ברצלונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בקטלוניה, ספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברצלונה (פירושונים).
ברצלונה
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
אתרים מרכזיים בעיר ברצלונה, מלמעלה עם כיוון השעון: אזור עסקים 22@, קאמפ נואו, מלון W ברצלונה, פלאו נסיונל, טירת שלושת הדרקונים, סגרדה פמיליה
מדינה ספרדספרד ספרד
קהילה אוטונומית קטלוניהקטלוניה קטלוניה
תאריך ייסוד 15 לפני הספירה לערך
גובה 12 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ במטרופולין 5,474,482
 ‑ צפיפות 16,150 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות 41°23′N 2°11′E / 41.383°N 2.183°E / 41.383; 2.183

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. היא העיר השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה (נכון ל-2015) כ-1,604,555 תושבים, וכ-4.7 מיליון תושבים במטרופולין שלה[1], מה שהופך את ברצלונה לאזור החמישי המאוכלס ביותר באיחוד האירופי, אחרי פריז, מדריד, חבל הרוהר ומילאנו. ברצלונה היא המטרופולין השני בגודלו על הים התיכון אחרי אלכסנדריה, וממוקמת בין שפכיהם של הליוברגט והבסוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי קויסרולה.

בברצלונה, שהיא מרכז כלכלי חשוב, נמצא אחד הנמלים הים-תיכוניים החשובים ביותר באירופה. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לכתר אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. החל מסוף המאה ה-20 מהווה ברצלונה מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992 התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

כבירת קטלוניה, העיר היא המרכז הפוליטי בקהילה האוטונומית, ומשמשת מושב הז'נרליטט דה קטלוניה (הממשלה והפרלמנט) ובית המשפט העליון. כמו כן, העיר היא גם בירת חבל ברצלונס.

בשנת 2009 העיר דורגה במקום השלישי באירופה ואחת הערים המצליחות ביותר, כמותג עירוני[2], באותה השנה הייתה העיר מדורגת רביעית באירופה בטיבה לעסקים והעיר האירופאית בעלת השיפור המהיר ביותר עם צמיחה של 17% בשנה[3].

מאז 2011 ברצלונה נחשבת לעיר חכמה מובילה באירופה[4].

ברצלונה היא גם מרכז תחבורתי, כאשר נמל ברצלונה הוא אחד מנמלי הים העיקריים של אירופה ונמל הנוסעים העמוס ביותר[5], נמל התעופה אל פראט בו עוברים מעל 40 מיליון נוסעים בשנה[6], רשת כבישים מהירים וקו רכבת מהיר עם חיבור לצרפת וחלקים נוספים באירופה[7].

היסטוריה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מפת העיר הרומאית "ברסינו" שעל חורבותיה הוקמה העיר העתיקה של ברצלונה

על פי אחת המסורות, העיר נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמלקרת ברקה המצביא הפיניקי לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של קרתגו הפיניקית. עד שבשנת 15 לפני הספירה, היא הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "הקולוניה יוליה אוגוסטה פאוונטיאה פטרנה ברקינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי ומוצגים במוזיאון לתולדות העיר. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם "ברסינו" (בקטלונית: "Bàrcino"), בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.[דרושה הבהרה]

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343 במקום בו נמצאת היום קתדרלת אולליה הקדושה. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-28 בדצמבר 801 נכבשה על ידי לואי החסיד, בנו של קרל הגדול לאחר מצור שארך שנתיים. קרל הפך את העיר למושב המלכים הספרדיים מארקה היספניקה - אזור שהיה בשליטת דוכס ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. בשנת 985 נבזזה העיר על ידי אל מאנצור. דוכסות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

ירידת קרנה של העיר החלה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני. אוניברסיטת ברצלונה נוסדה בשנת 1450.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר כאשר ניסו הקטלונים להתמרד בשלטון המרכזי במדריד. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888 במסגרתה נבנו שער הניצחון ומוזיאון הזואולוגיה של ברצלונה, נסלל הרחוב המרכזי לה גראן ויה דה לס קורטס קטלאנס והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית. בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוני גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Família) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנש אי מונטנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

ב-2017 היו בברצלונה עימותים על עצמאות קטלוניה עקב משאל העם על עצמאות קטלוניה והכרזת העצמאות שבאה בעקבותיה.

מחוזות העיר

גאוגרפיה

העיר מצויה בין נהר בסוס בצפון, הים התיכון במזרח ונהר ליוברגט והרי קויסרולה במערב בהם נמצא מנזר טיבידאבו (מלטינית "אתן לכם הכל) המשקיף על העיר.

שטח העיר המטרופוליטני כ-500 קמ"ר.

