Hello, World (תצלום)

"Hello, World" הוא צילום של כדור הארץ שבוצע ב-2 באפריל 2026 על ידי האסטרונאוט ריד וייזמן, מפקד משימת ארטמיס 2 של נאס"א, בדרכה להקפת הירח. התמונה צולמה ממרחק של עשרות אלפי קילומטרים מכדור הארץ, זמן קצר לאחר שהחללית "אוריון" עזבה את מסלולו של כדור הארץ בדרכה להקפת הירח. משימה זו היא הטיסה המאוישת הראשונה אל מעבר למסלול הלווייני הנמוך מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. זו התמונה הראשונה של כדור הארץ שצולמה על ידי בן אנוש מזה 53 שנים, מאז The Blue Marble שצולמה במשימת אפולו 17.

היסטוריה

התמונה צולמה ב-2 באפריל 2026, יום למחרת שיגור המשימה. מפקד המשימה, ריד וייזמן, צילם את התמונה מחלון החללית אוריון לאחר שהחללית סיימה את תמרון המעבר הירחי^[1], באמצעות מצלמת ניקון D5 (אנ')^[2].

מבחינה תיעודית, התצלום מצוין כתיעוד המלא הראשון של כדור הארץ שצולם על ידי בן אנוש מזה 53 שנים. קודמו בסוג זה של צילום ישיר, שאינו מבוסס על מערכות לוויין אוטומטיות, הוא התצלום המפורסם "הגולה הכחולה", שצולם בשנת 1972 על ידי צוות משימת אפולו 17. המרחק הפיזי והזווית הייחודית של חללית האוריון אפשרו ללכוד את כדור הארץ כגוף שלם התלוי בחלל, מראה שאינו מתאפשר מתחנת החלל הבינלאומית, בשל קרבתה לכדור הארץ.

תיאור

הקומפוזיציה של התמונה מציגה את כדור הארץ במצב של תאורה חלקית, המדגישה את הניגודיות בין האטמוספירה לחשכת החלל. פרטים טכניים בתמונה כוללים נראות של זוהרי קוטב ושל תופעת "אור גלגל המזלות", עדות לתנאי התאורה והמיקום של החללית ביחס לשמש ולכדור הארץ באותו רגע. התמונה צולמה כשחצי הכדור הדרומי נמצא בחלקה העליון. במרכזה נראה האוקיינוס האטלנטי. מצד שמאל נראית היבשת אפריקה, בעיקר מדבר סהרה, כאשר מרכזה מוסתר בידי עננים. בצידה הימני של התמונה ניתן לראות את חלקה המזרחי של אמריקה הדרומית, בעיקר את יער האמזונאס, המכוסה ברובו בעננים. בפינתה השמאלית התחתונה של התמונה נראה חצי האי האיברי. בתמונה נראה חצי הכדור שבו שרר לילה בשעת צילומה, והוא מואר באמצעות אור הירח^[3]. באזורים מאוכלסים ניתן לראות את אורות הערים. לצד כדור הארץ נראה בתמונה גם כוכב הלכת נוגה, כנקודה בהירה^[3].

השם שניתן לתמונה באופן לא רשמי, "Hello, World", מהדהד את המונח המקובל בעולם המחשוב של תוכנית Hello world לציון תחילתה של מערכת חדשה, ובמקרה זה – השקת השלב המאויש בתוכנית ארטמיס.

הפרסום זכה להתייחסות נרחבת בקהילה המדעית ובציבור הכללי, הן בשל ערכו האסתטי והן בשל היותו אבן דרך המציינת את החזרה של בני אדם לטווח הירח. בעוד שחלק מהמגיבים השוו את איכות הצבע והקומפוזיציה לתצלומי תוכנית אפולו, מומחים ציינו כי ההבדלים נובעים מההתפתחות בטכנולוגיית החיישנים הדיגיטליים ומהתנאים האטמוספיריים הספציפיים בעת הלכידה.