לדלג לתוכן

תוכנית ארטמיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ארטמיס
Artemis
סמל תוכנית ארטמיס
סמל תוכנית ארטמיס
מידע כללי
ייעוד חקר מאויש של הירח
יצרן לוקהיד מרטין, ושותפים
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
היסטוריית פעילות
מפעיל נאס"א ושותפים
משגר Space Launch System, סטארשיפ
טיסה ראשונה לא מאוישת: ארטמיס 1 (2022)
מאוישת: ארטמיס 2 (2026, לכל המוקדם)
משימות 5+

תוכנית ארטמיס (באנגלית: Artemis program) היא תוכנית לחקר מאויש של הירח בהובלת נאס"א. ייעודה המוצהר של התוכנית הוא ביסוס מחדש של נוכחות מאוישת על הירח לראשונה מאז תוכנית אפולו, עם מטרה ארוכת טווח להקמת בסיס של קבע על הירח, דבר אשר יסייע בבוא היום למשימות מאוישות למאדים.

בין המניעים האסטרטגיים והמדעיים שהביאו להקמת התוכנית באופן רשמי בשנת 2017, ניתן למנות את הצהרותיה של סין בנוגע לתוכנית מאוישת לחקר הירח, כמו גם את גילויים החד משמעי של מים בצורת קרח בקטבים הדרומי והצפוני של הירח בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, מה שיכול לאפשר התבססות ארוכת טווח על הירח.[1] מניעים נוספים הם משאבי הירח וביניהם קיומו של הליום-3, רכיב חשוב לייצור אנרגיה נקייה באמצעות היתוך גרעיני.

עבור שיגור המשימות, נאס"א תשתמש במשגר ה-Space Launch System שיישא את החללית אוריון ובה האסטרונאוטים. אלמנט חשוב עבור תוכנית ארטמיס הוא תחנת החלל Lunar Gateway אשר תיבנה במהלך התוכנית ותקיף את הירח. בתחנה יעגון רכב הנחיתה סטארשיפ HLS שבעזרתו ינחתו האסטרונאוטים על הירח.

מטרות התוכנית

לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:

כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתה של בני אדם על מאדים.

רקע

לאחר סיומה של תוכנית אפולו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, הועלו מספר הצעות לחזרה מאוישת לחקר הירח. בשנת 1989, ביום השנה ה-20 למשימת אפולו 11, נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש הכריז על יוזמת חקר החלל (Space Exploration Initiative) שמטרתה לשגר אסטרונאוטים בחזרה לירח ובהמשך למאדים. עם זאת, דו"ח שפורסם 90 ימים לאחר מכן העריך כי יוזמת חקר החלל תעלה 500 מיליארד דולר, סכום גבוה שהרתיע את הקונגרס אשר דחה את המימון לתוכנית.[3]

בשנת 2005, הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הקים את תוכנית קונסטליישן, במטרה להנחית בני אדם על הירח עד שנת 2020.[4] במסגרת התוכנית פותחו המשגרים ארס 1 וארס 5 אשר תוכננו לשאת את הנחתת אלטאיר ואת החללית אוריון. בשנת 2009 אף שוגר קונספט מוקדם של המשגר ארס 1, במסגרת טיסת הניסוי ארס 1-X. עם זאת, כמו קודמתה, גם תוכנית זו בוטלה, על ידי הנשיא ברק אובמה בפברואר 2010 עקב חריגות בתקציב ועיכובים.[5] בשנים שלאחר מכן, תחת ממשל אובמה, נעשו מספר שינויים בתכנון ובמימון לתוכנית החלל האמריקאית והחקר המאויש, במסגרתם ניתן מימון לפיתוח משגר ה-SLS[6] וחללית מאוישת המיועדת לטיסות שמעבר למסלול הלווייני הנמוך.

בשנת 2017, הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שבמסגרתו תמומן תוכנית מאוישת לחקר הירח ומאוחר יותר למאדים.[7] בשנת 2019, הוכרז שהתוכנית החדשה לחקר הירח תיקרא "ארטמיס" על שם אחותו של אפולו מהמיתולוגיה היוונית. מבין שלל החומרה שפותחה במסגרת תוכנית קונסטליישן, החללית אוריון היא השריד היחיד שהמשיך לתוכנית ארטמיס.