העיר מחולקת למספר שכונות:

האקלים בברצלונה

אקלים

אקלים העיר הוא אקלים ים תיכוני מתון (בזכות הים הקרוב). ממוצע המשקעים הוא כ-571 מ"מ בשנה, ורובם יורדים בחורף. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם בשנה, אוגוסט, היא 26 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הממוצעת בחודש הקר של השנה, ינואר, היא 12-10 מעלות.

דמוגרפיה

ברצלונה היא העיר השנייה בגודלה בספרד. בעיר כ-1.6 מיליון תושבים, רובם קטלאנים והשאר ספרדים מאזורים אחרים וכ-230,000 מהגרים (בעיקר מאמריקה הלטינית: אקוודור, ארגנטינה וקולומביה; מארצות מזרח אירופה: אוקראינה ורומניה וכן ממרוקו ומפקיסטן).

תחבורה

ברצלונה היא עיר הנמל המרכזית של ספרד. נמל ברצלונה הוא אחד הנמלים בעלי התעבורה הגדולה באירופה כולה. נמל התעופה של ברצלונה נמצא סמוך לעיירה אל פרט דה ליוברגט (El Prat de Llobregat).

בעיר פועלת הרכבת התחתית של ברצלונה המקשרת את רוב חלקי העיר וכן מערכת אוטובוסים וחשמליות. כמו כן העיר מקושרת למערכת הרכבות הספרדית RENFE ומ-2008 גם אל הרכבת המהירה AVE.

כלכלה

ברצלונה היא העיר התעשייתית השנייה בגודלה בספרד, עיר מסחר, מרכז אדמיניסטרטיבי (ממשלת קטלוניה והגופים הנלווים ממוקמים בה), וכן מרכז תרבות ותיירות (כ-17% מהמועסקים בעיר עוסקים בשירותי תיירות והמלונאות).

העיר היא מרכז תיירותי מצליח ומשגשג ובשנים האחרונות היא המרכז הכלכלי הצומח ביותר בספרד, ובעקבות העוצמה הפוליטית הרבה שיש למפלגה הקטלונית היא מצליחה להשאיר את רוב כספי המיסים של התושבים בעיר ובחבל קטלוניה, לכן יש לחבל קטלוניה בכלל ולברצלונה בפרט הרבה יותר כסף להשקעות מאשר מחוזות וערים אחרות בספרד.

בשנים 2009–2012 חלה האטה בצמיחה של הכלכלה בברצלונה ועלייה ברמת האבטלה בעיר, שגרמו להפגנות ולמחאות בכיכר קטלוניה.

תרבות והשכלה

העיר היא מרכז אמנותי חשוב, פעלו ופועלים בה אמנים רבים בתחומים מגוונים, מבין הידועים: האדריכל והפסל גאודי, הציירים דאלי, פיקאסו, וכן מירו.

עם מוסדות ההשכלה הגבוהה שבעיר נמנים אוניברסיטת ברצלונה, הנחשבת לאחת האוניברסיטאות הוותיקות באירופה, אוניברסיטת פומפאו פברה, האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה, האוניברסיטה הטכנית של קטלוניה, אוניברסיטת רמון יוי והאוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה.

אתרי אינטרנט הקשורים לעיר מקבלים סיומת bcn..

מוזיאונים

בעיר מספר רב של מוזיאונים ובהם מכון ז'ואן מירו, מוזיאון פיקאסו, המוזיאון הלאומי לאומנות של קטלוניה, המוזיאון לאומנות עכשווית של ברצלונה (MACBA), מוזיאון אנטוני טאפייס ועוד.

יהודים בברצלונה

קובץ:BarcelonaportByAviAviv.jpg
נמל ברצלונה - תצפית מהר היהודים - מונז'ואיק

אף שנראה כי היהודים הראשונים הגיעו לקטלוניה שבספרד זמן לא רב לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, העדויות הראשונות על התיישבות יהודית משמעותית בברצלונה הן מן המאה ה-9 לספירה. בתקופה זו החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית גדולה אשר קברה את מתיה על גבעה סמוכה, הנודעת היום כמונז'ואיק (הר היהודים). מאותה תקופה יש עדויות על חליפת מכתבים בין חכמי ברצלונה לגאוני בבל, ובהם עמרם גאון.

במהלך השנים התבססה והתרחבה הקהילה ומנתה אלפי בני אדם. היא גם הפכה למרכז תרבותי ודתי יהודי והוציאה מתוכה רבנים חשובים כמו רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (רשב"א) (1235–1310) יליד העיר, שנחשב לגדול חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים ומגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות. כן התגורר בעיר רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), ולמדו ופעלו בה רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי נסים בן ר' ראובן (הר"ן) ורבי שמואל הסרדי.

בימי הביניים התנהל ויכוח ברצלונה בעיר בין רמב"ן ליהודי מומר. טקסט הוויכוח נכתב ב'ספר הוויכוח' של הרמב"ן.

