במניין המצוות.[10]
על יישומי מצווה זו נכתב בברייתא בתלמוד:
תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון,[11] וליטול מנה יפה.[12]
— ברייתא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.
חז"ל קבעו שיש[13] לכבד את הכהן בעליה ראשונה לקריאת התורה, נתנו לו קדימות בהובלת אמירת ברכת המזון, חייבו לתת לו לבחור ראשון מנה יפה,[14] וקבעו שאל לאדם לבקש מכהן לשרת אותו.[15] כבודו של הכהן גדול, עד שדמי הבושת שמוטלים על מי שמבזה כהן, יותר גדולים משל איש אחר.[16]
כהנים קודמים אף לזקנים, בעניין זה, כפי שנאמר ”ויתנה אל הכהנים בני לוי (ורק לאחר מכן) ואל כל זקני ישראל” (ספר דברים, ל"א, ט').
חובת כיבוד הכהן מבוססת אך ורק על היותו ממשפחת כהנים, ולא על בסיס חכמתו או הישגיו האישיים. לפי דעות אחדות מעלת הכהונה מאפילה על כל הישג אישי, כמו שמפרש הספורנו על הפסוק: ”אל הכהן אשר יהיה בימים ההם” (דברים כו ג), "אף על פי שלא יהיה גדול בחכמה... ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד".[17] לעומת גישה זו ישנן דעות לפיהן על הכהן להיות "יודע דת וספר": "כהן וישראל שוין בחכמה אז חל החיוב ד"וקדשתו", דהיינו בכל דבר שיראה גדול הוא מקודש", ובמקום אחר: "חכם ישראל קודם לכהן".[18]
חיוב זה חל כלפי כהנים גדולים בשנים בלבד,[19] ואין ביכולת הכהנים להתנער מכבוד זה.[20]
על משמעותו של מצווה זו נכתב בתלמוד: "שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים? אמר להם מימי... לא ברכתי לפני כהן".[21]
הכהן הגדול
- ערך מורחב – כהן גדול
הכהן הגדול הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל. בתקופות הפרסית וההלניסטית הכהן הגדול היווה את אחד ממנהיגי העם היהודי תחת השלטון הזר[דרוש מקור].
עד לימי יאסון עברה משרת הכהן הגדול בירושה, מלבד פעמיים: הראשונה, כשניטלה בתקופה מסוימת הכהונה הגדולה מזרע פנחס, ועברה לזרעו של איתמר. והשנייה בתקופת דוד, אז ניטלה הכהונה הגדולה מבית עלי וחזרה שוב לצדוק הכהן המיוחס לפנחס בן אלעזר, וממנו לזרעו אחריו. בימי בית שני היו תקופות בהן נקנה התפקיד בכסף וחנופה מהשלטון הזר.
הכהן הגדול נבדל משאר הכהנים במעמדו, השפעתו, תפקידיו הדתיים, חובותיו ההלכתיות והפרטיות, וזכויות היתר הנוספות שקיבל. ההבדל הבולט ביותר היה לבושו, שתפקידו היה להציג מעין הדרת מלכות ויחוד.
שני בחשיבותו לכהן הגדול הוא "סגן הכהנים", שהיה אחראי על עבודת כל הכהנים, והיה מיועד להחליף את הכהן הגדול אם זה ייפסל לעבודת המקדש.
משמרות כהונה
- ערך מורחב – כ"ד משמרות כהונה
בתנ"ך בספר דברי הימים א, כד, ז, מסופר שהכהנים נחלקו בימי דוד המלך לעשרים וארבע משמרות, והמשמרת הראשונה הייתה משמרת יהויריב. מדי שבוע עבד במקדש משמר אחר.
ישנה דעה האומרת שכל משמר חולק לשבעה בתי אב, ובכל יום מימי השבוע שבו שירת המשמר במקדש, שירת בית אב אחר (ר' עובדיה מברטנורא, תענית ב, ו). לעומת זאת לפי התלמוד הבבלי, מנחות קז, ע"ב, נראה שכל משמר חולק לשישה בתי אב - בית אב לכל אחד מששת ימי השבוע הראשונים, ובשבת עבדו כל כוהני המשמר יחד (ראו גם בפירוש התפארת ישראל, מסכת תמיד א, א (בועז, אות ב)).
