1962 במדע

ערך מורחב – 1962

הקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אסטרונומיה וחקר החלל

26 בינואר – שיגור הגשושית ריינג'ר 3 לצילום פני הירח, בהמשך החטיאה הגשושית את הירח ב-35,000 ק"מ ונכנסה למסלול סביב השמש.
20 בפברואר – תוכנית מרקורי - ג'ון גלן הופך האמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ.
26 באפריל – הגשושית ריינג'ר 4 מתרסקת על הירח.
10 ביולי – טלסטאר, ארצות הברית משגרת לוויין תקשורת ראשון למסלול סביב כדור הארץ, למחרת מתבצע בעזרתו שידור טלוויזיה טרנסאטלנטי חי ראשון בין ארצות הברית ובריטניה.
14 בדצמבר – הגשושית מארינר 2 עוברת כ-14 אלף ק"מ מנוגה ומספקת תמונות ראשונות של כוכב לכת.

ביולוגיה

לינוס פאולינג ואמיל צוקרקנדל פרסמו מאמר עם תיאור של שעון מולקולרי.
גילוי עכבר, זן חסר בלוטת תימוס המשמש לניסויים בחקר מחלות ממאירות והשתלות איברים.

גאוגרפיה

משלחת אוסטרלית (ANARE) משלימה מסע פנים יבשתי בשם Vostok traverse, באורך של 3000 ק"מ באנטארקטיקה.

טכנולוגיה

בניית דיודה פולטת אור (LED) ראשונה על ידי ניק חולונייק (Nick Holonyak) בארצות הברית.
11 ביולי – שידור טלוויזיה טרנסאטלנטי ראשון באמצעות לווין.

כימיה

ניל ברטלט (Neil Bartlett) הצליח לייצר תרכובת שכוללת גז אציל.
מחקרים של ג'ורג' אולה (George Andrew Olah) בתחום הקרבוקטיונים, חומרי ביניים בתגובות אורגניות שהבנת התנהגותם מאפשרת הבנה ושליטה בסינתזה האורגנית.

מדעי המחשב

נכתבת תוכנת "Sketchpad", פריצת דרך בגרפיקה ממוחשבת שיושמה בתכנון בעזרת מחשב (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס)
המצאת שיטת עץ AVL
המצאת שיטת מיון מהיר
המצאת אלגוריתם קו ברזנהם (Bresenham's line algorithm)
הפעלת מחשב Atlas בבריטניה. זה היה המחשב החזק בעולם בזמנו והראשון ממחשבי-על.
כתיבת Spacewar! - משחק המחשב הראשון בעולם.
ג'ון מושלי (John Mauchly), פיזיקאי ומדען מחשבים אמריקאי משער שתוך זמן קצר לכל בן אדם יהיה מחשב בביתו.

מתמטיקה

המצאת שיטת קרצובה (Karatsuba algorithm) לביצוע כפל מהיר.

פיזיקה

גילוי החלקיק היסודי נייטרינו מיואוני על ידי לאון לדרמן, מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר
בריאן ג'וזפסון מנבא את קיום אפקט ג'וזפסון בחומר במצב של מוליכות על

פרסים

מדליית פילדס: לארס הרמנדר (Lars Hörmander), ג'ון מילנור (John Milnor)
פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - לב לנדאו, על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי.
- פרס נובל לכימיה - מקס פרוץ, ג'ון קנדרו, על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - פרנסיס קריק, ג'יימס ווטסון, מוריס וילקינס, על גילוי המבנה המולקולרי של ה-DNA.
פרס ישראל
- מדעי היהדות - חנוך ילון
- מדעי החברה - יצחק קנב
- מדעים מדויקים - זאב לב
- מדעי הרפואה - צבי סליטרניק

נולדו

27 באפריל – אדוורד מוֹסֶר, פסיכולוג ונוירוביולוג נורווגי, חלוץ (יחד עם אשתו מיי-בריט מוסר) בחקר מנגנון ההתמצאות במרחב במוח, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה
18 ביוני – ליסה רנדל, פיזיקאית תאורטית אמריקאית, עוסקת במחקר בחלקיקים אלמנטריים ובכוחות היסוד.

נפטרו

19 בפברואר – גאורגיוס פאפאניקולאו (Georgios Papanikolaou) רופא אמריקאי ממוצא יווני מחלוצי חקר הסרטן, ממציא בדיקת פאפ שמיועדת לזיהוי שינויים תאיים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם (נולד ב-1883).
2 במרץ – שארל דה לָה וָאלֵה פּוּסָן, מתמטיקאי בלגי, זכור בעיקר בזכות ההוכחה שמצא למשפט המספרים הראשוניים (נולד ב-1866).
15 במרץ – ארתור קומפטון, פיזיקאי אמריקאי, הוכיח ניסיונית את ההנחה של אלברט איינשטיין בדבר האופי החלקיקי של האור (אפקט קומפטון), חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1892).
24 במרץ – אוגוסט פיקר, חוקר שווייצרי, יחד עם עוזרו היה הראשון בהיסטוריה שהגיעו לסטרטוספירה, ביצע צלילות עומק חלוציות. הוכר כאסטרונאוט הראשון על ידי נאס"א (נולד ב-1884).
29 ביולי – רונלד פישר, סטטיסטיקאי אנגלי, ביולוג אבולוציוני וגנטיקאי (נולד ב-1890)
18 בנובמבר – נילס בוהר, פיזיקאי ממוצא יהודי דני. חתן פרס נובל לפיזיקה. תרם רבות להבנת מבנה האטום והיה מאבות מכניקת הקוונטים
20 בדצמבר – אמיל ארטין, מתמטיקאי אוסטרי-אמריקאי רב השפעה, עסק בעיקר באלגברה, תורת המספרים האלגברית, תורת השדות ותורת גלואה. (נולד ב-1898).