היסטוריית התוכנית

משימות משולבות בתוכנית ארטמיס 2019–2028
משימות מתוכננות של תוכנית ארטמיס בשלב 1
מבנה תחנת החלל במסלול סביב הירח, ה־Lunar Gateway, מאוקטובר 2020 הכולל מודולים אירופיים, יפניים ורוסיים
מבנה תחנת החלל במסלול סביב הירח, ה־Lunar Gateway, בתצורתו המורחבת הכוללת מספר מודולות. מצד ימין ניתן לראות את החללית אוריון עוגנת
אילוסטרציה של ה־Lunar Gateway

ב-11 בדצמבר 2017 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית שוב בני אדם על אדמת הירח, ובכללם – לראשונה – אסטרונאוטית אישה, עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, על דמות במיתולוגיה היוונית.[8]אל התכנית הצטרפו הסוכנות האירופית, הקנדית והיפנית.[9]

בפברואר 2021, ממשל ביידן תמך בקידום התכנית.[10] ממשלו של הנשיא החדש ג'ו ביידן הותיר את התוכנית על כנה, ואף הגדיל את תקציבה. ביידן גם הורה לסוכנות החלל לכלול לראשונה בצוות הנחיתה על הירח אסטרונאוט אפרו אמריקני.[8]

באפריל 2021 בחרה נאס"א ב־SpaceX, לפתח את ה-סטארשיפ HLS עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.[11]

משימת ארטמיס 1 יצאה לחלל ב-16 בנובמבר 2022. ארטמיס 1 הייתה הטיסה הראשונה של מערכת שיגור חדשה לחלל ושל תא הצוות (ה"קפסולה") אוריון. החללית אוריון תקיף את הירח. המשימה הזאת נושאת סדרה של לוויינים קטנים שיוצבו במסלול סביב הירח. ארטמיס 1 הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת.

אחרי נחיתת תא הצוות אוריון, התברר שבעת הכניסה החוזרת לאטמוספירה של כדור הארץ נגרם נזק למגן החום, וחלקים ממנו נתלשו. אילו היו אסטרונאוטים בתא הם לא היו נפגעים, אולם במשימות קודמות, תקלה דומה גרמה לאובדן החללית, ועל כן נאס"א נדרשת לקבל החלטה כיצד למנוע תקלות דומות במשימות הבאות. נכון לסוף 2024, האפשרויות להחזרה של משימת ארטמיס 2 הן:

  1. כניסה חוזרת לאטמוספירה בזווית חדה יותר, כדי לקצר את זמן החשיפה של הקפסולה לחיכוך עם האויר; החיסרון הוא שהאופציה הזאת לא נוסתה ללא צוות.
  2. תכנון והחלפה של מגן החום במגן משופר
  3. שיגור של נוסף של ארטמיס 1, באופציה 1 או 2, אך ללא צוות

אופציה 1 היא היחידה מבין השלוש שניתנת לביצוע ללא דחיה, בסוף 2025. אופציות 2 ו-3 יגרמו לדחייה של משימת ארטמיס 2 למספר שנים.[12]

ארטמיס 2, שהשיגור שלה מתוכנן לסוף 2025 לכל המוקדם, מיועדת להיות משימה מאוישת. גם היא תהיה משימת הקפה, במידה רבה כמו אפולו 8, שהקיפה את הירח וחזרה לכדור הארץ. האסטרונאוטים ישהו זמן ארוך יותר בהקפת הירח ויבצעו בדיקות עם צוות מאויש.

במשימת הבאה, נקבע שארטמיס 3 תיפגש עם סטארשיפ HLS של ספייס איקס ותעביר צוות. אוריון תישאר במסלול, וסטארשיפ HLS תיקח את שני האסטרונאוטים אל פני הירח. היעד שלהם יהיה הקוטב הדרומי של הירח כדי לבדוק אזור שמדענים לא חקרו קודם כדי לחקור את קרח המים ששם.[13]

כעבור שנה תשוגר ארטמיס 4, וגם היא תנחית שני אסטרונאוטים על הירח – אבל היא תהיה גם טיסת הבכורה המאוישת של משגר משודרג. משגר זה יישא למסלול סביב הירח גם את אוריון וגם את מודול המגורים הראשון של ה-Lunar Gateway, תחנת החלל הירחית.