היסטוריה של הכהונה בישראל
בראי חז"ל
- ערך מורחב – ברית הכהונה
המשנה במסכת זבחים (יד, ד) אומרת: "עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מתרות, ועבודה בבכורות. משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים". בזמן הקמת המשכן היו רק חמישה כהנים - אהרן וארבעת בניו - אך התורה מציינת בפירוש: "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה'", כלומר: הבחירה באהרן נצחית. בנוסף לבחירת אהרן ישנה בחירה בכל שבט לוי לתפקיד עזרה לכהנים ושמירת מקום המקדש.
הפרשנים נותנים סיבות שונות להעברת הכהונה אל אהרן וזרעו. יש מסבירים, כי החלטת הקדוש ברוך הוא לרכז את הכהונה במשפחה יחידה היא כדי שאבי המשפחה ילמד את בניו עבודות הכהונה, והבנים יגדלו תוך בית שכולו בנוי ומשוקע מסביב לרעיון עבודות הכהונה - וכך יצליחו בעבודת הכהונה. בתוספתא מבואר הרעיון שריכוז עבודת שימוש המלך בקבוצת אנשים מצומצמים נחשב כשבחו של מלך.
תרגום הירושלמי מסביר שאהרן נבחר בזכות יוכבד ומעשיה, שהצילה ילדי ישראל הזכרים מגזר דין מוות שהטיל פרעה על העבריים. המדרש רבה מסביר שבגלל שקהת זכה להיות מטועני הארון ואהרן בעצמו היה הבכור מבין נכדיו זכה לעבודת הכהונה ולהיקרא קודש קודשים. בנוסף, יש פרשנים שהסבירו שאהרן הכהן בעצמו - ובניו אחריו - נבחרו לעבודת הכהונה מעת בריאת העולם. הספורנו בפירושו על הפסוק ולעמוד לפני העדה לשרתם מסביר שאחת ממטרות בחירת שבט לוי הייתה להקניט את העדה על השתתפותם בחטא העגל.
זיהוי כהנים בימינו
- ערך מורחב – כהן מוחזק
כהן הוא מי שאביו כהן, ואמו הייתה כשרה להנשא לאביו. בהתאם לכך כהן הוא קודם כל מי שמסורת משפחתו אומרת שזו משפחת כהנים.
הגמרא מציינת שתי רמות ודאות של כהונה: כוהני ייחוס וכהני חזקה. כוהני ייחוס הם כהנים ברמת ודאות גבוהה שכן יש להם כתב ייחוס המראה את שושלת ייחוסם עד כהן שעלה בעבודה על גבי המזבח. כוהני חזקה, לעומתם, אין להם ספרי ייחוסין אלא הם מוחזקים ככהנים כי הם נוהגים במשפחתם ככהנים.
ישנה מחלוקת הלכתית האם הכהנים בימינו - שכולם כוהני חזקה - הם רק ספק כהנים או שהם כהנים ודאים. ישנם הטוענים שהם ספק כהנים מכיוון שאין להם ספרי ייחוס. לעומתם טוענים, שמעמד ספק כהנים ניתן רק בזמן שהיו כהנים שהיו מיוחסים. אבל בימינו שאין כהנים מיוחסים, כוהני חזקה הם ודאי כהנים.[24]
בדיקות תורשתיות
בשנות ה-תש"ן, עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית החל המחקר התורשתי של הכהנים, על ידי בדיקת כרומוזום ה-Y של כהנים. בניגוד לכרומוזומים אחרים, רצף כרומוזום ה-Y אינו מופרע בשחלוף, אלא רק במוטציות, ומשום שמוטציות הן נדירות, רצף כרומוזום ה-Y עובר בשלמותו מאב לבן ומאפשר לערוך מעקב אחר שושלות זכריות במחקרים בגנטיקה אבולוציונית.
