שיחת משתמש:יוסף מאיר/ארכיון זרימה

כפי ששמת לב, היה באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות במכלול ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת. הדף שערכת שוחזר למצבו הקודם ו/או ערך ההבל שפתחת נמחק, כך ששום נזק לא נגרם, אולם בעקבות השחתה זו, ואולי אחרות, הוחלט לחסום אותך. הסיבה לחסימתך היא: מחיקת תוכן מערך המתיבתא בוורשה כמחאה.

• אם יהיו מקרים של השחתה חוזרת מצדך, אנחנו עשויים לפנות בתלונה לספק האינטרנט שלך.
• מעשיך עלולים להוות עבירה פלילית. עליך לדעת כי נשקול פנייה לרשויות החוק אם ההשחתה תימשך.
  ספרא - שיחה 20:53, 26 בדצמבר 2022 (IST)

הערך של המתיבתא מוגן על ידי בזכויות יוצרים, ואני אוסר עליכם בכל תוקף הדין לעשות בו כל שימוש

חסמתי לשעתיים בלבד. אם אכן לא היית מודע לנושא זכויות היוצרים הקיימת בעריכה כלשהי באתר אנציקלופדי, אשחרר.

עיין המכלול:הבהרה משפטית#תנאי שימוש וזכויות יוצרים

זו ההודעה הקיימת בתחתית כל עריכה, עובר לשמירה:

שימו לב: שמירת השינויים מהווה את הסכמתכם לתנאי השימוש ואת הסכמתכם לתרום את התוכן למכון חכמת התורה. (אם אתם עורכים בטקסט שמקורו מוויקיפדיה, שמירתכם מהווה הסכמה לשחרר את תרומתכם בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 ולרישיון GFDL). אין לפרסם כאן טקסט שמפר זכויות יוצרים (לפרטים ראו המכלול:זכויות יוצרים).

כמו כן יש להדגיש שכל שימוש שלך בערך בפלטפורמה דיגיטלית שלא ע"פ הכללים מהווה הפרת זכויות יוצרים ואסורה.

אני סבור שנעשה כלפיי וכלפי נשוא הערך שכתבתי ו/או ערכיו ו/או קהילתו ו/או תפיסת עולמו או עולמי עוולה בסיסית, ואי מתן זכות הבעת דעה או כתיבה באופן שיוויוני, כפי שהוכחתי בבירור על אי עמידה בכללים זה ובחירה סלקטיבית שלא על פי ערכים אובייקטיביים ושיוויוניים. כפי שהצגתי באופן חד וברור, מבוסס בציטוטי מקור, ולא "קיטור" כפי שהוצג באופן לא מכבד ולא הולם.

השקעתי בטיוטות בעריכות ובערכים שעות רבות תוך תפיסה הנותנת אמון במכלול ובעורכיו, וזו הופרה והושחתה במזיד ברצון ובלצון, תוך שימה לאל של מאמצי והפרת כללי אימון בסיסי בין עורכים שיתופיים.

הסכמה לויתור על זכויות יוצרים היא דו סטרית בעיני, ואינה מאפשרת לצד השני להמנע מאחריותו.

זכותי הבסיסית לא לתרום למקום זה, ולא להיות חלק ממנו.

את הדיון לגופו של ערך יש לערוך במקומו, בדף השיחה, או בדיון שהתפתח בדף הבקשות להעברה.

ביזור מקומות הדיון לא יעזור לשום דבר.

אזלת לקרתא הלך בנימוסיה. כשאתה כותב כאן, משקיע כאן, דאג שהשקעתך תתכתב עם המקובל כאן, אחרת בהחלט מאמציך יהיו לשווא. וחבל. הסגנון האנציקלופדי של הערכים כאן אינם נתונים לוויכוח.

אני בטוח שאפשר לעשות ערך יפה על רבי נתן לוברט ללא סיפורי צדיקים. אמנם הרושם לא ישקף מספיק את דמותו, אך בהחלט הוא יהיה ערך שמוסר את המידע והאינפורמציה לגביו.

"ואי מתן זכות הבעת דעה או כתיבה באופן שיוויוני" - כמובן שלא מנעו ממך מלהביע את דעתך.
"הסכמה לויתור על זכויות יוצרים היא דו סטרית בעיני, ואינה מאפשרת לצד השני להמנע מאחריותו" - אין שום ויתור על ז"י מצד המכלול, וכמובן שעיניך אינם קובעות את המדיניות בערכים בהם אתה משתמש...
"זכותי הבסיסית לא לתרום למקום זה, ולא להיות חלק ממנו." - זה אכן נכון, כמובן שאני בטוח שהמכלול יכול להרוויח המון מהידע שאתה אוצר, אבל יש צורת כתיבה במכלול ומי שלא מעוניין באמת אין לו מה לעשות כאן.

