אוסף הטקסטיל של גולדברגר
 |
אוסף הטקסטיל של גולדברגר (בהונגרית: Goldberger Textilipari Gyűjtemény) הוקם במקום המוזיאון לתולדות תעשיית הטקסטיל לשעבר (בקיצור: מוזיאון הטקסטיל). מוזיאון הטקסטיל היה מוסד ששמר את הזיכרונות החומריים והאינטלקטואליים של תעשיית הטקסטיל וההלבשה ההונגרית בבודפשט ברובע 3 באובודה, שהיה מקום חשוב בפיתוח תעשיית זו וכן שמר את זכרו של לאו גולדברגר התעשיין הונגרי-יהודי, אחת הדמויות המפורסמות של תעשיית הטקסטיל ההונגרית, שמילא תפקיד חשוב מאוד במודרניזציה של תעשייה זו בעשורים הראשונים של המאה ה-. המוזיאון במתכונתו המקורית אינו קיים יותר כיום ואת מקומו מחליף "אוסף הטקסטיל של גולדברגר".
היסטוריה של המוזיאון
הרעיון של הקמת מוזיאון לתולדות תעשיית הטקסטיל הועלה על ידי האיגוד הטכני והמדעי של תעשיית הטקסטיל בשנות ה-60. בשנת 1968, באירוע האיגוד, שנערך לרגל 20 שנה להלאמת תעשיית הטקסטיל בהונגריה, בא לידי ביטוי צורך זה, שאומץ גם על ידי משרד התעשייה הקלה דאז והסתדרות עובדי הטקסטיל.[1] החברות והמכונים של תעשיית הטקסטיל וההלבשה דאז קיבלו בברכה את הרעיון והחלו לאסוף מזכרות חומריות וכתובות מתעשיית הטקסטיל.
במקור, טירת זיצ'י באובודה סומנה כאתר של המוזיאון העתידי, מאוחר יותר הועידו לשם כך את בנין בית הכנסת (לשעבר) של אובודה והחפצים שנאספו באותה תקופה גם אוחסנו במבנה בית הכנסת שלא היה בשימוש. עם זאת, מומחים גילו מאוחר יותר שבניין זה לא ממש מתאים למטרה זו, ובשנת 1975 ייעדו את הבניין הישן של "מפעל מכבסת הצמר ההונגרי" לשעבר באנגיאלפלד למוזיאון. במפעל הופסק הייצור ב-1974. שיפוץ המבנה הסתיים בשנת 1986, עם פתיחת המוזיאון. החברות העניקו לכך עזרה משמעותית, למשל באמצעות הפעלה מחדש של מכונות ישנות שעדיין היו מסוגלות לפעול אז. עד 1992 פעל המוזיאון במקום זה.
מיקומו הנוכחי של המוזיאון, באחד המבנים המקוריים של מפעל טקסטיל גולדברגר (לשעבר) נבחר ביוזמתם של פרופסור ולטר אנדראי, היסטוריון לטכנולוגיה, ומיהאי ראדאי, שהיה ידוע בעבודתו כחבר בוועדות לשימור בנייני בודפשט. לאסלו וג, לשעבר סגן שר התעשייה הקלה ולימים מנכ"ל חברת דפוס הכותנה (PNYV), סיפק סיוע רב ביישום ובהקמת המוזיאון. שיפוץ המבנה והפיכתו למוזיאון החדש החל בשנת 1972 ובשנת 1999 נפתח המוזיאון לקהל הרחב. תפעולו ותחזוקתו היו בידי קרן מוזיאון הטקסטיל, שנאלצה למסור את המוזיאון לעיריית אובודה-בקאשמדייר בנובמבר 2011 עקב מחסור במשאבים כספיים מספיקים לתפעולו ולאחזקתו.
