שי ניצן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שי ניצן
לידה 29 בנובמבר 1959 (גיל: 65)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
פרקליט המדינה ה־11
16 בדצמבר 2013 – 16 בדצמבר 2019
(6 שנים)
תחת שרי המשפטים ציפי לבני, בנימין נתניהו, איילת שקד ואמיר אוחנה
דן אלדד (מ"מ) ←

שי ישעיהו ניצן (נולד ב-29 בנובמבר 1959) הוא עורך דין ישראלי המכהן כמנהל אשכול התוכן בספרייה הלאומית. שימש כפרקליט המדינה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים ומשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

ביוגרפיה

ניצן נולד בירושלים. הוריו, חוה ויעקב, עלו לארץ ישראל מהונגריה וצ'כוסלובקיה ב-1934. ניצן גדל בבית דתי, בשכונת קריית משה בירושלים, והתחנך בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שבעיר. בשנת 1978 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1], ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה[2]. בגיל 23 הוריד את הכיפה, אך ממשיך לשמור שבת ולנהל אורח חיים דתי[3].

בשנת 1985 סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אהרן ברק (לימים נשיא בית המשפט העליון). בשנת 1987 התמחה אצל עו"ד יעקב רובין, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר. בשנת 1989 השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, אף הוא בהצטיינות. ניצן הוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי (1999) ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1999) בהצטיינות.

בשירות המדינה

ניצן מילא תפקידים בכירים בפרקליטות המדינה. בין השנים 1989–1993 כיהן כעוזר אישי לפרקליטת המדינה, דורית ביניש. בין השנים 1994–2002 כיהן כפרקליט במחלקת בג"ץ, וטיפל בתיקים רגישים שהובאו בפני מחלקה זו. במקביל כיהן בין השנים 1997–2002 כממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה. בין השנים 2002–2003 כיהן כמנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, ומיד לאחר מכן מונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

במסגרת תפקידיו השונים בפרקליטות המדינה טיפל במספר רב של תיקים פליליים וביטחוניים מוכרים ורגישים ציבורית. בין היתר ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ הסיכולים הממוקדים, בבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (בעניין עינוי נחקרים בשב"כ), בפרשת בר-און חברון, בפרשת קצב ועוד.

ניצן היה ממונה על ההיבט המשפטי של ביצוע תוכנית ההתנתקות, והקים בתי דין מיוחדים הסמוכים לבתי המעצר שבהם נשפטו עצורים רבים יחד[4].

ב-9 בספטמבר 2012 אישרה הממשלה את מינויו של ניצן למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מיוחדים, חרף התנגדותם של גורמי ימין וחלק משרי הממשלה[5].

בתקופה זאת, עסק גם במאבק בגזענות[6]. בשנת 2019 אף אמר "המלחמה בשחיתות היא חשובה, אבל המלחמה בגזענות חשובה יותר"[7].

בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור לפרקליט המדינה שניצן ימונה לתפקיד[8]. חברי כנסת ממפלגות הימין בקואליציה מתחו ביקורת על ההמלצה[9], אך הממשלה אישרה את מינויו והוא נכנס לתפקידו ב-16 בדצמבר 2013, במקומו של משה לדור.

בתקופתו הורשע ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, והורשעו ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור יהודה וישובים נוספים. בנוסף הוגש כתב אישום בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו[10]. נחקרו גם פרשת ישראל ביתנו, פרשת ביביטורס, פרשת המניות של נתניהו, פרשת בזק, תיק 1803, פרשת הצוללות ועוד. בעקבות הביקורת על הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה למד את התיק היטב והגיע למסקנה שההרשעה מוצדקת[11]. לטענת ד"ר מאיה פורמן מנע ממנה ניצן להתמנות לתפקיד בכיר במשרד הבריאות בגלל חוות הדעת שהגישה בעניינו של זדורוב וסתרה את עמדת הפרקליטות. בית הדין לעבודה חייב את המדינה למנותה לתפקיד[12][13]. לימים זוכה זדורוב.

בשנתיים הראשונות לכהונתו ניהל ניצן, שגובה על ידי ארגון הפרקליטים, מאבק נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה שבראשה עמדה השופטת בדימוס הילה גרסטל. ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית.

על רקע עיסוקו בתיקים מסוימים, הוצמדה לו אבטחה[14].

ב-16 בדצמבר 2019 הסתיימה כהונתו בת שש השנים כפרקליט המדינה[15].