בשנת ה'תשנ"ז התפרסם מאמר של פרופסור קרל סקורצקי ועמיתיו מהטכניון בכתב העת Nature שכותרתו "כרומוזומי Y של כהני דת יהודיים".[25] במאמר דיווחו החוקרים על מאפיין תורשתי השכיח יותר בכרומוזום Y של כהנים מאשר באוכלוסיות אנושיות אחרות. בריאיון עם פרופ' סקורצקי למגזין מכון ויצמן למדע נטען כי "ניתוח הרצף הגנטי של כרומוזומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה".[26] במחקר המשך שהתפרסם בשנת ה'תש"ס נטען כי מאפיין תורשתי זה שכיח גם בקרב בני קבוצת הלמבה, החיים בדרומה של יבשת אפריקה וטוענים שמוצאם יהודי.[27]
מחקרים נגדיים טענו כי המאפיין התורשתי "הכוהני" עליו דיווחה קבוצתו של סקורצקי שכיח גם בקרב אוכלוסיות לא-יהודיות במזרח התיכון, ומוצאו באב קדמון משותף שחי לפני כמה אלפי שנים.[22][28] כך למשל נמצא המאפיין התורשתי הלז בקרב כשליש מהנבדקים מתימן, כרבע מהנבדקים מעומאן וכחמישית מהנבדקים מהנגב, מעיראק ומכורדיסטן, כולם לא יהודיים. ממצאים אלה מעידים כי המאפיין התורשתי "הכוהני" קדום בהרבה שנים מהעם היהודי עצמו, והימצאו או היעדרו אינם מעידים כשלעצמם על מוצאו הכהני של הנבדק, או אפילו על מוצאו היהודי.[29]
בשנת ה'תשס"ג טענה קבוצתו של פרופ' סקורצקי כי מצאה סמן תורשתי משותף ללויים אשכנזים,[30] אך חוקר אחר חלק על טענה זו בשנת ה'תשס"ו.[31] ככלל, שאלת הזיקה התורשתית בין תפוצות העם היהודי מעוררת עניין בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות.[32] במקרה של בני שבט הלמבה וקהילת בני ישראל בהודו, השפיעה קיומה של אסמכתה מדעית לדמיון תורשתי בינם לבין עם ישראל על גיבוש זהותם והגדרתם העצמית למול שכניהם.[33]
שמות משפחה של כהנים
- ערך מורחב – משפחות כהן
- ישנם שמות משפחה רבים שאופייניים לכהנים בלבד, כגון: כהן, כהנא, בר-כהן, בן-כהן, קוגנזון, כגן, קוגן, קגן, קון, קאהן, כהנמן, כוהנר, כהנר, ברכגן, קוהן, קואן, קאגן, קפלן, קפלין, קפלון, כהני, כהנים, כהנה, כהנסון, כוהן, ברקן (לא מעוברת), מזא"ה, כ"ץ, כצמן (כ"צמן), כצברג, קצבורג, כהנהיים פרקש ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי חיים יהושע אלעזר חמצי, כה תברכו, סלוניקי תרמ"א. מהדורה חדשה ומתוקנת, ירושלים תשנ"ב.
- ראובן אליהו קאהן, ממלכת כהנים, ירושלים תשע"ח.
- ישראל קנוהל, מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר 2008.
- ישראל קנוהל, ריבוי פנים באמונת הייחוד; זרמים ותפיסות ביהדות בעת העתיקה, סדרת אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב תשנ"ה 1995, פרקים א', ב'.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כהן |
- הרב אליעזר מלמד, הלכות כהנים ומשמעותן, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, כהנים שאינם ראויים, באתר פניני הלכה
- סדרת הכהונה כפי שלא הכרתם, המתארת את מעמדם של הכהנים ביהודה במהלך ההיסטוריה, באתר "הידען"
- מאיר בר-אילן, 'הפולמוס בין חכמים וכהנים בשלהי ימי בית שני', מורשת ישראל, 8 (תשע"א)
הערות שוליים
- ^ מלבד חלל שברוב העניינים אינו נחשב לכהן
- ^ "הכהן הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים ומתוך מעשיו וקרבנותיו יתרצה האדם לפני בוראו ויכופר עוונו" - ספר החינוך, מצווה רס"ה.
