גשר החירות (בודפשט)
 | |
| הגשר מפשט לבודה, עם גבעת גלרט ברקע | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| שימוש | מכוניות, חשמליות |
| מיקום | בודפשט, הונגריה |
| קואורדינטות | 47°29′9″N 19°3′8″E / 47.48583°N 19.05222°E |
| מידע על ההקמה | |
| מתכנן | יאנוש פקטהאזי |
| חומרים | ברזל |
| תקופת הבנייה | ? – 1894-1896 |
| מידות | |
| אורך | 366.6 מטר |
גשר החירות (בהונגרית: Szabadság híd; עד 1945: "גשר פרנץ יוזף") הוא גשר על נהר הדנובה התוחם את מרכז בודפשט מדרום. הגשר, העשוי ברזל ושני מגדלי אבן, הוקם בין 1894 ו-1896 לפי תכנונו של האדריכל יאנוש פקטהאזי (János Feketeházy). תבנית הגשר מרמזת על גשר תלוי, אף שאינו כזה.
בצד פשט (המזרחי) מתחבר הגשר בכיכר Fővám tér, סמוך לשוק המקורה של פשט ולאוניברסיטת בודפשט לכלכלה.
בצד בודה (המערבי) מתחבר הגשר לכיכר גלרט (Gellért tér), לצידם של מלון ומרחצאות גלרט ולמרגלות גבעת גלרט.
אורך הגשר 366.6 מטרים ורוחבו 20.1 מטרים, והוא מיועד לתנועת מכוניות, חשמליות והולכי רגל. שני עמודי התמיכה מעוטרים בסמל הונגריה הכולל כתר מוזהב ושני פסלים עשויים ברונזה של הציפור האגדית טורול בראש כל אחד מהם.
חנוכת הגשר, ב-4 באוקטובר 1896, התבצעה במעמדם של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה והונגריה ורעייתו, מלכת הונגריה אליזבת (סיסי). המסמר האחרון בגשר, שהיה עשוי כסף, חובר בצידה של פשט על ידי הקיסר עצמו. באותה עת, ועד סוף מלחמת העולם השנייה נקרא הגשר "גשר פרנץ יוזף".
ב-16 בינואר 1945 פוצץ הגשר, כמו שאר גשרי הדנובה בבודפשט, על ידי צבא גרמניה הנאצית, אולם נפגע פחות מכולם. הכוחות הסובייטים הקימו גשר זמני ששימש כמעבר יחיד בין שני חלקי העיר בין מרץ 1945 לינואר 1946. ב-20 באוגוסט (החג הלאומי ההונגרי) 1946 נחנך הגשר מחדש כגשר החירות בהתבסס על תשתית סבכת ברזל עליה הותקן הכביש. השבכה הוחלפה בתשתית בטון ב-1984, והגשר נצבע מחדש בצבעו המקורי, ירוק. ב-20 באוגוסט 2007 נפתח הגשר מחדש לאחר שהיה סגור במשך כשנה ומחצה לצורך שיפוצים מקיפים[1].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשר החירות |
- אתר גשרי בודפשט - גשר החירות (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הודעה על תחילת השיפוצים (בהונגרית)
.svg){kind=small}
21242060גשר החירות (בודפשט)