משימות נוספות מטעם התוכנית יפתחו את תחנת החלל הירחית. תחנת החלל הירחית עתידה להיות תחנה בינלאומית של נאס"א ושותפותיה – סוכנויות החלל האירופית, היפנית והקנדית. תחנת החלל הירחית יועדה להחליף עם הזמן את תחנת החלל הבינלאומית שהקיפה את כדור הארץ (ובמקומה יבואו תחנות חלל מסחריות), ולשמש פלטפורמה לחקר הירח ובהמשך גם במאדים.[8]

הגעה לירח

הדמיית החללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ

לפני ההגעה לירח ימצאו כבר מבנים ורכבים ממשימות מסחריות, שימתינו לאסטרונאוטים על פני הירח. הגעה מחודשת של אסטרונאוטים לירח תכלול ארבעה כלים[14]:

  • החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ לתחנת החלל הירחית "Lunar Gateway". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א.[15]
  • משגר חדש בשם Space Launch System (‏SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
  • תחנת חלל קבועה הנעה סביב לירח[16] שנקראת Lunar Gateway או "שער הירח", ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח.[17] יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל, עם זאת, תוכל להתחבר לעוד יחידות מודולוריות. השלב בעגינה ליחידת ה-Lunar Gateway הוא הנוסף והשונה מתוכנית אפולו, בו לא היה קיים שלב כזה.
  • מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה-Lunar Gateway אל פני הירח.[18]

ב־2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל-Lunar Gateway.[19]

ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.

משימות

משימות ארטמיס:

  • ארטמיס 1 היה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. היעד למועד השיגור תוכנן לפברואר 2022.[20][21][22] נדחה ל־17 במרץ[23][24] ולאחר מכן נדחה לאוגוסט 2022.[25]ובוצע בנובמבר 2022.
  • ארטמיס 2 יהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המשימה תשוגר לא לפני פברואר 2026.
  • ארטמיס 3 יהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא ב-2027.
  • ארטמיס 4 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב־2028.
  • ארטמיס 5 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב-2030

אסטרונאוטים

ב־10 בינואר 2020 קבוצת האסטרונאוטים ה־22 של נאס"א (אנ'), המכונה "הצבים", השלימה את הכשרתה ונרשמה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית. חלק מהאסטרונאוטים צפויים לטוס לירח, וייתכן שחלקם ישתתפו בצוות הראשון שיטוס למאדים.

ב־9 בדצמבר 2020 הודיע סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס על "צוות ארטמיס הראשון" הכולל עשרה מהקבוצה ה־22 ושמונה נוספים מהקבוצה ה־21 (אנ') ומהקבוצה ה־20 (אנ'), מהם יבחרו ארבעה אסטרונאוטים למשימת ארטמיס המאוישת הראשונה:

הסכמי ארטמיס

הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. עליהם הכריז ב־15 במאי 2020 מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין. ב־13 באוקטובר אותה השנה חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית (NASA), אירופה (ESA), אוסטרליה, קנדה (CSA), יפן (JAXA), איטליה (ASI), לוקסמבורג (LSA), בריטניה (UKSA) ואיחוד האמירויות הערביות (UAESA) על ההסכמים. בנובמבר הצטרפה אוקראינה (SSAU) ובדצמבר, ברזיל (AEB). קוריאה הדרומית (KARI) הצטרפה במאי 2021, ניו זילנד וברזיל (AEB) ביוני, פולין (POLSA) באוקטובר ומקסיקו (AEM) בדצמבר אותה השנה. רומניה (ROSA), בחריין (NSSA), סינגפור (CRISP) הצטרפו במרץ 2022, קולומביה (CSC) הצטרפה במאי 2022, צרפת (CNES) הצטרפה ביוני 2022 וערב הסעודית (SSC) הצטרפה ביולי 2022. ממשלת ישראל אישרה את הצטרפות סוכנות החלל הישראלית להסכמים ב־16 בינואר 2022.[26] הסכם ההצטרפות נחתם בתל אביב, ב־26 בינואר 2022.[27]

תקציב

ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.

ככלל, תוכניות של נאס"א הוקפאו ב־2009 תחת ממשל אובמה משיקולי תקציב, והופשרו שוב ב־2017 תחת ממשל טראמפ. בפרט, תמך ממשל זה בהגדלת תקציבי נאס"א לצורך תוכנית ארטמיס, אך לאור התנגדויות הדמוקרטים בבתי הקונגרס להגדלה זו ייתכן שיעדי התוכנית יידחו.