ההידרדרות במצבם של יהודים החלה עם התפשטות המגפה השחורה ב-1347, כאשר כמו במקומות נוספים האשימו אותם בהפצתה. ההמונים צבאו על הקאל (הגטו היהודי) ואיימו לערוך פרעות ביהודים. שומרי המלך הגנו על שערי הרובע אבל לא על יהודים שעקב עיסוקם יצאו מהרובע.

ב-1367 הואשמו יהודי ברצלונה בחילול לחם ה"קודש". השלטונות סגרו את כל תושבי הרובע היהודי בבית הכנסת בלי לספק להם מזון או מים, בצפיפות רבה וללא מקום מסודר לעשיית הצרכים, עד שעל פי דרישתו של האינפנטה (צאצא המלך) דון חואן, ממלא מקומו של המלך דון פדרו, הסכימה הקהילה לשלם קנס אדיר שרושש את חבריה ולהקריב שלושה יהודים חפים מפשע שהסכימו להודות בביצוע הפשע וכעונש הועלו על המוקד. במהלך התקופה נושלו יהודים ממשרות ציבוריות וחויבו לשאת סימנים שיזהו אותם כיהודים.

ב-1391 החריב המון מוסת על ידי הכנסייה את הקאל כולה וטבח בתושביה, ועל חורבות בית הכנסת הוקמה כנסייה בה הוכרחו הניצולים הבודדים להתנצר. ב-1397 הכריז המלך על ביטול החודריה. מאז הוחרפו רדיפות היהודים, עד שב-1492 כחלק מגירוש ספרד גורשו שארית היהודים מברצלונה.

בקירות ארמון המושל, מול מבנה האינקוויזיציה לשעבר, נמצאות עד היום מצבות כתובות בעברית, שכנראה נלקחו מבית הקברות היהודי מונז'ואיק. מצבות יהודיות נמצאות גם במוזיאון המבצר שם .[דרוש מקור]

בית כנסת בקומת מסד המיוחס לרשב"א נמצא וחודש לאחרונה ברובע היהודי בברצלונה ולמולו בית מגורים המיוחס לרשב"א. כמו כן קיים מוזיאון עירוני של הרובע היהודי - 'the call' .[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

היישוב היהודי בברצלונה חודש רק בראשית המאה ה-20 לאחר שהתיישבו בה יהודים מטורקיה, יוון, ארצות הבלקן וצפון אפריקה, והאוכלוסייה גדלה כשקלטה פליטים ממזרח אירופה שהגיעו אליה במלחמת העולם הראשונה ולפני מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום חלו עליות וירידות באוכלוסייה היהודית, אולם נשמר רצף התיישבות. לאורך השנים נבנו מוסדות קהילתיים יהודים. בשנת 1965 הרב סלומון בן שבת התמנה לרב ראשי של העיר ושירת בתפקיד 29 שנה. לאחר פיגועי הדריסה בקטלוניה שאירעו באוגוסט 2017, קרא אחד מרבני ברצלונה, הרב מאיר שמעון בר חן, ליהודי העיר לעזוב את ספרד ולעלות לישראל[8]. כיום מתגוררים בברצלונה בין 3,500 ל-5,000 יהודים בשלוש קהילות עיקריות: אורתודוקסית, רפורמית וחב"ד-בניהולו של הרב דוד ליבערזאהן[9], שליח הרבי לברצלונה, וקהילות אלה הן מהגדולות בספרד.

בית הכנסת של ברצלונה נבנה בשנת 1954 כדי לשרת את הקהילה היהודית שהתגוררה בעיר. [10] הבניין בן שלוש הקומות ממוקם ברחוב אבניר, ומספק שירותים לחברי הקהילה כמו גם למבקרים. במרכז שני בתי כנסת, אחד ספרדי והשני אשכנזי. בבניין יש גם ספרייה וחדר ישיבות. [11]

אתרים בעלי חשיבות

בארי גותיק - הרובע הגותי

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – הרובע הגותי

מרכזה של העיר, הרובע הגותי (Barri Gòtic) נשמר במתכונתו מימי הביניים והתקופה הרומית. ברובע זה נמצאת הקתדרלה של העיר - קתדרלת אולליה הקדושה (הבנויה בסגנון גותי), וכן מספר מוזיאונים ובהם מוזיאון פיקאסו.

רמבלאס

סדרה של רחובות השוכנים דרומית מערבית לרובע הגותי. מקור המילה הוא בשיבוש המילה הערבית רמל ("חול"), ובמקור היו הרחובות נתיבים של נחלים שיבשו. שדרות לה רמבלה (צורת היחיד של רמבלאס) יורדות ממרכז העיר ומכיכר קטלוניה אל הים. בין שאר הרחובות ניתן למצוא את פלאסה ריאל ושוק המזון לה בוקריה הסמוך המהווים אתר תיירות פופולרי. בקצה הדרומי של שדרות רמבלאס, סמוך לנמל, ניצבת אנדרטת קולון לזכרו של כריסטופר קולומבוס.