הביקורת על תפקודו

ב-2005 הוביל ניצן את מדיניות אכיפת החוק בהיערכות לתוכנית ההתנתקות, בתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. ב-9 חודשי פעילותו נעצרו כ־6,000 אזרחים, בהם מאות קטינים. ביקורת רבה[16][17] הופנתה כלפי מדיניות פלילית מחמירה, פרשנות מרחיבה של עבירות, מעצר תלמידי יסודי, שיפוט קולקטיבי ואף שימוש בשב"כ[18]. הביקורת עלתה בין היתר בדו"ח הסנגוריה הציבורית, באמצעי תקשורת רבים ובכנסת[19]. נגד ניצן עלתה ביקורת ציבורית כי אינו קשוב לטענות המפגינים ומתחמק באמצעות כלים בירוקרטיים[20].

במסגרת תפקידיו היה ממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, ונמתחה עליו ביקורת מימין כמי שפוגע בהתנחלות ובמתנחלים. במשך תקופה התנהלו מול ביתו הפגנות של פעילי ימין, בקריאה להדיחו מתפקידיו הציבוריים[21].

בספטמבר 2014 קבעה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, כי הפרקליטות ושי ניצן נהגו באכיפה בררנית כלפי אנשי ימין[22]. הקביעה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי[23].

ב-2015 החלה חקירת משטרה כנגד גל הירש, ימים ספורים לאחר הודעת השר גלעד ארדן על כוונתו למנות את הירש למפכ"ל המשטרה. הירש קבל על ניסיון הפללה של ניצן וסחבת בחקירה לסיכול מועמדותו[24][25]. נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן[26] לא מצא דופי בהתנהלות המשטרה והפרקליטות[27]. לאורך השנים עלו טענות נוספות כנגד ניצן על שימוש לרעה בתפקידו להשפעה על מינויים ככלי לקידום תפיסת עולמו באמצעים משפטיים[28][29][30].

לאחר פרישתו מפרקליטות המדינה

בנובמבר 2021 אושר מינויו לרקטור של הספרייה הלאומית, שתפקידו לנהל את מכלול עולמות התוכן של הספרייה[31]. בפברואר 2024 שונה שם התפקיד ל"מנהל אשכול התוכן"[32].

חיים אישיים

ניצן מתגורר בירושלים, נשוי לתמר ניצן – מורה לערבית, ואב לחמישה. אחיו הוא הפרופסור לכלכלה שמואל ניצן.