ראו גם

  • תוכנית אפולו – תוכנית שבוצעה בין השנים 1961–1972 ושיאה בנחיתה מאוישת על הירח
  • מושבת ירח – חזון להקמת יישוב קבע, אנושי או רובוטי, על־הירח

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכנית ארטמיס בוויקישיתוף
* NASA, fact sheet- What is Artemis?, nasa.gov, July 2019.

הערות שוליים

  1. ↑ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
  2. ↑ Svetlana Shekhtman, What Artemis Will Teach Us About Living, Working on the Moon, NASA, ‏2019-07-15
  3. ↑ וונדי וויטמן קוב, ‏ "George H.W. Bush’s overlooked legacy in space exploration", ‏ 5 בדצמבר 2018, The Conversation
  4. ↑ ‏ "Bush sets ‘new course’ for moon and beyond", ‏ 14 בינואר 2004, NBC News
  5. ↑ ג'ונתן אמוס, ‏ "Obama cancels Moon return project", ‏ 1 בפברואר 2010, BBC
  6. ↑ איתי נבו, "צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח", 28 באוגוסט 2022, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  7. ↑ קנת' צ'אנג, ‏ "Trump Announces That the Moon Is Astronauts’ Next Destination", ‏ 11 בדצמבר 2017, ניו יורק טיימס
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 תוכנית ארטמיס | סוכנות החלל הישראלית, באתר www.space.gov.il
  9. ↑ אתר למנויים בלבד בקרוב נקים יישובי קבע בחלל. נאס"א תבחר השנה בין המודלים. כך זה ייראה, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  10. ↑ White House endorses Artemis program, SpaceNews, ‏2021-02-04 (באנגלית אמריקאית)
  11. ↑ עודד כרמלי, "דרמה בחלל: נאס"א בחרה בסטארשיפ HLS של ספייס אקס להנחית אסטרונאוטים על הירח עם חוזה בסך 2.9 מיליארד דולר", 18 באפריל 2021, אתר סוכנות החלל הישראלית
  12. ↑ דיווח באתר arstechnica
  13. ↑ אתר המדע The Conversation, משימת ארטמיס 1 של נאס"א תשוגר ביום ב' שעה 15:33- לְמה לצפות ולָמה זה חשוב, באתר הידען, ‏2022-08-28
  14. ↑ NASA’s 2024 Moon Landing Mission Explained | Countdown to Launch, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)
  15. ↑ תוך 5 שנים תגיע לירח: לוקהיד מרטין תספק חלליות לנאס"א | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
  16. ↑ צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, באתר צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, ‏2022-08-28
  17. ↑ אבי בליזובסקי, ‏לוויין שער הירח – אחד ממרכיבי תוכנית ארטמיס – יירכש מחברה פרטית, באתר "הידען", 24 במאי 2019
  18. ↑ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס, באתר "הידען", 12 ביוני 2019
  19. ↑ Sean Potter, NASA Awards Artemis Contract for Gateway Logistics Services, NASA, ‏2020-03-27
  20. ↑ Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (באנגלית אמריקאית)
  21. ↑ SLS debut slips to April 2021, KSC teams working through launch sims, NASASpaceFlight.com, ‏2020-02-21 (באנגלית)
  22. ↑ First SLS launch now expected in second half of 2021, SpaceNews.com, ‏2020-03-02 (באנגלית)
  23. ↑ India Today Web Desk, Amid delays, Artemis-1 mission to Moon gets a launch pad rollout date, India Today, ‏3 במרץ 2022
  24. ↑ Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (באנגלית אמריקאית).
  25. ↑ Stephen Clark, NASA’s moon rocket rolls back to Vehicle Assembly Building for repairs, spaceflightnow.com, April 26, 2022
  26. ↑ איתמר אייכנר, בדרך לירח ומאדים: גם ישראל מצטרפת ל"הסכמי ארטמיס", באתר ynet, 16 בינואר 2022
  27. ↑ Sean Potter, Israel Signs Artemis Accords, nasa.gov, Jan 27, 2022