היכי דמי "לא הגיגיוגרפיה" בערך חדש: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%90_(%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%A2)ספראאפרוןמצב+רוח על קדושתו מסופר כי שהיה יוצא לרחוב היו מקדימים ומכריזים על הנשים ברחוב לבל יביטו בפניו, שכן נדה שהיתה מסתכלת בפניו היתה מתעלפת מיד.

המכלול:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. עמדתך נשמעה, תן למנטרים לשכתב את מה שצריך, ונדבר אחר כך.

מבלי להביע עמדה בשאלת נחיצות המשפט, יש כמה ק"מ בין לכתוב משפט שממחיש את היחס אליו ואת מעמדו (וגם מה הוא באמת היה...) לבין לכתוב ערך רווי שרעפי קודש וסופרלטיבים כיד ה' הטובה על הכותב.

אם אתה רוצה לתקן שגיאה בתגובה קודמת שלך בשיחה, אין צורך לפתוח לשם כך תגובה חדשה - אפשר לערוך את הראשונה.

מוזר.

בחלק מהתגובות ששלחתי הוא נותן לי אפשרות עריכה ובחלק לא

אולי אתה יודע מדוע?

באלו תגובות אינך יכול לערוך?

שלום וברכה. ראשית כל,

שמתי לב לתרומתך הרבה למכלול, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!

אגב, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בהצלחה!

תודה רבה גם לך. ואיך מתייגים מכלולאים פעילים?

כך: {{מכלולאים פעילים}}. בהצלחה!

יישר כח

רוצה לשלוח לך קצת חומר, תוכל להגדיר דואר אלקטרוני בהעדפות?

עודכן

איך אני מתיחס למי שהצמיד לי דרושה הבהרה לערך?

טיפלתי בבעיה (אגב זה היה ערכה של מישהו אחר)

שלום יוסף מאיר, תודה על כתיבתך במכלול. לרשותך עומד דף משתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. כמובן אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים, תוכל להציג את עצמך בלא לחשוף פרטים אישיים, או להוסיף תיבות משתמש, באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף יוסף מאיר. יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כמכלולאי מן המניין.

גא"מ

בנושא הבולשביזם השמאלני וסתימת הפיות הקיימת. למש ל בדוגמא על הצגתו של דונלד טראמפ בויקפדיה, ובתקשורת בכלל. ככלי מדגים ניתן להעזר בין היתר גם ב שלטון הטרור. ובביבליוגרפיה ארוכה מאד של ספרים בני זמנינו.

היי,

אתה בטוח שההוספה שלך שם חשובה?

מדובר בערך על יח"ל המקורית, לא על הישיבה הבני ברקית, וסך הכל הוזכר כי היא קרויה על שמה. משכך אין ענין להזכיר מהי מהות הישיבה.

בברכה

אני חושב שיש מקום לחדד הבדלים. הרב וואזנר לא רצה בפירוש לחקות את נוסח יח"ל מתוך הבנה באופי הדור השונה, וכן המוצא ההונגרי של רוב תלמידיו כמו השקפתו האישית. הוא רצה להקים ישיבה בנוסח הונגרי , ולכבד את רבותיו בשמה.

יש אכן להוסיף על דרך הלימוד ביח"ל המקורית, שהתבססה מחד על לימוד בקיאות רב ורכישת שליטה בתלמוד, ובמקביל רבני הישיבה, בפרט ר' מאיר שפירא- דרך הפלפול החריף (קושר דברים רחוקים זה בזה ומאשש/מפריך). הרב אריה צבי פרומר מקויז'גלוב שילב דרך רבו האבני נזר עם הפלפול הפולני העתיק (חריפות). כמו כן דמותו היתה יוצאת דופן. היה עושה קידוש בחצות ליל שבת בשאגות. ר' שמעון מזליחוב -בקיאות בכל התורה וקבלה. כמו כן הורה לבחורים ללמד נ"ך.

היה גם ר"מ ליטאי-שכחתי את שמו. (ר' יוסף ביגון? כמדומני שהיה תלמיד בישיבה תקופה.) דמותו של הרב מקולבייל, כמו של ר' דוד מינצברג.

ההנהלה הרוחנית לאחר רמ"ש- אדמו"ר מלובלין-אייגר, ר' משה מבויאן-קראקא. ועוד.

יש להוסיף גם על תנועת חסידי גור (למשל) בישיבה.

יח"ל היתה מקום הקיבוץ העקרי בראש השנה של חסידי ברסלב בפולין. רמ"ש היה בעל התפילה והמארח שהוזמן גם לדבר בפניהם בתורת מוהר"ן...

חסר במכלול ערכים מהותיים על עולם הישיבות. איך יתכן שאין ערך על ישיבות הונגריה? אין גם על ישיבות ליטא כעולם (לא ישיבה ספציפית) וודאי לא על צורת הלמידה המקובלת של הנוער בפולין-גליציה, וכן עיראק, ג'רבה ועוד.