המוזיאון בצורה זו החזיק מעמד רק עד סוף 2012. באותה תקופה, מוזיאון אובודה ביצע שחזור ושיפוץ פנימי של הבניין ולאחר מכן נפתח מחדש בספטמבר 2013 כמוזיאון אובודה בשם "אוסף הטקסטיל של גולדברגר". כאן מוצגות ההיסטוריה של מפעל גולדברגר לשעבר, השרידים ששרדו והטכנולוגיה של הצביעה בכחול כחול.[2]
בניין המוזיאון
הקרן של המוזיאון לתולדות תעשיית הטקסטיל (Textilmúzeum Alapítvány), שהוקמה ב-1992, רכשה את המבנה של מפעל גולדברג ושיפצו אותם עבור המוזיאון. הבתים, שנבנו במאה ה-18, נקנו ב-1784 על ידי סוחר הטקסטיל פרנץ גולדברגר, מאבותיו של לאו גולדברגר, שהקים שם את מפעל הצביעה בכחול שלו. בית המלאכה המשפחתי הקטן הפך לאחד מתשלובות הטקסטיל הגדולות בהונגריה, קיים יותר מ-200 שנה. מוזיאון הטקסטיל פועל בחדרי קומת הקרקע מאז 1999.
תערוכות קבע
במוזיאון יש גם ספרייה עשירה. בנוסף לתערוכות קבועות, מתקיימות לא פעם תערוכות מתחלפות של חומרים של אמני ואספני טקסטיל של ימינו ובהזדמנויות נוספות הקשורות למקצוע.
קטע הנצחה גולדברגר
התערוכה מנציחה את עסקיו של גולדברגר בהצגת ספרים לדוגמה של תמונות עכשוויות, מאמרים בעיתונים וטקסטיל.
היסטוריה של דפוס טקסטיל
אחד הענפים החשובים של תעשיית הטקסטיל הוא הדפסת טקסטיל. התערוכה מציגה פרטים לגבי התפתחותה הטכנית: מהצביעה בכחול מסורתית; דרך מכונות לחץ מה שנקרא פֶּרוטין, שהחליף את הלחץ הידני ועדיין פועל לסירוגין, ועד למכבש הדפוס, שחולל מהפכה גם בטכנולוגיית תעשייה הטקסטיל ברחבי אירופה.
חפצים בעלי משמעות היסטורית
תכונה מיוחדת של ההיסטוריה התעשייתית היא מכונת אריגת המשי של ז'וזף מארי ז'אקאר שיוצרה בשנת 1912 ועדיין פועלת היום.
מכונת סריגה של Lee-System
מכונת הסריגה Lee-system משנת 1895, אשר פעלה במקור במפעל קוקרון בהודמזוושרהיי, היא גם בעלת משמעות היסטורית תעשייתית.[3]
מבחר דגמים
במקום מכונות טקסטיל בקנה מידה גדול, דגמים והעתקים מייצגים אריגה, טוויה, קלפים, הכנת טקסטיל בייצור ביגוד מוכן ללבישה וכו'. פעילויות מגוונות. ביניהם, מפעל הטקסטיל הביתי הראשון שנבנה באובודה ומוצג גם דגם של חוט פילטוריום או משי.
קישורים חיצוניים
,_2014.jpg){kind=link}
אתר האינטרנט הרשמי של אוסף הטקסטיל של גולדברגר- אתר האינטרנט של מוזיאון הטקסטיל
- מוזיאון הטקסטיל גולדברגר לחינוך מבוגרים
הערות שוליים
- ^ Vajk Éva. "A Textilmúzeum elmúlt harminc éve". אורכב מ-המקור ב-2016-03-04.
- ^ "A Goldberger..." - Az Óbudai Múzeum - Goldberger Textilipari Gyűjtemény állandó kiállítása. Kiállításvezető. Óbuda-Békásmegyer Önkormányzata kiadása, 2013
- ^ Lázár Károly. "Lee-rendszerű kötőgép a Textilmúzeumban" (PDF).
33902440אוסף הטקסטיל של גולדברגר