בנייני המודרניסטה

העיר ברצלונה ידועה בבניינים הייחודיים המצויים בה אשר נבנו בסגנון המכונה מודרניסטה. בניינים אלה נבנו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 במסגרת פרויקט ה"הרחבה" - במסגרתו נבנה רובע בשם זה - "אישמפלה" (בקטלנית: ההרחבה). הידוע בארכיטקטים שבנה בסגנון זה היה אנטוני גאודי ובנייניו הידועים כוללים את פלאו גואל, פארק גואל, כנסיית סגרדה פמיליה אשר בנייתה החלה בשנת 1882 וטרם הסתיימה (הבנייה צפויה להסתיים בין 2020 ל-2060). כמו כן באזור ה"הרחבה" של העיר שנבנה בתחילת המאה ה-20 מצויים קאזה מילה (לה פדררה), בית באליו, קאזה אמטלר וקאזה לאו מוררה. בניינים נוספים בסגנון המודרניסטה כוללים את פאלאו דה לה מוזיקה קטלניה שתוכנן על ידי לואיס דומנש אי מונטאנר בשנת 1908.

מונז'ואיק וטיבידאבו

העיר ברצלונה ממוקמת בין גבעת מונז'ואיק (הר היהודים) הנמצאת מערבית לנמל ברצלונה, לבין גבעת טיבידאבו הנמצאת בצפון העיר.

על גבעת מונז'ואיק, שגובהה כ-200 מטרים, מצויים המוזיאון הלאומי לאמנות קטלנית, הממוקם בתוך הפלאו נסיונל, מוזיאון ז'ואן מירו לאמנות מודנית, מתקני האולימפיאדה ובהם האצטדיון האולימפי שאירח את המשחקים האולימפיים של 1992, ואולם פלאו סן ז'ורדי בתכנונו של האדריכל היפני אראטה איסוזאקי.

על גבעת טיבידאבו, שגובהה 512 מטרים, מצוי פארק שעשועים גדול ומספר כנסיות, הידועה בהן היא בזיליקת הלב הקדוש (El Sagrat Cor).

אתרי מורשת עולמית

אונסק"ו הכריז על מספר אתרי מורשת עולמית בברצלונה:

פארקים וגנים ציבוריים

העיר ברצלונה ידועה בשטחים הירוקים הרבים שבה. בעיר פארקים רבים, כיכרות ושדרות רחבות ירוקות. בין הכיכרות והשדרות הידועות נמנות: פלאסה דה קטלוניה, פלאסה ד'אספניה ושדרת לה רמבלה, הידועה מבין שדרות העיר.

בין הפארקים הידועים מצויים:

בעיר מבוצעת תוכנית הרוכשת שטחים פרטיים ושטחים ריקים ובונה בהם פארקים ציבוריים. כמו כן, בכל שכונה חדשה הנבנית מוקצה שטח עבור פארק ציבורי.

ערים תאומות

הערים התאומות ושיתופי הפעולה של ברצלונה (מסודרות בסדר כרונולוגי) הן:[דרוש מקור]

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברצלונה

עיינו גם בפורטל

פורטל ברצלונה הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ברצלונה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בברצלונה על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.


הערות שוליים

  1. ^ Honolulu Rail Transit: International Lessons from Barcelona in Linking Urban Form, Design, and Transportation, Geoff Boeing (באנגלית)
  2. ^ City Mayors: European city brands, ‏2013-09-27
  3. ^ City Mayors: Best European business cities, ‏2013-07-23
  4. ^ Barcelona 5.0 or Barcelona 'smart city': 'We need leaders with a vision', www.brusselnieuws.be (באנגלית)
  5. ^ Wayback Machine, ‏2014-06-14
  6. ^ Wayback Machine, ‏2013-06-13
  7. ^ Los Reyes inaugurarán el AVE a Valencia, y los Príncipes la conexión a Albacete, ‏2014-04-10
  8. ^ צביקה קליין, רב העיר ברצלונה: "אירופה אבודה, היהודים פה זמנית", באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2017
  9. ^ דוד מנחם מענדל ליברזון .באתר חב"דפדיה
  10. ^ Furmansky, Dyana Z. (במרץ 2011). "The Jewish Traveller: Barcelona". Hadassah Magazine. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Our History". Comunidad Israelita de Barcelona.
  12. ^ בשנת 2012 שופצה הטיילת בין העיר העתיקה לעיר החדשה בעכו, ונחנכה בה "כיכר ברצלונה", לציון כינון הברית בין שתי הערים כ"ערים תאומות"

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34586830ברצלונה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ברצלונה&oldid=2499080"