שוב: יתכן שהיה שינוי בסגנון הישיבה, אבל מסופקני אם באזכור אודות קריאת שם הישיבה הבני ברקית יש מקום להוספה על מהות הישיבה, מבחינה אנציקלופדית (זה כמו שתכתוב שרחוב ירושלים בבני ברק קרויה על שם העיר ירושלים, אם כי היא דומה יותר לרחוב בני ברקי מצוי מאשר העיר ירושלים...)

מקוה שקלטת את העיקרון

בניגוד לרחוב שמקובל לקרוא על שם משהו למרות שאינו דומה, בעולם הישיבות ישיבה בארץ שנקראת ע"ש ישיבה בחו"ל היא מרגישה 'ממשיך דרכו'. לעומת יח"ל שהייתה בסה"כ סוג של אנדרטת זיכרון לישיבת יח"ל החוצניקית.

יתכן

למען האמת, יח"ל היתה מוצר ייחודי שאינו ניתן לשחזור והיא היתה תוצר של תקופה ומקום .(ובמקצת הבעתי זאת בעריכה בערך יח"ל.) היה מי שהגדיר זאת כסיר לחץ מבעבע של כשרונות תלמודיים בפולין שלא מצא לעצמו מקום מספק לפני יח"ל. אף אחד לא חשב שישיבה לילדי פליטי שואה מהונגריה-רומניה אמורה לבא במקומה אלא כגלעד וזיכרון לרבותיו אותם העריץ על אף הניגוד ביניהם: ר' מאיר שפירא והזעלחובר.

למען האמת יח"ל היתה מוצר ייחודי שאינו ניתן לשיחזור והיא היתה תוצר של רבי מאיר שפירא שהיה מוצר יחודי שאינו ניתן לשחזור.

שלום לך משתמש יקר, וברוך בואך למכלול!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים באפשרותך לגשת: למדריך הכתיבה למתחילים ולהכיר את דרך ההשתתפות במכלול. לחממה ולקבל סיוע מהחונכים, עורכים בעלי ניסיון שישמחו לעזור לך. להתנסות בעריכה ללא הפרעה בטיוטה . (מה זה דף טיוטה?) למידע כללי ומענה על מגוון שאלות בדף השאלות ותשובות.	נקיות וסינון: עקרונות הסינון במכלול מדיניות הסינון אשף הסינון ייבוא באמצעות התוסף קווי היסוד של המכלול	הנחיות וסיוע:   תפריט העזרה   תפריט ייעוץ   איך לחתום   זכויות יוצרים   כללי הנימוס במכלול
כדאי מאד להקדיש שעה לעבור על כל הקישורים המופיעים כאן. הם יועילו לך רבות בהמשך עבודתך.

שלום רב.

מעריכותיך בערך ישיבת יח"ל (שרובן נפלאות) ניכר כי טרם עברת על הקישורים המצורפים למעלה.

נא לקחת פסק זמן, ולעבור עליהם בעיון ובשים לב.

בהצלחה!

נ.ב. חשוב לקחת לתשומת לב, כי אנציקלופדיה איננה ספר ביוגרפיה, ובוודאי לא עלון פנימי.

באנציקלופדיה כותבים אך ורק נקודות כלליות, ושיש בהם לתת לקורא התרשמות כללית.

כניסה לנקודות שוליות ופרטניות או תיאורי צבע וסופרלטיבים - אין מקומן כאן.

כמו כן, כותבים "רבי" ולא ר'.

גם שמתי לב שבדף השיחה של ספרא מחקת כותרת של פסקה ישנה והכנסת שם את המלל שלך. מדוע עשית זאת?

אם רוצים לפתוח דיון - מתחילים פסקה חדשה בסוף הדף, על ידי הכנסת כותר בתיבת "פסקה חדשה" שבראש הדף.

עברתי על ההמלצות האלה כבר לפני כ-16 שנה, בימי ראשיתה של הויקיפדיה העברית.

שם הייתי מראשוני הכותבים ערכים בנושאי יהדות חרדית וחסידות. כמובן, בניק שונה.

בשבילך, חזרתי אליהם שוב, ועדיין אני מתקשה להבין למה ירמוז כב'.

בבקשה תהיה יותר ספציפי, כי אני מתקשה להבין אלו נקודות לא "כלליות" הוכנסו לערך.

אם כוונתך לברסלב, זה היה אירוע היסטורי משמעותי מאד בתולדות ברסלב בפולין והונהג בידי המשפיעים הגדולים ביותר. יש לדון אם מקומו אכן בערך על יח"ל, או על תולדות ברסלב בפולין.

בקשר לפרשת המחלוקת סביב ר"ש, (שכתבתי טיוטה ומחקתי, כמצוי בדף השוואה בין גירסאות) מבחינה אנציקלופדית בוודאי יש מקום להתייחסות למחלוקת שהרעישה בשעתו את יהדות פולין. עם זאת, מבחינה מוסרית יש מקום אכן לדיון אם להעלות אותה שוב.