נושא בדף שיחת משתמש:יוסף מאיר/ארכיון זרימה

היי,

אתה בטוח שההוספה שלך שם חשובה?

מדובר בערך על יח"ל המקורית, לא על הישיבה הבני ברקית, וסך הכל הוזכר כי היא קרויה על שמה. משכך אין ענין להזכיר מהי מהות הישיבה.

בברכה

אני חושב שיש מקום לחדד הבדלים. הרב וואזנר לא רצה בפירוש לחקות את נוסח יח"ל מתוך הבנה באופי הדור השונה, וכן המוצא ההונגרי של רוב תלמידיו כמו השקפתו האישית. הוא רצה להקים ישיבה בנוסח הונגרי , ולכבד את רבותיו בשמה.

יש אכן להוסיף על דרך הלימוד ביח"ל המקורית, שהתבססה מחד על לימוד בקיאות רב ורכישת שליטה בתלמוד, ובמקביל רבני הישיבה, בפרט ר' מאיר שפירא- דרך הפלפול החריף (קושר דברים רחוקים זה בזה ומאשש/מפריך). הרב אריה צבי פרומר מקויז'גלוב שילב דרך רבו האבני נזר עם הפלפול הפולני העתיק (חריפות). כמו כן דמותו היתה יוצאת דופן. היה עושה קידוש בחצות ליל שבת בשאגות. ר' שמעון מזליחוב -בקיאות בכל התורה וקבלה. כמו כן הורה לבחורים ללמד נ"ך.

היה גם ר"מ ליטאי-שכחתי את שמו. (ר' יוסף ביגון? כמדומני שהיה תלמיד בישיבה תקופה.) דמותו של הרב מקולבייל, כמו של ר' דוד מינצברג.

ההנהלה הרוחנית לאחר רמ"ש- אדמו"ר מלובלין-אייגר, ר' משה מבויאן-קראקא. ועוד.

יש להוסיף גם על תנועת חסידי גור (למשל) בישיבה.

יח"ל היתה מקום הקיבוץ העקרי בראש השנה של חסידי ברסלב בפולין. רמ"ש היה בעל התפילה והמארח שהוזמן גם לדבר בפניהם בתורת מוהר"ן...

חסר במכלול ערכים מהותיים על עולם הישיבות. איך יתכן שאין ערך על ישיבות הונגריה? אין גם על ישיבות ליטא כעולם (לא ישיבה ספציפית) וודאי לא על צורת הלמידה המקובלת של הנוער בפולין-גליציה, וכן עיראק, ג'רבה ועוד.

שוב: יתכן שהיה שינוי בסגנון הישיבה, אבל מסופקני אם באזכור אודות קריאת שם הישיבה הבני ברקית יש מקום להוספה על מהות הישיבה, מבחינה אנציקלופדית (זה כמו שתכתוב שרחוב ירושלים בבני ברק קרויה על שם העיר ירושלים, אם כי היא דומה יותר לרחוב בני ברקי מצוי מאשר העיר ירושלים...)

מקוה שקלטת את העיקרון

בניגוד לרחוב שמקובל לקרוא על שם משהו למרות שאינו דומה, בעולם הישיבות ישיבה בארץ שנקראת ע"ש ישיבה בחו"ל היא מרגישה 'ממשיך דרכו'. לעומת יח"ל שהייתה בסה"כ סוג של אנדרטת זיכרון לישיבת יח"ל החוצניקית.

יתכן

למען האמת, יח"ל היתה מוצר ייחודי שאינו ניתן לשחזור והיא היתה תוצר של תקופה ומקום .(ובמקצת הבעתי זאת בעריכה בערך יח"ל.) היה מי שהגדיר זאת כסיר לחץ מבעבע של כשרונות תלמודיים בפולין שלא מצא לעצמו מקום מספק לפני יח"ל. אף אחד לא חשב שישיבה לילדי פליטי שואה מהונגריה-רומניה אמורה לבא במקומה אלא כגלעד וזיכרון לרבותיו אותם העריץ על אף הניגוד ביניהם: ר' מאיר שפירא והזעלחובר.

למען האמת יח"ל היתה מוצר ייחודי שאינו ניתן לשיחזור והיא היתה תוצר של רבי מאיר שפירא שהיה מוצר יחודי שאינו ניתן לשחזור.