משימות לחקר הירח
משימות מאוישות
יעפים ומקפות אפולו 8 • אפולו 10 • אפולו 13
נחיתה על הירח אפולו 11 • אפולו 12 • אפולו 14 • אפולו 15• אפולו 16 • אפולו 17 • אסטרונאוטים שהלכו על הירח
משימות פעילות
מקפות תמיס (סדרת לוויינים) • צ'אנג-אה 5 T1 • מקפת לסקר הירח • צ'אנדריאן 2 • דאנורי
נחתת צ'אנג-אה 4 • SLIM
רוברים יוטו 2
משימות שהושלמו
מקפת לונר פרוספקטור • לונה 19 • צ'אנג-אה 1 • צ'אנג-אה 2 • סלן • האגורומו • GRAIL • צ'אנדריאן 1 • סמארט-1 • LADEE • קלמנטיין
אימפקטור לונה 2 • לונה 18 • ריינג'ר 8 • LCROSS • MIP • בראשית
נחתת לונה 9 • סרוויור 1 • סרוויור 3 • סרוויור 5 • סרוויור 6 • סרוויור 7 • לונה 17 • לונה 21 • לונה 23 • צ'אנג-אה 3 • לונה 25 • צ'אנדריאן 3 • פרגרין
רובר יוטו • רכב הנדידה הירחי • לונוחוד 1
משימות להחזרת דגימות מהירח לונה 16 • לונה 20 • לונה 24 • צ'אנג-אה 5 • צ'אנג-אה 6
יעפים M4 (אנ') • PAS-22 (אנ') • Geotail (אנ') • ICE (אנ') • לונה 1 • לונה 3 • נוזומי (אנ') • פיוניר 4 (אנ') • ריינג'ר 5 • STEREO (אנ') • טלסקופ החלל TESS • לווין WIND (אנ') • זונד 3 (אנ') • זונד 5 • זונד 6 (אנ') • זונד 7 (אנ') • זונד 8 (אנ') • היטן
משימות בתכנון
מאוישות אוריון (חללית)
מקפות
נחתות בראשית 2 • צ'אנג-אה 7
תוכניות נוספות Lunar Gateway
תוכניות חקר
אמריקאיות תוכנית אפולו • לונר אורביטר • תוכנית פיוניר • תוכנית ריינג'ר • תוכנית סרוויור • תוכנית ארטמיס
תוכניות חלל סובייטיות תוכנית זונד • תוכנית לונה • תוכנית לונוחוד • תוכנית החלל הסובייטית המאוישת לירח (אנ') • ‏תוכנית חקר הירח הרוסית
אחרות תוכנית החלל ההודית לחקר הירח (אנ') • תוכנית החלל הסינית לחקר הירח • תוכנית החלל היפנית לחקר הירח (אנ')
תוכניות שבוטלו אלטאיר
ראו גם SpaceIL • גוגל לונאר אקס פרייז • מושבת ירח
תוכנית ארטמיס
משימות
לא־מאוישות EFT-1 ‏(2014) • ארטמיס 1 (2022) • פרגרין (2024) • ‏IM-1 ‏(2024)
מאוישות ארטמיס 2 (2026) • ארטמיס 3 (2027) • ארטמיס 4 (2028) • ארטמיס 5 (2030)
תשתיות
סוכנויות מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (NASA) • הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) • סוכנות החלל האוסטרלית • סוכנות החלל האיטלקית (ASI) • סוכנות החלל האירופית (ESA) • סוכנות החלל הברזילאית (AEB) • סוכנות החלל הבריטית (UKSA) • סוכנות החלל הממלכתית של אוקראינה (SSAU) • סוכנות החלל הקנדית (CSA) • סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות (UAESA) • סוכנות החלל של לוקסמבורג (LSA) • סוכנות החלל של ניו זילנד • המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (KARI) • סוכנות החלל הישראלית (ISA) • סוכנות החלל הרומנית (ROSA) • הסוכנות הלאומית למדעי החלל (NSSA) • סוכנות החלל המקסיקנית (AEM) • סוכנות החלל של פולין (POLSA) • המרכז לדימות, חישה ועיבוד מרחוק (CRISP) • מועצת החלל הקולומביאנית (CSC) • המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (CNES) • סוכנות החלל של ערב הסעודית (SSC)
מתקנים בסיס חיל האוויר ונדנברג • מטווח הטילים וייט סנדס • מרכז בקרת המשימה • מרכז החלל קנדי • נמל החלל קייפ קנוורל
משגרים Space Launch System • סטארשיפ • ניו גלן • פאלקון 9 • פאלקון כבד • וולקן קנטאור • אריאן 6 • דלתא 4 כבד
רכבי חלל מאוישים אוריון • סטארשיפ HLS • בלו מון • Lunar Gateway
רכבי חלל לא-מאוישים CAPSTONE • ‏Nova-C • פרגרין • VIPER

תוכנית ארטמיס42593227Q63819987

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תוכנית_ארטמיס&oldid=3626731"