מפרסומיו

  • "להיות עם יהודי ודמוקרטי בארצנו - על פסילת רשימות ומועמדים לכנסת" שורשים במשפט 979 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שי ניצן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גלעד גרוסמן‏, האיש לתפקידים מיוחדים, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2013
  2. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
  3. ^ אלה לוי-וינריב, ‏שי ניצן: "לפעמים אנשים אומרים לי 'הלוואי שתפילו את רה"מ'", באתר גלובס, 14 באפריל 2017
  4. ^ ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 07/11/2005 12:00 - כנסת עכשיו, באתר www.knessetnow.co.il
  5. ^ יובל יועז, ‏למרות התנגדות הימין: עו"ד שי ניצן מונה למשנה ליועמ"ש, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2012
  6. ^ נועם שרביט, שתי קבוצות פייסבוק יחקרו בגין הסתה, באתר nrg‏, 5 בינואר 2011
  7. ^ משה גורלי, הביטחוניסט שמסיים כמאובטח, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2019
  8. ^ רויטל חובל, שי ניצן ימונה לפרקליט המדינה הבא, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2013.
    עדנה אדטו, ‏ועדת האיתור החליטה: עו"ד שי ניצן ימונה לפרקליט המדינה הבא, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2013
  9. ^ יהונתן ליס, רויטל חובל, בימין מוחים על מינוי שי ניצן: איש שמאל קיצוני שעוין את ההתיישבות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2013;
    בני משה, מטות ערים: לבלום את מינוי שי ניצן, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2013
  10. ^ אבנר הופשטיין, "פרקליט המדינה התנהג כאילו הוא ניצב על דוכן הנאשמים", באתר "זמן ישראל", 15 בדצמבר 2019
  11. ^ שי ניצן על תיק זדורוב: "אם העליון יחליט על משפט חוזר נידרש לחשבון נפש", באתר ynet, 23 בספטמבר 2020
  12. ^ ד"ר מאיה פורמן: "שי ניצן רדף אותי אישית" - העידה במשפט זדורוב לגבי הסכין המשוננת., סרטון בערוץ "רצח תאיר", באתר יוטיוב (אורך: 12:10)
  13. ^ אתר למנויים בלבד רויטל חובל, הפסד לפרקליטות: הרופאה המשפטית שהעידה לטובת זדורוב תחל עבודתה מיד, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2014
  14. ^ אבטחה סביב שי ניצן וליאת בן ארי, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2019
    אבטחה צמודה לפרקליט המדינה, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2019
  15. ^ שי ניצן מסיים; הקרב על זהות המחליף נפתח, באתר בחדרי חרדים, 16 בדצמבר 2019
  16. ^ איתמר פליישמן, מי אתה, שי ניצן?, 2019
  17. ^ שידורי ערוץ הכנסת, ועדת חוקה
  18. ^ אתר למנויים בלבד בועז סנג'רו, כשאבירי זכויות האדם נאלמים דום, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2019
  19. ^ צבי לביא, ‏טענות בכנסת: מדוע פועלים בחריצות נגד מפגיני הימין?, באתר גלובס, 19 באפריל 2005;
    נועם שרביט, ‏170 כתבי אישום נגד חשודים בחסימות הכבישים; הפרקליטות מבקשת מעצרים עד תום ההליכים, באתר גלובס, 19 במאי 2005;
    התנהלות רשויות החוק בתקופת ביצוע "תוכנית ההתנתקות", ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13 בפברואר 2018;
    היערכות מערכת אכיפת החוק לביצוע תוכנית ההתנתקות, ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 22 במרץ 2005
  20. ^ רשלנות מערכת המשפט והמשטרה בטיפול במפגינים קטינים נגד "ההתנתקות", בקשה לדיון מהיר בועדת חוקה חוק ומשפט בעניין דו"ח הסניגוריה הציבורית שפורסם בסוף השבוע, דו"ח הסניגוריה הציבורית בעניין התייחסות מערכות אכיפת החוק למתנגדי תוכנית ההתנתקות, ‏2005
  21. ^ טל שלו וגלעד גרוסמן‏, פעילי ימין: נפנה לבג"ץ נגד מינוי ניצן למשנה ליועמ"ש, באתר וואלה!‏, 7 בספטמבר 2012
  22. ^ ת"פ 40507-01-11 מדינת ישראל נגד אורי ברעם
    .יהודה יפרח, שופטת קבעה: שי ניצן מפעיל אכיפה רק נגד הימין, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2014
  23. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ביהמ"ש: לא הופעלה נגד אורי ברעם אכיפה בררנית, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2015
  24. ^ גל הירש על כוונת הפרקליטות להסתיר זהות עד המדינה נגדו: "שהציבור ידע את מי גייסו ניצן ובן-ארי להפליל אותי", באתר חדשות 0404, ‏2022
  25. ^ דודי דגן, הותר לפרסום: עד המדינה נגד גל הירש הוא עבריין סדרתי, באתר עניין מרכזי, ‏2022
  26. ^ מנחם שטאובר, ‏השופט דוד רוזן יבדוק את סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2018
  27. ^ משה נוסבאום, ‏"אין דופי בחקירה נגד הירש", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בדצמבר 2018‏
  28. ^ עמיחי רובין, ‏עתירה לבג"צ נגד מינוי שי ניצן, באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2013
  29. ^ משה איפרגן, מנדלבליט והפרקליטות: כרוניקה של אחיזה בגרון, באתר מידה, ‏24 באוקטובר 2020
  30. ^ ועדת חוק, חוקה ומשפט, דו"ח נציבות הביקורת על הפרקליטות, באתר הכנסת, ‏27 בינואר 2016
  31. ^ אריק בנדר, ‏יש חיים אחרי הפרקליטות: זהו התפקיד החדש של שי ניצן, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2021
  32. ^ נטעאל בנדל, יורי ילון, ‏כבר לא רקטור: שי ניצן מוגדר עתה כ"מנהל אשכול התוכן" בספרייה הלאומית, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2024


פרקליטי המדינה
חיים כהן • ארווין שמרון • קולין גילון • צבי בר-ניב • גבריאל בך • יונה בלטמן • דורית ביניש • עדנה ארבל • ערן שנדר • משה לדור • שי ניצן • דן אלדד (מ"מ) • עמית איסמן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38866162שי ניצן

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שי_ניצן&oldid=2724838"