- ^ ראו ספר "עץ יהודה" עמוד נ צוטט מהרב ש. לוריא לספר ישעיה סא,י
- ^ ספר בוצר עלילות ב טז, הובא בעץ יהודה עמוד נ
- ^ באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י"ג, הלכה י"ב. רש"י על ספר ירמיה, פרק י"ח, פסוק ח' רשב"ם וחזקוני על ספר ויקרא, פרק ד', פסוק ג'.
- ^ שו"ת חתם סופר, אורח חיים, סימן רח, בפסקה "נחזור". דרשות הר"ן, דרוש יא. חזקוני על ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ב', הלכה ב'
- ^ ספרו "תורת נביאים", שנת ה'תקצ"ו.
- ^ ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה, ל"ב.
- ^ "בסעודה"; רש"י.
- ^ אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר, לאחר שיחלקו בשוה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה; רש"י.
- ^ "שיש כהן בעם ישראל ויש לכבדו" - http://www.archijob.co.il/archijob_forums/ShowMessage.asp?id=586&Fnumber=38&SunId=0
- ^ מסכת הוריות, דף י"ב, ב'.
- ^ שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן קכ"ח.
- ^ שולחן עורך, חלק חושן משפט, סימן ת"כ, כ"ד.
- ^ ספורנו דברים כו ג.
- ^ שולחן ערוך הרב, סימן ר"א, ב'-ג'. ואפילו כהן שתלמיד חכם בפני עצמו, אלא שפחות ממנו, עדיין לא חלה חובת כיבוד.
- ^ שנאמר: "כי את לחם אלקיך הוא מקריב", וקטן פסול להקריב. שולחן ערוך הרב, סימן רפ"ב, ז'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, דף ד', א'.
- ^ מסכת מגילה, דף כ"ח, א'.
- ^ 22.0 22.1 22.2 Ornella Semino et al., Origin, Diffusion, and Differentiation of Y-Chromosome Haplogroups E and J: Inferences on the Neolithization of Europe and Later Migratory Events in the Mediterranean Area, American Journal of Human Genetics 74:1023–1034, 2004.
- ^ Arburto et al. 2008
- ^ "שדי חמד" מערכת אות כ, כלל צב
- ^ Skorecki K, Selig S, Blazer S, Bradman R, Bradman N, Waburton PJ, Ismajlowicz M, Hammer MF, Y chromosomes of Jewish priests, Nature. 1997 Jan 2;385(6611):32 PMID 8985243
- ^ מגזין מכון ויצמן
- ^ Thomas MG, Parfitt T, Weiss DA, Skorecki K, Wilson JF, le Roux M, Bradman N, Goldstein DB, Y chromosomes traveling south: the Cohen modal haplotype and the origins of the Lemba--the "Black Jews of Southern Africa", Am. J. Hum. Genet. 2000 66:674-86, PMID 10677325.
- ^ Ekins JE, E.N. Tinah, N.M. Myres, K.H. Ritchie, U.A. Perego, J.B. Ekins, L.A.D. Hutchison, L. Layton, M.L. Lunt, S.S. Masek, A.A. Nelson, M.E. Nelson, K.L. Pennington, J.L. Peterson, T. Tolley, S.R. Woodward, An Updated World-Wide Characterization of the Cohen Modal Haplotype, ASHG meeting October 2005
- ^ Bonnie Schrack, Cohen does not equal CMH,CMH does not equal Cohen — only in J1 do they coincide, GENEALOGY-DNA-L Archives, 13 April 2007
- ^ Behar DM, Thomas MG, Skorecki K, Hammer MF, Bulygina E, Rosengarten D, Jones AL, Held K, Moses V, Goldstein D, Bradman N, Weale ME., Multiple origins of Ashkenazi Levites: Y chromosome evidence for both Near Eastern and European ancestries, Am J Hum Genet. 2003 Oct;73(4):768-79 PMID 13680527
- ^ Zoossmann-Diskin A., Ashkenazi levites’ “Y modal haplotype” (LMH) – an artificially created phenomenon, HOMO - Journal of Comparative Human Biology, Volume 57, Issue 1, 24 February 2006, Pages 87-100
- ^ Kahn SM, The multiple meanings of Jewish genes, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):179-92, PMID 16249949
- ^ Parfitt T, Egorova Y., Genetics, history, and identity: the case of the Bene Israel and the Lemba, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):193-224 PMID 16249950
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
